תביעה בגין התקנת וילונות רכב

1. א. א) הנתבע הינו מתקין וילונות ובמסגרת זו, פנה התובע במהלך חודש נובמבר 2012 אל הנתבע לצורך התקנת וילונות ברכבו וסוכם ביניהם, שעלות החלפת הוילונות כולל פירוק והרכבה היא 1,500 ₪ - סכום ששולם לנתבע. בהמשך לסיכום הנ"ל, פירק הנתבע הוילונות ברכב התובע והתקין במקומם וילונות, אך לטענת התובע, לא תאמו וילונות אלה את גודל הוילונות המקוריים – דבר אשר נבע כתוצאה מרשלנות בלקיחת מידות. ב) עוד מלין התובע על כך, שהחבקים אשר מוצמדים לוילונות נפלו כל הזמן ובשל גודל הוילונות נוצרה מעין בטן ומכאן הבין התובע, שהוילונות גדולים ואינם תואמים את ההזמנה המקורית ולכן, נאלץ התובע לפרק הוילונות, משום שבזמן הנסיעה חדרה רוח לרכב, אשר השמיעה רעש חזק. לטענת התובע, היה קשר סיבתי בין הרוח והרעש בתוך הרכב - דבר שהפך את הנסיעה לבלתי בטוחה, מסוכנת עם רעש בלתי נסבל. ב. לאור הממצאים הנ"ל, פנה התובע פעמים מספר אל הנתבע בדרישה לתקן את הטעון תיקון ו/או לסירוגין שיחזיר את הסכום ששולם בעד התקנת הוילונות, אך הנתבע לא נענה לדרישות התובע. לכן, מאחר והנתבע לא נענה לדרישות התובע, נאלץ התובע להתקין וילונות חדשים בעלות של 1,150 ₪ ובשל כל אלה, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבע לשלם לו סך של 5,500 ₪. 2. הנתבע סבור, שיש לדחות את תביעת התובע בשל היעדר עילה משפטית, בשל הסתרת פרטים, מידע ומסמכים רלוונטיים וכן בשל כך, שהתביעה נגועה בתרמית ו/או בהונאה ו/או בהטעיה ועוד הוסיף הנתבע, את היות התביעה קנטרנית ו/או טורדנית שכל מטרתה הוצאת כספים בטענות שווא ולחמוק מיתרת התשלום שלא שולם לנתבע ובנוסף לכל טענות סף אלו, מעלה הנתבע את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הסכום אשר נקבע בעד עבודת התקנת הוילונות הוא סך של 1,500 ₪ ועבור פירוק והתקנה נקבע סכום נוסף של 350 ₪ בתוספת מע"מ והנתבע מכחיש קבלת סכום כלשהו במעמד הזמנת העבודה, אלא הנתבע קיבל תשלום שבוע ימים לאחר ייצור אספקה והתקנת הוילונות. כמו כן, מכחיש הנתבע, שהייתה טעות במדידות וטוען, שהנתבע כלל לא לקח מידות אלא התובע הוא זה אשר פירק את הוילונות הישנים והנתבע סיפק וילונות חדשים לאחר שיחזור מדויק בהתאמה לוילונות הישנים. הנתבע גם מכחיש טענת התובע, שהחבקים היו גדולים וטען, שהתובע הלין על כך שהחבקים קטנים מדי. ב) רק לאחר שהנתבע דרש מהתובע לשלם לו היתרה בעד פירוק והרכבה בתוספת מע"מ החל התובע להלין על טיב העבודה בניסיון לחמוק מהתשלום ולכן החל לטעון לגבי טיב העבודה. הנתבע מאשר, שהחבקים נמסרו לו לשם בדיקה והנתבע דוחה את טענת התובע, שהוא נעלם ולא ניתן לאתרו. ב. הנתבע מוסיף וטוען, שגם אם רכש התובע וילונות חדשים, אין בכך כדי לפסול את תקינות הוילונות אשר התקין הנתבע ואין רכישה חדשה זו פוטרת את התובע מלשלם את היתרה הבלתי מסולקת. הנתבע מאשר, שאכן באחת ההזדמנויות ביקש התובע מהנתבע להשיב לו את כספו, אך הנתבע הודיע לתובע שאין סיבה להשיב הסכום משום שהנתבע ביצע את העבודה, אך הנתבע ביקש מהתובע ליתן לו הזדמנות לראות את רכבו ולאבחן את טענות התובע ואם יהיה צורך בתיקון - יבצע הנתבע התיקון הנדרש, אך התנהגות התובע מנעה מהנתבע לבדוק את טענות התובע. 3. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אשר צורף לכתבי הטענות ואשר הוגשו במהלך הדיון ולאחר ששקלתי היטב את כל חומר הראיות הנ"ל, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות- זאת מהנימוקים הבאים: א. א) כפי שעולה מטענות הצדדים, שניהם סטודנטים למשפטים (ראה סעיף 3 לכתב התביעה) ונראה לי, עם כל הכבוד לתובע, כלומד משפטים או כתובע מן הישוב, עליו לדעת, שעל תובע המבקש סעד בסכום מסוים, עליו לפרט את הסעד הנדרש ולתמוך בקשת הסעד בראיות. לטענת התובע, הוא שילם לנתבע עבור התקנת הוילונות סך של 1,500 ₪ ובעצם, מבקש התובע השבת הסך הנ"ל בשל טענות שונות שהעלה בכתב התביעה, אך במקרה זה, נקב התובע בכותרת כתב התביעה בסכום תביעה של 5,500 ₪, כאשר בגוף התביעה, אין כל פירוט מדוע וכיצד הגיע התובע לסכום תביעה כזה. ב) כפי שעולה מטענות התובע, בסמוך לחודש נובמבר 2012 פנה התובע אל הנתבע בבקשה לפרק ולהתקין וילונות ברכבו ושבועיים לאחר ההתקשרות, קרי סמוך לחודש נובמבר 2012 בוצעה העבודה. (ראה סעיפים 2 ו- 5 לכתב התביעה). התובע לא המציא לבית המשפט חוות דעת כלשהי - לא של מומחה ולא של בעל מקצוע מתאים על מנת להוכיח, שההתקנה המקורית של הנתבע לא הייתה תקינה. בנוסף לכך, מקבל אנוכי את טענת הנתבע ומפליא הדבר, שבעוד שהתובע טוען בכתב התביעה, שוילונות שהותקנו לא תאמו את גודל הוילונות המקוריים בגלל רשלנות בלקיחת מידות - מעביר התובע הודעה באימייל ביום 24.3.13 ומציין, שלמרות שחלפו 4 חודשים מההזמנה המקורית, לא סיפק את העבודה - עובדה שנראית לא נכונה, שכן יש הבדל בין ליקוי בעבודה לבין "את העבודה לא סיפקת". (ראה מוצג ת/2 וראה עדות הנתבע בעמ' 2 לפ',ש' 14- 16). ב. א) התובע צרף לכתב התביעה מסמך מיום 8.5.13, קרי כחמישה חודשים לאחר שהוילונות הותקנו על ידי הנתבע ובאישור זה, אין כל אישור המצביע על רשלנות בעבודתו של הנתבע וגם אין כותב מסמך זה מציין שיש קשר ישיר כלשהו בין העבודה שביצע התובע עם העבודה שעל נותן המסמך לבצע ביום 8.5.13. התובע הציג בפני בית המשפט תמונה (ת/5), אך אין בתמונה בלבד כדי להצביע על רשלנות בעבודתו של הנתבע או על אי התאמת הוילונות לרכב התובע. מעניין לציין את טענת התובע, הטוען, שהוא נאלץ לפרק הוילונות שהתקין הנתבע, משום הרוח אשר חדרה לרכב - דבר אשר הפך את הנסיעה ללא בטוחה, מסוכנת, מרעישה ובלתי נסבלת, (ראה סעיף 5 סיפא לכתב