הפחתת אחוזי נכות בגלל טווחים תקינים בתנועות הסיבוב והרמת ידיים 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3/6/13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 28% מיום 1/7/09 (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערער: 2.1 באשר לתחום האורטופדי - הוועדה הפחיתה נכותו של המערער בתחום זה בטענה כי לדידה במסגרת בדיקתה את המערער נמצאו טווחים תקינים בתנועות הסיבוב והרמת ידיים. עם זאת, הוועדה מציינת כי טווחי התנועה מלאים עם כאבים וכי קיים קרע חלקי בגיד הספינסטיס מימין. הוועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכות לפי סעיף 35 (1) (ב) בגין שינויים ומחלה ניוונית בכתפיים ומשאישרה הוועדה לעררים קיומו של קרע בגיד ותנועות המלוות בכאבים היה עליה להבהיר מדוע אין היא עושה שימוש בסעיף בו עשתה הוועדה מדרג ראשון שהינו השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי. 2.2 בתחום הא.א.ג. הוועדה במסגרת ישיבתה ב- 20/2/12 ביקשה חוות דעת של מומחה א.א.ג. ד"ר זערורה שקבע למערער 10% נכות בגין רעשים באוזניים ו- 35% נכות בגין ליקוי שמיעה. בשים לב לעובדה כי הוועדה נשוא הערעור התכנסה רק לאחר שהוגשה תביעה לבית הדין בעקבותיה התכנסה הוועדה נשוא הערעור כעבור שנה, הוגשה חוות דעת נוספת בתחום א.א.ג. מ- 11/4/13 מבלי שהוועדה הבהירה מדוע היא נדרשת לשתי חוות דעת בתחום הא.א.ג. ומדוע אין לקבל את חוות הדעת הקודמת על פני המאוחרת. 2.3 באשר לתחום הנוירולוגי - לאחר שעיינה הוועדה בצילומי סי.טי. קבעה זו למערער נכות בשיעור 10% בגין התקפים אפילפטים, עם זאת הוועדה יישמה סעיף 30 (1) (א) בתוספת לתקנות המדבר על בין 1-4 התקפים במשך שנתיים. שגתה הוועדה עת התאימה פריט ליקוי מבלי לברר ולדון בתדירות ההתקפים בעוד שבפניה עמד המסמך המדבר על תדירות ההתקפים. 2.4 באשר לתחום הפסיכיאטרי כעולה מישיבת הוועדה מה- 12/12/11 קבעה זו כי לא נותרה נכות פסיכיאטרית בציינה כי המערער אינו נוטל תרופות בתחום זה. קביעת הוועדה היא תמוהה לאור העובדה כי הוועדה לא טרחה לשאול את המערער באם הוא נוטל תרופות, בעוד שהמערער נוטל באופן תדיר יותר מתרופה אחת. 3. טענות המשיב: 3.1 באשר לתחום האורטופדי - בעניין זה ערכה הוועדה בדיקה קלינית במסגרתה נמצאו טווחי תנועה תקינים. הוועדה החליטה לבטל סעיף זה שניתן למערער לאור טווחי התנועה תקינים והזהירה המערער בטרם הפחיתה הנכות. בעניין הכתפיים קיימים פריטי ליקוי ספציפיים (פריט 41 (4)) ומשלא נמצאו הגבלות תנועה אין הוועדה צריכה להתאים פריט כפי שעשתה הוועדה מדרג ראשון. 3.2 באשר לתחום א.א.ג. - המערער בשל סיבה לא ברורה הופנה לשני יועצי א.א.ג. יתכן ובשל העיכוב בדיון בעניינו מעמדו של היועץ הוא כשל חברי וועדה. עיון בחוות הדעת של היועץ השני פרופ' גולץ מעלה כי קיימת בה התייחסות לחוות הדעת הראשונה ולבדיקות שעמדו בפני היועץ הראשון לרבות בדיקה נוספת שבוצעה למערער שלא עמדה בפני היועץ הראשון כאשר היועץ השני מבהיר מדוע אין להעניק נכות בגין טנטון בעניינו של המערער . עיון בחוות הדעת הראשונה מעלה כי נכות בגין טנטון ניתנה על ידי היועץ מבלי שקיים דיון כלשהו בעניין ובעניין השמיעה התבסס כאמור על בדיקה אחת. משכך, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה שאימצה את חוות הדעת השניה. 