תביעה בגין נזילות דוד מים

תביעה בשל העובדה שדוד מים אשר רכש החל לנזול, וכל פניותיו לתיקון הדוד והחלפתו בתקין העלו חרס בשל סכסוך הקיים לכאורה בינה לבין מתקין הדוד. מן האסמכתאות שצירף התובע עולה כי דוד המיוצר על ידי הנתבעת אמנם נרכש על ידו, ונראה כי הרכישה בוצעה מאת "מרכז הדוודים רפי ראובן". כן עולה מן המסמכים כי בוצעה התקנה עצמית, המקימה חובת אחריות של היצרן, על פי כתב האחריות שהוחתם על ידי המוכר, "בשער המפעל". כך, צוין על גבי כתב האחריות כי במקרה "וההתקנה לא בוצעה על ידי "טל-סחר" או מפיץ מורשה השרות על הדוד/קולט בשער המפעל". השאלה האם המתקין הוא מתקין מורשה של הנתבעת אם לאו אינה עולה כאן לבחינה, מהטעם הפשוט, שעל גבי כתב האחריות צוין על ידי המוכר/המתקין, מר רפי ראובן, בחותמת, כך - "התקנה עצמית אחריות בשער המפעל". עוד יצויין כי מועד הרכישה נקוב על גבי כתב האחריות כיום "18/4/08", תקופת האחריות נקובה אף היא, ומועד הארוע נקוב הן בכתב התביעה והן במכתב שצורף לו, ואשר אליו אתייחס בהמשך, כיום 17/3/13, קרי מועד בו עדיין חלה אחריות על ידי היצרן כמעט לכל רכיבי הדוד - על פי כתב האחריות. בנוסף על כתב האחריות, צירף התובע לכתב תביעתו מכתב מאת מר רפי ראובן, ממנו עולה כי בעקבות קריאות של התובע הגיע לביתו 3 פעמים, ומצא כי הדוד נוזל ומצריך החלפה. לשיטתו, כעולה מן המכתב שצורף, קיים סכסוך בינו (בין המתקין) לבין הנתבעת ועל כן הוא מפנה את התובע אל הנתבעת להמשך טיפול. הנתבעת, בכתב הגנתה, הבהירה כי מעולם לא קיבלה כל קריאת שרות מאת התובע, כי מעולם לא מכרה לו באופן ישיר מוצר ממוצריה, כי מלבד הטענות שבמכתב המצורף אין לה כל יכולת לברר אם יש ממש בטענות בנוגע לנזק, וכי מכל מקום היא מתחייבת לבצע את כל הדרוש לתיקון הדוד על פי תעודת האחריות. בנוסף טענה בכתב ההגנה מחד כי התובע מוזמן להעביר לידיה את הדוד לשם בדיקתו ותיקונו, ומנגד כי היא מתכוונת לשלוח נציג מטעמה לבדיקת הדוד. בדיון שנערך לפניי התברר כי הדוד אינו בשימוש עוד, וכי התובע נאלץ לרכוש דוד אחר לאחר שלא נמצא פיתרון לקושי אליו נקלע. עוד התברר כי הנתבעת כלל לא שלחה כל נציג מטעמה, בניגוד למצגיה בכתב ההגנה, ואף לא ביקשה ליצור קשר עם התובע לתיאום הגעת נציג כאמור. יחד עם זאת לא הכחישה הנתבעת כי אמנם מצויה היא בסכסוך עם מר רפי ראובן, וכי לשיטתה התובע "לא אמור להיות הקורבן" לאותו סכסוך. הנתבעת אף הבהירה כי כאשר פנה אליה התובע הפנתה אותו לרפי ראובן לפתרון הבעיה. מעבר לכך חזרה הנתבעת על טענות ההגנה, וביקשה להדגיש כי מר ראובן איננו ולא היה מתקין מטעמה, וכי על כן מידת אחריותה על פי תעודת האחריות היא בכפוף להבאת הדוד לפתח מפעלה. תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו -2006 (להלן: התקנות) קובעות מהן החובות החלות על היצרן בביצוע תיקונים במוצר שיוצר על ידו ונמכר (העונה על ההגדרות שם), ובין היתר נקבע במסגרת תקנות אלו על מי חלה החובה לתקן את המוצר, על מי חלה החובה להתקינו והיכן יבוצעו התיקונים הנדרשים. כן נקבע מהם