התביעה) אך למרות טענות אלו, פנה התובע רק ביום 8.5.13 לקבלת הצעה להחליף הוילונות - כחצי שנה לאחר שהנתבע התקין את הוילונות. ב) התובע גם לא הוכיח - במסמך כלשהו- שאכן המידות שלקח הנתבע, אם באמת מידות אלו נלקחו על ידי הנתבע, לא תואמות למידות של הוילונות שהיו קודם לכן במכונית. אם באמת, המידות היו שונות אין לי ספק, שהתובע יכול היה להוכיח טענתו על ידי המצאת חוות דעת כלשהי, שהרי גם הוילונות הקודמים וגם הוילונות שהתקין הנתבע היו ברשותו. ג. א) גם טענות התובע בקשר לחבקים - לא הוכחו וגם בעניין זה ניתן לומר, את שנאמר לגבי השוואת גודל הוילונות, שגם החבקים היו בידיו ובשליטתו של התובע ולכן, יכול היה התובע להציג ראיה כלשהי על ידי אדם מוסמך לאשש את טענותיו בכל הקשור לאותם חבקים. התובע לא עשה מאומה להוכיח את המידות הלא נכונות של הוילונות וגם לא עשה מאומה כדי להוכיח את טענותיו בקשר לחבקים. ב) בעניין החבקים והוילונות, התייחס התובע לצילומי החבקים יחד עם הוילונות שצרף הנתבע לכתב ההגנה ולאור זאת טען התובע, שהוא נוכח לדעת שהוילונות אינם תואמים לגודלם המקורי והחבקים נופלים וזה מרעיש באוטו ולעומת זאת, הפנה הנתבע לצילום הוילונות שהוא הרכיב (ראה נ/2) ובהסתמך על כך, טען, שבית המשפט יכול להתרשם מהכיווצים של ההידוק של החבקים ומתמונה נ/3 ניתן להתרשם כמה הם היו צמודים ולא גדולים. (ראה בעמ' 3 לפ', ש' 2- 11). 4. א. התרשמות בית המשפט מהצילומים ומטענות הצדדים היא, שכל אחד מהצדדים טוען את טענותיו - התובע לגבי הליקויים שהיו בוילונות ובחבקים והנתבע טוען שהוילונות והחבקים היו תקינים - אך בעניין זה יש לומר לתובע, שהתרשמות היא דבר אחד והצורך של תובע להוכיח טענותיו הוא דבר אחר והוכחת עובדות התביעה היא העיקר, שכן כל עוד התובע הוא בבחינת המוציא מחברו, עליו היה להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות, כפי שנדרש במשפט אזרחי ולכן, בנדון דנן, היות וטענות התובע הן בעניין של מומחיות ומקצועיות והיות וכפי שכבר ציינתי לעיל, כל הראיות היו בידי התובע - הן הוילונות שהרכיב התובע והן הוילונות החדשים שהורכבו ברכב - לפי טענת התובע- ולכן, היה חייב התובע להוכיח את הליקויים בעבודתו של הנתבע באמצעות חוות דעת מקצועית או למצער על ידי חוות דעת איש מקצוע העוסק בתעסוקת הוילונות והתובע לא דאג להמציא אף ראיה מהראיות הנ"ל. ב. לכן, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ג. הנתבע ציין בכתב ההגנה - כבדרך אגב- שיש לחייב התובע לשלם מלוא סכום החשבונית, ברם הנתבע לא הגיש כתב תביעה שכנגד מפורט ובשל כך גם לא ניתנה לתובע ההזדמנות להגיש כתב הגנה ומשאין בפני כתב תביעה שכנגד - אין מקום להעניק לנתבע הסכום שנדרש בסיפא לכתב ההגנה. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רכבתיקון רכב