האם זכאי התובע לפיצוי בגין האיחור בהגעת טיסתו ליעד הסופי, מקום שהמטוס נותב לנמל תעופה אחר בשל תנאי מזג אוויר שהשתנו לרעה במהלך הטיסה, ולאחר מכן נגרם עיכוב נוסף בשל תקלה טכנית שנתגלתה במטוס. 2. הצדדים אינם חלוקים על מרבית העובדות הרלבנטיות אלא על המסקנה המשפטית העולה מהן. אלה העובדות המוסכמות בעניין הנדון: 2.1 התובע הזמין טיסה מישראל לפראג, אשר התקיימה כמתוכנן (להלן: "הטיסה הראשונה"). 2.2 במהלך הטיסה הוחלט כי הטיסה תנותב לשדה תעופה אחר, וניתנה לנוסעים הודעה כי בשל תנאי מזג האוויר, תנחת הטיסה במינכן. 2.3 הנוסעים נותרו לשבת במטוס במשך כשעתיים, עד שהוברר שהטיסה לא תוכל להמשיך בדרכה באותו ערב. 2.4 התובע שוכן במלון בתחום שדה התעופה, ולמחרת בבוקר התייצב לטיסה שנקבעה להשלמת הנסיעה לפראג (להלן: "הטיסה השנייה"). 2.5 המראת הטיסה השנייה התעכבה בשל ליקוי טכני שהתגלה בטיסה, ובסופו של דבר נחתה הטיסה השנייה בפראג באיחור של כ-25 שעות מהשעה המקורית שתוכננה לנחיתת הטיסה הראשונה. 2.6 התובע הזמין ארוחה כשרה למהדרין, ולא קיבל אוכל כשר במהלך שהותו במינכן או בטיסה השנייה. 3. לטענת התובע, בשל רצף התקלות הפסיד מחצית מחופשתו שכן הגיע ליעדו יומיים אחרי המתוכנן, כשהוא - ובת זוגו - מותשים ורעבים. התובע הסביר בדיון כי בשל אמונתו הדתית לא יכול היה לאכול דבר, ולא היה מקום לקנות אוכל או פירות שיכול היה לאכול מהם. בכתב התביעה נטען כי הגעתו למלון בשדה התעופה במינכן התעכבה בשל המתנה של שעה וחצי למזוודות, ובדיון טען שהמזוודות לא הגיעו כלל. התובע ציין בכתב התביעה, וכן בעדותו, כי בירור שערך העלה כי טיסות אחרות נחתו בפראג, גם לפני מועד נחיתתם המתוכנן וגם לאחר מכן. 4. טענת הנתבעת כפי שהועלתה בכתב ההגנה שונה מזו שנטענה במהלך הדיון. בהגנתה טענה הנתבעת לעניין התקלה במטוס, כי: "... במהלך ההכנות לקראת ההמראה ממינכן לפראג - התגלתה באופן פתאומי תקלה טכנית (IRS שמאלי) - ככל הנראה כתוצאה מריקון מיכלי המים של המטוס במינכן, ללא ידיעת הצוות. תקלה זו גורמת לקצר חשמלי במערכות החשמל במטבח המטוס. על אף העובדה, כי המדובר בתקלה טכנית פשוטה יחסית, ומהירה לפתרון - החלק התקול לא היה זמין בתחנת הצוות הטכני של שדה התעופה במינכן ועל כן ובסופו של יום הוטס החלק מדיסלדורף והותקן במטוס". בעדותו של מנהל מחלקת איתור תקלות, מר עמידרור, במהלך הדיון, הסביר העד כדלקמן: "התקלה לא נגרמה בשל ריקון מכלי המים. למחרת בבוקר הצוות הגיע ועשה בדיקה של מערות המטוס וגילה תקלה במערכת הניווט. היחידה שהתקלקלה היא מתקלקלת באופן נדיר ועולה 360,000 דולר ולא נהוג להחזיק חלקי חילוף של יחידה זו בשל נדירות התקלה. במצב כזה מתחילים לחפש יחידה באירופה, מצאו בדיסלדורף יחידה." 5. בדיון העיד גם מנהל של מרכז השליטה של הנתבעת, מר חרובי, והסביר את הסיבה להעברת הטיסה הראשונה למינכן: "הטיסה הזו לא נחתה בפראג מאחר ולא נשלח צוות מתאים שיוכל להנחית את המטוס במזר אויר חריג לאור העובדה שלא היתה תחזית למזג אויר כזה. מזג האויר האירופאי יכול להשתנות גם תוך כדי טיסה בטווח זמן של שעה וחצי לפני הנחיתה. מדובר היה בהידרדרות במזג האויר שלא היתה חזויה מראש". הנתבעת הגישה לבית המשפט דו"ח מזג האוויר שמעיד על ההידרדרות ההדרגתית והמשמעותית שנחזתה במזג האוויר תוך כדי טיסה - נ/2. דיון והכרעה 6. