בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך 30 יום שהוטלה על המבקש מכוח סעיף 47 (ה) (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961, על ידי קצין משטרה בגין נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת וזאת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה. כנגד המבקש נרשם הזמנה לדין וכתב אישום (דו"ח) ממנו עולה, כי בתאריך 1.8.13 בשעה 04:39 נהג המבקש ברכב פרטי מסוג ב.מ.וו מ.ר 6186316 (להלן :הרכב) בכביש 6, ק"מ 112, באזור בו מותרת מהירות של 110 קמ"ש במהירות של 171 קמ"ש. בבקשה לביטול הפסילה המנהלית טען המבקש "לא נסעתי (נהגתי) ברכב לא יודע מה מדובר השוטר הוציא אותי מתוך הרכב". ב"כ המבקש טוען לפגמים מהותיים, וכי השוטר אשר טען למרדף, שניהל אחר המבקש, איבד קשר עין עמו ומצא אותו רק לאחר זמן לא ברור. בנוסף, טוען ב"כ המבקש, כי שוטרת השח"מ, שישבה לצדו של השוטר, רשמה את נתוני המדידה של הממל"ז לאחר שקיבלה הנחיות מהשוטר, על אף שלא הבחינה בביצוע עבירה כלשהי. עוד טוען ב"כ המבקש, כי במהלך השיחה בין השוטר למבקש, השוטר אמר לו שהבחין ברצף ספרות בחלק האחורי של הרכב בעוד המבקש תיקן אותו ואמר לו, כי מדובר ברצף ספרות שונה ממה שמסר השוטר. כמו כן, בהזמנה לדין נרשם, כי רכבו של המבקש בן 4 דלתות בעוד רכבו של המבקש בעל שתי דלתות. לאור האמור לעיל, מבקש ב"כ המבקש להחזיר למבקש את רישיונו לאלתר. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה וטוען, כי למבקש 22 הרשעות קודמות, וביניהן עבירת מהירות, כשהאחרונה הינה משנת 2012 בגינה קיבל פסילה על תנאי. לגופו של עניין: בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל קבעה כב' השופטת פרוקצ'ה : "שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים: האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו". על כן הראיות הנדרשת בשלב זה הינן ראיות לכאורה. ראיות לכאורה: מעיון בדו"ח פעולה ציין השוטר עידן אופיר "במהלך הפעלת ממל"ז בכביש 6 ק"מ 112 מצפון לדרום, בימין הכביש במפרץ.....ואני יושב במושב הנהג, לצידי יושבת שוטרת שח"מ עדן פנחס, ראיתי רכב מגיע בודד בכביש בנתיב שמאל מבין 2, מדדתי אותו במהירות 176 קמ"ש ושמרתי על ק. עין עימו תוך שנראה חולף אותי לדרום". בהמשך ציין, "והצלחתי לקלוט מספר רכב אמצעי 863 ושיננתי אותו בראשי....הצלחתי לשמור על ק. עין עימו ועם תאורה אחורית של רכבו שדלקה ונראתה היטב". עוד צוין, כי במהלך הנסיעה הבחין השוטר ברכב המבקש מאיץ למהירות גבוהה מאד, ובהתקרב המבקש לצומת גדרה, עת נעצר בצומת ברמזור אדום, בנתיב ימין מבין שניים לפניה שמאלה, ביקש השוטר משוטרת השח"מ, שישבה לצדו, לרשום את נתוני הממל"ז מהירות ומרחק, שהופיעו בפתק, מאחר ולא יכול היה לזכור את הנתונים ומהחשש שמכשיר הממל"ז ייכבה. בדו"ח ציין השוטר "הקראתי לה את המספרים והסתכלתי ווידאתי כי המספרים שרשמה הם אכן אלו שהופיעו אל מול עיניי בממל"ז שעל לוח השעונים. התקרבתי אליו וראיתי את מספר הרכב במלואו ורשמתי אותו במסוף הניידת...