התיקונים המחויבים על פי הדין, ומהי מידת החובה החלה על היצרן בהתאמה. כך, בין היתר נקבע כי יצרן המבקש להוסיף תקופת אחריות העולה על שנת האחריות המוגדרת בתקנות, רשאי לסייג את חיוביו בתקופה הנוספת, ובלבד שיעשה כן באופן מובלט. או כלשון התקנות - "15. (א) יצרן, שנטל על עצמו חיובים נוספים על אלה המפורטים בתקנות אלה, לרבות תקופת אחריות ארוכה יותר, יפרט אותם בתעודת האחריות; היו החיובים הנוספים מסויגים ביחס לאלה המפורטים בתקנות, יצוינו בתעודת האחריות בנפרד, ובאותיות בולטות לעין, תחת הכותרת "אחריות נוספת מוגבלת". (ב) לא מילא היצרן אחר הוראות תקנת משנה (א), יראו בכך הסכמה מצדו לכך, שחיוביו הנוספים יהיו זהים לחיובים שלפי פרק ב'. (ג) בכל פרסום של הטובין, שבו מפורט קיומם של חיובים נוספים המסויגים ביחס לאלה המפורטים בתקנות, יצוין באותיות בולטות לעין, כי מדובר באחריות מוגבלת." (ההדגשה שלי - ק.מ.פ) במקרה שלפנינו, לא הדגישה הנתבעת את תקופת האחריות הנוספת, ולא הבהירה כי ההוראות בנוגע לאחריותה המוגבלת - בפרטים שלהלן - תחול רק ביחס לתקופה הנוספת, ולא ביחס לשנה הראשונה, אז חלות הוראות התקנות. בהתאמה, וכאמור בהוראות תקנה 15(ב) יש לראות בה כמי שמסכימה להחלת הוראות התקנות אף ביחס לתקופה הנוספת. ומהן ההוראות הרלוונטיות לענייננו - תקנה 2 לתקנות קובעת כי יצרן של טובין הוא אשר אמור לשאת האחריות לתיקון המוצר, ללא תמורה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר - "2.(א) יצרן של טובין שנמכרו לצרכן יתקן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה; נדרשה במסגרת התיקון החלפה של פריט טובין, כולו או חלקים ממנו, תבוצע ההחלפה על ידי היצרן בלא תמורה. (ב) תיקן יצרן את הקלקול או ביצע החלפה, ימסור לצרכן אישור בכתב שתפורט בו מהות התיקון, ולגבי החלפת חלקים מהטובין - מהות ההחלפה. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן, יהא פטור מחיוביו לפי תקנה זו." תקנה 6 דנה באופן התיקון ומבהירה כי אם לא עמד היצרן בחובתו לתקן - יהא עליו לספק לצרכן טובין חדשים או להשיב את התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין, לפי בחירת היצרן, וזאת אף אם אלו לא נרכשו ישירות מאת היצרן. "6.(א) תיקון קלקול בטובין בתקופת האחריות יחזיר את הטובין למצב שבו היו אלמלא הקלקול, בכפוף להוראת תקנה משנה (ב). (ב) היה תיקון הטובין בתקופת האחריות כרוך בהחלפת חלקים בהם, יהיו החלקים המחליפים מקוריים וחדשים. (ג) לא מילא היצרן אחר הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב), יספק לצרכן טובין חדשים, זהים או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, או ישיב לו את התמורה ששילם בעדם, לפי בחירת היצרן." (ההדגשות שלי - ק.מ.פ) תקנה 7 קובעת היכן על היצרן לתקן את המוצר, ובעניינו, נראה כי יחולו הוראות תקנה 7(ב) בכל הנוגע למוצר שהובלתו על ידי הצרכן אינה סבירה. אבהיר כבר עתה כי לכאורה יכול היה היצרן להעזר במתקין לשם הובלת הטובין, ואולם משאין שיתוף פעולה בין המתקין לבין הנתבעת, ואלו מצויים בסכסוך עסקי לא הוביל המתקין את הטובין אל היצרן, ומי שנפגע מכך הוא הצרכן, אשר ממילא אין לצפות ממנו כי יוביל בעצמו מוצר המחובר לביתו דוגמת המוצר דנן. וזה לשון התקנה - "7.