הסכם להתקנת מזגן מרכזי

נחתם הסכם בין התובעת לבין הנתבע להתקנת מזגן מרכזי 3.5 כ"ס ועוד 3 מזגנים בחדרי השינה של 1 כ"ס וכמו כן סוכם, שלאזור המגורים יהיו 5 פתחים למזגן המרכזי ושיחידת הבקרה של המזגן המרכזי תמוקם במסדרון - כל זאת בעלות של 16,000 ₪, שהיה סכום סופי. ב) במעמד ההסכם הוסכם, שעבודות הגבס, שהינן חלק בלתי נפרד מהתקנת מזגן מרכזי ייעשו על ידי איש גבס אשר הנתבע המליץ עליו בעבור סכום של 4,000 ₪, כאשר איש גבס זה הינו קרוב משפחה של הנתבע ועובד בשותפות איתו. הנתבע גם התחייב לקחת אחריות כולל על עבודתו. עם הנתבע גם סוכם, שמעבר לאחריות של 6 שנים על ההתקנה, בנוסף לאחריות על המזגנים שניתנה על ידי הנתבעת הוא אישית אחראי לגבי עבודות הגבס. ג) עקב עבודה לא מקצועית של הנתבע, נאלצה התובעת לשלם עוד אלפי שקלים על מנת לא להישאר במצב שבו הבית לא ראוי למגורים. ב. א) בתביעה הארוכה שהגישה התובעת, היא מתארת את הליקויים שבעבודת החשמל בגבס, עד שלבסוף ולאחר שהתובעת התעקשה, נעשתה עבודת החשמל בהתאם לחוק ולתקן. עוד מציינת התובעת, שבמקום 5 פתחים במזגן המרכזי, היו רק 3 - דבר אשר גרם לרעש חזק מאד ובלתי סביר, אך הנתבע אמר שהרעש הוא סטנדרטי וסביר והעבודה סביב לפתח של המזגן בסלון לא הייתה גמורה. כמו כן, לא ניתן היה לשלוט במזגן מהסלון ועוד כהנה וכהנה ליקויים שתוארו בכתב התביעה. ב) על מנת לתקן חלק מהליקויים, הייתה צריכה התובעת לשאת בהוצאות, כמו תשלום של 200 ₪ עבור תיקון הטיח מסביב לפתח המזגן בסלון ולגבי 3 הפתחים, הפנה הנתבע את התובעת לשירותי הנתבעת ונציגי הנתבעת הסכימו שהרעש אינו סביר והמליצו לשים יחידת בקרה של המזגן המרכזי במקלחת ולא בסלון ובשלב זה הודה הנתבע, שמיקום המחשב של המזגן במסדרון ואי התחשבות במיקום הממ"ד היו טעות שלו והציע להעביר יחידת הבקרה של המזגן מהמסדרון למקלחת ויצירת פתח נוסף במטבח. ג) הנתבע ביצע התיקון הנ"ל, אך אחרי שהנתבע סיים את העבודה, הוא אמר שעדיף לשים את יחידת הבקרה של המזגן במרפסת שירות והודה בטעותו, אך למרות טעותו הוא דרש 1,000 ₪ עבור העבודה וגם עבור תיקוני הגבס סך של 1,200 ₪. הגם שהתובעת לא הייתה מרוצה מהעבודה, אזי מחוסר ברירה הסכימה לתנאיו של הנתבע ולאחר שהנתבע סיים העבודה, המזגן פעל בשקט אולם התברר שקרוב המשפחה שלו מסרב לבצע עבודת הגבס בסכום שבו נקב הנתבע והסכים לבצע העבודה תמורת 2,000 ₪ (במקום 1,200 ₪ בו נקב הנתבע). ג. א) התברר, שהנתבע מסוכסך עם קרוב המשפחה הנ"ל ולכן הוא הציע לבצע העבודה בעצמו, תוך ציון שהוא לא מומחה לעבודות גבס ובנסיבות אלה, סירבה התובעת שהעבודה לא תהא מקצועית. הנתבע גם הציע לשלוח עובד ערבי מהשטחים לסיים העבודה ולאור מצב העבודה בבית והיות ועבודת הגבס לא נסתיימה ונותרו הליקויים, הזמינה התובעת איש גבס אחר ושילמה לו 2,088 ₪ (כולל מע"מ). ב) קבלן מזגנים, שהגיע לבית התובעת, העיר שהעבודה שנעשתה בהעברת המחשב של המזגן הינה לא מקצועית ופירט מה העבודות שעדיין יש לעשות לתיקון המצב ובהמשך לכך, הגיע הנתבע, ציינה התובעת בפניו את הליקויים, אך