ביטול קניית שולחן עקב קילופי צבע

ביטול קניית שולחן עקב קילופי צבע התובעים עתרו לביטול עסקה, להשבת התמורה ששולמה ולפסיקת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני, בטענה לקיומם של פגמים מהותיים בשולחן שרכשו. תמצית טענות הצדדים 1. לטענת התובעים, הם רכשו שולחן עגול ו-6 כיסאות בעלות כוללת של 7,700 ₪, ביום 02.05.12, ולאחר מספר חודשים התגלו פיצוצים וקילופי צבע בשולחן, ובשל כך הוחלף השולחן. התובעים הסבירו כי בחרו לקבל שולחן מלבני בתוספת תשלום של 1,000 ₪, אך השולחן המלבני שסופק להם לא היה יציב, וקרס, ובשל כך הוחלפו הרגליים בסוף חודש ינואר 2013. התובעים טענו כי גם לאחר החלפת הרגליים השולחן לא היה יציב, והם הגיעו למפעל הנתבעת 2 ובחרו שולחן אחר במקומו, אך לא הסכימו להוסיף תשלום נוסף, ועל כן בוטלה האפשרות להחלפה נוספת של השולחן. במצב זה, ביקשו התובעים לבטל את העסקה. לאחר הגשת כתב התביעה הגישו התובעים בקשה להקדים את מועד הדיון, בשל קריסה חוזרת של השולחן. 2. הנתבעת 1, החנות בה נרכשו הרהיטים (להלן "החנות") טענה בכתב ההגנה כי אין לה יריבות משפטית עם התובעים, שכן אינה יצרנית השולחן ולא נתנה את השירות. החנות טענה כי עלות השולחן 4,400 ₪ (סעיף 34(5) לכתב ההגנה) והפרש המחיר הנו בשל עלות כסאות שלא נפל בהם פגם. החנות הבהירה כי תוספת התשלום נדרשה בשל שינוי הדגם משולחן עגול לשולחן מלבני שהוא יקר יותר. החנות טענה כי השולחן המלבני שסופק היה באיכות טובה וכי רק מספר שעות לאחר ההספקה התלוננה התובעת על נזק לרגל השולחן. החנות ציינה להגנתה כי לאחר שימוש של כחודש ימים התקבלה פניית התובעת לפיה השולחן קרס ובשל כך הוחלפו רגלי השולחן על ידי נציגי הנתבעת 2. החנות סבורה כי נתנה את השירות הראוי והמלא לתובעת והוציאה קריאות שירות מיד עם קבלת תלונה בהתאם לצורך, אם כי אינה חולקת על העובדה כי לאחר החלפת הרגליים לשולחן המלבני המשיכו להתקבל טענות התובעת שהשולחן התנדנד. בסיום כתב ההגנה טענה החנות בסעיף 36-37 כי "כעת לא קיים שום פגם בשולחן המלבני שסיפקה הנתבעת לתובעת המחייב החלפה של השולחן או מתן פיצוי לתובעת. זאת ועוד התובעת אף לא הפסיקה את השימוש בפינת האוכל המצויה בדירתה...". 3. הנתבעת 2 (להלן: "היצרן") לא הגישה כתב הגנה. 4. במהלך הדיון הוצגו בפני בית המשפט תמונות צבעוניות של מצב השולחן לאחר שקרס בחודש ינואר 2014, וכן הובאה לאולם רגל אחת של השולחן והוצגה לעיוני. כפי שנרשמה התרשמותי בפרוטוקול הדיון, נראה היה כי הרגל עשויה מחומר הדומה לסיבית. דיון והכרעה 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן. אחריות החנות: 6. על פי חוק המכר, התשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק") על מוכר חלה חובה לספק לקונה את הממכר שנרכש. סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, מגדיר את המונח "אי התאמה" כדלקמן: "11. אי-התאמה המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר - (1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; (2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם; (3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; (4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים." השולחן כפי שהוא בבית התובעת, לאחר שקרס פעמיים ותוקן מספר פעמים נוסף - אינו מתאים למטרתו ואין בו את האיכות והתכונות הנדרשות לשימוש רגיל בשולחן אוכל, ועל כן נכנס בגדר הגדרתה של "אי התאמה" בהתאם לחלופה (3) לעיל. בהתאם לחוק ובמקרה של אי התאמה רשאי הקונה לבטל את עסקת הרכישה. 