תביעת לשון הרע נגד הפרקליטות "הרישום התעבורתי [של התובע- מ"ע] כולל בחובו 80 הרשעות קודמות שכוללות מגוון רב של עבירות שמצביע על התנהגות והשתוללות בכביש על מי שאימץ על עצמו [כך במקור-מ"ע] אורח חיים של עבריין... כוונתי עבריין תנועה" , אמר הפרקליט במהלך דיון בבית המשפט. על כך יצא קצפו של התובע והוא הגיש נגד הפרקליט ונגד פרקליטות מחוז חיפה תביעה בגין לשון הרע על סך 6,000 ₪. 1. התובע הגיש ערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה בחיפה, שבו הוא הורשע בכך שנהג ברכב ולא ציית לתמרור עצור. הערעור נידון במסגרת עפ"ת 20412-08-12 בפני כב' השופט כ' סעב בבית המשפט המחוזי בחיפה. בדיון בערעור, טען הנתבע 2, פרקליט מפרקליטות מחוז חיפה שייצג את המדינה, את הטיעונים שהובאו ברישא של פסק הדין. התובע טוען כי יש בדברים משום פרסום לשון הרע. התובע הוסיף והביא נתונים על מהלך חייו וטען כי הדברים שנאמרו פוגעים בו גם בשים לב לכך. הנתבעים טוענים שדין התביעה להידחות, תוך שהם מציינים כי הדברים שנאמרו ע"י הפרקליט מוגנים במסגרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1962 (להלן: חוק איסור לשון הרע), וכי התביעה הנה טורדנית וקנטרנית, ומכל מקום הדברים שנאמרו הנם נכונים מאחר ואכן לתובע 80 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה. ביחס לתביעה כלפי הפרקליט באופן אישי מפנים הנתבעים לסעיף 7 (א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח 1968 וטוענים כי הדברים שנאמרו מפיו, נאמרו בתום לב במסגרת סמכותו ותפקידו. 2. ביום 12.9.13 קיימתי דיון, שבו העלה התובע טיעונים מטיעונים שונים הביא מהנה ומהנה הרחיב את היריעה הגיש מסמכים רבים ואף ביקש להשלים טיעוניו בכתב. אפשרתי לתובע להגיש טיעונים בכתב. התובע הגיש טיעונים בכתב המשתרעים על פני עמודים רבים ואליהם צורפו מסמכים, בהם הרחיב עוד את היריעה והביא טיעונים רבים מאד ומפורטים, כאלה הקשורים לעניין וכאלה שלא. 3. דין התביעה להידחות מכל וכל. אנמק את מסקנתי: 4. דבריו של הפרקליט מושא תביעה זו נאמרו במסגרת תפקידו כעורך דין המייצג את שולחתו, במקרה זה המדינה המיוצגת ע"י פרקליטות מחוז חיפה, וככאלה הם זוכים להגנה הקבועה בסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, שקובע, בהאי לישנא: "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי - (5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי עיון בפניהם או בהחלטתם או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד שנעשה תוך כדי דיון כאמור. " 5. ברע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל ( 19.8.09), קבע בית המשפט העליון כי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה מוחלטת במובן זה שאם מתקיימים התנאים האמורים בו הפרסום בגדרו לא יהווה עילה למשפט פלילי או אזרחי, ואין נפקא מינא אם הפרסום אינו נכון או שנעשה שלא בתום לב (דוגמת הדרישות הצריכות לשם קיום ההגנות שבסעיפים 14 ו- 15 לחוק איסור לשון הרע). [ויודגש כי אין בדברים משום קביעה כי הדברים שצוינו על ידי הפרקליט נעשו שלא בתום לב או שאינם נכונים]. בפסק הדין הנ"ל עמד בית המשפט העליון על חשיבות ההגנה ככל שהיא נוגעת להתבטאויות הנאמרות במסגרת הליך משפטי, שנועדה "למנוע מצב שבו הגורמים המעורבים בהליך ירסנו את עצמם יתר על המידה באופן שיחבל בתקינות ההליך" (סע' 8 לפסק הדין) ו"מתוך השקפה שסדקים במחסום עלולים להחדיר מוראה ללב המשתתפים בדיון המשפטי ולהקשות עליהם למלא את תפקידם" (סע' 10 חוות דעתו של המשנה לנשיאה (כתוארו אז) כב' השופט ריבלין). די בנאמר לעיל כדי להביא לדחיית התביעה שכן הדברים שצוינו על ידי עו"ד ח'ורי נאמרו בליבתו של ההליך המשפטי; במהלך טיעון בפני בית המשפט בדיון שנערך לשמיעת טיעוני הצדדים בערעור. 6. למעלה מהצריך אציין כי מסעו של התובע לא נעצר בבית המשפט המחוזי אלא שהוא הוסיף והגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את הערעור. בקשת הרשות לערער לבית המשפט העליון נדונה בפני כב' השופט א' שהם (רע"פ 1370/13 ראובן הירש נ' מדינת ישראל ( 21.2.2013)) שבהחלטתו, לפיה נדחתה הבקשה, צוינו דברים אלה: "למעלה מן הנדרש, אבקש להתייחס בקצרה לטענותיו של המבקש בנוגע לעברו התעבורתי. כאמור לעיל, טען המבקש, כי הערכאות הקודמות הוטעו לחשוב, כי באמתחתו 80 הרשעות בעבירות תעבורה, בעוד שהדבר אינו נכון. לטענה זו אין כל בסיס. גיליון הרשעותיו של המבקש הונח בפני הערכאות הקודמות, והוא הונח גם בפני, ועולה ממנו, באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי עברו התעבורתי של המבקש מכביד עד למאוד, וכולל 80 הרשעות קודמות, שביניהן מס' לא מבוטל של הרשעות בעבירות חמורות. לפיכך, אין להישמע לטענותיו של המבקש בנידון, וראוי היה לו טענה זו כלל לא הייתה נטענת". כעולה מהמצוטט לעיל, כולם ספרו. לא נותרה ערכאה שלא ספרה. בית המשפט לתעבורה ספר. בית המשפט המחוזי ספר. אף הערכאה העליונה ביותר ספרה. תהיתי אם לנוכח כל אלה יש צורך שאני אחזור ואספור. לא עמדתי בפיתוי. ספרתי, ומצאתי כי לנאשם 80 הרשעות בעבירות תעבורה. על מה מלין אפוא, התובע ? לא ברור. 7. זאת ועוד, אין ספק כי הפרקליט, עו"ד ח'ורי הנו עובד ציבור ודבריו נעשו במסגרת תפקידו כמי שמייצג את שולחתו בבית המשפט, מכאן שחלים עליו הוראות סעיף 7 א לפקודת הנזיקין הנותנות הגנה ככל שהתובענה הנה בגין מעשה שנעשה בתחום סמכותו של עובד הציבור או שעשהו בתום לב. אין ספק כי מעשהו של הפרקליט היה בגדר סמכותו ומהנסיבות שהובא בפניי עולה כי הוא נעשה בתום לב. 8. סוף דבר, התביעה להידחות. שקלתי את בקשת הנתבעים לחייב את התובע בהוצאות (ואף לדוגמא ) בגין תביעתו. לאחר שקלא וטריא, ולמרות ויתכן שיש הצדקה להטלת הוצאות גבוהות ממה שהוטלו בסופו של יום, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים, תוך 30 ימים מהיום, הוצאות ההליך בסך של 750 ₪. ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.פרקליטות המדינהפרקליטיםלשון הרע / הוצאת דיבה