תביעה להחזרת הכסף אשר שולם כשכר לימוד לגן ילדים

תביעה להשיב את הכסף, אשר שולם כשכר לימוד לגן הילדים, אליו רשמה התובעת את בתה לטענת התובעת ביקשה לרשום את הקטינה לגן ילדים. נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת, לפיו תתקבל הקטינה לגן הילדים, לכיתת הבוגרים לשנת הלימודים תשע"ד, מיום 1.9.13 ועד ליום 15.8.14. התובעת הגיעה לרשום את הקטינה בחודש אפריל 2013, וביקשה שתחל להשתתף בלימודים בגן, החל מאותה עת. לטענת התובעת שולבה הקטינה בקבוצת גיל שאינה מתאימה, ולפיכך נאלצה להוציא את הילדה מהגן. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת להשיב לה סך של 3,800 ₪, לפצותה בסך של 5,000 ₪ בגין עגמת הנפש, וכן לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך של 1,600 ₪ הפרש העלויות בין שכר הלימוד בגן של הנתבעת, לבין שכר הלימוד בגן האחר, אליו רשמה את בתה. לטענת הנתבעת, הגיעה אכן התובעת לרשום את בתה לשנת הלימודים הבאה, אולם היות והתרשמו באופן חיובי מהגן, ביקשו התובעת ובעלה לבחון אפשרות כי הקטינה תשתלב בגן לאלתר. הנתבעת הסבירה לתובעת ולבעלה כי אין מקום פנוי בקבוצת הגיל של הקטינה, והפנתה את הקטינה לכתה אחרת, בה נמצאים ילדים בקבוצת גיל של שנתיים -שלוש, ובה נמצאים גם ילדים בגילה של הקטינה, אשר טרם מלאו לה שנתיים. לטענת הנתבעת, הסכימה התובעת לרשום את הקטינה לגן, תוך הסכמה כי תשתלב בקבוצת הבוגרים. לבקשת התובעת, ניאותה הנתבעת לאפשר לקטינה לנסות להשתלב בקבוצת הפעוטות, אולם הניסיון לא צלח, שכן בכיה של הקטינה השפיע לרעה על ילדי הקבוצה הקטנים. בנסיבות אלה הודיעה הנתבעת לתובעת כי לא תוכל להיעתר לבקשתה לשלב את הקטינה בקבוצת הפעוטות, אלא בקבוצת הבוגרים, כפי שסוכם. התובעת הודיעה לנתבעת כי היא מבקשת לבטל את הרשמת הקטינה לגן. הנתבעת השיבה לתובעת את ההמחאות לחודשים יוני עד אוגוסט, אך סירבה להחזיר לתובעת סך של 2,800 ₪, אשר שולם עבור חודש מאי, וכן סך של 1,000 ₪, אשר שולם כמקדמה על חשבון שכר הלימוד לשנת הלימודים תשע"ד. הנתבעת זימנה מטעמה שתי גננות. מעדותן הסתבר כי ביום בו ניסתה התובעת לשלב את הקטינה בקבוצה של הקטנים, בכתה הקטינה במהלך הפעילות בגן, כך שהניסיון לא עלה יפה. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדים, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם, אשר צורף לתיק בית המשפט, התייחס מלכתחילה לשנת הלימודים תשע"ד. לטענת הנתבעת, ציינה על גבי ההסכם כי קיבלה המחאות לשנת הלימודים 2013, ולפיכך תקף ההסכם, לפיו תשולב הקטינה בכתת הבוגרים, החל מחודש מאי 2013. אינני מקבלת טענה זו. עיון בהסכם מעלה כי תקפו מיום 1.9.13 ואילך. ההסכם מתייחס באופן מפורש לשנת הלימודים תשע"ד. אישור הנתבעת, לפיו קיבלה לידיה ארבע המחאות לשנת הלימודים 2013, נכתב אמנם על גבי ההסכם, מבלי שנחתם הסכם נוסף, למרות שהוסכם בין הצדדים בעל פה כי הקטינה תשולב בגן כבר מחודש מאי 2013. מעדותה של הגב' מיכל מהרבן, גננת הקבוצה של הקטנים, בגילאי שנה עד שנתיים, עולה כי הקבוצה היתה מלאה. עוד עלה מהעדות כי הקטינה לא השתלבה יפה בקבוצה. מעדותה של הגננת ליבנה עלה כי במהלך הימים, בהם שהתה הקטינה בגן, לא הצליחה להשתלב בקבוצת הבוגרים, אם כי הגב' ליבנה הטילה את האחריות לענין זה על הוריה של הקטינה, שלא הרפו ממנה. לא שוכנעתי כי סוכם בין הצדדים כי הקטינה תשולב בכיתת הבוגרים, החל מחודש מאי 2013. אני מאמינה לתובעת כי לא עלה בדעתה, עת נתנה לנתבעת את ההמחאות לחודשים מאי-אוגוסט כי הנתבעת, בעלת הגן, תשלב פעוטה, אשר טרם מלאו לה שנתיים, שאינה מדברת, ושלא אכלה אותו הזמן מזון מוצק, בקבוצה של ילדים בני שנתיים - שלוש, שעה שספק אם הקטינה התאימה אף לקבוצת הפעוטות. מעדותן של הגננות עולה כי הקטינה לא התאימה להשתלב בקבוצת הבוגרים, ודומה כי הנתבעת הטעתה את התובעת, חסרת הניסיון, להאמין כי הקטינה תסתגל לשהותה בקבוצה. הנתבעת עצמה, בטיעוניה, לא ביקשה לשכנע אותי כי הקטינה התאימה להשתלב בקבוצת הבוגרים, ומיקדה את טיעוניה בעיקר בכך שהתובעת הסכימה שכך יהיה, ולפיכך עליה לשלם עבור חודש מאי. בנסיבות אלה אני סבורה כי התובעת, אשר הוטעתה על ידי הנתבעת, היתה רשאית, בהתאם להוראות סע' 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, לבטל את ההסכם לשנת הלימודים תשע"ג - דהיינו בין החודשים מאי-אוגוסט 2013. נוכח העובדה שהקטינה שהתה גן חמישה ימים (אם כי לא מלאים, בהתחשב בצרכי ההסתגלות שלה), מצאתי לחייב את הנתבעת להשיב לתובעת סך של 2,300 ₪, מתוך סך של 2,800 אשר שולם עבור חודש מאי. באשר להסכם המתייחס לשנת הלימודים תשע"ד - קובע סע' 8.4 להסכם כי דמי הרישום לא יוחזרו משום סיבה שהיא. התובעת בחרה, לרשום את בתה לגן אחר, ובהתאם לחוזה, לא יושבו לה דמי הרישום. נזקיה הבלתי ממוניים של התובעת לא הוכחו לפני. כמו כן לא מצאתי כי יש לפצות את התובעת בגין ההפרש בין שכר הלימוד בגן של הנתבעת, לבין שכר הלימוד של הגן החדש. התובעת החליטה שלא לשלוח את הקטינה לגן הנתבעת בשנת הלימודים תשע"ד, אלא לגן אחר, אין בכך כדי לחייב את הנתבעת לפצותה. לאור כל האמור תשלם הנתבעת לתובעת סך של 2,300 ₪ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות לא מצאתי לחייב בהוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום. קטיניםהשכלה גבוההביטול קורס / החזר שכר לימודשכר לימודגן ילדים / פעוטון / משפחתון