תובענה שעניינה פיצוי כספי בשל התנגשות כלי רכב

תובענה שעניינה פיצוי כספי בשל התנגשות כלי רכב: על פי המפורט בכתב התביעה, התובע נסע בכלי רכב בבעלותו, מ.ר. 87-640-70, מצומת יגור לכיוון צפון, כאשר בקטע הכביש שבין צומת יגור לפניה לכפר-חסידים, התנגשה בכלי הרכב מונית מ.ר. 66-506-25, אשר הייתה נהוגה בידי הנתבע. התובענה הינה ע"ס 11,379 ₪, המורכבת מעלות תיקון הנזקים (7,359 ₪) עלות שכ"ט שמאי (800 ₪) ירידת ערך (1,100 ₪) הוצאות אגרות ונסיעות (2,120 ₪). הנתבע התגונן בפני התובענה, ולטענתו אינו אחראי לנזקי התובע, שכן הלכה למעשה טוען הנתבע, כי התאונה הינה באחריותו ובאשמתו הבלעדית של התובע, אשר נסע בשולי הכביש ובאופן פתאומי נכנס לנתיב נסיעת הנתבע, דבר אשר גרם לתאונה. עוד הוסיף הנתבע כי מיקום ואופי הפגיעות במכונית התובע, מלמד על אחריותו של התובע לתאונה. כמו כן הוכחשה החבות בתשלום בגין ירידת ערך מכונית התובע. ביום 21.11.2013 התקיים בפני דיון, במסגרתו העידו הצדדים ואף סיכמו טענותיהם. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מוצדק במקרה זה לקבל את התובענה, אולם לא במלואה, ואבהיר טעמי: בכל הנוגע לאחריות הנטענת שיש לתובע לתאונה, סבורני כי הטענות הועלו בעלמא, וללא כל תימוכין, ומצאתי לנכון להעדיף את גרסתו של התובע. הנתבע העלה גרסה לפיה התובע נסע בשולי הדרך, ולפתע נכנס לנתיב הנסיעה; טענה זאת אינה עולה בקנה אחד עם הסברי הצדדים אודות העומס התעבורתי (שני הצדדים הסכימו כי מדובר בכביש פקוק בו הנסיעה הינה איטית); יתר על כן, צורת הנזקים כפי שהודגמו בתמונת כלי הרכב, אינה מציגה מצב בו יש להטיל אחריות על התובע, שכן הפגיעה במכונית התובע הייתה במרכזה, משמע, גם אם הייתי מקבל את גרסת הנתבע, הרי שבעת ההתנגשות סיים הנתבע לתפוס את הנתיב התעבורתי (שאם מדובר היה בתחילת הפניה, הנזק לא היה באמצע הפגוש האחורי, אלא בצידו); תשובת הנתבע לשאלת בית המשפט (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 5), היתה "בזמן הפגיעה הוא לא היה בשוליים", ובכך למעשה ניטל העוקף מהטענה כי התובע היה אחראי לתאונה או להתרחשותה. אוסיף, כי כאשר מדובר בפגיעה מאחור במרכז כלי הרכב בעת שמדובר בהשתלבות בכביש פקוק (הנתבע תיאר את הצורך בהשתלבות, עמ' 2 לפרוטוקול שורה 29) בו הנסיעה הינה איטית (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 23), אין לגישתי מקום להטיל אחריות לתאונה על הנהג אשר נפגע מאחור. במסגרת הדיון נתברר כי בעת קרות התאונה היה נוסע נוסף יחד עם התובע בכלי הרכב הנהוג על ידו, והנתבעים טענו כי אי הזמנת אותו נוסע אמורה לעמוד או לשמש כנגד התובע, אולם לאור הממצאים הפיסיים ועדויות הצדדים, לא ראיתי בחוסר זה, כחוסר המטה את הכף לחובתו של התובע; צורת הנזקים ודברי הצדדים, די בהם כדי להכריע, וגם אם אי הזמנת עד אמורה לעמוד בעוכרי התובע, אין בכך כדי להסיר האחריות אשר לדעתי הינה ברורה כאמור לעיל. עד כאן בנושא האחריות. בשאלת הנזק, סבורני כי התובענה נוקבת בסכומים מופרזים, והגם שאני קובע כי הנתבע אחראי לתאונה, איני סבור כי יש לחייבו במלוא הסכומים הנקובים בתאונה. בכל הנוגע להיקף הנזקים הנטען, אישר התובע, לשאלות נציג הנתבעת 2, כי אכן הפגוש לא היה במצב חדש לחלוטין, אלא היה פגום בחלקו שלא כתוצאה מהתאונה; (עמ' 2 שורה 15 , תשובת התובע להפניה לנזק בפינה ימנית אחורית של הפגוש האחורי, "זה לא שייך לתאונה. זה היה לפני התאונה"); חוות הדעת אשר צורפה, ערוכה בידי השמאי אבי חזן, אינה מתייחסת לנתון זה, ולאחר שקלול הנתונים, אני סבור כי ברכיב זה יש להפחית מן הסכום, חלק מעלות רכישת מגן אחורי, וחלק יחסי של עבודות הפחחות והצבע, חיובים אשר כוללים תיקון נזקים קודמים לתאונה; לאחר שקלול הנתונים, אני סבור כי בגין תיקון הנזקים זכאי התובע לפיצוי חלקי לפי התחשיב כמפורט להלן: הפחתה של 33% מעלות תיקון הפגוש (רכישת פגוש ותפסנים, מחצית מעבודות הפחחות, מחצית מעבודות הצבע). סה"כ זכאי התובע ברכיב זה לסך 5,627 ₪ (כולל מע"מ). בכל הנוגע לרכיב של ירידת הערך, טענו הנתבעים לפגם בחוות הדעת, שכן חוות הדעת לא לקחה בחשבון נתונים מהותיים כגון מספר בעלויות, עבר ביטוחי, השפעת נסועת כלי הרכב עד קרות התאונה, וכן יש לציין כי בחוות הדעת נרשם שבדיקת כלי הרכב הייתה לפני ובמהלך התיקון, אולם לא נערכה בדיקה לאחר ביצוע התיקון. בנסיבות אלה, סבורני כי התובע לא עמד בהוכחת רכיב זה כדבעי, לא פורט כל הטעון פירוט, וירידת הערך הכילה הערכה של ירידת ערך המכונית בשל קביעה לגבי הבדלי גוון, מבלי שכלי הרכב נבדק לאחר השלמת התיקון. בנסיבות העניין, בגין רכיב זה אני פוסק לתובע סך מופחת של 400 ₪. שכ"ט השמאי הינו מחויב המציאות בנסיבות העניין, וכל אשר נותר הוא לקבוע את הוצאות ההליך, אשר לגביהן לא הובאה כל ראיה, וממילא נתון רכיב זה לשיקול דעת בית המשפט. סוף דבר, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכומים כמפורט להלן: בגין עלות התיקון - 5,627 ₪. בגין ירידת ערך - 400 ₪. בגין שכ"ט שמאי - 800 ₪. בגין אגרות והוצאות, נסיעות וטרחה - 600 ₪. סה"כ ישלמו הנתבעים לתובע סך 7,427 ₪. הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיו, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. רכבפיצוייםהתנגשות