טען כי זמן קצר לאחר רכישתו התקלקל מכשיר הטלוויזיה וטכנאי שהגיע למחרת קבע שהוא איננו תקין וצריך להחליפו. התובע טען כי תואם איתו מועד אספקה, אך הנתבעת לא הגיעה בטענה שהם בספירת מלאי. בהמשך, נקבעו שני מועדי אספקה נוספים בין השעות 12:00 עד 16:00 והנתבעת לא הגיעה. בפעם השלישית שתואם מועד, המוביל גרר את המכשיר על הרצפה וכשהוצא המשכיר מהקרטון התברר שהוא שבור. המתקין התקשר לנתבעת וזו הבטיחה לו כי מכשיר חדש יסופק למחרת היום. אך בניגוד להבטחה שוב לא הגיע המתקין. כעבור יומיים, פנה התובע לחנות של אבי סופר בצעקות ומנהל החנות, המוכן לבוא ולהעיד בבית המשפט, הציע לתובע לרכוש טלוויזיה 55 אינצ' שהיתה במלאי, תמורת תוספת של 1,500 ₪ בלבד. התובע טען שהינו בעל מסעדה והטלוויזיה היא חלק עיקרי בעבודתו. התובע דרש פיצוי בגין הנזק ועוגמת הנפש בסך של 7,000 ₪. ב. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי ביום 6.1.13 נפתחה קריאת שירות. ביום למחרת נשלח טכנאי שאבחן שיש צורך בהחלפת פיקוד שלא היה במלאי ועל כן הוחלט להחליף את המכשיר. תואם מועד אספקה ליום 10.1.13 אך בשל טעות אנוש וספירת מלאי שנערכה, המוביל לא אסף אל רכבו את המכשיר. כשהתחוור לנהג כי יצא לתובע ללא המכשיר, יצר קשר עם התובע והודיע לו שלא יגיע באותו היום ויתואם עימו מועד חדש. ביום 14.1.13 סופק לתובע מכשיר אך בפתיחתו התגלה שקיים שבר פנימי במכשיר. הנתבעת מכחישה, כי המוביל גרר את המשכיר וטענה כי המובילים מורגלים בעבודתם. הנתבעת טענה כי תואם מועד אספקה חדש ליום 20.1.13 אך אז הודיע מנהל החנות כי בוצעה החלפה כבר דרך החנות בה רכש התובע את המוצר בשדרוג למסך גדול יותר. הנתבעת מכחישה טענות התובע לפיה פנה אליה למעלה משלוש פעמים וטענה כי בפעם הראשונה אובחנה התקלה, בפעם השניה בוטלה הגעה מאחר והמכשיר לא נאסף ובפעם השלישית הגיע מוצר שובר. ומעת זו ואילך פנה התובע לטיפול מול החנות. ועל כן, אין הנתבעת מבינה על שום מה מלין התובע. בנוסף, הסכום הנתבע עולה על מחיר מוצר חדש. 3. דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את כתבי הטענות ועדויות הצדדים נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל חלקית. ואבאר. התובע בדיון הביע את מורת רוחו מהתנהלותה של הנתבעת אשר הבטיחה לו בכל פעם כי יסופק לו מכשיר חדש תחת המכשיר שהתקלקל אך לא עמדה בהבטחותיה אלה ומכשיר כאמור לא סופק. התובע טען כי הפניות לנתבעת נעשו כל פעם ביוזמתו וכי הנתבעת לא יצרה עימו קשר לתאם מועדים. התובע טען כי תחילה הגיע טכנאי שרק איתר את התקלה, בהמשך במועד שתואם לאספקת המכשיר לא הגיע המוביל כלל ולא יצרו איתו כל קשר. התובע פנה אליהם למחרת ונקבע מועד אספקה חדש אך אז הגיע מכשיר שבור והמוביל הבטיח שמכשיר חדש יגיע לתובע למחרת בשעה 12:00 אך שוב לא עמדה הנתבעת בהבטחותיה אלה והוא נאלץ ליצור קשר עם הנתבעת וכדבריו "נמאס לי" (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 11.12.13). על כן, חזר התובע לחנות הביע תרעומת על התנהלות העניינים בפני מנהל החנות וזה סיפק לו מכשיר טלוויזיה משודרג בתוספת של 1,500 ₪. התובע טען שהיו פעמיים נוספות, מלבד שלוש הפעמים בהן מודה הנתבעת במסגרת כתב ההגנה, בהן תואם עימו מועד ולא הגיע מוביל. ברם, בהעדר עדותו של מנהל החנות שתיאם לגרסת התובע מועדים אלה מול