תביעה כספית שעילתה אי תיקון מכשיר טלפון סלולארי, בתוך פרק זמן סביר, או כפי שנקבע בדין, אשר נמסר לתיקון על ידי התובע בתוך תקופת האחריות, וכתוצאה מכך נגרמו לתובע, לטענתו, נזקים ישירים ועקיפים, ובכלל זה הוא נאלץ לרכוש מכשיר טלפון סלולארי אחר. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, בסט מובייל בע"מ, אשר מכרה את המכשיר לתובע, הנתבעת 2, נלקום בע"מ (להלן: "נלקום"), שהינה מעבדת השירות שלה נמסר המכשיר לצורך תיקונו, והנתבעת 3, מוטורולה סלושנס ישראל בע"מ, שהתובע הופנה אליה על ידי הנתבעת 1, לצורך תיקון המכשיר. התובע טען בכתב התביעה, ובדיונים שנערכו בפני בימים 31.7.2013, ו- 26.12.2013, בתמצית, כדלקמן- ביום 30.4.2012 רכש מכשיר טלפון נייד, מתוצרת חברת "מוטורולה", מאת הנתבעת 1, ותקופת האחריות ניתנה למשך שנה ממועד הרכישה. במהלך תקופת האחריות, בסוף פברואר 2013, התובע פנה לנתבעת 1 לצורך תיקון המכשיר, והופנה על ידה לנתבעות 2 ו-3. בקשת התובע בחלוף כשבועיים ממועד מסירת המכשיר לתיקון לקבל מכשיר חילופי נדחתה. המכשיר נמסר לתיקון לנלקום בפעם הראשונה, והוחזר לתובע לאחר כחודש, ביום שישי בשבוע, 29.3.2013. התובע קיבל את המכשיר אלא שהתקלה לא תוקנה, ולפיכך בתוך יומיים ממועד קבלתו, חזר ומסר את המכשיר פעם נוספת לנלקום לצורך תיקונו, ונציג המעבדה הודיע לו שלוח- האם של המכשיר אינו תקין ולא ניתן להחליפו, וכי ייקח לפחות שבועיים עד שיהיה ניתן לתקנו. בפרק זמן זה ומכיוון שלא הועמד לתובע מכשיר חילופי, נאלץ לרכוש מכשיר טלפון נייד בסיסי בעלות של 170 ₪ (ללא יכולת לקבל מסרונים). ביום 17.4.2013, ובחלוף כחודש וחצי ממועד מסירת המכשיר לתיקון, רכש התובע מכשיר טלפון נייד אחר, מכיוון שפנייתו לקבלת מכשיר חילופי לא נענתה, ומכיוון שצורכי עבודתו חייבו את רכישתו. ביום 16.5.2013, כחודשיים וחצי לאחר מסירת המכשיר לתיקון, התקשרו אליו מנלקום והציעו לו מכשיר טלפון נייד חילופי. ביום 25.6.2013, ולאחר שהתובע הודיע כי בכוונתו להגיש תביעה לבית המשפט הציע לו נציג נלקום החזר כספי על המכשיר שנמסר לתיקון. הנתבעת 1, בסט מובייל בע"מ, טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כי מכרה לתובע את המכשיר, אך היא אינה בגדר היצרן או היבואן של המכשיר, ולפיכך לא חלה עליה חבות או אחריות לגבי תיקון התקלות במכשיר. הנתבעת 2, נלקום, טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כי המכשיר תוקן, אך התובע דחה את פנייתם לאסוף אותו, וכן הוצע לתובע מכשיר חילופי אך הוא סירב גם להצעה זו. דין התביעה להידחות לפי תקנה 6 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו- 2006, שלפיהן, ככל שהיצרן לא מילא אחר הוראות התיקון על פי הדין, עליו לספק לצרכן טובין חדשים, זהים, או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, והתובע סירב להצעה לקבל מכשיר חילופי. עוד נטען כי המכשיר נמסר לתיקון בתוך תקופת האחריות, שאינה כוללת מתן מכשיר חילופי, ונמסר למעבדת נלקום לצורך תיקונו, במעמדה כקבלן תיקונים של היצרן, מטורולה סלולר העולמית בישראל, וכמורשה לפי תקנה 2.