קביעתה של הוועדה, כי הפקקת הורידית נובעת מהפרעה מולדת של קרישיות יתר מהווה חריגה מסמכות בהתייחס לקביעות בהליך ההכרה, שכן מסקנתה שוללת את עצם ההכרה; ג. החלטת הוועדה לוקה בסתירה - מחד קובעת הוועדה כי אין כלל סטזם שהוא הגורם לפקקת, ומאידך קובעת שהיתה פקקת "שנספגה". ד. היה על הוועדה ליישם בעניינו של המערער את פריט הליקוי 11(2)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956, שעניינו "מצב לאחר נזק בכלי הדם הפריפריים - קיימת תפיחות קבועה ניכרת עקב עמידה או הליכה, ישנה פיגמנטיה וכחלון ברגל אחת". 8. טענות המשיב: א. הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין הן בנוגע לנפיחות והן בנוגע לפיגמנטציה; ב. החלטת הוועדה אינה סותרת את עצם ההכרה בפקקת משום שהוועדה אינה קובעת כי הפקקת אינה קשורה לאירוע שהוכר. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 9. משהוועדה מתכנסת בהתאם להוראות פסק-הדין, שהוראותיו פורטו לעיל, מוטל על בית הדין לבחון אם הועדה אכן מילאה אחר הוראות פסק-הדין (דב"ע נה/01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160). 10. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי באשר לפיגמנטציה קבעה הועדה (סעיף 23): "יש לציין כי הזרימה באמצעות דופלר הראתה זרימה תקינה ללא זרימה הפוכה. פרוש הדבר כי אין עמדום של דם (סטזיס) בהעדר עמדום לא תיתכן היווצרות של פיגמנטציה ממקור וורידי. אי לכך הפיגמנטציה כולה אינה קשורה לפקקת שהיתה ונספגה". באשר לנפיחות קבעה הוועדה: "באשר לנושא נפיחות הרגל בהליכה, בהעדר עמדום לא ניתן ליחס התפתחות של נפיחות למחזור הדם הוורידי של הרגל... לאחר פס"ד לא היה מקום לבדיקה חוזרת של התובע". הוועדה התייחסה עוד לתלונת המערער בפניה כי ברגל בה הוא סובל מפקקת ורידים יש יובש בכף הרגל. באשר לתלונה זו קבעה הוועדה כי "תלונתו הנוכחית של יובש בכף הרגל אינה תלויה בפקקת, לא מוכרת בפקקת או במצב לאחר פקקת - אין תלונה כזו במצבים כאלו". 11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי אין די בהתייחסות הוועדה להוראות שנקבעו בפסק-הדין. כך, בין השאר, לא ברורה עמדת הוועדה באשר לפיגמנטציה, וכיצד הגיעה הוועדה למסקנה כי הפקקת ממנה סבל המערער נספגה כולה ולכן יש לייחס את מלוא הפיגמנטציה הקיימת לגורמים אחרים. כן לא ברורה עמדתה של הוועדה באשר לקיומו של סטזיס של דם. הוועדה קבעה אמנם כי כיום על-פי בחינת הדופלר אין סטזיס ולכן לא יכולה להיגרם נפיחות, אך לא ברורה עמדת הוועדה באשר לקיומו של סטזיס במועד בו אובחן המערער לראשונה כסובל מפקקת ורידים (בחודש 8/05), פגיעה אשר הוכרה כאמור כ"פגיעה בעבודה". 12. משהחלטת הוועדה אינה נהירה דיה למי שאינו רופא, הרי שנפל פגם בהנמקתה באופן המצדיק את התערבותו של בית הדין. לפיכך, ומאחר שהוועדה התכנסה לאור הוראות פסק-הדין, יש מקום כי בעניינו של המערער תדון וועדה בהרכב חדש. בפני הוועדה שתתכנס לא יעמדו פרוטוקולים של ועדות קודמות לעררים, וכן לא יעמוד פסק-דין זה. 13. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. 14. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.רפואהועדה רפואית