3.3 באשר לתחום הפסיכיאטרי - הוועדה קבעה קביעתה לאחר בדיקה שביצעה למערער בעקבותיה קבעה כי המערער אינו מגלה סימני דיכאון מחשבות שווא או סימנים אופיינים למחלה נפשית כלשהי, כאשר המערער הוזהר בטרם בוטלה הנכות אך משבחר שלא להביא בפני הוועדה נימוקים או מסמכים המעידים אחרת הרי שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. 4. במסגרת סיכומי המשיב שהוגשו ב- 29/12/13 הודה המשיב כי נפל פגם בהחלטת הוועדה בתחום הנוירולוגי לפיה בישיבתה של הוועדה מיום ה- 20/2/12 קבעה הוועדה נכות בגין אפלפסיה מאחר שלפי קביעתה בהתאם לסי.טי. מוח לא ניתן לשלול אפשרות לקיום התקפים אפלפטים. הוועדה ביקשה אישור מפורט לעניין מצבו הנוירולוגי של המערער ודוח נטילת תרופות נוגדי פירכוסים. המערער המציא לתיקו סיכום ביקור אצל רופא נוירולוג מה- 31/3/12 ומרשמים מאותו ביקור ועל אף שהוועדה ביקשה המסמכים היא לא התייחסה אליהם במסגרת ישיבתה המסכמת ובכך נפל פגם בהחלטת הוועדה. לאור האמור הסכים המשיב להחזיר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתעיין בסיכום הביקור אצל ד"ר נג'אר יוסף מיום 31/3/12 ותקבע האם יש בו כדי לשנות את החלטתה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 6. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 7. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל הערעור באופן חלקי וזאת רק בהתייחס לטענות המערער ככל שהן נוגעות לתחום הנוירולוגי. 8. לא מצאתי בשאר נימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת המומחים ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו. 9. הוועדה התכנסה בעניינו של המערער בארבע ישיבות. המערער נבדק אצל יועץ כירורג, פרופ' אלדר ב- 22/11/11. לאחר קבלת חוות הדעת היועץ כירורג התכנסה הוועדה לישיבתה השנייה ב- 12/12/11 במסגרתה התלונן המערער על כאבי ראש כאשר אשתו של המערער מסרה כי המערער נוטה לעצבנות. 10. הוועדה בפרק ממצאי הבדיקה בסיכום כללי (סעיף ז') מציינת כי עיינה בחוות דעת הכירורג ומאמצת מסקנותיו. 11. באשר לתחום הפסיכיאטרי מציינת הוועדה: "לא גילה סימני דיכאון, אין מחשבות שווא, אין אף מסמך התומך בטיפול פסיכיאטרי ואין עדות על כך שנוטל תרופות בתחום הנפשי לא מגלה סימנים האופייניים למחלה נפשית כלשהי..." ההדגשות הוספו א.ק. נוכח האמור קובעת הוועדה כי אין נכות פסיכיאטרית. 12. באשר לתחום האורטופדי- מציינת הוועדה כי ב- 7/2/10 עבר המערער בדיקת תהודה מגנטית במסגרתה נמסר קרע חלקי של גיד הספינספינטוס מימין. וכי בכתפיים הטווחים נמצאו תקינים הן בתנועות הסיבוב והן בהרמת הידיים נוכח האמור קובעת הוועדה כי מבטלת אחוזי נכות בגין כתפיים. הוועדה מוסיפה כי עיינה במסמכים מרמב"ם במסגרתם נמצאו טווחי תנועה מלאים עם כאבים ואולטראסאונד תקין וכי במרפאה התייחסו לתלונות בציון שאין ממצאים חיוביים. 13. באשר לתחום הנוירולוגי מציינת הוועדה: "מתיישב בכיסא ולא מדבר מתנהג מוזר טוען שלא שומע מבצע פקודות באופן חלקי על פי תיאור אשתו, אין המדובר בהתקפים של איבוד הכרה אלא עצבנות יתר בהן יש רעידות בידיים, לפעמים בלילה התקפי רעידה ללא איבוד הכרה אך מאבד שתן. על פי מכתב מנוירולוגי ד"ר נג'אר סובל מהתקפי GM אך אין עדות ברורה לכך. עבר E.E.G שהיה תקין, מטופל באפנוטין 100 מ"ג... טרול ... ומוקטל ... לדברי אשתו לא עבר בירור הדמייתי של המוח." הוועדה ביקשה בסיום ישיבתה C.T. מוח. 14. הוועדה מתכנסת לישיבה נוספת ב- 20/2/12 ומעיינת בסי.טי. מוח מ- 14/9/92 ומציינת הממצאים שעלו מתוך סי.