לטענת התובעים, תכנית הטיול ותכני הטיול לא תאמו את הפרטים שצוינו בפרסום באתר האינטרנט של התובעת שעל בסיסם הם רכשו את החבילה, איכות בתי המלון וכלי התחבורה שהועמדו לרשותם הייתה ירודה, ובמהלך הטיול התרחשו מספר תקלות שהעיבו על הנאתם מהטיול. 2. הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה נגדה על הסף מאחר והחבילה נרכשה מסוכנות נסיעות ולא ממנה, וביקשה להטיל את מלוא האחריות על סוכנות הנסיעות שלא הביאה בפני התובעים את המידע הנכון שסופק לה, על החבילה. לגוף העניין טענה הנתבעת כי הטיול התקיים כפי שהובטח ולא חלו בו תקלות כנטען ע"י התובעים; אמנם חלו שינויים מסוימים במסלול אבל הם היו לרווחת משתתפי הטיול וחלק מהם אף לפי בקשתם; וכי מכל מקום, כל אימת שנערך שינוי, מולאה התכנית בתכנים חלופיים שלפעמים עלו בטיבם על התכנון המקורי. 3. המחלוקת העיקרית שממנה תיגזר ההכרעה נסבה על השאלה: מהם תנאי ההתקשרות המחייבים? התובעים טוענים כי הם רכשו את חבילת הטיול על בסיס התכנית באתר האינטרנט של הנתבעת, שצורפה לכתב התביעה, שכללה פירוט המסלול לכל יום מימי הטיול ופרטים נוספים כגון; האטרקציות השונות, מקומות הלינה, הארוחות שיסופקו וכו'. הנתבעת טענה שאלה אינם התנאים המחייבים, שכן הפרסום עליו מסתמכים התובעים הנו פרסום ישן, ומכל מקום, לסוכני הנסיעות נשלחה ביום 4/2/13 תכנית ששונה מהתוכנית שהופיעה באתר האינטרנט. עוד טענה הנתבעת לעניין זה, כי במפגש שנערך למשתתפי הטיול ערב נסיעתם, נמסרה להם התכנית המעודכנת. 4. התובעים השמיעו את טענותיהם בפני וכן הביאו לעדות אחד המשתתפים בטיול שהנו ידידם. הנתבעת פירטה את טענותיה והעידה מטעמה שני עדים: המדריך שליווה את קבוצת הטיול (להלן: המדריך) ומנהל המכירות המועסק אצלה. 5. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי, לאחר ששוכנעתי, כי הטיול שסופק ומרכיביו השונים לא תאמו, במידה מסוימת, את מה שהובטח לתובעים, ובמהלך הטיול חלו מספר תקלות. אפרט: 6. מהם תנאי ההתקשרות ועל איזה בסיס ומצג יש לקבועם? התנאים המחייבים את הצדדים הנם תנאי החבילה כפי שהם פורסמו באתר האינטרנט של הנתבעת וצורפו לכתב התביעה, ואלה יהיו הבסיס לבחינת טענות התובעים. אין ספק כי הנתבעת פרסמה באתר האינטרנט שלה תכנית הכוללת פירוט השונה באופן מהותי מהתכנית שהתבצעה בפועל. עיון במסמך שצורף על ידי התובעים מלמד, כי אין המדובר בפרסום כללי אלא בפרסום מפורט שהתייחס באופן ספציפי לטיול בו עסקינן וכלל תאריכי יציאה מוגדרים, שאחד מהם (19/5) - הוא מועד היציאה לטיול הרלוונטי, מכאן שאין בידי לקבל את טענת הנתבעת, כי המדובר בפרסום ישן שאינו תקף. מנהל המכירות של הנתבעת שהעיד בפני ציין כי הפרסום באינטרנט עליו מסתמכים התובעים הוסר מהאתר בחודש פברואר אך לא ידע לציין מועד מדויק, וחשוב מכך, לא ניתן הסבר מדוע היה צורך בשינוי תנאי החבילה לגבי הטיול הספציפי וכיצד מתיישבת הטענה כי המדובר בפרסום ישן עם דבר ציון מועדים עתידיים מוגדרים ליציאה לטיולים, שאחד מהם מתייחס לטיול בו עסקינן. ניתן לקבוע כי התובעים הסתמכו על הפרסום באינטרנט עת רכשו את החבילה. החבילה נרכשה ביום 24.2.2013 והנתונים שבפני מלמדים כי הפרסום שעליו מסתמכים התובעים, היה באתר לפחות עד ליום 14.3.2013- מועד המופיע בכותרת התדפיס מאתר הנתבעת שצירפו התובעים לכתב התביעה. חיזוק מסוים לגרסת התובעים, אני מוצא בכך שהמדריך אישר כי התובעים פנו אליו, "בשעת אמת", במהלך הטיול והלינו על כך