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן. 7. אין ספק שנגרמה עוגמת נפש ממשית לתובע (ולבת זוגו - שאין פסק דין זה מכריע בעניינה) ויש לשקול אם לאור הוראות הדין, יש לפסוק לתובע פיצוי, ובאיזה סכום. 8. התובע הגזים בתיאור האיחור שנגרם בהגעתו לפראג, כאשר טען שהפסיד יומיים וחצי מתוך 5 הימים של חופשתו. הוברר - והתובע הסכים לכך במהלך הדיון - שמדובר היה באיחור של כיממה אחת מתוך 5 הימים המתוכננים לחופשתו. קושי נוסף במהימנות התובע נעוץ בעובדה כי שינה את גרסתו באשר לאיסוף המזוודות - אם הגיעו לאחר המתנה בטרמינל במינכן (וכך גם טען נציג הנתבעת) או שמא לא הגיעו כלל, כפי שטען במהלך הדיון. 9. עם זאת, אין בתיאור המוגזם של התובע כדי לחייב את דחיית התביעה, שכן לנוכח העובדות המוסכמות, יש לטעמי מקום לקבל את התביעה, ולא למנוע מהתובע את הזכות לפיצוי המגיע לו. 10. המסגרת המשפטית לצורך הדיון במקרה דנן קבועה בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב- 2012 (להלן: "החוק"). הנתבעת נסמכת על סעיף 6(ה) לחוק, הקובע את החריג לתשלום הפיצוי הסטטוטורי המוטל על חברת תעופה במקרה של ביטול טיסה, קובע כי: "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;" 11. בנוגע לצורך בהפניית הטיסה לנחיתה במינכן, נטען בכתב ההגנה (סעיפים 3-4) : "3. נחיתת הטיסה ביעד לא התאפשרה כמתוכנן בגין מזג אוויר סוער בשדה התעופה בפראג וכתוצאה מכך הופנתה הטיסה לנחיתה במינכן. 4. לא יכול להיות עוררין, כי עיכוב הטיסה נגרם כתוצאה של נסיבות אשר בבחינת "כוח עליון", ואין להטיל אחריות על הנתבעת בגין כל נזק שנגרם במישרין או בעקיפין." [ההדגשה במקור - ר.ה.] 12. בעדותו של מר חרובי הובהר, שלא ניתנה הוראה להפנות את הטיסה למינכן רק בשל מזג אוויר בעייתי, אלא ההחלטה נבעה מכך שבמטוס לא היה צוות שהיה ערוך להנחית את המטוס בתנאים אלה. הנתבעת לא הכחישה את טענות התובע שטיסות אחרות נחתו בפראג כאשר טיסת התובע פנתה לנחיתה במינכן. העד הסביר שבחורף מזג האוויר באירופה עשוי להשתנות - לרעה או לטובה - בתוך פרק זמן קצר ולא הובהר מה - אם בכלל - עשתה הנתבעת כדי להיערך לאפשרות כי יחול שינוי כזה במהלך הטיסה. בנוסף, הוצג בפני בית המשפט דו"ח המתעד את השינויים שחלו במזג האוויר (הראות הקיימת) במהלך הטיסה, ולא הובאה כל ראיה הנוגעת לתחזית מזג שהיתה קיימת לפני הטיסה. 13. כך או כך, לא ניתן לקבוע כי הנתבעת עשתה "כל אשר ביכולתה" - וכך דרישות החוק - כדי למנוע את הצורך בהפניית הטיסה לנחיתה במקום אחר. הנתבעת יכולה להציב בכל טיסה לאירופה (או כל מקום אחר שייתכן ויהיה לכך צורך), המתקיימת בחודשי החורף, צוות שמיומן להנחית את המטוס גם במזג אוויר כדוגמת זה שהיה במועד המתוכנן לנחיתת הטיסה הראשונה בפראג. הדבר נכון שבעתיים לאור העובדה - כפי שהעיד מר חרובי - שמזג האוויר יכול להשתנות גם תוך כדי טיסה, ועל כן לא מדובר במקרה בלתי צפוי. בשל כך, אין הנתבעת יכולה להסתפק בהשערה הנוגעת למזג האוויר הצפוי בעת ההכנה לטיסה, ויש להתכונן לשינויים האפשריים והמהירים במזג האוויר, החלים באזור, כך שטיסה תוכל להשלים את מסלולה ולנחות ביעד המתוכנן. ייתכן שהיערכות כזו מחייבת עלויות כספיות גבוהות מהרגיל, אך החוק אינו מתנה או מסייג את ההוראה שהפטור מתשלום פיצוי חל רק במקום שנעשה כל שניתן לעשות, דבר שלא התקיים במקרה דנן. 14. לפיכך אני קובעת כי החריג שבסעיף 6ה' לחוק אינו חל במקרה דנן, והנתבעת אינה פטורה מחובתה לפצות את התובע. 