כללי: 1. התובע רכש מהנתבעת רכב. לאחר שנחתם ההסכם הודיעה הנתבעת לתובע על העלאת המחיר וזאת נוכח עדכון המע"מ ועדכון מחיר מחירון יצרן. התובע אישר עדכון המחיר וביצע הזמנה חוזרת בהתאם. לטענת התובע במעמד מסירת הרכב נתבקש לשלם סכום כסף נוסף. התובע בחר להשלים העסקה. המחלוקת אשר נדונה לפניי הינה עלות עסקת היסוד (טרם עדכון המחיר) והאם זכאי התובע להחזר כספים מהנתבעת לרבות פיצוי בגין ערך שווי של השכרת רכב ושדרוג והתקנת אביזרים. 2. ביום 10.12.13 התנהל דיון בתיק ונשמעו טענות הצדדים. טענות התובע: 3. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 23.5.13 הגיע התובע להסכמה עם הנתבעת לרכישת רכב מסוג מאזדה CX-5 (להלן: "עסקת היסוד"), תמורת סך של 150,353 ₪ לפי הפירוט הבא: מקדמה 21,150 ₪. יתרה לתשלום: 129,203 ₪ (כולל שיק עירבון בסך 7,000 ₪ לזיכוי כנגד מסירת מכונית ישנה). 4. ביום 28.5.13 הודיע התובע לנציג הנתבעת שמכר את רכבו ושהנתבעת תממש את שיק העירבון שנמסר לה. 5. ביום 9.6.13 פנה אליו נציג הנתבעת ודרש להעלות את מחיר העסקה או לחלופין הציע לבטל את העסקה. 6. ביום 11.6.13 ובהמשך לשיחה מיום 9.6.13 סוכם עם נציגת הנתבעת שמחיר הרכב יעלה ב 4,000 ₪ נוספים לכדי הסך של 154,353 ₪ והנתבעת שלחה פירוט העסקה. במעמד רכישת הרכב נדרש התובע לשלם סך נוסף של 7,000 ₪ ובסופו של דבר שילם סך של 161,353 ₪. בלית ברירה שילם הסכום מתוך החלטה שיתבע את הנתבעת. 7. התובע מבקש בנוסף עלות השכרת רכב לתקופה של 25 ימים וסך של 3,750 ₪ בגין חריגות במחירי השדרוג והתקנת אביזרים. טענות הנתבעת: 8. על פי הנטען בכתב ההגנה עסקת היסוד מיום 23.5.13 הייתה על סך של 157,353 ₪ שמסכום זה סך של 7,000 ₪ הופחת בגין עסקת טרייד אין, כך שהרישום בסך של 150,353 ש,ח אינו כולל מרכיב הטרייד אין. ביום 11.6.13 חתם התובע על טפסי הזמנה חדשים כאשר לסכום הרכב נוסף סך של 4,000 ₪ בשל עליית רכיב המע"מ ועדכון במחיר היבואן. ניתנה לתובע אפשרות לבטל את העסקה, התובע בחר לאשר את ההזמנה וחתם על טופס הזמנה חדש. 9. במעמד המסירה סירב התובע לשלם סך של 7,000 ₪ בגין מכירת הרכב הישן אך כאמור בפרוטוקול הדיון אין מחלוקת שסך זה שולם. 10. לאחר מסירת הרכב נתנה נציגת הנתבעת לתובע לפנים משורת הדין ועל מנת לרצותו טיפול 15,000 ק"מ ללא כל עלות. דיון והכרעה: 11. אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע שילם סך של 161,353 ₪ עבור הרכב. 12. אין גם כל מחלוקת לכך שבכל התקופה ניתנה לתובע האפשרות לבטל את העסקה ללא כל עלות מצדו והתובע בחר להשלים העסקה. 13. מחלוקת בין הצדדים לעניין עלות עסקת היסוד, כאשר התובע טוען לעסקה בסך של 150,353 ₪ בעוד שהנתבעת טוענת לעסקה בסך 157,353 ₪. מעיון בטופס הזמנת הרכב אשר נערך על ידי הנתבעת עולה שסך הכל לתשלום כולל אגרת רישוי ואביזרים הינו 150,353 ₪. טוענת הנתבעת שהסכום הנ"ל אינו כולל תשלום נוסף של 7,000 ₪ בגין עסקת הטרייד אין. איני מקבל טענה זו של הנתבעת. ראשית, כלל מנחה הוא שיש לפרש את ההסכם לרעת מנסחו והנתבעת היא זו שניסחה את ההסכמים בין הצדדים. אין להתעלם גם מכך שהתובע הינו לקוח מזדמן בעוד שהנתבעת הינה חברה שעיסוקה מכירת רכבים, כך שהנתבעת היא הצד "החזק" בעסקה. ההסכם אינו מציין שהסך של 150,353 ₪ הינו בנוסף לסך של 7,000 ₪ וככל שזו היתה כוונת הנתבעת היה עליה לוודא שהאמור נרשם מפורשות בהסכם. בנוסף, התובע הציג מסמך אשר נרשם על ידי נציג הנתבעת וצורף לכתב התביעה ומסומן מ - 2 בו נרשם שעלות הרכב הינה 150,353 ₪ ולא כפי שנטען על ידי הנתבעת. מסמך זה חתום בחותמת הנתבעת ונציגת הנתבעת אישרה בדיון שזו אכן חתימת הנתבעת וכן אושר שנציג הנתבעת שחתם עשה זאת בטעות. יתירה מכך, בתכתובת דואר אלקטרוני מיום 11.6.13 שצורפה לכתב התביעה ונשלחה לתובע מהנתבעת מדובר היה על סכום לתשלום כולל אגרת רישוי ואביזרים בסך של 154,353 ₪ וזאת לאחר העלאת המחיר בסך של 4,000 ₪ בגין רכיב המע"מ ועדכון מחיר יצרן וללא כל התייחסות מצדה של הנתבעת לתוספת סך של 7,000 ₪ בגין עסקת הטרייד אין. 14. משכך, הנני מקבל את טענתו של התובע לכך שעסקת היסוד מיום 23.5.13 היתה על סך של 150,353 ש"ח ולא כפי שנטען ע"י הנתבעת. 