תאונת דרכים עם משאית עמוסה בסחורה

תביעה כספית בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים שארעה ביום 30.4.13 בשעה 23:00 לערך תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי 910-70-27 מסוג סוזוקי (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבע 1 מס' רישוי 8774729 מסוג מזדה (להלן: "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2 (להלן: "נתבעת 2"). בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן: נזק על פי דוח שמאי -10,098 ₪. חשבון שכ"ט שמאי, 500 ₪. להוכחת נזקי הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי אישור אי הגשת תביעה, מסמכים ותמונות. התובע תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן: " ביום 30.4.13 בשעה 23:00 נהגתי ברכב שמספרו 910-70-27 מסג סוזוקי שאני הבעלים שלו. נסעתי מכוון תל אביב לכיוון לוד והגעתי לצומת הקרח ברמלה, הצומת מרומזר, הרמזורים פעלו כסדרם, רציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי לכוון לוד. מכיוון שהאור ברמזור כיוון נסיעתי לפנייה שמאלה היה אור אדום ברמזור הייתי בעצירה. היו 2 נתיבים לפנייה שמאלה כיוון נסיעתי ואני הייתי בנתיב השמאלי יותר מבין 2 הנתיבים המיועדים לפנייה שמאלה כיוון נסיעתי. למיטב זכורני לפניי היה רכב נוסף שרצה לפנות שמאלה כיוון נסיעתו והמתין גם הוא שהאור ברמזור יתחלף לירוק. כשהתחלף האור ברמזור כיוון נסיעתי מאור אדום לירוק הרכב שלפני פנה שמאלה ואני התחלתי בנסיעה אחריו לפנות שמאלה בצומת כיוון נסיעתי, הרכב שלפני עבר ואז הגיע הרכב מכיוון רמלה שנסע ישר כיוון נסיעתו לכיוון תל אביב והמשיך לנסיעה לתוך הצומת אף שבכיוון נסיעתו היה אור אדום שכן אם אני נסעתי שמאלה כיוון נסיעתי שהיה אור ירוק ברמזור כוון נסיעתי אז האור ברמזור כיוון נסיעת הרכב שהגיע מכיוון רמלה ונסע ישר לכיוון תל אביב היה אדום. הרכב שהגיע רמלה נסע ישר לכיוון תל אביב ונכנס לצומת באור אדום, היה רכב מסוג מזדה מס' רישוי 8774729 שנהג בו הנתבע 1 והיה מבוטח בנתבעת 2. זה על פי פרטים קבלתי מנהג הרכב לאחר התאונה. אני מציין שבנתיב הימני מבין שני הנתיבים המיועדים לפנייה שמאלה כוון נסיעתי עמדה משאית גדולה במקביל לרכב שלי והמתינה אף היא שהאור ברמזור יתחלף מאדום לירוק כפי שאני המתנתי והמשאית הזו אף היא החלה לנסוע שמאלה כוון נסיעתה שהיה אור ירוק ברמזור בפנייה שמאלה ללוד אבל בגלל שזו היתה משאית גדולה וכבדה והרכב שלי היה רכב פרטי אז היא התקדמה לאט בגלל גודלה ומשקלה ולכן לא נפגעה, הספיקה לעצור, הבאתי את נהג המשאית שיעיד ביחד עם זה נוסע שהיה אתו. היה שוטר בשטח שכנראה בגלל התאונה אנשים הזמינו אותו ונהג המשאית והנוסע שהיה אתו שהיו עדי ראייה הם ניגשו ביוזמתם לשוטר שהגיע למקום ומסרו לו פרטיהם שיוכלו לבוא להעיד. אחרי התאונה יצאתי מהרכב