שהארוחות שצוינו בתנאים אינן מסופקות והלה הבטיח לפנות לנתבעת ולברר את העניין. הנתבעת לא הביאה לעדות נציג סוכנות הנסיעות שיאשר את טענתה כי ביום 4.2013, טרם שהתובעים רכשו את החבילה, הופצה אצל הסוכנויות תכנית השונה מזו שפורסמה באתר האינטרנט (שלא לדבר על משלוח הודעת צד ג' לסוכנות הרלוונטית בגין טענתה למחדלים מצדה) וכי מידע זה נמסר לתובעים לפני הרכישה, ואף לא נתנה הסבר משכנע ממה נבע השוני בין הפרסום באינטרנט - ככל שהדברים מתייחסים לתנאי החבילה להבדיל משינוי במסלולי הטיול, לבין התכנית שסופקה בסופו של דבר. גם אם התכנית שונתה בשלב מסוים, שמכל מקום לא היה במועד שלפני שהתובעים רכשו את החבילה, דבר השינוי לא הובאו לידיעת התובעים כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם, והתובעים לא הועמדו באופן ברור ומפורש על כך כי תנאים אחרים מאלה שפורסמו באתר האינטרנט הם התקפים והמחייבים. מדאיגה העובדה כי בפרסום באינטרנט צוין כי החבילה כוללת, מלבד ארוחות הבוקר, שבע ארוחות נוספות הכלולות במחיר. המדריך מטעם הנתבעת (שהוצג כי הוא בעל ניסיון רב בהדרכת טיולים בארה"ב) ציין כי ככלל "אין טיולים עם ארוחות בארה"ב", ואף נציג הנתבעת ציין כי מעולם לא היו ארוחות, ואם כך הוא מצב הדברים, עולה השאלה, מדוע פרסמה הנתבעת כי עלות הטיול כוללת "7 ארוחות"? רכיב שהושמט מהפרסומים המאוחרים יותר. הנתבעת לא הצליחה למסור הסבר, לא כל שכן הסבר משכנע מדוע צוין הדבר בפרסום באינטרנט. הנתבעת טענה כי נערך מפגש למשתתפי הקבוצה במשרדיה. המדריך אישר כי נערך מפגש, אולם, מנגד, התובעים והעד מטעמם עמדו על כך שלא נכחו במפגש כשלהו. גם אם אצא מתוך הנחה כי התקיים מפגש, שהתובעים לא השתתפו בו מסיבה כלשהי, היה על הנתבעת להפיץ את תכנית הטיול בין המשתתפים הקבוצה בדרכים המקובלות, כגון במשלוח בדואר אלקטרוני או לוודא כי סוכנויות הנסיעות ישלחו את התכנית למשתתפי הטיול. חשוב מכך, גם אם הופצה, בסמוך ליציאה לטיול, תכנית שונה בתנאיה מזו שעל בסיסה רכשו התובעים את החבילה, הדבר לא היה משנה כלל, לנוכח העובדה כי התנאים הרלוונטים שהיו בעת רכישת החבילה, הם אלה שפורסמו באתר האינטרנט. 7. המסקנה מכל האמור היא כי התובעים רכשו את חבילת הטיול על בסיס התנאים שפורסמו באתר האינטרנט והבסיס לבחינת טענת התובעים בדבר אי ההתאמה הנו תכנית זו, שעיון בתנאיה מלמד כי מספר רכיבים שהיו כלולים בה, אותם אפרט בהמשך, לא סופקו. 8. הטיול בו השתתפו התובעים היה טיול ארוך, למשך 21 ימים, "מחוף אל חוף", ותמורתו שילמו התובעים עלות לא מבוטלת של 44,000 ₪. ניתן לצפות כי הנתבעת תדאג להבהיר את הבסיס והתנאים בהם ישהו משתתפי הטיול, תפרסם דברים ברורים באתר האינטרנט, תדאג ללקוחותיה המצפים ובצדק לטיול בתנאים שרכשו, ולא תנסה להסתתר מאחורי סוכנויות הנסיעות שמוכרות את מוצריה (ומכאן, טענתה של הנתבעת כי האחריות מוטלת על סוכניה בלבד נדחית). אין זו צפייה מוגזמת כי לקוחות המשלמים עשרות אלפי שקלים בגין טיול, יקבלו את המוצר שהזמינו, ומקום שהתחייבה הנתבעת בתכנית פלונית, תקיימה. אמנם, לא כל שינוי בתכנית הטיול ובמסלוליו צריכה להוליד תביעה ופיצוי, אך במקרה שלפנינו הפער בין התכנית שהוצעה ונמכרה לתובעים לבין זו שסופקה, הנו משמעותי וטומן בחובו ערך כספי לא מבוטל. 9. עפ"י הפרסום באינטרנט, הובטח כי עלות הטיול כוללת ארוחות בוקר ועוד שבע ארוחות נוספות הכלולות במחיר. אין מחלוקת כי מלבד ארוחות הבוקר, לא סופקו ארוחות נוספות לתובעים. בכך יש משום הפרה של תנאי ההסכם, ובגין כך זכאים התובעים לפיצוי. 