7. בנוסף לתקלות שפורטו לעיל, אני סבורה שנפלה אי התאמה נוספת בשולחן שנמכר בהשוואה להזמנה שבצעו התובעים. בהתאם לטופס ההזמנה שצורף לכתב התביעה, הזמינו התובעים "שולחן רגליים עץ מלא", ואילו הרגל שהובאה לשם הצגתה בדיון בוודאי אינה עשויה עץ מלא כפי שאישר גם נציג החנות. לגישת החנות, מקום שהוחלפה הזמנת השולחן העגול בשולחן מלבני, שוב לא חלה עליה החובה לספק שולחן עם רגליים מעץ מלא כפי שנדרשה בהזמנה המקורית. טענה זו אינה מקובלת עלי. בטופס ההזמנה המתייחס להחלפת השולחן לא נרשם שיש שינוי בחומר ממנו עשוי השולחן ונגבה תשלום עבור הפרש מחיר. השכל הישר מחייב כי שולחן עם רגליים מעץ מלא יהיה יקר משולחן עם רגליים מחומר באיכות ירודה, ועל כן אם סופק שולחן איכותי פחות הדבר היה חייב לבוא לידי ביטוי ברור ומפורש בטופס ההזמנה. לאור האמור, יש בשולחן אי התאמה גם לפי חלופה (4) להגדרת מונח זה בחוק. 8. מהוראות סעיף 28 לחוק עולה, כי ניתנת למוכר אפשרות לתקן אי התאמה שנפלה בממכר, ורק במידה וזו לא תוקנה, עומדת לקונה הזכות לביטול ההסכם, לאכיפתו או לפיצוי בגין הפחתת שווי הממכר בשל אי ההתאמה. במקרה דנן, אין חולק כי ניתנה לנתבעת אפשרות לתקן את אי ההתאמה בשולחן, וכי הרגליים בשולחן המלבני הוחלפו, אלא שלא היה בכך כדי לפתור את אי יציבות השולחן, עד כדי קריסתו בחודש ינואר 2014. בנסיבות אלה, אני מקבלת את עמדת התובעים כי אין לחייבם להוסיף תשלום עבור החלפת השולחן פעם נוספת. אחריות היצרן 9. חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 קובע בפרק ד1 חובה כללית של לתת לקונה שירות לאחר מכירה. מכוח חוק זה הותקנו תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006. על פי תקנה 2 לתקנות אלו האחריות לביצוע תיקונים בממכר מוטלת על היצרן, ובהתאם לתקנה 12 היצרן הוא מי שמספק את תעודת האחריות. 10. מהתמונות שצורפו לכתב התביעה, וכן מאלה שהוגשו במהלך הדיון (ת/1) עולה, שהתיקון שביצע היצרן לא פתר את הפגם של אי יציבות השולחן. ככל הנראה, אי היציבות מקורה בבעיה יסודית הנובעת מבניית רגלי השולחן מחומר שאינו מתאים, ושונה מהמוזמן, ובנסיבות שנוצרו, אני סבורה שהתובעים זכאים לביטול העסקה לרכישת השולחן. 11. לסיכום האחריות: לאור מכלול האמור לעיל, אני מוצאת כי הן החנות והן היצרן אחראיים לפגם בשולחן, ועליהם, יחד ולחוד, החובה לפצות את התובעים בגין אי ההתאמה, ובשל העדר פתרון במסגרת השירות לאחר מכירה. 12. בכתב התביעה נדרש פיצוי בסכום של 13,700 ₪, מתוכם 8,700 ₪ עלות רכישת השולחן והכיסאות, ופיצוי בגין עגמת נפש, טרחה ובזבוז זמן בסך 5,000 ₪. 13. בנסיבות האמורות, נתונה לתובעים הזכות לביטול העסקה ולהשבת הסכום ששולם עבור השולחן וכן לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם בשל כריתת החוזה לרכישת השולחן והכיסאות - קרי, העלויות הנוספות שבהן הוא יישא ברכישה של שולחן, שלא בעסקה הכוללת גם כיסאות, שכן סביר שהעלות גבוהה יותר בעת רכישת כל פריט בנפרד. עם זאת, אין מקום להחזר מלוא סכום הרכישה, כאשר אין טענה לקיום פגמים כלשהם בכיסאות שנרכשו. 14. הנזקים: לטענת הנתבעת, מחיר השולחן היה 4,400 ₪. למחיר זה לא היה ביטוי בטופס ההזמנה, ולא ניתן לאמת סכום זה. בנוסף, אין חולק כי בעת החלפת השולחן העגול למלבני, הוסיפו התובעים ושילמו סכום נוסף של 1,000 ₪. בהעדר נתונים מדוייקים על עלות רכישת שולחן דומה, בעל רגליים מעץ מלא, בלא רכישה נילווית של כסאות, אני קובעת את הפיצוי המגיע לתובעים בגין הצורך ברכישת שולחן חדש, בערכים להיום, בסכום של 6,500 ₪. מצאתי לנכון להוסיף לסכום זה פיצוי נוסף, שכן אני מקבלת את טענת התובעים כי נגרמה לתובעת ולבני ביתה עגמת נפש של ממש, בשל חוסר האפשרות המתמשכת להשתמש בשולחן האוכל בבית התובעת, וכן נגרמה להם טרחה בשל הצורך לחזור ליצרן, להמתין לתיקון השולחן, לחזור ולבחור שולחן חלופי (פעמיים) ולנהל שיחות טלפון רבות בגין הפגמים בשולחן. סוף דבר 15. התביעה מתקבלת. 16. לאחר ששקלתי את הנזק הבלתי ממוני ואת הוצאות משפט, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 8,500 ₪. 17. הסכום שנפסק ישולם על ידי הנתבעים, יחד ולחוד, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצלם, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. 18. בכפוף לביצוע התשלום ובתוך 30 יום ממועד התשלום, בתאום מראש עם התובעת 1, תהיה רשאית כל נתבעת, בהצגת אישור בכתב מהנתבעת האחרת, לקבל לרשותה, ועל חשבונה, את השולחן נשוא התביעה. לא תדאג מי מהנתבעות לקחת את השולחן בתוך המועד האמור, יהיה בכך משום ויתור על הזכות לעשות כן, והתובעים יוכלו לעשות בשולחן כרצונם. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.רהיטים (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)