בפניי תביעה לביטול עסקה אשר נערכה בין התובע לנתבעת מכוח הוראות סעיף 14 ג' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: החוק). פתח דבר: בבסיס תיק זה עומדת עסקת מכר מרחוק אשר נערכה בין הצדדים ביום 2.6.13 , במסגרתה רכש התובע מן הנתבעת מספר מוצרים תמורת סך של 3,299 ₪ אשר סופקו לו בראשית חודש ינואר 2013 (להלן: העסקה). יצוין, כי למוצרים אשר שלחה הנתבעת לתובע צורף מסמך בו נכללים כל הפרטים הנדרשים בהתאם להוראות סעיף 14ג(ב) לחוק (להלן: המסמך). אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע פנה לנתבעת בבקשה לבטל את העסקה ואולם, מכיוון שלא שלטענת הנתבעת המוצרים לא הוחזרו אליה בהתאם לסיכום, לבסוף לא בוטלה העסקה אך המוצרים הוחלפו בטלוויזיה בטכנולוגיית LED בעלת מסך בגודל 42 אינץ' תוצרת חברת FUJI JAPAN (להלן: הטלוויזיה) . ואלה טענות התובע: בכתב התביעה טען התובע, כי מפניית הנתבעת אליו עובר לביצוע העסקה הבין , כי המדובר בהטבה ללא כל תמורה למחזיקי כרטיס אשראי של חברת ישראכרט ואולם, עם קבלת המוצרים התברר כי חויב בסכום העסקה. התובע אישר כי קיבל את הטלוויזיה לרשותו, אך טען , כי מבירור שערך עלה כי מחירה של הטלוויזיה נמוך מאופן משמעותי מן הסכום אותו שילם ועמד על סך של 2,222 ₪ בו הוצע על ידי הנתבעת עצמה למכירה. בעקבות זאת, פנה התובע לנתבעת במכתב מיום 5.5.13 במסגרתו עתר לביטול העסקה ולהשבת הכספים אותם שילם. התובע אישר כי דחה את הצעת הנתבעת להחליף את הטלוויזיה באחרת מתוצרת שונה. לטענת התובע, זכאי הוא לביטול העסקה וזאת, מן הטעמים הבאים: (א) במסגרת השיחה בינו ובין נציגת הנתבעת, במסגרתה הוצע לו להחליף את המוצרים בטלוויזיה, לא פירטה בפניו נציגת הנתבעת איזו טלוויזיה תישלח אליו ומה מחירה ובכך הפרה את הוראות סעיף 14ג(א) לחוק. (ב) לחבילה לא צורף מסמך הכולל את הפרטים הקבועים בסעיף 14ג(ב) לחוק, לא צוין מהו המוצר הנמכר ובלאו הכי לא פורטו תכונותיו ומשכך, טרם חלף המועד לביטול העסקה מצידו וזאת בהתאם להוראות סעיף 14ג(ג) לחוק. לאור כל האמור לעיל, עתר התובע לחייב את הנתבעת לבטל את העסקה ולהשיב לו את סך 3,299 ₪ אשר שילם במסגרתה. כמו כן, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש ובסה"כ העמיד התובע את תביעתו על סך של 8,299 ₪. ואלה טענות הנתבעת: דין התביעה להדחות שכן, כתב התביעה אינו מראה כל עילה לביטול העסקה מכוח הוראות החוק ו/או מכוח הוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן: התקנות). ביום 17.1.13, לפנים משורת הדין, הסכימה נציגת הנתבעת לבקשת ביטול העסקה אך הבהירה לו כי עליו להחזיר את המוצרים לא יאוחר מיום 24.1.13. התובע החזיר את המוצרים רק ביום 31.1.13 דהיינו, למעלה משבוע לאחר התקופה הנקובה בסעיף 14ג'(ג)1 לחוק ובתקנה 2 לתקנות ומשכך, אין הוא זכאי לביטול העסקה אלא רק להחלפת המוצר. נעשו ניסיונות מצד הנתבעת ליצור קשר עם התובע ,מספר רב של פעמים עד ליום 18.2.13 ואולם, ניסיונותיה אלה עלו בתוהו ורק ביום 3.3.13 יצר עימה התובע קשר ובמעמד זה הובהר לו , כי לא ניתן לבטל את העסקה אך הוצא לו לקבל את הטלוויזיה. התובע הסכים להצעה זו והטלוויזיה נשלחה אליו. ביום 