10. התובעים טוענים כי התוכנית כללה מסלול טיול בשני פארקים באורלנדו, אולם הטיול לאורלנדו בוטל. הנתבעת טוענת כי במקום הטיול לאורלנדו הופנו המטיילים לסן דייגו ונכללו שם שתי אטרקציות. התובעים טענו, כי ביקור בשני האתרים שתוכננו באורלנדו היווה מרכיב חשוב בהחלטתם לרכוש את חבילת הטיול הספציפית. אני סבור כי הגם שיש לקבל את טענת התובעים כי נערך שינוי במסלול בניגוד למה שהוצג להם, אין לקבל את טענתם כי הביקור באורלנדו היה מרכיב חשוב עד מאד בהחלטתם לרכוש את חבילת הטיול. הטיול שרכשו התובעים הוא טיול ארוך הכולל מספר מסלולים, ובו מגוון רב של אטרקציות, ובסופו של דבר הקבוצה הופנתה לטיולים ואטרקציות חלופיים. התובעים גם לא סיפקו נימוק משכנע מדוע מכל המדינות בארה"ב, דווקא הביקור באורלנדו היה המשמעותי ביותר, כטענתם. כך הדברים גם בכל הקשור לטענה התובעים בעניין קיצור השהיה בניו יורק. 11. טענה נוספת שמעלים התובעים היא רמתם הירודה של כלי התחבורה ששימשו אותם במהלך הטיול. התובעים טענו כי כלי התחבורה שהועמדו לרשותם, מיושנים ולא נוחים, והתרחשו שלוש תקלות שבגינן הם נאלצו להמתין מספר שעות ובכך לאבד את הנאתם מהטיול, לפרקים. הנתבעת, באמצעות מדריך הטיול, הכחישה טענות אלה וציינה כי רק פעם אחת במהלך נסיעה קצרה הובא כלי תחבורה ישן, אולם הדבר לא אפיין את כלי התחבורה שבהם נסעה הקבוצה, שהיו תקינים, נוחים וחדישים. בעניין זה ותוך מתן הפרופורציה המתאימה לטענות התובעים, אני מקבל את טענתם לפיה חלק מכלי הרכב בהם נסעו, לא היה נוח וחדיש ובמהלך הנסיעה ארעו תקלות שהצריכו המתנה עד לתיקון כלי התחבורה או לאספקת כלי תחבורה חלופיים. אף המדריך, לאחר שעומת עם דברי התובעים, אישר כי בהזדמנות אחת "נתקע" האוטובוס שהסיע את התובעים. 12. נטען על ידי התובעים כי הם שוכנו במלונות/מוטלים זולים, אינם נוחים ורמתם ירודה. הנתבעת טענה כי רמת המוטלים הנה כמקובל בטיולים מסוג זה. השאלה אינה שאלה של "מה שמקובל" ומה שנהוג אלא מה שהוסכם. בתכנית הטיול שעליה הסתמכו התובעים, פורטו בתי המלון שבהם ישהו המטיילים בחלקיה השונים של ארה"ב. בתי מלון אלה הינם רבים וכוללים גם בתי מלון של רשתות עולמיות מוכרות. התובעים לא הביאו ראיות שיש בהן כדי להצביע על כך כי בתי המלון והמוטלים בהם שהו שונים בסוגם, בדירוגם וברמתם מאלה אשר פורטו בפרסום עליו הם מתבססים ועל כן אין לקבל טענתם בעניין זה. 13. סיכום הדברים: תכנית הטיול עליה הסתמכו התובעים בעת שרכשו את החבילה מהנתבעת, שונה בפרטים מסוימים ממה שבוצע בפועל. יחד עם זאת, אין להפריז במשמעות הדבר, המדובר הוא בשינוי שבו הוחסרו טיולים ואטרקציות מסוימים ובמקומם נוספו אטרקציות שהתובעים ניצלו בסופו של דבר. לא כך הדברים בעניין הארוחות, התובעים הסתמכו על כך שהחבילה כוללת שבע ארוחות, מרכיב זה הנו מרכיב משמעותי ובעל ערך כספי, והנתבעת הפרה התחייבותה בעניין זה. 14. בשים לב למפורט לעיל, אני סבור כי התובעים זכאים לפיצוי בגין אי אספקת הארוחות ובגין התקלות שארעו במהלך הטיול, אותו אני מעריך בסך של 7000 ₪. 15. סוף דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 7,000 ₪ וכן הוצאות בסך של 500 ₪. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מיום פסיקתם ועד התשלום המלא בפועל. ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.מחשבים ואינטרנטפרסום באינטרנטפרסום