ביטול פגיעה במקרקעין על ידי תכנית מאוחרת בפס"ד קהתי (בע"א 4809/91 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' משה קהתי) נקבע כי במקרה שתוכנית מאוחרת ביטלה פגיעה במקרקעין שנוצרה עקב אישור תוכנית קודמת, "מסקנתי מן המקובץ, כי מקום שלא נותר אפס קצה של הפגיעה, כשזו אוינה בתכנית השנייה, לא עומדת עוד הזכות לפיצויים בגין פגיעתה של התכנית הראשונה. ואם פחתה הפגיעה בתכנית השנייה, יועמד שיעור הפיצויים על-פי הפגיעה שגרמה תכנית זו במועד אישורה." קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ביטול פגיעה במקרקעין על ידי תכנית מאוחרת: השמאית המכריעה פנתה אלינו בבקשה לקבלת הנחיה באשר למועד הקובע בנסיבות הערר שהועבר להכרעתה. תכנית 416 קובעת כי על 3.84 דונם מתוך חלקה שייעודה היה שצ"פ, יהיה מותר להקים כ- 7,680 מ"ר מבני ציבור שטח עיקרי בתוספת 1,728 מ"ר שטחי שירות בני שלוש קומות. יתר שטח החלקה בגודל של 11.8 דונם ייוותר כשצ"פ וישמש כגינה. התכנית מתנה את הבנייה בהריסת מבני הציבור הקיימים בחלקה. כמו כן מאפשרת התכנית הקמת חניונים תת קרקעיים בני שתי קומות מתחת לגינה ציבורית. תוכנית 416א' ביטלה את האפשרות לבנות חניון תת קרקעי. לפיכך, קבענו כי על השמאית המכריעה להכריע רק ביחס לפגיעה שנגרמה, ככל שנגרמה, בשל אישור בניית מבני הציבור. לטענת העוררים, לאור הלכת קהתי המועד הקובע לעניין קביעת הפגיעה במקרקעין הוא מועד כניסת תוכנית 416א' לתוקף. לטענת הועדה המקומית, המועד הקובע הוא יום כניסת התוכנית המקורית - תוכנית 416, לתוקף. בפס"ד קהתי (בע"א 4809/91 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' משה קהתי) נקבע כי במקרה שתוכנית מאוחרת ביטלה פגיעה במקרקעין שנוצרה עקב אישור תוכנית קודמת, "מסקנתי מן המקובץ, כי מקום שלא נותר אפס קצה של הפגיעה, כשזו אוינה בתכנית השנייה, לא עומדת עוד הזכות לפיצויים בגין פגיעתה של התכנית הראשונה. ואם פחתה הפגיעה בתכנית השנייה, יועמד שיעור הפיצויים על-פי הפגיעה שגרמה תכנית זו במועד אישורה." ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א. לדעתנו, הקביעה כי המועד הקובע יהיה במועד אישור התוכנית השניה חלה רק כאשר מרכיב הפגיעה צומצם. כך לדוגמה, אם תוכנית 416א' היתה קובעת כי יהיה ניתן לבנות רק חניון תת קרקעי עם קומה אחת, במקום שתי קומות לפי התוכנית המקורית, המועד קובע היה מועד כניסת התוכנית המאוחרת, המצמצמת את הפגיעה, לתוקף. ואולם, כאשר התוכנית המאוחרת מבטלת לחלוטין את אחד מרכיבי הפגיעה, כמו במקרה הנדון שבו תוכנית 416א' ביטלה לחלוטין את האפשרות לבנות חניון תת קרקעי, הרי שבאשר ליתר רכיבי התוכנית אשר לגביהם נטענת פגיעה במקרקעין, ובמקרה הנדון, בשל האפשרות לבנות על מה שהיה שצ"פ מבני ציבור, המועד הקובע הוא לדעתנו מועד כניסת התוכנית הראשונה לתוקף. במקרה כזה אין כל הגיון לקבוע את המועד הקובע לפי התוכנית המאוחרת. לפיכך אנו מנחים את השמאית המכריעה להתייחס אל מועד כניסת התוכנית 416 לתוקף כאל המועד הקובע. מקרקעיןפגיעה במקרקעין