23.4.13, חודש ימים לאחר מסירת הטלוויזיה, התקשר בנו של התובע לנתבעת וטען כי האריזה בה נשלחה הטלוויזיה נפתחה באותו היום והתברר כי חסר בה חלק. ביום 10.5.13 ביקשה הנתבעת לשלוח לביתו של התובע שליח ולהחליף את הטלוויזיה אך התובע טען כי הטלוויזיה אינה מצויה ברשותו אך ייצור עימה קשר בהמשך. התובע לא יצר קשר נוסף עם הנתבעת וביום 13.5.13 התקשרה אליו הנתבעת שוב, או אז הודיע לה התובע כי העניין הועבר לטיפולו של עו"ד. הנתבעת הוסיפה וציינה, כי התובע לא מילא אחר הוראות החוק לפיהן ביטול עסקה צריך שייעשה בכתב. דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עדויותיהם ויתר הראיות אשר הוגשו לעיוני הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות ואנמק. בפתח הדברים אציין, כי אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה הוטעה על ידי הנתבעת לחשוב כי מוצרים אלה ישלחו אליו ללא עלות כלשהי. מרשימת המוצרים עולה , שמדובר במוצרים בעלי ערך ובכללם מכשיר טלוויזיה ומערכת קולנוע ביתית ואין זה סביר בעיני כלל ועיקר כי מאן דהו יחשוב כי מוצרים אלה ישלחו אליו ללא כל תמורה במסגרת הטבה כלשהי. זאת ועוד, התובע לא הציג כל ראיה ממנה עולה , כי העלה טענה זו בפני הנתבעת. אף העובדה שבסופו של יום הסכים להחלפת המוצרים אינה עולה בקנה אחד עם טענתו לפיה , העסקה בוצעה ללא הסכמתו. התובע לא הכחיש את טענת הנתבעת לפיה המוצרים התקבלו אצלו ביום 3.1.13 ומעיון במסמך מיום 23.12.13 אשר צירפה הנתבעת למוצרים (נספח 1 לכתב התביעה) עולה, כי ממלא הוא אחר הוראות סעיף 14ג(ב) לחוק. משאלו הם פני הדברים, אזי יכול היה התובע לפנות בכתב לנתבעת לביטול העסקה בתוך 14 ימים מקבלת המוצרים והמסמך לביתו. פניה כאמור לא הוצגה על ידי התובע ואולם, אין מחלוקת , כי הנתבעת הסכימה לביטול העסקה אף בהעדר בקשה בכתב , אך התנתה זאת בקבלת המוצרים לרשותה עד ליום 24.1.13. בעדותו, אישר התובע כי שלח את המוצרים לנתבעת רק ביום 23.1.13 ולפיכך לא מצאתי כי נפל פגם בסירובה של הנתבעת לבטל בשלב זה את העסקה. בכתב התביעה, לא פירט התובע מתי קיבל את הטלוויזיה מאת הנתבעת אך לא הכחיש את טענת הנתבעת לפיה הטלוויזיה הגיעה אליו במהלך חודש מרץ 2013. בעדותו בפניי טען התובע, כי הוא זה אשר פתח את אריזת הטלוויזיה יומיים לאחר שהגיעה לידיו ושוחח עם נציגת הנתבעת בשם קרן בתוך שלושה- ארבעה ימים לאחר מכן. אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה שיחה כאמור נערכה. במסגרת הדיון הוצגה מטעם הנתבעת רשומת השיחות בין התובע לנציגי הנתבעת אשר ממנה עולה, כי מיום 3.3.13 ועד ליום 23.4.13, בו התקשר בנו של התובע לנתבעת, לא נערכה כל שיחה בין נציגי הנתבעת לתובע. תוכן רשומה זו לא נסתר על ידי התובע כלל ועיקר. כאמור, טענתו המרכזית עליה השתית התובע את תביעתו הינה אי המצאת מסמך הערוך, בהתאם להוראות סעיף 14ג(ב) לחוק ביחס לטלוויזיה. טענה זו אין בידי לקבל ואנמק. ראשית יצוין, כי מרישומי תוכן השיחה בין בנו של התובע ובין הנתבעת מיום 23.4.13, כחודש לאחר אספקת הטלוויזיה לתובע, לא הועלתה מצידו כל טענה בדבר היעדרו של מסמך כאמור. התובע לא חלק על האמור ברישומי הנתבעת ונמנע