15. בהתאם לעדויות הצדדים סוגיית תשלום הסך של 7,000 ש"ח עלתה לראשונה במעמד מסירת הרכב, כאשר הנתבעת מיאנה מלשחרר הרכב לידי התובע ללא התשלום כאמור. התובע סבר שמחיר הרכב הינו כאמור בעסקת היסוד בתוספת סך של 4,000 ₪ בלבד עליה הסכים, הא ותו לא. מאחר וסוגיית תשלום הסך של 7,000 ₪ עלתה לראשונה בשלב מסירת הרכב וזאת לאחר דין ודברים ארוך בין הצדדים עד למועד האספקה, כאשר התובע מכר זה מכבר את רכבו ונטל הלוואה, דהיינו - התחייב לעסקה, הנני רואה בנתבעת כמי שהפרה את התחייבויותיה כלפי התובע. עסקינן בנקודת זמן בהתקשרות בין הצדדים בה ביטולו של החוזה אפשרי אך זאת תוך גרימת נזק ניכר לתובע. התובע שילם את התשלום נוכח המצב בו היה נתון תחת מחאה. לפיכך, הנתבעת תשיב לתובע את הסך של 7,000 ש"ח 16. נוסף בזאת, טוען התובע מחד גיסא שלא היה כל מקום לשינוי מחיר עסקת היסוד אך מאידך גיסא התובע הסכים מתוך שיקוליו הוא להמשיך בעסקה ולממשה וכל זאת כאשר אין מחלוקת על כך שניתנה לו האפשרות כל העת לבטל העסקה ללא כל עלות מצדו. מנגד, טוענת הנתבעת לכך שבהתאם למקובל בשוק יש לעדכן שינויים במחיר לרבות שינוי מחיר מחירון או שינויים בשער החליפין וזכותה היה לעשות כן. דא עקא, אין בהסכמים בין הצדדים כל תניה שמאפשרת לנתבעת לשנות את תנאי העסקה לאור שינויים אלו או אחרים אצל היבואן, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים שבהתאם להוראות הדין יש להוסיף את השינוי ברכיב המע"מ לעסקה היסוד בסך של 1,500 ₪, הא ותו לא. 17. עסקינן בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון וכמקובל בעסקאות כאלה זכותו של המוכר לבקש כל מחיר שיחפוץ וזכותו של קונה לא להסכים לשלם יותר ממחיר מסוים, כאשר המחיר נקבע בסופו של דבר ולאחר מו"מ בין הצדדים בדרך של הסכמה. במהלך המו"מ בין הצדדים הודיעה הנתבעת לתובע על העלאת המחיר. התובע בחר להסכים להצעתה של הנתבעת ולהשלים העסקה, כאשר אין מחלוקת שכל העת יכול היה התובע לחזור בו מהעסקה ללא כל עלות. להבדיל מהתוספת שנתבקשה מהתובע במעמד מסירת הרכב (כמפורט לעיל), השינוי בעלות העסקה והתוספת של 4,000 ₪ נעשתה מבעוד מועד וכאשר לתובע ניתנה האפשרות לשקול את שיקוליו ולבחור להשלים העסקה. התובע אישר בעדותו : "אני בוחן את זה כלכלית בכל נקודת זמן. הסכמתי לשלם את התוספת" (ר' עמ' 1 ש' 16 לפרוטוקול). לפיכך, התובע אינו זכאי להחזר בגין התוספת של 4,000 ₪ שנדרש לשלם. 18. בהיעדר כל ראיה לחריגה במחירי השדרוג והתקנת אביזרים שסופקו, נוכח זאת שהתובע לא השכיר רכב חלופי, למרות שהנתבעת הציעה לו לשכור רכב באמצעותה תמורת השתתפות של 50 ₪ ליום, ובהיעדר כל ראיה לנזק בפועל לפיצוי בגין סכום שווה ערך להשכרת רכב, הנני דוחה את תביעתו ברכיבי נזק אלו. 19. זאת ועוד, לא מצאתי שהיתה חריגה במועד המסירה של הרכב, כאשר הצדדים חתמו על הזמנה חדשה והרכב סופק לתובע ביום 5.7.13. 20. לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 7,000 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 21. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 400 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 22. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.חוזהרכבמסמכיםמחיר מחירון רכבמיסיםמע"מ (מס ערך מוסף)