הנתבע תיקן רק חלק מהבידוד למקלחת וכאשר הגיע הנתבע לשים התריס הנוסף למזגן, התברר שהוא הביא תריס לא מתאים. ג) בחודש מאי 2012 ראתה התובעת, שהחלה רטיבות בקיר, שבין המקלחת למסדרון וקבלן שהגיע לביתה הסביר, שזה מהמקום בו אמור המזגן להתחבר לניקוז ואין להוציא מכלל אפשרות, שהבידוד ששם הנתבע בין המזגן לתעלת הניקוז אינו מספיק וייתכן שצינור הניקוז של המזגן היה סתום והקבלן על ידי נשיפה - שחרר את הסתימה. ד) בהמשך לכל הדברים הנ"ל, עדיין ניסתה התובעת ליצור קשר עם הנתבע וביקשה ממנו לבוא ולבדוק את הבעיה, אך הנתבע סירב ובלית ברירה, פנתה התובעת לשירות הנתבעת וטכנאי שהגיע מטעמה טען, שמדובר בבעיה בהתקנה וההתקנה עצמה אינה מקצועית. לאחר התערבות מנהל הנתבעת, הסכים הנתבע להגיע ולתקן, אך הגיע רק לאחר מספר הבטחות שלא קוימו. כאשר הנתבע הגיע, הוא שבר את הקיר לצורך הכנסת כל הצינורות לצינור הניקוז, אך המשיכה להיות נזילה והגיע לצורך כך 4- 5 פעמים עד שהבעיה טופלה. לצורך ביצוע העבודה, סגר הנתבע את החור שבקיר עם חומר מילוי חורים וסירב לעשות שפכטל וצבע ולכן, היה על התובעת להביא בעל מקצוע ולשלם לו 1,000 ₪ על מנת לעשות את העבודה. ד. לאור השתלשלות העניינים המתוארת בתביעת התובעת, מבקשת היא לחייב את הנתבעים לשלם לה את הוצאותיה בסך של 18,488 ₪, הכולל בחובו את הסכומים הבאים: סכום נוסף ששילמה לנתבע בסך 1,000 ₪, תשלום סך של 200 ₪ לאיש גבס, תשלום סך של 2,088 ₪ לאיש גבס נוסף, סך של 250 ₪ עבור רכישת פלסטיק, סך של 3,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה ושעות נוספות, סך של 1,000 ₪ תשלום לשיפוצניק, סך של 150 ₪ בעבור הצעת מחיר להרכבת מנועים על סטנד, סך של 5,000 ₪ עבור חוסר נוחות בדירה ונזקים עתידיים של 2,000 ₪ עבור צריכת חשמל רבה יותר עקב כך שהמזגנים אינם בעלי דירוג אנרגטי A כמתחייב לאורך 10 שנים ועוד סך של 3,800 ₪ עבור התקנת מנועי המזגנים על סטנד. 2. א. הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אך התייצב לדיון והעלה טענותיו כנגד תביעת התובעת - כפי שעוד יובא להלן. ב. א) הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענתה העיקרית היא, שאין לה כל קשר להתקנה ו/או מכירה של מוצרים ללקוחות סופיים לרבות התאמתם לחלל הממזג והיא לא קיבלה תשלום כלשהו מהתובעת. הנתבעת מאשרת, שהתובעת אכן פנתה אליה לראשונה בתאריך 8.1.12 בטענה, שקיים רעש חריג הבוקע מתוך היחידה הפנימית ונציג הנתבעת ביקר 3 פעמים, בחודש ינואר ובחודש יולי 2012 ונמצא מעל לכל ספק, שמקור התקלה אינו במוצר אלא בהתקנתו ועל כן, הופנתה התובעת אל המתקין. ב) עוד טענה הנתבעת, שהנתבע הינו ישות משפטית נפרדת ואחראי באופן בלעדי אל איכות ההתקנה אל מול לקוחותיו ומרגע, שהמקרה הובא לידיעתה היא פעלה ללא לאות מול הנתבע על מנת שיסדיר העניינים הטכניים הנובעים מעבודתו. 