פיצוי על תקלות ברכב שכור במהלך טיול בחו"ל: הרקע ותמצית טענות הצדדים 1. התובעים ובני משפחותיהם -שמונה נפשות - שכרו רכב באמצעות הנתבעת (המנהלת את "אוויס ישראל"), למהלך טיול באירופה בין התאריכים 30.09.12 עד 08.10.12. במהלך תקופת ההשכרה, ביום 07.10.12, התגלתה תקלה ברכב, בגינה לא ניתן היה להמשיך ולהשתמש ברכב. התובעים נדרשו להגיע לאמסטרדם לקבלת רכב חלופי, מרחק של שעה נסיעה, שכן התקלה אירעה ביום א' בשבוע בהיותם בעיר רוטרדם, והסניף באותו עיר היה סגור בסוף השבוע. עד כאן, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות. לטענת התובעים, הם קנו כרטיסים לפארק "אפטלינג" הנמצא כשעה נסיעה דרומית לרוטרדם, שם שהו, וכי התקלה אירעה מוקדם יחסית בבוקר - לאחר תדלוק של הרכב - אז נפל הקלאץ', והרכב נתקע באמצע הכביש. התובעים טענו שהתקשרו למוקד החירום של אוויס בחו"ל ונמסר להם שיגיע טכנאי, אשר יטפל בבעיה בתוך שעתיים. במקביל, יצרו קשר עם מוקד הנתבעת בארץ שם נאמר להם להתנהל אל מול המוקד בחו"ל. התובעים טענו כי הטכנאי הגיע לאחר שעתיים, אך לא הביא עמו רכב חלופי, ורק לאחר מספר ניסיונות לפתור את המצוקה אליה נקלעו, הוצע על ידי נציגת המוקד הגרמני (להלן: "הנציגה") לקבל רכב חלופי באמסטרדם, שהוא הסניף היחיד הפתוח באזור ולשם כך ניתן אישור להגיע לסניף שבשדה התעופה באמצעות שתי מוניות, שעלותן הכוללת 400 אירו. התובעים העדיפו לשלוח שניים מטעמם ברכבת לאמסטרדם במחיר 35 אירו ויתר הנוסעים המתינו במלון ברוטרדם, שם הזמינו שהות של לילה נוסף, במקום לצאת לפארק ומשם דרומה לכיוון גרמיה (מקום סיום הטיול). התובעים טענו כי הרכב החלופי שניתן להם היה גדול מסורבל ולא נכנס לחניית המלון בשל גובהו, והם נאלצו לחנותו בכביש, ועל כן נדרשו לשלם עבור החניה. 2. התובעים עתרו לקבלת פיצוי בגין שני חדרי המלון בסך 1,117 ₪, שמונה כרטיסי כניסה לפארק השעשועים אפטלינג (שלא עשו בהם שימוש) בסך 1,060 ₪, הוצאות נסיעה לשני נציגי התובעים לסניף אוויס באמסטרדם בסך 178 ₪, הוצאות חניה ברחוב בסך 130 ₪, הוצאות עבור שיחות טלפון של 105 ₪, ופיצוי בגין עלות השכרת הרכב ליום אחד בסך 417 ₪. בנוכף דרשו התובעים פיצוי בגין ביטול יום טיול לכלל הנוסעים, בסך כולל של 2,250 ₪, ופיצוי נוסף בגין אובדן הנאה, טרטור ואכזבה בסך 8,000 ₪. התובעים העמידו את התביעה על סך כולל של 13,257 ₪. 3. לטענת הנתבעת, הנזק אשר נגרם למצמד הרכב אינו כלול בכיסוי, שכן מדובר בשימוש לקוי ברכב, אך חרף זאת הוחלף הרכב לתובעים ללא דרישה לתשלום עבור הנזק. לטענתה בשל העיכוב בהחלפת הרכב, זוכו התובעים בפיצוי בסכום השווה לעלות יום השכרה מלא (60 אירו) על ידי הסניף בגרמניה, ובנוסף על כך נשלחה להם על ידי הסניף בישראל המחאה על סך 100 דולר, כפיצוי עבור אי הנעימות שנגרמה לתובעים. 4. במעמד הדיון טענה אחת התובעות וכן טענה אחת מנציגות הנתבעת. הובהר כי התובעים לא שילמו עבור לינה במלון אחר בלילה שלאחר שנגרמה התקלה, ולטענת התובעת לא פדו את השיק ששלחה הנתבעת, ולא נתקבל כל זיכוי מאוויס גרמניה. דיון והכרעה 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן. 6. מאחר והתובעים רכשו ביטוח מלא לרכב השכור אין זה רלוונטי מדוע נגרמה תקלה, אם בשל שימוש לקוי כטענת הנתבעת ואם בשל פגם ברכב או תחזוקה לקויה מצד הנתבעת. למעט טענה בעלמא מצד הנתבעת לפיה "נזק אשר נגרם למצמד הרכב אינו כלול בכל כיסוי שהוא, שכן נגרם בשל שימוש לקוי ובמקרה זה, היה על התובעים לשאת בתשלום בגין תיקון הרכב..." לא הוכח כי נזק זה הוחרג מהכיסוי הביטוחי שרכשו התובעים. אין חולק שהנתבעת ו/או אוויס גרמניה הציעו ואשרו לנתבעים פיצוי והחזר הוצאות הנסיעה לאמסטרדם בשתי מוניות בסכום כולל של 400 אירו, אוויס גרמניה זיכתה לכאורה את התובעים על דמי שכירות ליום אחד, והנתבעת שלחה לתובעים פיצוי בגין אי הנעימות