הנתבעת, טענות אלה לא הוכחו. התובע העיד לפני שמכשיר הטלוויזיה מוצב בחנותו ומשמש לצפייה במשחקי כדורגל ללקוחותיו והעובדה שהמכשיר לא עבד במשך כשלושה שבועות בתקופה של כדורגל, גרמה לו לנזק. נציג הנתבעת טען כי השירות שניתן לתובע ע"י הנתבעת היה טוב וכי מדובר "בהתנהלות של חוסר מזל" (עמ' 2 שורה 13 לפרוטוקול מיום 12.9.13). נציג הנתבעת טען שמדובר בשלושה מועדים: ביום 7.1.13 הטכנאי איתר תקלה, ביום 10.1.13 המוביל לא הגיע בשל טעות אנוש אך יצר קשר עם התובע וידע אותו, וביום 14.1.13 סופק לתובע מכשיר שבור. הנתבע טען כי ביום 20.1.13 התקשרו לתובע על מנת לתאם מועד אספקה חדש אך הוברר כי התובע כבר רכש מכשיר אחר בחנות של אבי סופר בתוספת של 1,500 ₪. נציג הנתבעת טען שהנתבעת ספגה את דמי הביטול, מאחר והתובע רכש מכשיר טלוויזיה של יבואן אחר וכן את עלויות הטכנאים והמובילים ועל כן אין עליה לפצות את התובע. לא מצאתי ממש בטענת נציג הנתבעת, לפיה השירות שניתן לתובע היה טוב. נציג הנתבעת טען : "אנו לא רואים בעצם כל עילת תביעה, כי השתדלנו לתת שירות, זה שזה לא צלח, זה משהו אחר, אבל כן נתנו שירות" (עמ' 1 שורות 26-27 לפרוטוקול מיום 11.12.13). קרי, נציג הנתבעת עצמו מודה כי השירות שניתן לנתבעת לתובע לא צלח. אם כן, הכיצד ניתן לומר כי שירות טוב הוא. האם השתדלות למתן שירות די בה כדי להוות שירות טוב, האם "חוסר מזל" בהתנהלות הנתבעת, איננה גורמת נזק לתובע ומצדיקה מתן פיצוי. בפועל, התובע לא קיבל שירות מהנתבעת, וטלוויזיה חדשה לא סופקה לו במשך שבועיים, וזאת על אף טלפונים רבים ושלושה ביקורים שאין מחלוקת כי תואמו עימו. לבסוף, אכן מאס התובע בהתנהלות הנתבעת ורכש מכשיר טלוויזיה אחר בחנות בה רכש את הטלוויזיה של הנתבעת, חנות שהרגישה צורך ליתן שירות ללקוח שרכש אצלה טלוויזיה. התובע איננו אחראי לתקלות וטעויות שקורות אצל הנתבעת ולחוסר המזל בהתנהלותה מולו באספקת מכשיר חדש כתחליף למכשיר המקולקל שרכש מהנתבעת. אכן טעויות קורות. אך, כידוע "על טעויות משלמים". יתרה מכך, אין חולק כי הנתבעת סיפקה לתובע ביום 14.1.13 מכשיר טלוויזיה שבור. התובע טען כי במעמד זה הובטח לו כי למחרת יסופק לו מכשיר חדש, אך שוב לא הגיע מוביל. יומיים לאחר מכן, פנה לחנות ורכש מכשיר טלוויזיה חדש. רק ביום 20.1.13 נזכרה הנתבעת לפנות לתובע על מנת לנסות ולתאם מועד הובלה חדש והתבשרה כי התובע התייאש ורכש טלוויזיה אחרת. סבורה אני כי לאור התנהלותה של הנתבעת מול התובע עד כה, היה על הנתבעת ליצור קשר עם התובע מידית וקודם ליום 20.1.13. בענייננו, התובע נדרש למכשיר הטלוויזיה לצורך עסקיו והעובדה שהנתבעת בפועל לא סיפקה לתובע טלוויזיה חדשה במשך קרוב לשבועיים על אף פניותיו הרבות לנתבעת ושלושה מועדים שתואמו מולו, גרמה לו לנזק ולעוגמת נפש. עם זאת, מצאתי ממש בטענת נציג הנתבעת לפיה סכום התביעה מופרז וגובה הנזק לא הוכח. בנוסף, מצאתי מקום להתייחס לכך שמדובר בפרק זמן קצר בן כשבועיים בלבד ולמחיר המוצר. בהתאם, אני מעמידה גובה הפיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק בגין עוגמת הנפש על סך של 800 ₪ בלבד. 4. סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעת - מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בהתחשב בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. טלויזיה