3. בטרם אכריע לגופו של עניין, אחליט כבר עתה בשאלות השנויות במחלוקת בין התובעת ובין הנתבעת וכן אתייחס לשני הסכומים הנתבעים על ידי התובעת, שהם: סך של 2,000 ₪ עבור צריכת חשמל עתידית וכן סך של 3,800 ₪ עבור התקנה עתידית של מנועי המזגן על סטנד: א. א) באשר לתביעה התובעת שהוגשה נגד הנתבעת, אני מחליט לדחות התביעה נגד הנתבעת - זאת משום שאני מקבל את טענות הנתבעת, שטענותיה של התובעת הן ברובן - אם לא כולן- מופנות כנגד רשלנות מקצועית של המתקין ושל איש הגבס. גם בעדותה בבית המשפט, מפנה התובעת את טענותיה כנגד הנתבע ואיש הגבס וגם טוענת, שהנתבע התנער מאחריות. (עמ' 1 לפ',ש' 11). ב) התובעת החליטה לצרף גם את הנתבעת לתביעה זו, רק משום שהיא מצאה את שמו של הנתבע באתר האינטרנט וראתה המלצה המתייחסת למספר מתקינים והנתבע הוא אחד מהם. התובעת סבורה, שעצם העובדה, שהם ממליצים על מתקין מסוים, כמתקין שלהם, הם צריכים לקחת אחריות על מתקין כזה. (עמ' 1 לפ', ש' 12- 18). גם אם כך הגיעה התובעת אל הנתבע, אין לייחס לנתבעת אחריות לעבודות שביצע מאן דהוא אחר, כאשר לנתבעת אין שום קשר לעבודות ההתקנה והיא גם לא קיבלה סכום כלשהו עבור עבודות ההתקנה, שבוצעו על ידי אחר. ג) הנתבע הוא אכן ישות משפטית נפרדת, איתו התקשרה התובעת באופן נפרד והיות והנתבע הוא זה שעסק בהתקנה - אין הנתבעת יכולה להיות אחראית על עבודתו, אלא המתקין הוא זה האחראי לביצוע עבודה תקינה ולשביעות רצון הלקוח, שכן לו משלם הלקוח עבור ביצוע העבודה ואילו לנתבעת אין כל חלק בתשלום זה. ד) דווקא מדברי התובעת עולה, שהנתבעת אכן באה לעזרתה ונענתה לפניותיה, שכן לטענתה בלית ברירה, פנתה לשירות הנתבעת והיא גם שלחה טכנאי, אשר מצא שקיימת בעיה בהתקנה וגם הסביר את מהות הבעיה והתובעת אף מודה, שרק בהתערבות מנהל הנתבעת, הסכים הנתבע להגיע ולתקן - אם כי רק לאחר מספר הבטחות שלא קוימו. (ראה בסעיפים 28, 29 לכתב התביעה). בעלה של התובעת, מר עידו כהן (להלן: "מר כהן") אף מציין לחיוב את גישת הנתבעת, שכן לדבריו:" ופה הנתבעת 2 היו גורם חיובי, אם הם לא היו באים, אני מניח שהוא (הנתבע-ג.ב.) לא היה מוכן לעשות כלום". (עמ' 2 לפ',ש' 12- 13). ה) נציג הנתבעת, מר ארז סטפ, חזר על הטענות שהועלו בכתב ההגנה ואף הוסיף, שההתקנה עצמה היא הליך מורכב ולעתים מתגלות תקלות במהלך ההתקנה, אך בעת שפנו אל הנתבעת, היא נענתה לקריאות, הנתבעת פנתה אל הנתבע ובעקבות כך, הגיע הנתבע וטיפל בתקלות. מר סטפ מציין, שעניין הגבס המועלה על ידי התובעת, כלל לא הובא לידיעת נציגי הנתבעת. (עמ' 3 לפ',ש' 15 ואילך). ו) בנסיבות אלה, לא מצאתי שיש לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבעת ולכן, אני מחליט לדחות התביעה נגד הנתבעת. ב. באשר לשני הסכומים הנ"ל (2,000 ₪ ו- 3,800 ₪), מציינת התובעת בעצמה, שאלה סעדים עתידיים ותובע אינו יכול לתבוע סעדים עתידיים, שטרם מומשו וטרם גובשו ולא ניתן לדעת אם יבואו כלל לידי מימוש. לכן, בשל היות סעדים אלה סעדים עתידיים, דין התביעה להידחות בגין שני סכומים הנ"ל ובאופן כזה, יש להעמיד את התביעה ע"ס 12,668 ₪. 