האם אחראית הנתבעת לאובדן המתנות שקיבלו התובעים לחתונתם ? זו השאלה הטעונה הכרעה בתביעה זו. טענות התובעים ביום 20.2.13 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם הזמנת עבודה לצורך עריכת חתונתם במוזיאון ארצות המקרא. התקשרות התובעים לשם עריכת החתונה נעשתה עם הנתבעת בלבד והיא זו שהיתה אמונה על התקשרות עם ספקים חיצוניים ובכלל זה עם המקום בו נערכה החתונה. ביום 9.4.13 נערכה חתונת התובעים. בתחילת האירוע העמידה הנתבעת ליד כספת המעטפות עגלת מתנות, אשר היתה מיועדת למתנות האורחים. יום למחרת החתונה, הבחינו התובעים כי המתנות אשר הונחו בעגלה לא נמסרו לידיהם בתום האירוע. התובעים פנו לנציג הנתבעת וזה הבטיח לבדוק את הנושא. כן ביקש התובע, כי תיעשה בדיקה במצלמות האבטחה של המקום, אך דבר לא נעשה. התובעים אף הגישו תלונה במשטרה על גניבת המתנות. התובעים טוענים כי האחריות על שמירת המתנות ומסירת המתנות לתובעים מוטלת על כתפי הנתבעת. לטענת התובעים, משיחות שערכו עם האורחים לאחר החתונה, התברר כי מדובר במתנות יקרות ערך. כך, סבתו של התובע העניקה לתובעים פסל פרי ידה. גם ידידת התובעים העניקה להם ציור אמנות. כן היו בעגלת המתנות ספקי קודש יקרי ערך. לתובעים אף נגרמה עגמת נפש רבה בשל אובדן המתנות. התובעים מעמידים את סכום הפיצוי בגין המתנות על סך של 20,000 ₪ וכן דורשים פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 5,000 ₪. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי האחריות לשמור על עגלת המתנות היתה מוטלת על התובעים בלבד, שן כנהוג באירועים שעורכת הנתבעת, הכספת ועגלת המתנות, המוצבים בכניסה לאולם, מועברות במהלך האירוע לחדר פרטי ומאוחסנות שם עד לסיום האירוע, כאשר המפתח לחדר זה מצוי בידי אחד מבני המשפחה של מזמיני האירוע. במקרה זה אוחסנה הכספת בחדר הייחוד, כאשר המפתח לחדר זה נמסר לידי אחיה של התובעת 2 (להלן: "אחי הכלה"). במהלך האירוע, הבחין אחד ממנהלי הנתבעת, מר שלמה קורץ (להלן: "מר קורץ"), כי עגלת המתנות נותרה בכניסה לאולם. מר קורץ פנה למנהל האירועים בנתבעת, מר נאסר זיאדה, והתברר כי האחרון מסר לאחי הכלה את מפתחות חדר הייחוד וביקש ממנו להכניס לחדר את הכספת ואת עגלת המתנות. לפיכך, פנו מר קורץ ומר זיאדה לאחי הכלה, ושלושתם הובילו את עגלת המתנות לחדר הייחוד, כאשר אחי הכלה הכניס את עגלת המתנות לחדר ונעל את הדלת. יומיים לאחר מכן, פנו התובעים לנתבעת וטענו כי המתנות שהונחו בעגלה אבדו. בתגובה זימן מר קורץ את התובעים לבירור העניין ופנה למנהל התפעול במוזיאון ולאנשי הבטחון בבקשה לערוך חיפוש למציאת האבידה. חרף חיפוש שנערך, גם באמצעות מצלמות האבטחה, לא נמצאו המתנות. דיון והכרעה על מנת להקים אחריות מצד הנתבעת יש להוכיח התרשלות מצדה בשמירה או בפיקוח על עגלת המתנות. הנתבעת היא מנהלת האירוע במקום ועל כן חבה חובת זהירות כלפי התובעים, כי עגלת המתנות אשר מוצבת בכניסה לאולם, תועבר לידיהם או לידי מי מטעמם. יחד עם זאת, אחריותה של הנתבעת כלפי התובעים אינה אחריות מוחלטת. ככל שהנתבעת דאגה להעביר את עגלת המתנות לתובעים או למי מטעמם או הניחה את עגלת המתנות במקום בטוח, הרי שאין