בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, וכן להורות על פסילתו עד לתום ההליכים. עם הגשת הבקשה, הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים עקב סירובו להיבדק בדיקה לאיתור סמים בגופו. וכן, עבירות של נהיגה כשהוא בלתי מורשה לנהיגה, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. לפי כתב האישום, ביום 20.11.2013 סמוך לשעה 13:50, נתפס המשיב נוהג בקטנוע ברח' הרצליה בחיפה, כאשר מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. באותו מעמד, נהג המשיב בקטנוע כשהוא פסול לנהיגה שעה שנפסל בשני תיקי תעבורה, של ביהמ"ש זה. בתיק אחד נשפט ביום 9.7.2008, ונדון בבימ"ש זה (כב' השופט יציב), בנוכחותו, לשמונה חודשי פסילה בפועל. בתיק השני, נדון בבימ"ש זה (כב' השופט יציב), בנוכחותו, לשנים עשר חודשי פסילה בפועל. יצוין, כי ביהמ"ש הבהיר למשיב במעמד מתן גזרי הדין, כי הפסילה תקפה עם מתן גזר הדין, אך היא תימנה רק מיום שתבוצע הפקדת רישיון נהיגה או תצהיר בדבר העדר רישיון נהיגה. מחומר הראיות שבפניי, עולה כי ביום 20.11.2013 סמוך לשעה 13:50, ברח' הרצליה בחיפה התמקמו השוטרים עקב מידע מודיעני בתצפית לעבר ביתו של המשיב, תוך ידיעה שהוא פסול מנהיגה וחשוד בכך שהוא נוהג גם תחת השפעת סמים. ברשות השוטרים היה מידע שהוא עושה שימוש בקטנוע שמספר הרישוי שלו מפורט בכתב האישום. השוטר סורוסקי, מציין כי התמקם בתצפית, זיהה את הקטנוע ומספר הרישוי נשוא כתב האישום, ברשותו היתה תמונה של המשיב, ובסמוך לשעה 13:45 הבחין בבחור לבוש מכנסים כחולים וחולצה לבנה ארוכה, עולה על הקטנוע ונוסע לכיוון רח' הרצליה כשהוא חובש קסדה כסופה. השוטר דיווח בקשר לשוטרים הנוספים שהיו עימו. השוטר, מרואן, דיווח במענה לדברים שמסר לו השוטר סורוסקי , כי הוא רואה את הקטנוע כשהחשוד נמצא בקיוסק סמוך. לאחר מספר דקות מסר מרואן כי הוא רואה את החשוד עולה על הקטנוע ונוסע לכיוון מזרח. השוטר סורוסקי, חבר אליו, והבחין בשוטר מרואן עוצר את המשיב. המשיב זוהה על ידי תעודת זהות, והודע לו כי הוא נעצר בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה תחת השפעת סמים. השוטר סורוסקי, מציין בדוח שערך כי הוא זיהה כי מדובר באותו בחור שבו הבחין כשהיה בתצפית עליו, כשהוא עולה על הקטנוע. המשיב נלקח על ידי השוטרים למשרדי הימ"ר. במשרד, קצין הבילוש, יגאל זיידלסון, הסביר למשיב כי הוא חשוד בנהיגה תחת השפעת סמים ועליו למסור דגימת שתן לאיתור סמים בגופו, וכלל שיסרב לכך, יראו בו כמי שנהג תחת השפעת סמים. השוטר סורוסקי, מציין בדוח שערך, כי הוא שמע את קצין הבילוש חוזר על כך מספר פעמים, ואף הקליט את הקצין מסביר זאת למשיב, והמשיב סירב למסור דגימת שתן. את ההקלטה הוא צרב בדיסק במחשב המשטרתי, ודיסק זה נמצא בחומר החקירה ומתעד את הדברים שתיאר השוטר סורוסקי. עוד מציין השוטר סורוסקי, כי מרגע עצירתו של המשיב ועד להבאתו למשרדי היחידה החוקרת שמר עימו על קשר עין רצוף והמשיב לא הכניס דבר לפיו. הקצין, יגאל זיידלסון, ערך אף הוא דוח פעולה המפרט את פרטי האירוע, תוך שהוא מציין כי שמע את השוטר סורוסקי בקשר מדווח על בחור שעולה על קטנוע החשוד כמרק עטייה, תוך תיאור