טי. זה לאורם קבעה נכות בשיעור 10% בגין התקפים אפילפטיים. ובקשה לקבל אישור מפורט של מצב נוירולוגי ודו"ח נטילת תרופות נוגדי פרכוסים. במסגרת ישיבתה זו ביקשה הוועדה בנוסף, לעיין בתיק נפגעי עבודה ולאור הנכות בגין ליקוי שמיעה ביקשה הוועדה חוות דעת יועץ א.א.ג. 15. המערער נבדק אצל יועץ א.א.ג. ד"ר זערורה ב- 16/4/12 בפניו התלונן המערער כי הוא סובל מרעשים באוזניים הרבה שנים, עבד בתנאי רעש, סבל מחבלה בראש ב- 2002 לאחר תאונת דרכים וכי עבר ניתוח ראש. בפני היועץ עמדה בדיקת שמיעה מה- 7/4/12 אישור רפואי של ד"ר גלאס ראיד רופא א.א.ג. מה- 11/4/12 ואבחון רפואי מה- 7/9/11. במסגרת חוות דעתו מציין המומחה כי בבדיקתו את המערער נמצאו אוזניים, פה, לוע, אף תקינים וכי בדיקת שמיעה מה- 7/4/12 מצביעה על ליקוי עצבי דו צדדי 60 דצבל. לאור האמור קובע המומחה במסגרת חוות דעתו למערער נכות בגין רעשים באוזניים בשיעור 10% ונכות בגין ליקוי שמיעה בשיעור של 35%. 16. המערער נבדק בפני יועץ א.א.ג. נוסף פרופ' גולץ ב- 11/4/13 אשר הפנה את המערער לבדיקת ברה כולל סף ב- 1000 הרץ וב- 2000 הרץ במכון מוכר ומקובל. לאחר קבלת בדיקת הברה המבוקשת שבוצעה למערער ב- 12/5/13 מתכנס היועץ פרופ' גולץ בעניינו של המערער לישיבה נוספת ב- 30/5/13 ומציין בממצאי הבדיקה וסיכום חוות הדעת כי בבדיקה הנוספת שבוצעה התקבלו התוצאות הבאות: 30 דציבל ב- 1000 הרץ ו- 40 דציבל ב- 2000 הרץ ובתדרים הגבוהים 50 דציבל. נוכח האמור מציין המומחה כי לפי בדיקה זו השמיעה וממוצע בכל אוזן הוא 33 דציבל ועל כן העמיד את נכותו בשיעור 15% בגין ליקוי שמיעה. באשר לתלונות הרעשים מציין המומחה כי מדובר בתלונה סוביקטיבית שתלויה באמינות הנבדק כפי שבאה לידי ביטוי בבדיקת השמיעה, סבר המומחה שאין מקום להעניק נכות בגין טנטון קבוע לאור הבדיקה שבוצעה. 17. הוועדה מתכנסת לישיבה נוספת ומסכמת ב- 3/6/13 לאחר קבלת חוות דעת יועץ א.א.ג. פרופ' גולץ ומאמצת מסקנותיו וקובעת נכות כוללת בשיעור 28% כמפורט בפרוטוקול. 18. באשר לטענות המערער באשר לקיומן של שתי חוות הדעת שניתנו בעניינו בתחום א.א.ג. ולקביעות הוועדה בהקשר לאמור המחליטה לאמץ את חוות הדעת השנייה שניתנה בעניינו של המערער- הרי שלא נפל פגם משפטי בקביעות הוועדה בעניין האמור. מעבר לעובדה כי הלכה פסוקה היא שקביעת צורך בבדיקות עזר או התייעצות עם מומחים רפואיים נוספים הם עניינים בתחום הרפואה ואין לבית-הדין סמכות להתערב בהם. בסמכותה הבלעדית של הוועדה לקבוע את סוגי הבדיקות שהיא נדרשת להם לצורך קביעת מסקנותיה, ואין לבית-הדין סמכות להתערב בכך. בשים לב לאמור, אין פסול בכך כי הוועדה ביקשה להיוועץ עם שני יועצים בתחום זה בפרט בשים לב לעובדה כי הוועדה לא סיכמה דיונה במשך תקופה ארוכה עקב העובדה כי עניינו של המערער התגלגל לפתחו של בית הדין. כעולה משתי חוות הדעת שניתנו על ידי היועצים בתחום זה עמדו בפני היועץ השני בדיקות שלא עמדו בפני היועץ הראשון ועל כן לא הייתה כל מניעה כי הוועדה תאמץ קביעתו של המומחה השני אשר נימק קביעותיו בהתבסס על הבדיקות שעמדו בפניו. לציין כי המומחה יועץ א.א.ג. ד"ר זערורה העניק למערער נכות בגין רעשים באוזניים אולם אינו מבהיר מדוע מוענקת הנכות בגין ליקוי זה, בעוד היועץ א.א.