שנגרמה להם. לגישתי, דברים אלה מחזקים את טענת התובעים כי הנתבעת ו/או אוויס גרמניה ראו עצמן מחוייבות לתקן את התקלה, לספק רכב חלופי ולשאת בהוצאות המתחייבות בשל כך. 7. מאחר והתובעים הזמינו את הרכב נשוא התביעה באמצעות הנתבעת, ושילמו לנתבעת - אני רואה את הנתבעת כאחראית כלפי התובעים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. כפי שפורט בגרסת התובעים, ההתנהלות הלקויה היתה אמנם גם מצד הסניף הגרמני, אך גם בסניף הנתבעת בישראל לא ניתן להם "בזמן אמת" מענה ושירות ראויים. על כן, לא תהיה הפרדה בהתייחסות בפסק הדין להלן בין הנתבעת, לבין סניף אוויס-גרמיה, ולשניהם ייקרא להלן, יחד ולחוד, "הנתבעת". 8. לפי תיאור התובעים נציגיהם חזרו לרוטרדם בשעה 16:00 לערך, בעוד התכנית היתה לצאת בשעה 10:00 אז פינו את חדרי המלון. הנתבעת ו/או אוויס ישראל יכלו בנקל לחסוך מזמן הטיפול שנדרש עד שהתובעים "זכו" להגיע עם רכב חלופי לרוטרדם בהמשך אותו יום, בהעברת הרכב החלופי עם נהג מאמסטרדם - מרחק של שעה נסיעה. לא היה מקום לדרוש מהתובעים להגיע לאמסטרדם כאשר ניתן היה להעביר אליהם את הרכב ולא להביא לאבדן זמן יקר. התובעים שנסעו לחו"ל ל-8 ימים היו יכולים להנות ולנצל את מרבית היום או לפחות את חלקו, דבר שלא יכלו לעשות לאור התנהלות הנתבעת ואוויס גרמניה. 9. לאור האמור, אני מקבלת את דרישות התובעים לפיצוי בגין הוצאות הכרטיסים, הדלק, החניה, שיחות הטלפון ועלות השכרת הרכב ליום - סך כולל של 1,890 ₪. אינני מקבלת את טענת התובעים כי על הנתבעת לפצותם בעלות שהותם במלון באותו לילה שלאחר התקלה שכן לא הוכח שהוצאה זו היתה גדולה מההוצאה שהיתה נדרשת לו התאחסנו במקום אחר, דרומה משם, באותו לילה. אציין כי לא הוצגה כל אסמכתא לזיכוי כלשהו שניתן לתובעים על ידי אוויס גרמניה, ואני מקבלת את טענתם כי כרטיס האשראי בו עשו שימוש בוטל ולא היה זיכוי כלשהו טרם הביטול. 10. נזק מסוג של "עוגמת נפש" ניתן לפסוק בדרך של אומדן, כאמור בע"א8279/02, זאב גולן ואח' נ. עזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל, פ"ד סב(1) 330 [2006], בסעיף 31 לפס"ד: "בבואנו לשקול יישומו של פתרון זה במקרה שבפנינו עלינו ליתן את הדעת לכך, שאין בנמצא כל נתון עובדתי עליו יכולה להתבסס האומדנה. אכן, הלכה היא כי העדר יכולת לחשב באופן מדויק את היקף הנזק שנגרם לתובע אינו שולל ממנו את זכאותו לפיצויים... מקום שהוכח קיומו של נזק רשאי בית המשפט לאמוד את גובהו. התנאי לכך הוא שקיים קושי אובייקטיבי, לאור אופיו וטיבו של הנזק, להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק לו אחראי הנתבע, ושהתובע הביא את אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם... למעשה, כמעט בשום מקרה לא יכול בית המשפט לחשב באופן מדויק לחלוטין את הנזק שנגרם, למצער בתביעות נזיקין, ועל כן כמעט תמיד נדרש הוא להסתייע בהערכה במידה כזו או אחרת..." אני מעמידה את הסכום הכולל המגיע לתובעים, כמו גם לבני משפחותיהם, בסך של 250 ₪ לכל אחד ובסך הכל 2,000 ₪. בפיצוי זה יש לטעמי כדי לכמת את אבדן ההנאה, הפסד מספר שעות של טיול, הכורח לוותר על הביקור בפארק והאכזבה שהיתה מנת חלקם מהשרות שניתן להם.. סוף דבר 11. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעים, לרבות פיצוי עבור נזקיהם של כלל הנוסעים שהיו עמם, סך של 3,890 ₪. סכום זה בא במקום הפיצוי שנשלח לתובעים בסך 100 דולר, וההמחאה שנשלחה להם על ידי הנתבעת, תוחזר לנתבעת על ידם. 12. לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט, את חלוקת האחריות, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת התייצבות שלושה מהתובעים לדיון, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 4,300 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.רכבפיצוייםתקלות ברכבהשכרת רכב