נגשתי לנהג הרכב נתבע 1 והוא אמר "סליחה סליחה" אבל אחר כך הגיעו בני משפחתו ושמעתי אותו אומר לשוטר שבכוון הנסיעה שלו היה אור צהוב מהבהב ולכן המשיך בנסיעה לתוך הצומת. שאלתי את נתבע 1 באותו מעמד למה הוא משנה גרסתו הוא לא ענה לי ואז נהג המשאית וזה שישב לידו נגשו אלי וביוזמתם נתנו לי את פרטיהם כעדי ראייה. לרכב שלי נגרם נזק בתאונה ואני מגיש את כל המסמכים שצירפתי לתביעה שלי להוכחת הנזקים. הנזק הישיר שנגרם לרכב שלי הוא בסך 10,098 ₪ ושכ"ט שמאי 500 ₪ ובסך הכל 10,598 ₪. אני גם הגשתי אישור על אי הגשת תביעה ושרטוט של מקום התאונה הכולל צילומים. אבקש לפסוק את סכום הנזק בתוספת ריבית הצמדה והוצאות". בחקירתו הנגדית חזר התובע על גרסתו. עד התביעה נאסר סיאם תיאר בדייקנות את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן: "בתאריך 30.4.13 בשעה 23:00 לערך נהגתי במשאית כבדה מסוג וולבו והגעתי לצומת הקרח ברמלה. רציתי לפנות שמאלה כוון נסיעתי כי רציתי להגיע לירושלים. היו שני נתיבים בכוון נסיעתי שמיועדים לפנייה שמאלה כוון נסיעתי ואני הייתי בנתיב הימני מבין שני הנתיבים המיועדים לפנייה שמאלה. היה אור אדום ברמזור כוון נסיעתי לפנייה שמאלה ואני הייתי בעצירה וחיכיתי שהאור יתחלף לירוק. בנתיב השמאלי כוון נסיעתי עמד הרכב של התובע והמתין גם הוא שהאור ברמזור יתחלף מאור אדום לירוק. האור ברמזור התחלף מאור אדום לאור ירוק התחלתי בנסיעה לפנייה שמאלה כוון נסיעתי וגם התובע שעמד במקביל לרכב שלי החל לפנות שמאלה כוון נסיעתו ואז הגיע רכב מסוג מזדה שנסע מכוון רמלה לכוון תל אביב והמשיך בנסיעה ישר לתוך הצומת. אני הספקתי לעצור את המשאית ולכן הוא לא פגע במשאית שבה נהגתי ואילו התובע שהיה בצומת נפגע על ידי הרכב של נתבע 1 שנכנס לצומת באור אדום. אני עצרתי בצד אחרי התאונה שהתרחשה וירדתי מהמשאית לראות מה קרה לנהגים והכל היה בסדר הם לא נפגעו וגם הגיעה המשטרה ואמרתי לשוטר שאני מוסר לו את הפרטים שלי ואני מוכן להעיד שהתובע ואני נכנסנו לצומת שהיה אור ירוק ברמזור כוון נסיעתנו. במשאית היה גם נוסע שישב לידי שגם ראה את המקרה. בחקירתו הנגדית על ידי נתבע 1 לשאלה "איך ראית אותנו, אתה נהגת במשאית", השיב עד התביעה ברורות באומרו: " המשאית היתה משאית גדולה וכבדה ואני ישבתי בתא הנהג וראיתי מה שהיה. המשאית כשאני מתחיל לנסוע היא לא נוסעת מהר כמו רכב פרייבט, המשאית גם היתה עמוסה היו עליה ארגזי ירקות אז עד שהיא מתחילה לנסוע ומתקדמת זה איטי יותר מאשר הרכב הפרטי של התובע לכן אני הצלחתי לעצור ולהימנע מהתאונה ואתה פגעת ברכב הפרטי שבו נהג התובע. אתה ממש פגעת עם החלק הקדמי של רכבך בצד הרכב של התובע. בחקירתו הנגדית על ידי נציגת נתבעת 2 לשאלה " יכול להיות שאתה התבלבלת בין מופע הרמזורים בין שמאלה לישר? השיב "לא. בשום אופן לא, אני מכיר את הצומת היטב ואני מכיר את