הספקתי לרשום את מספר הרכב שלו במסוף הניידת, תוך כדי שדיווחתי למשל"ט את מספר הרכב וביקשתי סיוע מניידות של מחוז דרום בהערכות במידה והרכב ימשיך בנסיעה ויסרב לעצור". עוד ציין "במקביל אליו בעצירה, בצומת גדרה בפניה שמאלה לכביש 40 לדרום, כשהכביש מואר בתאורת רחוב חזקה, הסתכלתי אל הנהג וראיתי בוודאות את חזותו ומראהו, לידו ישב נוסע. הנהג לבש גופייה (ללא שרוולי כתפיים) בצבע בהיר, ועם שרשרת לצווארו, שיער קצוץ וזקן צרפתי". בהמשך הדו"ח צוין, כי עת הרמזור התחלף לירוק נכנס המבקש לצומת בהאצה, ובהגיעו לכביש 3922, כשהוא עובר את הכיכר כנות בפראות, בעקומה ימינה אבד קשר עין. בשעה 05:17 זיהה את רכב המבקש חונה ליד רחוב "גיבורי ישראל" בבני עיש, כשהוא מונע ללא אורות, אז זיהה את הנהג, וכשהתקרב אליו עצם עיניו והעמיד פני ישן. בדו"ח נוסף ציין השוטר, כי הבדיקות שערך למכשיר הממל"ז לפני ואחרי האכיפה נמצאו תקינות, וכי טווח גילוי הרכב היה 261.8 מטר ובהפעלת לילה ווידא, כי קטע האכיפה היה מואר בתאורת רחוב, לפחות 300 מטר, והסביר, כי נתוני המדידה לא הוצגו לנהג בשל זמן ממושך ללא שימוש במכשיר. בדו"ח שערכה שוטרת השח"מ, עדן פנחס, ציינה, כי לבקשת השוטר רשמה את שני מספרים על פתק, וכי רכב המבקש נסע במהירות, ובשלב מאוחר יותר של האירוע ראו את הרכב, והיא בטוחה, כי מדובר באותו הרכב שזוהה בתחילת האירוע, כי השוותה את מספר הרכב שבמסוף לרכב שנמצא מולה. מהאמור לעיל עולה, כי השוטר עידן אופיר, דאג לרשום בפרטי פרטים את נסיבות האירוע, זיהה בוודאות את הנהג והרכב, ולמען הסר ספק, אף נעזר במסוף ובשוטרת שישבה לצדו, כדי לרשום את נתוני הרכב והממל"ז, ואף הסתייע בניידות מחוז דרום, ועל אף העובדה, כי בשלב מסוים של האירוע איבד קשר עין עם הרכב, את כל פרטי הזיהוי של הרכב, הנהג, הממל"ז וכל הנתונים שקושרים את המבקש לאירוע, נרשמו עוד בטרם איבוד קשר עין. השוטר אף ציין, כי ביקש סיוע מהניידות של מחוז דרום בהערכות מידע והרכב ימשיך בנסיעה ויסרב לעצור והמשיך לנסוע אחריו במטרה לשמור על קשר עין ולדווח לניידות מחוז דרום לבצע חסימה בהתאם. וזאת על מנת להימנע ממרדף או כל פעולה שעלול לבצע הנהג בניסיונותיו להימלט. מדברי הנ"ל ניתן להבין מדוע לא ביצע השוטר כל פעולה כאשר עמד במקביל ברמזור. בסופו של דבר, השוטר איתר את הרכב, וציין, כי זיהה את הנהג. חיזוק לדבריו עולה אף מדברי השוטרת שח"מ לדידה, זיהתה בוודאות את הרכב נשוא האישום. טענת ב"כ המבקש כי לרכבו של המבקש 2 דלתות ולא 4 כפי שנרשם, תתברר במהלך המשפט בתיק העיקרי, שכן לא צורף כל הוכחה מטעם המבקש התומך בטענת ב"כ. נוכח כל האמור לעיל נוכחתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש. מסוכנות המבקש: בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו נקבע: "השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות". מעיון בגיליון הרשעות של המבקש עולה כי למבקש רישיון נהיגה משנת 1999 ולחובתו 22 הרשעות, מתוכן 2 הרשעות בגין מהירות כאשר בגין אחת מהן קיבל פסילה על תנאי. עבירה אחרונה בגין מהירות בוצעה בשנת 2012 מסוג ברירת משפט. במקרה דנן המבקש נהג במהירות מופרזת העולה 61 קמ"ש מעל המהירות המקסימאלית המותרת, ועל כן מדובר בחריגה משמעותית המסכנת את ציבור המשתמשים בדרך ואת המבקש עצמו. על אף שלמבקש ותק רב בנהיגה מספר העבירות שביצע המבקש אינו מבוטל כלל. הנני סבורה, כי יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לציבור, וכי תקופת צינון של 30 יום מנהיגה שהוטלה עליו, הינה תקופת צינון ראויה והגיונית ,בפרט כאשר המבקש ידע כי המהירות המקסימאלית המותרת במקום הינה 110 קמ"ש. מכל האמור לעיל לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הקצין הפוסל בכל הנוגע לפסילת רישיונו של המבקש. המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים גם בפקס ותחזיר את התיק למשטרה. זכות ערר כחוק.3משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהרישיון נהיגה