(א) טובין המפורטים בטור א' בתוספת השניה, יתוקנו במענו של הצרכן; נדרשה מעבדה לשם ביצוע התיקון, יעביר היצרן את הטובין למעבדה ויחזירם למענו של הצרכן, בלא תמורה. (ב) טובין שאינם מפורטים בתוספת השניה יובאו לתחנות השירות, לשם תיקונם; לא ניתן להוביל באופן סביר את הטובין לתחנות השירות, מפאת גודלם, משקלם או נפחם או מחמת היותם מחוברים דרך קבע, יתקנם היצרן במענו של הצרכן ואם נדרשה מעבדה לשם ביצוע התיקון, יעביר היצרן את הטובין למעבדה ויחזירם למענו של הצרכן, בלא תמורה." הנה כי כן, נדמה כי באין יכולת ממשית להובלת הטובין על ידי הצרכן - היה על הנתבעת, שמדברי נציגתה בדיון התברר כי ידעה אודות התקלה ואף אודות הסכסוך המונע הבאת המוצר לתיקונה - לשלוח נציג מטעמה אשר יבחן את הטענות בנוגע לליקויי, ולתקן את המוצר על חשבונה, בהתאם להוראות התקנות, אלא שזו בחרה "לשבת על ידיה" בחוסר מעש, להתעלם מן התקלה ולמעשה אף מתובענתו של התובע, ותחת בירור התקלה ותיקונה בזמן אמת - להמתין לשעת הדיון. כעת, ומשחלפו חודשים ארוכים מאז התגלתה התקלה והחלה הנזילה, אין להתפלא כי התובע בחר להחליף את הדוד בדוד אחר, חדש, ואין לומר כי דרישתו לפצותו במלוא עלות הדוד מהווה דרישה בלתי הוגנת וחסרת תום לב. מכל האמור, אני רואה לנכון לקבוע כי התובע זכאי להחזר עלות דוד חדש, חלף הדוד התקול. יחד עם זאת, ואף שיש לקבוע כי הנתבעת הפרה כלפיו את חובותיה באופן המזכה בדוד חדש/ החזר הוצאות רכישת הדוד נשוא התובענה (כהוראות תקנה 6(ג) לעיל) - לא הוכיח התובע את עלותו של דוד כאמור. הנתבעת ביקשה לטעון כי עלות דוד חדש מן הסוג נושא התובענה אינו כסכום התביעה כאן, ולהוכחת טענתה זו הציגה לפני ביהמ"ש חשבוניות מס המעידות לשיטתה על עלויות דודי שמש חדשים, בנפחים שונים. נראה מעיון בחשבוניות האמורות כי דודי שמש עלותם נעה בין 600 ₪ ל- 650 ₪. עוד עולה מתעודת האחריות שהציג התובע כי התובע רכש הן דוד שמש והן קולט, ואולם התובע הקפיד לטענות טענות בנוגע לדוד בלבד. בהתאמה, נדמה בעיניי כי בנסיבות העניין ניתן לחייב את הנתבעת להשיב לתובע את מה שלכל היותר לכאורה שילם (משחשבונית מטעמו לא הוצגה) - קרי סך של 650 ₪ בגין הדוד. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 1/5/13, ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, ולאור התנהלותה של הנתבעת ב"הטמנת ראשה בחול", ובהבאת התובע לנהל ההליך בביהמ"ש, על אף שגם לשיטתה אין סיבה כי זה "יפול כקרבן" לסכסוך שבינה לבין המתקין, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות ההליך כאן בסך של 500 ₪ נוספים. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן - ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל. לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.נזקי מיםנזילהמים