(א) לתקנות הגנה הצרכן. במכשיר נתגלתה תקלה של נזק פיזי, שנגרם ככל הנראה ממכה שקיבל כתוצאה מנפילה, ולמרות שתקלה מסוג זה אינה מכוסה באחריות, המכשיר תוקן בכל זאת והוחזר לתובע. זמן קצר לאחר מכן שוב נמסר המכשיר לתיקון, אלא שלא הצליחו לתקנו, והציעו לתובע מכשיר חילופי מדגם מתקדם יותר שהיה במלאי, אלא שהתובע סירב לכך. בהמשך החליפה המעבדה את לוח האם של המכשיר המקורי והוא תוקן, אלא שהתובע סירב לקבלו. הנתבעת 3 טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כי אינה משמשת כיבואן של המכשיר, או כספק למתן שירותי תיקון, ואין לה כל קשר עם המקרה הנדון. להשלמת התמונה אציין כי התובע הגיש כתב תביעה מתוקן לאחר הדיון הראשון שנערך בפני ביום 31.7.2013, כנגד הנתבעים הנ"ל. לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה, ולחייב את הנתבעת 2 בחלק מסכום התביעה, מהטעמים שיפורטו להלן. דבר החקיקה המסדיר את האחריות והשירות לאחר מכירת הטובין הינו תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006 (להלן: "תקנות האחריות והשירות"), שחוקקו מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (פרק ד1: אחריות ושירות לאחר מכירה). התקנות הרלבנטיות לעניין הנדון הינן כדלקמן- "2.(א) יצרן של טובין שנמכרו לצרכן יתקן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה; נדרשה במסגרת התיקון החלפה של פריט טובין, כולו או חלקים ממנו, תבוצע ההחלפה על ידי היצרן בלא תמורה". ... "6.(א) תיקון קלקול בטובין בתקופת האחריות יחזיר את הטובין למצב שבו היו אלמלא הקלקול, בכפוף להוראת תקנה משנה (ב). (ב) היה תיקון הטובין בתקופת האחריות כרוך בהחלפת חלקים בהם, יהיו החלקים המחליפים מקוריים וחדשים. (ג) לא מילא היצרן אחר הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב), יספק לצרכן טובין חדשים, זהים או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, או ישיב לו את התמורה ששילם בעדם, לפי בחירת היצרן". ... "10. (א) יצרן ימלא את חובתו לתקן טובין על פי תקנות אלה לא יאוחר מתום שבוע ימים מהיום שבו נקרא לעשות כן או מתום עשרה ימים מהיום שבו נמסרו הטובין לתחנת השירות, לפי הענין; נמסרו הטובין לנקודת המכירה בהתאם כאמור בתקנה 9(ב), ימלא היצרן את חובתו לתקן את הטובין לא יאוחר מתום שבועיים מהיום שבו נמסרו הטובין. (ב) חויב עוסק בתיקון הטובין לפי תקנה 19, ימלא את חובתו בתוך תקופה של שלושה שבועות מיום שנקרא לעשות כן או מיום שהטובין נמסרו לנקודת המכירה, לפי הענין. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), יתוקנו חלק מהטובין המפורטים בטור א' בתוספת השניה, בתוך פרק הזמן הנקוב בטור ב' לצדם, ובלבד שהקלקול מונע את השימוש העיקרי שלשמו מיועדים אותם טובין. (ד) שבתות וחגים לא יבואו במנין התקופות שנקבעו בסעיף זה או בתוספת השניה". ... "21. אין להתנות על הוראות תקנות אלו, אלא לטובת הצרכן. 