להטיל עליה אחריות לאובדן המתנות. האם הוכחה רשלנות מצד הנתבעת? מטעם הנתבעת העידו מנהלה מר שלמה קורץ ומנהל האירועים מר נאסר זיאדה. מר נאסר זיאדה העיד כי בתחילת האירוע פנה לתובעים ושאל מי איש הקשר שלהם. אלו הפנו אותו לאחי הכלה. מר זיאדה פנה לאחי הכלה, מסר לו את מפתחות חדר הייחוד, והבהיר לו כי בהמשך האירוע יש להעביר את הכספת ואת עגלת המתנות לחדר הייחוד וכן מסר לו את מפתחות החדר והכספת. עוד הבהיר מר זיאדה, כי רק ברשות אחי הכלה היו מפתחות חדר הייחוד. מר קורץ העיד, כי הגיע למקום האירוע והבחין בעגלת המתנות, כשהיא ניצבת בפתח האולם. מיד פנה למנהל האירוע, מר זיאדה, ושאל אותו מדוע לא הוכנסה גם זו לחדר הייחוד. אז פנו שניהם לאחי הכלה והבהירו לו כי יש לשים את עגלת המתנות בחדר הייחוד יחד עם הכספת. לפיכך, ניגשו שלושתם יחד לחדר הייחוד עם עגלת המתנות, כאשר מר קורץ הורה לאחי הכלה לפתוח את הדלת, לשים את עגלת המתנות לצד הכספת ולנעול את הדלת. אחי הכלה הכניס את עגלת המתנות לחדר, נעל את הדלת ובכך הסתיימה הפרשה מבחינת הנתבעת, אשר דאגה כי עגלת המתנות תושם בחדר הייחוד, כאשר המפתח של החדר נמצא רק בידי אחי הכלה. אף מר זיאדה העיד כי אחי הכלה הכניס את עגלת המתנות לחדר ונעל את הדלת. מנגד טענו התובעים, כי לא נאמר לאחי הכלה להכניס את עגלת המתנות לחדר, כי אם להכניס עגלה לפינוי כלים לחדר הייחוד ולפנות את הכלים הנמצאים באותו חדר וכי אחי הכלה לא הבין כי מדובר בעגלת מתנות. לפיכך, אחי הכלה פינה את הכלים שהיו בחדר והוציא את העגלה אל מחוץ לחדר. לטענתם, אילו היה נאמר לאחי הכלה כי מדובר בעגלת מתנות, שיש להכניסה לחדר, הוא לא היה מוציא את העגלה מחוץ לחדר. עדותם של מר קורץ ומר זיאדה היתה מהימנה עלי ואני נותנת אמון מלא בעדותם כי פנו לאחי הכלה, אמרו לו כי יש להכניס את עגלת המתנות לחדר הייחוד ויחד עמו הובילו את עגלת המתנות לחדר הייחוד. הם אף ווידאו כי אחי הכלה מכניס את עגלת המתנות לחדר ונועל את החדר. איני מקבלת את טענת התובעים כי נאמר לאחי הכלה כי מדובר בעגלה לפינוי כלים וכי עליו פנות את הכלים מחדר הייחוד. ראשית, התובעים אינם יכולים להעיד על מה שנאמר לאחי הכלה, שכן לא היו עדים למה שהתרחש ואחי הכלה לא הובא לעדות מטעמם. שנית, הטענה כי נאמר לאחי הכלה כי עליו לפנות באמצעות העגלה כלים מחדר הייחוד נשמעת בלתי סבירה בעליל, שכן אין זה הגיוני כי מנהל האירוע יורה לאחד האורחים לפנות כלים מחדר הייחוד בזמן האירוע. מר קורץ ומר זיאדה הכחישו בתוקף כי נאמר לאחי הכלה כי עליו לפנות כלים מהחדר, והעידו כי הובהר לאחי הכלה כי מדובר בעגלת מתנות שיש להכניסה לחדר. בנסיבות אלה, כאשר נציגי הנתבעת הורו לאחי הכלה להכניס את עגלת המתנות לחדר הייחוד ווידאו כי כך עשה, ולנוכח העובדה כי מפתחות החדר היו בידי אחי הכלה בלבד, הרי שלא ניתן לומר כי הנתבעת התרשלה בשמירה או בפיקוח על עגלת המתנות ועל כן אינה חבה לפצות את הנתבעים בגין אובדן המתנות. לפיכך, אני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין, איני מחייבת את התובעים בהוצאות. פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. אירועים (תביעות)נישואין / חתונהמתנה