היטל השבחה בניה על הגג הערר שבפנינו הינו ערר על השמאית המכריעה גב' דורית פריאל לגבי חלק מתשלום היטל ההשבחה אשר קבעה בקשר עם תכנית ג/1 המאפשרת בניה על הגג בשתי חלופות- חלופת חדרי יציאה לגג בשטח 40 מ"ר לחדר או בחלופת עליית גג ברום גג של 7 מ'. טענתם העיקרית של העוררים היא כי דרישת המשיבה לתשלום בגין תכנית ג/1 היתה בסך 54,805 ₪, ואילו השמאית המכריעה קבעה את היטל ההשבחה על סך 125,981 ₪. הגם שנטען כי השמאית המכריעה רשאית לקבוע שומת היטל השבחה העולה על שומת שמאי הועדה (סעיף ב' לערר) נטען כי המשיבה איננה מוסמכת לדרוש תשלום היטל השבחה העולה על דרישת התשלום המקורית. כן נטען על ידי ב"כ העוררים כי קביעת השמאית המכריעה הסתמכה על קביעתה כי החלופה של בניית חדרי יציאה לגג היא "חלופה יעילה יותר" (השימוש המיטבי) וכי חלופה זו לא נבחנה כלל על ידי שמאי הועדה וגם לא על ידי השמאי מטעם העוררים. כן נטען כי בשומה אחרת שנתנה השמאית המכריעה שלושה שבועות לאחר מכן היא קבעה לגבי אותה תכנית כי החלופה אליה התייחסו שמאי הצדדים של ניצול חלל הגג היא החלופה היעילה (סעיף 3 א לערר). לעניין טענה אחרונה זו, ביקשנו את התייחסותה של השמאית המכריעה. בהתייחסותה מיום 14.3.2011 הסבירה כי בשומה האחרת מדובר: "בשטח מגרש ליח"ד גדול יותר, ביחידת דיור בשטח גדול יותר (168 מ"ר לעומת 123 מ"ר) ובשטח עליית גג גדולה יותר (62.6 מ"ר ליח"ד)" וכי בנכס נשוא הערר שבפנינו: "לנוכח שטחן הקטן של יחידות הדיור, הגעתי למסקנה כי ניצול הזכויות בחלופת בניית חדרים על הגג (40 מ"ר ליח"ד) הינה החלופה היעילה". כן הוסיפה השמאית המכריעה כי: "לא התעלמתי כלל מגישתם העקרונית של שמאי הצדדים, כפי שטוען העורר. בשומתי המכרעת בסעיף 10.5 ציינתי במפורש: "שני השמאים מביאים בחשבון רק את חלופת עליית הגג בשני המצבים התכנוניים... " ובהמשך פירטתי כיצד. בהכרעתי ציינתי כי מבדיקת הניצול היעיל ביותר ע"פ תכנית ג', כשהבאתי בחשבון כל מאפייני הבינוי ביחידת הדיור ושטחי הבניה...". לאחר קבלת הסברי השמאית המכריעה בדבר ההבדלים בין שתי שומותיה המכריעות, נחה דעתנו בעניין הניתוח השונה של שתי החלופות, בשתי השומות. בנסיבות המקרה שבפנינו, ישנה בעייתיות מצד אחד בכך שלמעשה לא ניתנה ההזדמנות לצדדים לטעון בפני השמאית המכריעה בעניין החלופה של חדרי היציאה לגג אשר כעולה גם מתשובת השמאית המכריעה לא עלתה כלל בדיונים בפניה. בנסיבות העניין, כאשר למעשה יש הבדל כה מהותי וכה ניכר בין דרישת התשלום המקורית של המשיבה לבין הערכים שנקבעו לבסוף בשומה המכרעת (פי כ-2.5), נראה כי היה מקום להביא חלופה זו בפני הצדדים לתגובתם טרם קבלת ההכרעה. מצד שני, לא התרשמנו בדיון שנערך בפנינו כי ישנן טענות לטעויות מהותיות בדרך בה בחרה השמאית המכריעה. בנסיבות אלה, לבסוף החלטנו כי החזרת הדיון בעניין לשמאית המכריעה, ספק אם יהיה בו תועלת לגופו של עניין ולגופם של דברים, ויהיה בכך רק כדי להאריך את ההליכים בערר. יחד עם זאת, מדובר בפער ניכר וחריג ביותר, בין השומה המכרעת לבין דרישת התשלום המקורית, ולפיכך בנסיבות העניין המיוחדות ונוכח כל המפורט לעיל, החלטנו, ולו לפנים משורת הדין, לעשות שימוש בסמכותנו ולהפחית 25% מן התוספת של 71,176 ש"ח (הפער שבין היטל ההשבחה שבשומה המכרעת, לבין דרישת תשלום היטל ההשבחה של המשיבה), סה"כ 53,382 ₪. לפיכך, היטל ההשבחה בגין תכנית ג/1 יעמוד על סך של 108,187 ₪ . יתר רכיבי היטל ההשבחה שנקבעו בשומה המכרעת (בגין תכניות 1821, 2550, ג, 2550א ו-ע/1) יעמדו בעינם. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. בניההיטל השבחהגג