ג. ד"ר גולץ מבהיר מדוע אין להעניק נכות בגין ליקוי זה, כאשר הנכות הנקבעת מתבססת על אמינות המבוטח ובדיקת השמיעה שעמדה בפני היועץ וקביעתו בעניין האמור הינה רפואית ובית הדין לא יתערב בה כשקביעתו בענייין האמור מאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתו אותה מאמצת הוועדה בקביעתה. במקרה דנן הוועדה מחליטה לאמץ חוות דעת המומחה השני שכאמור נימק קביעותיו באשר לנכות שנקבעה על ידו ואשר כאמור בפניו הונחו בדיקות שלא עמדו בפני ד"ר זערורה. לעניין זה נקבע כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצא מומחה אחד שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה שהכין חוות דעת נוספת מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות". מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת חובת הנמקה עניינית ומנומקת (דב"ע נא / 122-99 חיים רייזלר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג 169). 19. באשר לטענות המערער בעניין התחום האורטופדי - הרי שעל פי ההלכה הפסוקה מקום שניתן להתאים בעניינו של מבוטח פריט ליקוי ספציפי, הרי שלעולם תעדיף הוועדה קביעה זו על פני התאמת סעיף סל. במקרה דנא, מבהירה הוועדה כי בדיקתה את המערער נמצאה תקינה כמפורט בפרוטוקול ועל כן לא הוענקה נכות בגין ליקוי זה. הוועדה סמכה קביעתה בעניין האמור בהתבסס על הבדיקה הקלינית שבוצעה למערער שנמצאה כאמור תקינה ועל כן לא נפל פגם בקביעת הוועדה בהקשר לאמור וקביעתה הינה רפואית כאשר ביה"ד לא יתערב בה. 20. באשר לתחום הנפשי - על אף הטענה של ב"כ המערער כי המערער נוטל תרופות בגין ליקוי זה, בפועל לא הוצג כל מסמך בעניין האמור. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי אין לקבוע שנפלה טעות בהחלטת הוועדה שלא נזקקה לתלונה כללית, חסרת תימוכין במסמך רפואי כלשהו. (ראה בענין זה בר"ע 265/03 פרידה דוידי נ. המל"ל). 21. באשר לתחום הנוירולוגי - הוועדה מתכנסת לישיבה ב- 20/2/12 ומעיינת בסי.טי. מוח מ- 14/9/92 שהוצג לה ומציינת הממצאים שעלו מתוך סי.טי. זה לאורם קבעה נכות בשיעור 10% בגין התקפים אפילפטיים. על אף שהוועדה במסגרת אותה ישיבה בקשה לקבל אישור מפורט של מצב נוירולוגי ודו"ח נטילת תרופות נוגדי פרכוסים אינה ממתינה לקבלת מסמכים אלה שהוצגו לה בשלב מאוחר יותר על ידי המערער טרם סיכמה דיוניה בכך סבורה אני כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. 22. הועדה לא התייחסה בדיוניה ובהחלטתה לסיכום ביקור של המערער אצל נוירולוג ד"ר נג'אר מתאריך 31.3.12 ומרשמים מאותו ביקור שהוגשו בפניה על ידי המערער. הוועדה לא בחנה תדירות ההתקפים האפילפטיים היעדר התייחסות מספקת הינו בבחינת פגם משפטי המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה, ולכך, כאמור לעיל, אף הסכים המשיב באופן חלקי. 23. באשר ליתר טענות הערעור, מקובלת עלי עמדת המשיב כי המדובר בטענות כוללניות, שאין בהן בכדי לבסס ו/או להצביע על פגם משפטי המצדיק התערבות בית הדין בהחלטה כפי שפורט לעיל. 24. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. 25. לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת להחזיר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתעמוד על נושא תדירות התקפי האפילפסיה מהם סובל המערער, תעיין בסיכום הביקור אצל ד"ר נג'אר יוסף מיום 31/3/12 ותקבע לאחר דיון בכל האמור האם יש באלה כדי לשנות את החלטתה. 26. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 27. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. אחוזי נכותנכות