15. לאור הקביעה האמורה, אין למעשה עוד צורך להמשיך ולדון בסיבה בגינה נדחתה במספר שעות המראת הטיסה השנייה, אך מצאתי לנכון להתייחס לכך, וזאת למען הזהירות ולמקרה ודעתה של הנתבעת לא תהיה נוחה מההנמקה האמורה לעיל. 16. לא שוכנעתי שהתקלה במטוס שגרמה לדחייה ממשית של הטיסה השנייה, נופלת אף היא לגדר החריג האמור. כאמור לעיל, נטען לקיומן של שתי תקלות שונות - אחת בטענות הנתבעת בכתב ההגנה, והאחרת בעדותו של מר עמידרור. 17. אציין כי לא ראוי בעיני כי בעת הדיון, תוך כדי שינוי חזית, תועלה טענה עובדתית הסותרת את הגרסה העובדתית שפורטה בכתב ההגנה. מדובר בנתבעת שהיא חברה גדולה ומסודרת, וכתב ההגנה נחזה להיות מנוסח על ידי גורם מקצועי. אבהיר כי לטעמי יש סתירה מוחלטת בין שתי התקלות המתוארות - ואין כל זהות בין קצר חשמלי במערכות החשמל במטבח המטוס לבין תקלה במערכת הניווט. העובדה שבשתי הגרסאות נטען שחלק החילוף הובא מדיסלדורף, אינה הופך אותן לגרסה אחידה. 18. לגופן של טענות ההגנה בנוגע למהות התקלות: לו היו האירועים בפועל כפי שנטען בכתב ההגנה, אני סבורה שלא היה בכך כדי לענות על תנאי הפטור הנזכר, שכן גם כאן היה מקום לקבוע כי היה ביכולתה של הנתבעת למנוע מקרה שבו גורם כלשהו מרוקן את מיכלי המים של המטוס "ללא ידיעת הצוות". הנתבעת יכולה להיערך עם נהלי עבודה מתאימים ו/או הנחיות ו/או פיקוח שימנע מקרה כזה. חניית מטוס במשך לילה בשדה תעופה באירופה בתקופת החורף בוודאי אינו אירוע חריג, ועל כן כל תקלה שנגרמת בשל שינויי הטמפרטורה והצורך להפסיק ולהחזיר את הזרמת מתח החשמל למטוס אינה בהכרח בלתי צפויה. 19. ככל שהתקלה שנגרמה היא זו שהועלתה בדיון, גם כאן מדובר בכך שהיה חסר חלק חילוף, מהטעם שמדובר בחלק שמתקלקל באופן נדיר, והוא יקר, "ולא נהוג להחזיק חלקי חילוף של יחידה זו בשל נדירות התקלה." אינני חולקת על העובדה הנטענת, אלא שגם בקבלתה אין די כדי לקבוע כי נעשה כל שאפשר כדי למנוע את העיכוב בטיסה. אחזור ואבהיר כי החוק אינו דורש לבצע רק את הפעולות שיש להן כדאיות כלכלית, או שנהוג לבצען, ומאפשר לחברת תעופה פטור מפיצוי הנוסעים רק במידה שעשתה "כל שביכולתה". על כן, גם העדר חלק חילוף מתאים אינו עונה על תנאי זה. 20. אציין כי לטעמי, הנתבעת אינה מחוייבת לעשות "כל אשר ביכולתה" כדי למצוא טיסה חלופית לזו שבוטלה, מוקדם ככל האפשר ובכל עלות שהיא. לדעתי אין לחייבה לעשות כן ללא מגבלה תקציבית או שיקול כלכלי כלשהו. אך משבחרה הנתבעת - משיקוליה באשר הם - לפעול בדרך מסוימת שאינה הדרך היחידה האפשרית, והחלטתה הביאה לביטול טיסה או איחור משמעותי בהגעת התובעים ליעדם, חלה עליה חובת הפיצוי על פי החוק. 21. למעלה מן הצורך אבהיר כי גם לו היתה הנחיתה במינכן בלתי נמנעת, הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה באמצעים סבירים כדי להעביר את הנוסעים במהירות האפשרית למקום חפצם בפראג. . המרחק האווירי בין שתי הערים הללו הוא של כ- 300 ק"מ בלבד (בהתאם לנתון שבקישור הבא: ) ואין כל ראיה לכך שלא ניתן היה להעביר את הנוסעים ברכבת למחוז חפצם, אף בשעת לילה מאוחרת. אין כל סיבה להניח כי הרכבות באירופה אינן פעילות בלילה. הנזקים 22. בהתאם לחוק ולסכומי הפיצוי המפורטים בתוספת, זכאי התובע לפיצוי במקרה דנן בסך של 2,000 ₪. 