4. לאחר ההכרעה בשתי השאלות הנ"ל ולאחר שבחנתי את טענות התובעת מזה ואת טענותיו של הנתבע מזה ולאחר שעיינתי במסמכים שצרפה התובעת לכתב התביעה, הנני להחליט כדלקמן: א. א) למעשה, בעדותה בבית המשפט, חוזרת התובעת על העובדות שהעלתה בכתב התביעה בדבר העבודה הרשלנית של הנתבע ועל אי סיום העבודה והצורך לקחת בעלי מקצוע אחרים להשלים את העבודה. על מנת להוכיח עבודה רשלנית של הנתבע, היה על התובעת להגיש חוות דעת מקצועית או חוות דעת מומחה המוכיחה עבודה רשלנית ומאותה חוות דעת היה עולה וודאי, מה העלות על מנת לתקן את הליקויים שנמצאו בעבודתו של הנתבע. ב) התובעת לא צרפה וגם לא הגישה במהלך הדיון חוות דעת כזאת ולכן, בעצם לא הוכיחה התובעת רשלנות בעבודתו של הנתבע. התובעת צרפה לכתב התביעה חשבונית מיום 6.6.13 ומגוף החשבונית עולה, שהיא ניתנה כחוות דעת לאחר ביצוע בדיקות בדירה, אך חוות דעת זו אינה חוות דעת משפטית. יחד עם זאת, גם אם ארצה להתייחס לחשבונית זו כחוות דעת, אזי לא עולות ממנה כל הטענות שהעלתה התובעת בכתב התביעה כנגד עבודתו הרשלנית של הנתבע, אלא מחוות דעת זו ניתן ללמוד, שדרושה העברת מערכות ולשם ביצוע העברה זו ניתנה גם הצעת מחיר בסכום כולל של 300 ₪ ליחידה, פרוק והרכבה 300 ₪, צנרת 140 ₪ למטר. ב. א) התובעת מעידה בבית המשפט, שהסיכום מלכתחילה היה עם הנתבע על סכום אחד, כולל הכול ולאחר מכן, כשהעבודה נעשתה לא מקצועית התחילו להגיע סכומים נוספים - שלא היו בסיכום וכך הוסיפה התובעת עוד כספים ושילמה סך 1,000 ₪ עבור העברת המזגן מהפרוזדור למקלחת וכפי שעולה מעדות התובעת, העברה זו פתרה את בעיית הרעש. (עמ' 1 לפ', ש' 19- 23 ועמ' 2 לפ',ש' 1- 3). ב) גם מר כהן העיד, שסוכם על סכום כולל, אך בסופו של יום עשה הנתבע עבודה לא תקינה וכתוצאה מכך נוצר רעש לא סביר. מר כהן העמיד את הנתבע על הליקויים שנמצאו בעבודתו, אך הנתבע לא הסכים לספוג העלות הנוספת להעברת המזגן וביקש סכום נוסף עבור זה. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 8- 10 וש' 14- 15). ג. א) הנתבע הסביר בבית המשפט, שהוא התחייב להתקין 3 מזגנים בחדרים ולמזגן מיני מרכזי. הוא עצמו אינו איש גבס וגם לא התחייב להביא איש גבס. (עמ' 2 לפ',ש' 26- 27). הנתבע מוסיף, שאכן מדובר ב-4 מזגנים ודרושה פה ושם עבודה רבה ולפעמים לא גומרים את הכול, אבל הוא- בסופו של דבר- גמר את הכל על הצד הטוב ביותר ולא היה צריך לעשות עבודת גבס ועשה את הכול על מנת לרצות את התובעת והגיע לדירתם 4- 5 פעמים. (עמ' 2 לפ',ש' 30- 31 ועמ' 3 לפ',ש' 1- 3). לעניין איש הגבס, מוסיף הנתבע ואומר, שאכן מר כהן שאל אותו אם יש לו איש גבס והנתבע הפנה את מר כהן לאיש גבס ואף הציע שהוא - הנתבע- ישלח אותו לקבל הצעת מחיר. (עמ' 2 לפ'ף ש' 31- 32). ב) ואכן, התובעת צרפה לכתב התביעה זיכרון דברים מיום 28.12.11 עם איש הגבס מר יהודה אמר והתובעת, לא צרפה אותו לכתב התביעה וגם לא הזמינה אותו למתן עדות על מנת ללמוד ממנו מה באמת קרה עם עבודות הגבס והאם מר אמר עובד מטעמו או בשותפות עם הנתבע - כפי שציינה התובעת בכתב התביעה. ד. את עניין הרעש, אשר נפתר בסופו של יום ואת טענת הרטיבות שהעלתה התובעת מסביר הנתבע לבית המשפט