פרטי לבושו, חולצה לבנה ומכנסיים כחולים, כשהוא נוסע לכיוון רח' הרצליה. הקצין מציין כי הורה לשוטר מרואן להיכנס לרח' הרצליה, על מנת להבחין בחשוד, מרואן הבחין בו וזיהה אותו כמרק עטיה כשהוא ניצב ליד הקטנוע, ובהמשך הבחין בו שהוא עולה על הקטנוע ומתחיל בנסיעה ברח' הרצליה ולאחר מכן נעצר. כשהגיע הקצין למקום, הבחין בביצוע המעצר ומציין כי רוכב הקטנוע זוהה כמרק עטייה על פי תמונה ומהיכרותו עימו בעבודתו במשטרה. הקצין הורה לשוטר מרואן, לערוך חיפוש בכליו של החשוד בשים לב למידע המודיעיני שהיה ברשותו, ובכיס הקטן קדמי ימני במכנסיו של המשיב, נתפס חומר החשוד כסם מסוכן מסוג חשיש. המשיב נלקח למשרדי הבילוש, שם כאמור, בוצעה דרישה לקבלת דגימת שתן ממנו על ידי הקצין. הקצין זיידלסון מציין בדוח שערך כי כאשר נשאל המשיב באם הוא מסכים למתן דגימת שתן ענה: "אני יודע שאם אני אבדק השתן יצא מלוכלך, כי אני משתמש אני לא יתפור לעצמי תיק אני מסרב". עוד מציין הקצין כי דרישתו למשיב והסבר משמעות הסירוב, הוקלטו בהוראתו. השוטר מרואן לאה, ערך אף הוא דוח מפורט התומך בפרטי האירוע כפי שתוארו לעיל. הוא מצין כי מרגע שקיבל את הדיווח של השוטר סורוסקי, הוא הגיע לרח' הרצליה, וזיהה את הקטנוע עומד ועליו קסדה בצבע כסוף. הוא התמקם באיזור תוך שמירת קשר עין, זיהה את המשיב שלבש חולצה ארוכה לבנה ומכנסיים כחולים, עומד בסמוך לקטנוע שמספר הרישוי שלו תואם את מס' הרישוי בו הבחין השוטר סורוסקי. הוא דיווח לחבריו וכעבור מס' דקות הבחין במשיב עולה על הקטנוע, חובש את הקסדה הכסופה ופותח בנסיעה, תוך כדי כך שהוא חולף על פניו של השוטר. כעבור מס' מטרים עלה המשיב על המדרכה ונסע למספרה סמוכה למקום, הוריד את הקסדה ונכנס למספרה, לאחר מכן יצא חזרה לכיוון הקטנוע. בשלב זה דיווח השוטר ליתר הצוותים שהוא מבצע מעצר. הוא ניגש למשיב, הזדהה כאיש משטרה והודיע לו על מעצרו. בד בדד הגיע גם השוטר סורוסקי למקום וסייע באזיקתו של המשיב, כמו כן, הגיע למקום הקצין זיידלסון, נערך חיפוש בכליו של המשיב, ונמצא הסם המסוכן. הסם הוכנס למעטפה וסומן. בחומר הראיות מצוי דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, המציין כי נערכה בדיקת מאפיינים למשיב, אותה הוא צלח. כמו כן, מצויה דרישה בכתב למתן דגימת שתן לאיתור סמים ותוצרי חילוף חומרי סמים בגופו של המשיב, תוך שהשוטר מציין שהמשיב מסרב למסור את הדגימה המבוקשת לבדיקה. כן מציין בדוח, את ההסבר בדבר משמעותו המשפטית של הסירוב. תמונותיו של המשיב, אף הן מצויות בחומר החקירה. התמונה המתקבלת היא שצוות של שלושה שוטרים טיפל באירוע, כאשר כל אחד מהשוטרים נטל חלק באירוע. שני השוטרים, סורוסקי ומרואן, הבחינו, כל אחד בתורו, במשיב נוהג בקטנוע. גם אם לא היה זיהוי וודאי בשלב הראשון של האירוע על ידי השוטר סורוסקי, שכן דיווח על בחור שנוהג בקטנוע, הרי שראיה זו הושלמה על ידי הדיווח המיידי של השוטר מרואן שזיהה את אותו בחור, עם אותם פרטי לבוש, אותו קטנוע ואותה קסדה במקום סמוך. בנוסף, השוטר מרואן זיהה את המשיב כמרק עטייה ואף הבחין בו רוכב על קטנוע כשהוא נמצא בסמוך אליו, ואף ציין כי המשיב חלף על פניו. נתונים אלה, בצירוף צווי הפסילה שנתן