מלזמן את בנו לעדות לעניין זה. שנית, במסגרת הדיון אשר התקיים בתיק זה ביום 18.12.13, הציע נציג הנתבעת לסור עם התובע לביתו בכדי לבדוק האם בתוך אריזת הטלוויזיה מצויים המסמכים הבאים: כתב האחריות והוראות ההסבר אשר יש בהם כדי לענות על הנטען במסגרת סעיף 23 לכתב התביעה. התובע הביע הסכמתו להצעה זו. מעיון בהודעות הצדדים אשר הוגשו לתיק בית המשפט עולה, כי בתוך אריזת הטלוויזיה נמצאו הוראות ההסבר הכוללות את נתוני המוצר וכן את תעודת האחריות. סעיף 14ג(ב) לחוק קובע כדלקמן: "...(ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה: (1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2); (2) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה; (3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג); (4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס; (5) מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות; (6) תנאים נוספים החלים על העסקה". הפרטים הנזכרים במסגרת סעיף 14ג(א)(1) ו- (2) לחוק הינם השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ וכן, התכונות העיקריות של הנכס או של השירות. במצב דברים בו העסקה בין הצדדים לא בוטלה ולמעשה, הפרטים הנזכרים בהוראות סעיף 14(ב)(1), (2) (3) ו- (6) לחוק כבר הובאו לידיעת התובע במסגרת המסמך, אזי יש לקבוע , כי הנתבעת עמדה בהוראות החוק ביחס לסעיפים אלה. כל שנותר לבחון במצב דברים זה, בו מרבית פרטי העסקה נותרו על כנם אך המוצר הוחלף הינו, האם נמסר לתובע מסמך נוסף הכולל את הפרטים ששונו דהיינו, הכולל התייחסות לאמור בסעיפים 14ג(ב)(4) ו-(5) לחוק. משנמצאו בתוך האריזה מסמכים אשר יש בהם כדי למלא אחר הוראות סעיפים אלה, אזי סבורני כי בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה ניתן לקבוע , כי הנתבעת מילאה אחר הוראות סעיף 14ג(ב) לחוק. התובע לא חלק על טענת הנתבעת לפיה הטלוויזיה נמסרה לו במהלך חודש מרץ 2013. זה המקום לציין, כי קיימת סתירה בין גרסת התובע לגרסת בנו כפי שזו עולה מרישומי שיחות הנתבעת, אשר לא נסתרו, ביחס למועד פתיחת האריזה. בכל אופן, משהוכח כי הפרטים הנדרשים בהתאם להוראות סעיף 14ג(ב) (4) ו-(5) לחוק היו בתוך האריזה, אזי יש לראות במועד הגעתה לידי התובע, דהיינו במהלך חודש מרץ 2013, כמועד ממנו יש להתחיל למנות את תקופת 14 הימים לצורך הגשת הבקשה בכתב לביטול העסקה , אף אם בחר התובע שלא לפתוח את האריזה במשך חודש ימים. מכאן, כי ההודעה על ביטול העסקה מיום 5.5.13 נשלחה באיחור. בשולי הדברים יצוין, כי לא מצאתי טעם בטענת התובע לפיה יש לראות באי מסירת הפרטים על ידי נציגת הנתבעת לעניין הטלוויזיה בעת ההסכמה על החלפת המוצר כעילה לביטול העסקה. אף לעניין זה לא מצאתי לקבל את טענת התובע לפיה לא בירר באיזו טלוויזיה מדובר ובכל אופן, מששלחה הנתבעת לתובע מסמך המכיל פרטים לעניין זה, מילאה היא אחר הוראות החוק בכך נשמט הבסיס מתחת לטענתו זו של התובע. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה כאמור את התביעה. אני מחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 750 ₪. צרכנותחוק הגנת הצרכןביטול עסקה (הגנת הצרכן)