22. הוראות תקנות אלה אינן באות לגרוע מכוחו של כל דין". עיון בתקנות האחריות והשירות הנ"ל מעלה כי היצרן, או "אחר מטעמו", נושאים באחריות לתיקון המכשיר, בתקופת האחריות, וכן נקבעו בתקנות הנ"ל מועדים לצורך תיקון התקלות במכשיר, ובענייננו, תיקון המכשיר היה צריך להיות מבוצע בתוך 10 ימים ממועד הבאתו לנקודת השירות, אצל מעבדת נלקום, הנתבעת 2. עיון בכתב ההגנה מטעמה של הנתבעת 2, מעלה, שהיא משמשת בארץ כידה הארוכה של היצרנית (חברת "מוטורולה" העולמית), לצורך מתן שירותי תיקון למכשירי טלפון ניידים מתוצרתה, וכן עולה- כך לפי הודאתה- כי תפקידה אינו מתמצה במתן שירותי תיקון בלבד, אלא שהיא עומדת בנעליה של היצרנית, בכל הקשור למילוי חובותיה על פי תקנות האחריות והשירות הנ"ל, ובכלל זה נטען על ידה שהתקנות הנ"ל חלות עליה, וכי פעלה על פי אותן תקנות, וכפועל יוצא מכך הציעה לתובע מכשיר טלפון נייד חילופי, וכן טענה כי לכל היותר התובע יכול לתבוע את ערכו של המכשיר שנמסר לתיקון ולא מעבר לכך (ראו במיוחד סעיפים 2 ו- 3 לכתב ההגנה). יש לבחון אפוא האם הנתבעת 2 עמדה בתנאים שנקבעו בתקנות האחריות והשירות לגבי תיקון המכשיר במקרה הנדון. מצאתי לנכון ליתן אימון בגרסה העובדתית שהעלה התובע לגבי השתלשלות האירועים, ובכלל זה, שלאחר מסירת המכשיר לתיקון, ובחלוף פרק זמן של שבועיים, הוא ביקש מכשיר חילופי ובקשתו לא נענתה, וכי הפנייה אליו לצורך קבלת המכשיר החלופי נעשה מטעמה של הנתבעת 2 רק בחלוף כחודשיים וחצי לאחר שהמכשיר נמסר לה לתיקון. יש לציין כי בעוד שהתובע ציין מועדים מדויקים לגבי השתלשלות האירועים, הרי שהנתבעת 2 לא טרחה לציין בכתב ההגנה מטעמה מועדים כלשהם. בדיון שנערך בפני התקשה נציג הנתבעת 2 לציין מועדים מדויקים לגבי קרות האירועים, אך טען כי היה איחור של ממש בתיקון המכשיר, ולא ידע לציין מתי נערכה הפנייה לתובע לצורך קבלת מכשיר חילופי. "אנחנו קיבלנו מכשיר לתיקון. תיקנו אותו בזמן שהוא ארוך. אנחנו מרגישים שזה לא בסדר. המכשיר חזר אל הלקוח לאחר התיקון בפעם הראשונה, זה לקח מספר שבועות, זמן ארוך מהסביר ואז הוא חזר לתיקון פעם שניה. אין לי תאריכים מדוייקים, זה לא יום אחרי, זמן קצר. אנחנו הצענו לו מכשיר חלופי וזה מה שכתוב בחוק שאנחנו רשאים לתת או מכשיר חלופי אמנם באיחור. אי לכך ... אנחנו מציעים שנסגור את הסיפור ולהשיב לו את מלוא הסכום ששילם לבסט מובייל בעבור המכשיר שלו..." (31.12.2013, ע' 4; הדגשות לא במקור- מ.