ביהמ"ש שניתנו במעמד המשיב, מבססים היטב את האישומים המיוחסים למשיב בכל הנוגע לנהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה, שעה שהמשיב הינו בלתי מורשה לנהיגה. בכל הנוגע לעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, גם בעניין זה קיימות ראיות למכביר בתיק הקושרות את המשיב, הן לעניין הנהיגה והן לעניין הסירוב ליתן דגימת שתן לאיתור סמים בגופו. עם זאת, אציין כי העבירה כנגד המשיב, קמה מכוח החזקה הקבועה בחוק. באשר לשאלת המסוכנות, למשיב עבר פלילי ותעבורתי. בתיק 1815-06-08, הוטל על המשיב עונש מאסר מותנה בן 4 חודשים למשך 3 שנים, שהינו בר הפעלה בתיק זה, באם יורשע בו המשיב. למרות המאסר שריחף מעל לראשו, לא הרתיע הדבר את המשיב מלשוב ולנהוג חרף היותו בלתי מורשה לנהיגה, הוא פסול לנהיגה על פי צווי ביהמ"ש. בנוסף, עיון בתיק מלמד כי המשיב הוא רצדיוויסט הנוהג פעם אחר פעם ללא רישיון נהיגה. תגובותיו של המשיב כאשר נתפס נוהג ללא רשיון נהיגה מדברות בעד עצמן. ביום 9.8.07 נתפס נוהג ללא רישיון נהיגה ואמר לשוטר: "אני מצטער שאני נוהג ללא רישיון ואני רוצה להוציא רישיון נהיגה". ביום 28.4.2008 נתפס, שוב, נוהג ללא רישיון נהיגה, ואמר לשוטר: "אין לי רישיון נהיגה בכלל ואני לא לומד מטעויות כל פעם תופסים אותי על זה אני טיפש". יצוין כי בכל הפעמים הללו נתפס המשיב נוהג על קטנוע. בנוסף, למשיב עבר פלילי הכולל עבירות של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, שוד מזויין, קשירת קשר לביצוע פשע שבגינו ריצה מאסר למשך 3 שנים, עבירות של חבלה במזיד לרכב, שבל"ר והחזקת מכשירי פריצה מהתקופה בה היה קטין. בנסיבות אלה, מששב המשיב ונוהג שוב ושוב כשהוא בלתי מורשה לנהיגה, ומשנהג בפסילה, ללא מורא מהחוק, וכשהוא, לכאורה, תחת השפעת סמים, מעיד המשיב על עצמו כי הוא מסוכן לציבור וכי אין דרך לעצור את הסיכון הנשקף ממנו אלא במעצר על מנת שלא לסכן את הציבור מפניו. עדיין נותר לבחון, חרף עילת המסוכנות, האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שתפגע פחות בחירותו של המשיב. לאור העובדה שמדובר במשיב בעל עבר פלילי לא מבוטל, ומי שנשפט פעמיים בפני שופט אשר אסר עליו את הנהיגה, ואף הטיל עליו מאסר מותנה באם יבצע עבירה זו שוב, ולמרות זאת, המשיב שב ונהג שוב פעם בקטנוע, בניגוד לצווי הפסילה, וחרף המאסר המותנה, הרי שהמשיב מעיד על עצמו שצווי ביהמ"ש הם לצנינים בעיניו וככזה, לא ניתן ליתן בו אמון שקיים צו של ביהמ"ש שיורה לו לשהות במעצר בית. אפנה בהקשר זה לבש"פ 8495/08 טבאש נ' מדינת ישראל ודברי בית המשפט שם; ראו גם: בש"פ 9573/09 עבדאלה סלימאן נ' מדינת ישראל) בנוסף, בחנתי את החלופות שהוצעו בפניי, וגם אם הייתי סובר כי ניתן לשלוח את המשיב למעצר בית, הרי שהחלופות שבפניי לא נמצאו בעיניי ראויות. התרשמתי מחלופות מגוננות, נעדרות סמכות, נטולות כוחות להציב גבולות ברורים למשיב. לא התרשמתי כי בכוחן לשמש חלופות ראויות לאור מסוכנותו הרבה של המשיב והתנהגותו פורצת הגבולות. אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. הודעה זכות ערר כחוק.מעצרמשפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהנהיגה בשלילה