הרמזורים. יש שתי נתיבים שמאלה כוון נסיעתי ונתיב אחד לנסיעה ישר, אני נוסע הרבה פעמים מצומת זו". כך גם ציין עד התביעה והדגיש ברורות לשאלת נציגת הנתבעת בחקירתו הנגדית "אתה מכיר את התובע?" כי אין הוא מכיר לא את התובע ולא את הנתבע וכדבריו בתשובתו לה "אני לא מכיר לא את התובע ולא את הנתבע, גם לא דיברתי איתו לפני המשפט. אני מסרתי את הפרטים שלי לשוטר ולתובע". מדובר בעד תביעה שהינו נייטרלי שהיה במקום אירוע התאונה וראה היטב את שהתרחש במקום. כך גם באשר לעדותו של עד תביעה נוסף מוחמד חאמד שישב כנוסע במשאית הנהוגה על ידי עד התביעה נאסר סיאם ואשר תאר את אופן קרות התאונה כדלקמן: "ביום 30.4.13 בשעה 23:00 ישבתי כנוסע במושב קדמי ליד הנהג של משאית שנהג בה נאסר סיאם. נסענו לכוון ירושלים. הגענו מכוון תל-אביב כלומר מתנובה ורצינו לפנות שמאלה כוון נסיעתנו בצומת הקרח ברמלה כדי לנסוע לירושלים. הגענו לצומת. היינו בעצירה כי היה אור אדום ברמזור כוון נסיעתנו ונאסר חיכה שהאור ברמזור יתחלף לאור ירוק. היו 2 נתיבים לפנייה שמאלה כוון נסיעתנו ואני היינו בנתיב השמאלי מבין השניים. אני מסביר ואומר לאחר שאני מסתכל על תשריט של הצומת שצורף לתביעה שלא הסברתי קודם נכון, אלא שהנכון הוא שהמשאית עמדה הנתיב הימני מבין 2 הנתיבים לפנייה שמאלה והמתינה לאור ירוק. בנתיב השמאלי לפנייה שמאלה היה אוטו פרטי שעמד במקביל למשאית והמתין גם הוא שהאור ברמזור יתחלף מאדום לירוק. כשהאור ברמזור התחלף מאדום לירוק יאסר החל לנסוע לפנות שמאלה והאוטו הפרטי שעמד בצד שמאל שלנו גם הוא התחיל לנסוע ולפנות שמאלה ואז ראינו שהאוטו הפרטי שהשיג אותנו ונסע לתוך הצומת נפגע מאוטו מסוג מזדה שהגיע מכוון רמלה ונסע ישר לכוון תל אביב. האוטו מזדה נסע מהר לתוך הצומת ופגע ברכב של התובע כפי שהסברתי, הוא נתן לו מכה כל כך חזקה שהאוטו של התובע ממש הסתובב חזק מאוד בגלל המכה בתוך הצומת. נהג המשאית נאסר עצר את המשאית בצד ואני והוא ניגשנו לראות מה קרה לנהגים וראינו שלא קרה להם כלום מבחינת נזק גופני, נתנו לכל אחד מים ועזרה והגיעה המשטרה ומסרנו לה את הפרטים". בחקירתו הנגדית חזר עד התביעה על גרסתו. נתבע 1 תאר בעדותו את אופן השתלשלות אירוע התאונה בציינו כדלקמן: "בתאריך 30.4.13 בשעה 23:00 לערך נהגתי ברכב מסוג מזדה מס' 8774729 שהוא בבעלותי מכוון רמלה לתל אביב. בכון נסיעתי היו 2 נתיבים ואני נסעתי בנתיב הימני מבין שני הנתיבים האמורים. התקרבתי לצומת בנסיעה, הגעתי בדיוק לצומת, אשתי ישבה לידי, ואז שהייתי בתוך הצומת אז רכב התובע פגע ברכב שלי בצד ימין כוון נסיעתי. עכשיו אני מתקן את עצמי ואומר שהוא פגע בצד השמאלי כוון נסיעתי. אני נכנסתי לצומת כשהיה אור ירוק כוון נסיעתי. אני כל הזמן נסעתי ישר וכל הזמן היה אור ירוק והתקדמתי לצומת שכל הזמן היה אור ירוק ברמזור ובדיוק שנכנסתי לצומת הגיע התובע ופגע