עתירה לבג"ץ נגד חיוב בקבלת גט על ידי בית הדין הרבני השופט נ' הנדל: עתירה כנגד החלטת בית הדין הרבני לחייב את העותרת בקבלת גט, ולהורות על סילוק ידה מדירתם המשותפת של הצדדים. העותרת ומשיב 3 (להלן: המשיב) היו נשואים זה לזה כדמו"י. המשיב הגיש למשיב 1 (להלן: ביה"ד האזורי) תביעה למתן גט, וכן בקשה לסילוק ידה של העותרת מדירת המגורים המשותפת. התביעה התקבלה. ביה"ד האזורי חייב את העותרת בקבלת גט, והורה על סילוק ידה מהדירה המשותפת. בקשה לעיכוב ביצוע סילוק היד - נדחתה על ידי ביה"ד האזורי. העותרת הגישה למשיב 2 (להלן: ביה"ד הגדול) ערעור על חיובהּ בגט, וכן בקשה לעיכוב ביצוע סילוק היד. העתירה דנא, שהוגשה טרם מתן פסק דינו הסופי של ביה"ד הגדול, מורכבת משני חלקים. ראשית, העותרת תוקפת את חיובהּ בגט בידי ביה"ד האזורי. שנית, נטען כי לא היה מקום לדחות את בקשת העותרת לעיכוב ביצוע סילוק היד מהדירה המשותפת. לאחר הגשת העתירה דנא ניתן פסק דינו של ביה"ד הגדול. בסוגיית הגט, ביה"ד הגדול הורה על החזרת התיק לביה"ד האזורי, אשר ישמע ראיות נוספות ולאחר מכן ייתן פסק דין מחודש בתביעת הגירושין. בד בבד דחה ביה"ד הגדול את הבקשה לעיכוב ביצוע סילוק ידהּ של העותרת. בנסיבות העניין, דין העתירה להימחק. בכל הנוגע למתן הגט, מאחר והתיק הוחזר לביה"ד האזורי - מובן כי העתירה הנוכחית מיצתה עצמה ודינה להימחק. באשר לסילוק היד, מאחר ובהתאם להחלטת ביה"ד הגדול מוסיף עניינם של הצדדים להתברר בביה"ד האזורי - נדמה כי הדרך הדיונית הראויה היא להגיש לבית הדין הרבני בקשה חדשה לעיכוב ביצוע. אין בכך כדי להביע עמדה באשר לתוצאות הבקשה, אם תוגש, אך לאחר עיון בכל החומר נראה כי על רקע החזרת עניין הגירושין לביה"ד האזורי - מוטב שנושא זה יובהר וינומק. אשר על כן, אף היבט זה של העתירה דינו להימחק. עם זאת, משיקולים מעשיים מובהקים אנו קובעים כי צו הביניים שניתן ביום 8.4.2014 יעמוד בתוקף למשך 14 יום מיום פרסום פסק דיננו. טענותיהם של הצדדים בכל הנוגע לסילוק היד - שמורות להם. סרבנות גטבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)בית דין רבני