23. כאמור בסעיף 7(א) לחוק שירותי תובלה, במקרה של עיכוב בטיסה על חברת התעופה לספק ללקוחותיה "מזון ומשקאות" (להלן: "שירותי מזון"). התובע העיד כי לא קיבל מזון כשר בתקופת שהותו בנמל התעופה של מינכן - או בטיסה הנוספת לפראג - ועל כך לא היתה מחלוקת בין הצדדים. התובע הסביר כי בשל העדרו של אוכל כשר לא אכל כמעט מאומה ונגרמה לו עוגמת נפש ממשית. הנתבעת סברה כי בנסיבות המקרה לא היה באפשרותה לספק לתובע אוכל כשר, וכי היה עליו להסתפק בפירות, ירקות ומוצרי חלב - או לרכוש מוצרים הנושאים סימון כשרות "יו או". דא עקא, התובע הגיע לנמל התעופה במינכן, ישב במטוס עד חצות לערך, והועבר ללינה במלון הנמצא בתוך שדה התעופה. במצב זה, אינני מקבלת את הטענה שהיה באפשרותו לרכוש מוצרי מזון, וגם אם יכול היה לאכול מעט פירות וירקות - בהנחה שאלה זמינים לו, דבר שלא הוכח - אין בכך לטעמי כדי למלא אחר חובתה של הנתבעת לספק לו מזון. 24. הנתבעת לא דאגה להצטייד בארוחות כשרות רזרביות למקרה של תקלה כזו או אחרת. שיקוליה של הנתבעת מובנים, ובמצב רגיל אין כל בעיה בכך שאין ארוחות כשרות מעבר לכמות שהוזמנה מראש. עם זאת, במקרה כדוגמת זה שאירע בטיסה נשוא התביעה, לא יכלה הנתבעת - בשל אופן התנהלותה בתחום זה - לספק לתובע שירותי מזון כדרישת החוק. החוק אינו קובע כי המוביל האווירי "יעשה כמיטב יכולתו" או אפילו "יעשה כל שביכולתו" לספק שירותי מזון, אלא החיוב לספק שירות זה הוא חיוב מוחלט וללא תנאי. על כן, הנתבעת הפרה חיוב זה. 25. סעיף 11 לחוק מאפשר לפסוק לטובת נוסע פיצויים שאינם תלויים בנזק, שהם "פיצויים לדוגמה", בסכום שעד 10,190 ₪, וזאת בין השאר בשל הפרת החובה לספק שירותי מזון לנוסע שטיסתו המריאה באיחור. סכום הפיצויים לדוגמה נקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ובהתאם להוראות סעיף 11(ב) יש להתחשב באלה: "(1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; (2) עידוד הנוסע למימוש זכויותיו; (3) היות ההפרה הפרה חוזרת; (4) חומרת ההפרה ונסיבותיה; (5) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה." 26. שקלתי את טענות שני הצדדים בעניין זה, ואת מכלול נסיבות הענין. התובע לא הוכיח שלא קיבל את המזוודות (כאמור בסעיף 3 לעיל, טען טענות סותרות לעניין זה), וכשומר כשרות שנוסע לחו"ל, ניתן להניח בסבירות גבוהה, כי היו במטענו פריטי אוכל כשרים. בהתאם לכך, אני קובעת כי במקרה דנן תוסיף הנתבעת ותפצה את התובע בסכום נוסף של 500 ש"ח בשל הפרת החובה לספק שירותי מזון כדרישת החוק. 27. הוצאות ההעברות להן טען התובע לא הוכחו, וטענה זו אף לא נכללה בכתב התביעה. על כן העתירה להוצאה זו נדחית. 28. בשולי הדברים אציין כי במקרה דנן התביעה היא תביעתו של התובע בלבד, ואין הפסיקה מתייחסת לזכותה של בת זוגתו של התובע לפיצוי, אך לאחר שהפלוגתא הוכרעה, טוב יעשו הצדדים אם יבואו בדברים ביניהם בנוגע לפיצוי בת הזוג, בלא להידרש לניהול הליך משפטי נוסף. סוף דבר 29. התביעה מתקבלת בחלקה. מוטל על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 2,000 ₪ בשל ביטול הטיסה והאיחור בהגעתו ליעדו, סכום נוסף של 500 ₪ בגין הפרת החובה לספק שירותי מזון, וכן תשלם הוצאות משפט בסך 300 ₪ - ובסה"כ 2,800 ₪. סכום זה ישולם לתובע על ידי הנתבעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין על ידה, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 19.05.13, ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.תעופהפיצוייםאיחור טיסה