ברכב שלי. לפניי לא נסעו מכוניות, אני הייתי ראשון אחריי נסעו מכוניות. אני הגעתי מגדרה לרמלה ומרמלה המשכתי בנסיעה והיה אור ירוק ברמזור כוון נסיעתי והתובע פגע ברכב שלי. אשתי ישבה במושב קדמי לידי. היא בטיפולים עד עכשיו, הגיעה משטרה והאחים שלי אחר כך הגיעו והם לקחו אותי לאסף הרופא והיינו שם וחזרנו הביתה בשעה שתיים בלילה". עדת ההגנה מטעמו של נתבע 1 גב' אלמיטו קומלאו, שהיא אשתו, תארה בעדותה את שארע כך: "ביום 30.4.13 בלילה בשעה 23:00 נסעתי באוטו מזדה שבעלי נהג. אני ישבתי במושב הקדמי ליד בעלי. היינו בגדרה במשפחה. לא היה אירוע. נסענו מכוון רמלה לכוון תל אביב. הגענו לצומת ובה היה רמזור שהיה ירוק ובעלי נסע באור ירוק ונכנס לצומת. אני ישבתי במושב הקדמי ליד בעלי ורכב התובע פגע באוטו שלנו ופגע בחלק הקדמי של האוטו שלנו. אני אומרת שהתובע פגע בצד שמאל שבו נהג בעלי כלומר בצד שבו אני ישבתי ולא בצד של הנהג. הזכוכית נשברה ועפה עליי ונפגעתי ואני סובלת מכאבים בגב. אני לא יודעת באיזה נתיב הבעל שלי נהג את המזדה, אני רק זוכרת את התאונה. אני לא יודעת כמה זמן דלק אור ירוק בכוון ברמזור כוון נסיעתנו כשבעלי התקרב לצומת בנסיעה, אבל אני יודעת שהוא נכנס לצומת שהיה אור ברמזור כוון נסיעתו. נסעו לפני האוטו של בעלי עוד מכוניות אבל אני לא זוכרת, אני יכולה רק להגיש שבעלי נכנס לצומת באור ירוק. שהגענו לרמזור אני הסתכלתי ברמזור והיה אור ירוק". בחקירתה הנגדית לשאלת התובע "אני שואל אותך שוב, את ישבת במושב הקדמי ליד הנהג. באיזה צד הרכב שלכם קיבל מכה מהאוטו שלי" השיבה "בצד של הדלת הימנית כלומר בדלת שלצדי אתה פגעת, כלומר בצד שאני ישבתי". עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם. עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של התובע ועדי התביעה מטעמו, שהם עדי ראייה אובייקטיבים לחלוטין שהזדמנו למקום התאונה באקראי, ראו את אופן השתלשלות אירוע התאונה בצורה ברורה ותארו בעדותם את שהתרחש וזאת ללא משוא פנים, עניינית, כשאין הם מכירים את מי מהצדדים. עדותו של התובע ועדי התביעה מטעמו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת ואני נותנת בה אמון לא כך באשר לעדות הנתבע 1 ועדת ההגנה מטעמו, רעייתו. עדותם היתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי נתבע 1 מנסה "להרחיק" עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מלשאת בנזקי התאונה כשעדת ההגנה מטעמו, רעייתו, מנסה לעזור לו בכך. נתגלו סתירות מהותיות בעדות נתבע 1 ועדת ההגנה מטעמו ואיני מוכנה לסמוך על גרסתם. בעוד נתבע 1 טען תחילה כי כשהיה עם רכבו בתוך הצומת אז רכב התובע פגע ברכב נתבע 1 בצד ימין כיוון נסיעתו וכדבריו "אז רכב התובע פגע ברכב שלי בצד ימין כיוון נסיעתי" הרי מיד שינה דבריו אלו וטען "עכשיו אני מתקן את עצמי ואומר שהוא פגע בצד השמאלי