ה.). לכתב ההגנה צורך מסמך שכותרתו "תצהיר" (ללא אזהרה, או אימות חתימה של עו"ד), שנחתם על ידי הגב' דורה צור, שלפי הטענה הינה מנהלת שירות לקוחות פרטיים אצל הנתבעת 2, וממנו עולה כי לאחר שהמכשיר הגיע לתיקון בפעם השנייה הוצע לתובע מכשיר חילופי, אלא שלא צוין מתי בדיוק הוצע המכשיר החילופי, הגב' דורה לא הובאה לעדות לדיון שנערך בפני, ובכל מקרה המכשיר נמסר לתיקון בפעם השנייה, לאחר שהיה כחודש אצל הנתבעת 2 מבלי שתוקן. לא מצאתי לנכון לקבל את טענת הנתבעת 2 שלפיה האחריות לא חלה על תיקון התקלה במכשירו של התובע (נזק פיזי לחיבורים כתוצאה ממכה או נפילה), מכיוון שלא הביאה לעדות את הטכנאי שאבחן את התקלה, ולפיכך עדות נציגה בעניין זה הינה בבחינת עדות שמיעה, שלא ראיתי ליתן לה משקל של ממש. התובע הכחיש את הטענות לגבי סוג התקלה, וטען שלא נמסר לו בשום שלב כי התקלה מוחרגת מהאחריות, מה גם שהתנהגותה של הנתבעת 2 אינה מתיישבת עם הטענה לגבי החרגת האחריות בשל סוג התקלה הנטענת על ידה במקרה הנדון. על הנתבעת 2 היה לתקן את המכשיר בתוך 10 ימים מהמועד שנמסר למעבדה לצורך תיקונו כבר בפעם הראשונה, וזאת על פי תקנה 10.(א) לתקנות האחריות והשירות, אלא שהמכשיר נמסר לתובע לאחר כחודש כאשר התקלה לא תוקנה, ולפיכך נמסר שוב לתיקון, ושוב לא תוקן בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בתקנות הנ"ל. בנסיבות העניין, היה על הנתבעת 2 לספק לתובע מכשיר טלפון נייד חדש זהה, או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, או להשיב לו את התמורה ששילם בגין רכישת המכשיר, לפי בחירת הנתבעת 2 (תקנה 6.(ג) לתקנות האחריות והשירות), וזאת בתום התקופה שנקבעה על ידי המחוקק לצורך תיקון המכשיר, ובמקרה הנדון בחלוף 10 ימים מהמועד שבו נמסר המכשיר לתיקון אצל הנתבעת 2 בפעם הראשונה, ולפי הנתונים שבפני, כבר באמצע מרץ 2013. אלא שהנתבעת 2 לא פעלה על פי קביעת התקנות בעניין זה, וההצעה למתן מכשיר חילופי ניתנה על ידה לתובע בחלוף כחודשיים וחצי לאחר מסירת המכשיר לתיקון. אי קיום מצוות התקנות הנ"ל על ידי הנתבעת 2 הינה כדין עוולה נזיקית, על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ובכלל זה- עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו- 36, וכן עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודה זו. הנתבעת 2 הייתה צריכה לדעת ולצפות כי אי מתן מענה לתובע, כפי שנקבע בתקנות האחריות והשירות, ובתוך המועד שנקבע לעניין זה, בהתחשב במשך הזמן החריג שחלף מהמועד שבו נמסר המכשיר לתיקון, מבלי שהוצע לתובע פתרון כלשהוא (מכשיר חילופי הוצע לאחר כחודשיים וחצי), ובשים לב לתפקיד שממלא מכשיר הטלפון הנייד בחיי היום יום אצל חלק גדול של הציבור, לצרכים שונים ומגוונים, ובכלל זה לצורכי עבודה, ולצרכים משפחתיים וחברתיים, עלול לגרום לתובע לנזקים שונים, אשר לצורך צמצומם או מניעתם, ובחלוף זמן סביר, ירכוש התובע מכשיר טלפון נייד חילופי. הזמן הסביר לעניין זה הינו פרק הזמן שנקבע על ידי המחוקק לצורך השלמת התיקון, והעמדת מענה לצרכן, באמצעות החזרת המכשיר המקורי כשהוא תקין, או בהעמדת מכשיר חילופי זהה (או שווה ערך) חדש, או בהשבת תמורת הרכישה. ככל שהנתבעת 2 הייתה מקיימת אחר הוראות התקנות