כך: א) את עניין הרעש מסביר הנתבע בכך, שמדובר בבניין חדש והקבלן מכין צנרת בפרוזדור - שם צריך להיות המזגן וכאשר התובעת אמרה לנתבע שהמזגן רועש, הוא הציע להעביר המזגן למקלחת ואז הרעש יהיה פחות כי הדלת שם סגורה ואז היה צריך הנתבע לקחת את הצנרת של הקבלן ולהאריך אותה לכיוון המקלחת. (עמ' 3 לפ',ש' 5- 8). ב) באשר לנזילות, התובעת קיבלה מהקבלן ניקוז אחד של מים, אבל בגלל שמר כהן ביקש עוד שלושה מזגנים היה צריך הנתבע לקחת את כל הניקוזים לאותו חור שהיה והעברת המזגן ממקום למקום עולה 1,000 ₪ כולל הארכת צנרת וכל מה שצריך. לגבי גבס, זה לא עניין שלו משום שהנתבע רק המליץ על איש גבס. לכן, סבור הנתבע, שאם הוא קיבל בעד הארכת הצנרת תוספת תשלום - הוא קיבל זאת בצדק, משום שבתחילת העבודה הוא לא יכול היה לדעת אם יהיה צורך להאריך את הצנרת. ה. התובעת, עם כל הכבוד, לא הצליחה לסתור את טענות הנתבע - לא באמצעות חוות דעת וגם לא באמצעות עד מקצועי אשר יכול היה לשפוך אור על טיב עבודתו של הנתבע- האם היא בוצעה בהתאם להתחייבויותיו או ברשלנות - כפי שמייחסת לו התובעת. 5. א. לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, אני קובע שהתובעת לא הוכיחה עבודה רשלנית שבוצעה בדירה התובעת והתובעת לא הוכיחה, שכל העבודות שבוצעו בדירתה על ידי מאן דהוא אחר, היו קשורות בעבודתו של הנתבע או פועל יוצא מעבודתו או שהעבודות הנוספות בוצעו עקב ליקויים או עקב עבודה רשלנית שנתגלו בעבודתו של הנתבע. ב. התובעת צרפה לכתב התביעה חשבונית מיום 11.4.12 ע"ס 2,088 ₪ עבור תקרת גבס במקלחת, אך לא הוכיחה שעבודה זו הייתה צריכה להתבצע על ידי הנתבע, לא הוכיחה שסיכום העבודות אשר סוכם עם הנתבע כלל גם ביצוע תקרת גבס במקלחת וכך ובאופן כזה, לא הוכיחה התובעת - בהיעדר עדות בעל מקצוע או בהיעדר חוות דעת- את הקשר הישיר בין עבודתו של הנתבע ובין הליקויים עליהם מלינה התובעת. ג. עם זאת ולמרות האמור לעיל, על היעדר חוות דעת מקצועית, אין מקום להתעלם מהנראה על פני התמונות שצרפה התובעת לכתב התביעה ומתמונות אלו, אכן עולה, שהעבודה לא הושלמה וגם מהערות הבודק את טיב העבודה עולה, שהנתבע השאיר עבודה בלתי גמורה ולמרות שהוזמן הוא לא מוכן להגיע ולתקן את הטעון תיקון. ד. א) התובעת, אמנם לא הוכיחה את מלוא נזקיה, אך בהחלט הוכיחה, שבתחילה לא שיתף הנתבע פעולה עם התובעת לבוא ולסדר את הליקויים - דבר אשר גרם לתובעת אי נוחות לגור עם הליקויים הנראית בתמונות ובשל כך גם נגרמה לה עוגמת נפש ולכן על כל אלה על הנתבע לפצות את התובעת. לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים ואת הפיצוי שיש להעניק לתובעת - כאמור לעיל- הגעתי למסקנה, שהפיצוי הסביר בנסיבות אלה יועמד על סך 1,000 ₪. 6. סוף דבר, מהאמור לעיל עולה, שאני דוחה התביעה נגד הנתבעת ובאשר לנתבע, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. לאור הנסיבות, אין אני פוסק הוצאות באשר לדחיית התביעה נגד הנתבעת וכל צד ישא בהוצאותיו. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. חוזהמזגן