כיוון נסיעתי". אשתו של נתבע 1, עדת ההגנה מטעמו, טענה תחילה כי רכב התובע פגע בחלק הקדמי של רכב נתבע 1 וכדבריה "רכב התובע פגע באוטו שלנו ופגע בחלק הקדמי של האוטו שלנו" וכשחשה כי דבריה אלו אינם "נוחים" ואינם מתיישבים עם הגרסה שהועלתה על ידי נתבע 1 שינתה גרסתה מיד וציינה "אני אומרת שהתובע פגע בצד שמאל שבו נהג בעלי" ואז שוב חזרה בה מדברים אלו באומרה ובהסבירה כך " כלומר, בצד שבו אני ישבתי ולא בצד של הנהג" (ההדגשות שלי א.ט.). בחקירתה הנגדית ע"י התובע לשאלה "אני שואל אותך שוב, את ישבת במושב הקדמי ליד הנהג באיזה צד הרכב שלכם קיבל מכה מהאוטו שלי" השיבה עדת ההגנה "בצד של הדלת הימנית כלומר בדלת שלצדי אתה פגעת כלומר בצד שאני ישבתי". (ההדגשה שלי א.ט.). התרשמותי מעדותו של נתבע 1 ועדת ההגנה מטעמו היתה שלילית ואיני מוכנה לסמוך על גרסתם. בקבלי גרסת התובע ועדי התביעה מטעמו שהוכחה בפני קובעת אני כי ביום התאונה נהג התובע ברכב סוזוקי מס' רישוי 910-70-27 שהוא בעליו, מכיוון תל אביב לכיוון לוד. בהגיעו לצומת הקרח ברמלה, צומת מרומזר שבו פעלו הרמזורים כסדרם דלק אור אדום ברמזור כיוון נסיעתו לפניה שמאלה לכיוון לוד. במקום היו שני נתיבים המיועדים לפניה שמאלה כיוון נסיעת רכב התובע. התובע נסע בנתיב השמאלי יותר מבין שני הנתיבים המיועדים לפניה שמאלה כיוון נסיעתו ומכיוון שדלק אור אדום ברמזור המיועד לנסיעה שמאלה כיוון נסיעתו עצר התובע רכבו והמתין שיתחלף האור ברמזור כיוון נסיעתו מאור אדום לאור ירוק. כשהתחלף האור ברמזור כיוון נסיעת רכב התובע לפניה שמאלה כיוון נסיעתו מאור אדום לאור ירוק, החל התובע בנסיעה ובהיותו בצומת הגיע בנסיעה שוטפת מכיוון רמלה לכיוון תל-אביב רכב נתבע 1 המבוטח בנתבעת 2, ואף שדלק אור אדום ברמזור כיוון נסיעתו, המשיך נתבע 1 בנסיעה שוטפת זו ונכנס לצומת בנסיעה מהירה כשהוא מנסה "לחטוף" את הצומת ולחצותו ובנהיגה זו חסרת זהירות זו כשהוא "נוטל" את זכות הדרך ואינו מבחין ברכב התובע הנמצא בצומת פגע עם רכב נתבע 1 ברכב התובע וגרם לנזקים הכל כפי שפורט בעדויות התביעה ובמוצגים שהוגשו. האחריות לקרות התאונה מוטלת על נתבע 1 המבוטח בנתבעת 2 ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים. נזקי התובע שהוכחו בפני באמצעות המסמכים שצורפו ופורטו בעדות התובע ולא נסתרו על ידי הנתבעים הינם כדלקמן: נזק על פי דוח שמאי - 10,098 ₪. שכ"ט שמאי 500 ₪. לסכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח בפני בסך של 10,598 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 30.4.13 ועד התשלום המלא בפועל. אני מחייבת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 1,000 ₪ כשסכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. פסק הדין ישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה. סחורהתאונת דרכיםמשאית