הנ"ל, ומעמידה לתובע מכשיר חילופי זהה או שווה ערך באיכותו, בתוך המועד שנקבע לכך על ידי המחוקק, היה בכך כדי לייתר את רכישת מכשיר הטלפון הנייד הנוסף על ידי התובע, כחודש וחצי לאחר מסירת המכשיר לתיקון, ולצמצם את הנזקים הישירים והעקיפים הנטענים על ידו. יש לציין שהתובע טען שמכשיר הטלפון הנייד היה נחוץ וחיוני עבורו לצורכי עבודתו, והעדרו גרם לו לניתוק הקשר השוטף עם לקוחותיו בפועל או בכוח, לרבות העדר יכולת לשלוח ולקבל מסרונים, על כל המשמעויות הנלוות לכך, ולפיכך רכישת המכשיר הנוסף התחייבה בשל צורכי עבודתו, וראיתי לנכון ליתן אימון בגרסתו זו. לאור האמור לעיל הנני סבור כי על הנתבעת 2 לפצות את התובע בהשבת התמורה של המכשיר שנמסר לתיקון, וכן בתשלום חלק מעלות המכשיר הנוסף שנרכש על ידו. על פי הנתונים שהציג התובע עלות המכשיר המקורי הייתה בסך של 1,750 ₪ (מכשיר מתוצרת "מוטורולה"), ועלות המכשיר הנוסף הייתה בסך של 2,045 ₪ (מתוצרת "סמסונג"). בשים לב לכך שהמדובר במכשירים של יצרנים שונים, ויכול גם שקיימים הבדלים טכניים שונים ביניהם, הנני סבור כי יש להעמיד את הפיצוי בגין המכשיר הנוסף על פי העלות של המכשיר המקורי, בסך של 1,750 ₪. התובע טען כי העדרו של מכשיר טלפון נייד משוכלל בתקופה הרלבנטית גרם לו להפסדים כספיים, ולנזקים עקיפים וישירים שונים הנוגעים לקשרי עבודתו, ובגין עניינים אלה תבע סעד כספי בסכום כולל של 5,000 ₪. הגם שלא ניתן לשלול את האפשרות שהעדרו של המכשיר למשך תקופה מסוימת גרם לנזק מסוים לתובע, הרי שלא מצאתי לנכון לקבל את רכיב התביעה בעניין זה, מכיוון שלא מצאתי כי הונחה בפני תשתית ראייתית מספקת לצורך הוכחתו. לא מצאת לנכון לקבל את רכיב התביעה בגין מכשיר הטלפון הנייד שנרכש על ידי התובע בעלות של 170 ₪ (ללא אפשרות למסרונים), מכיוון שלפי הנתונים שבפני מועד רכישתו, 5.3.2013 (לפי החשבונית שצורפה), היה בתוך תקופת התיקון שנקבעה בתקנות האחריות והשירות, ולכן אין מקום לחייב את הנתבעת 2 בעלות רכישתו. התוצאה הינה שהנתבעת 2, נלקום בע"מ, תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:- סכום של 3,500 ₪ בגין המכשיר המקורי, והמכשיר הנוסף, כאמור לעיל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן, ביום 27.8.2013, ועד התשלום בפועל. החזר חלק מאגרת בית המשפט בסך של 60 ₪, בשים לב לקבלת חלק מהתביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד התשלום בפועל. סכום כולל של 850 ₪ בגין הטרחה וביטול הזמן שנגרמו לתובע בשל ההליך המשפטי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. מלוא החוב הפסוק הנ"ל ישולם לתובע בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו, ובחלוף תקופה זו, וככל שלא ישולם, ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לצורך גבייתו. התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 3 נדחית ללא צו להוצאות. סלולר (תביעות)טלפון