נכות 10% בגין פריקות חוזרות של כתף ימין לפי פריט ליקוי 41(1)(א)

נכות 10% בגין פריקות חוזרות של כתף ימין, לפי פריט ליקוי 41(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("ההחלטה"). להלן עובדות המקרה: 2. בטרם יוכרע הערעור לגופו, להלן תמצית עובדותיו: א. המערער יליד 1987, ברמן במקצועו, נפגע בתאונת עבודה ביום 13/2/09 בכתף ימין ("התאונה הראשונה"). ב. ביום 16/12/09 נפגע המערער בתאונת עבודה נוספת ("התאונה השנייה"). ג. ביום 28/7/10 אירעה למערער תאונת דרכים ("תאונת הדרכים"). ד. ביום 4/11/09, קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון בהתייחס לתאונה הראשונה, כי נגרמה למערער פריקה חד פעמית של הכתף, וכי לא נותרה למערער נכות צמיתה בגין התאונה הראשונה. ה. ועדה רפואית לעררים שהתכנסה ביום 28/5/12, בעקבות התאונה השנייה, קבעה למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 20%, בגין פריקות חוזרות של הכתף (מש/1). הוועדה קבעה כי התאונה הראשונה גרמה לחבלה בלבד בכתף ימין, וכי הפריקות הנוספות של הכתף החלו לאחר תאונת הדרכים, ולכן קבעה כי הנכות המשוקללת מחולקת בין התאונה הראשונה לבין תאונת הדרכים. ו. המערער הגיש תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36, ביחס לתאונה הראשונה, בהתאם לאישור החמרה מיום 12/8/12. ז. ועדה רפואית מדרג ראשון, מיום 4/11/12, קבעה כי אין החמרה בעקבות התאונה הראשונה. ח. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 12/6/13 לדון בערר המערער, וקבעה לו נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 41(1)(א) במחצית, החל מיום 18/1/10. ט. על קביעה זו הוגש הערעור שלפני. 3. הוועדה התכנסה ביום 12/6/13 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה למחלות עור ומומחה לנפרולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף 20 לפרוטוקול. המערער אובחן כסובל ממצב לאחר חבלה בכתף ימין. לאחר שעיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 28/5/12, ציינה הוועדה כי נקבע שם שהמערער זכאי לנכות בשיעור 20% לפי סעיף 41(1)(א) בגין פריקות חוזרות של כתף ימין, אשר תחולק שווה בשווה בין שתי תאונות, התאונה הנדונה מיום 13/2/09 ותאונת הדרכים מיום 28/7/10. הוועדה קבעה כי היא מקבלת את הערר, וקובעת כי אין מדובר כאן בהחמרת מצב, כי אם ביישום החלטות ועדות עררים מיום 28/5/12, הנכות 10% מיום 18/1/10. עיקר טענות הצדדים בערעור: 4. הערעור מופנה כנגד קביעת תחולת הנכות מיום 18/1/10. לטענת המערער, לפי תקנה 37א היה על הוועדה לקבוע את תחולת הנכות ממועד הגשת אישור החמרת מצב, היינו מיום 12/8/12. 5. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה נימקה קביעת מועד תחולת הנכות, בהתייחס לתאונת הדרכים משנת 2010, תוך יישום החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28/5/12. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 6. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. 7. המערער הגיש בקשה לבדיקה מחדש, בעקבות הפגימה נשוא התאונה הראשונה מיום 13/2/09, וזאת על פי אישור החמרה מיום 12/8/12. תקנה 36, שעניינה "דיון מחדש על פי בקשת הנפגע", קובעת בעניין זה: "(א) עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאמור בסעיף 45(א)(1) או (3) לחוק אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחוייבים. (ב) בהסכמת רופא מוסמך מותר שהדיון על קביעה מחדש לפי תקנה זו ייערך לפני תום ששה חדשים כאמור. (ג) הדיון בקביעת דרגת נכותו מחדש של הנפגע ייעשה רק אם ההחמרה או הפגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות". תקנה 37א, שעניינה "תחולת דרגת נכות מחדש", קובעת בזו הלשון: "לא תיקבע דרגת נכות מחדש לפי תקנות 36 או 37 בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש; ואולם אם קבעה הועדה כי הנפגע היה מאושפז בבית חולים כתוצאה מהחמרה או מפגימה חדשה שנתגלתה, תיקבע דרגת הנכות מחדש בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה החל ביום שאושפז בבית חולים, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 90 ימים מיום ששוחרר מבית החולים". 8. מן האמור בתקנה 37א עולה, כי דרגת הנכות מחדש לא תיקבע בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש. לא יכול להיות ספק, כי הסייג הקבוע בסיפא לתקנה 37א אינו רלוונטי לעניינו של המערער, שכן הוא לא היה מאושפז בבית חולים כתוצאה מהחמרה או מפגימה חדשה שנתגלתה. לפיכך, המערער צודק בטיעונו, כי הוועדה אינה רשאית לקבוע את תחולת הנכות בעד תקופה שקדמה ליום 12/8/12. אין לקבל את טענת המשיב, לפיה הוועדה כלל לא קבעה כי מדובר בהחמרת מצב, כי אם ביישום החלטה של ועדה רפואית לעררים קודמת, שדנה בתאונה השנייה. גם אם הוועדה נימקה כך, וגם אם יש ממש בהנמקת הוועדה, הרי שעל פי הוראות תקנה 37א, הוועדה אינה רשאית לקבוע מועד תחולה קודם למועד הגשת הבקשה. 9. אשר על כן, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 12/6/13, על מנת שתדון מחדש בשאלת מועד תחולת דרגת הנכות שנקבעה למערער, בשים לב להוראת תקנה 37א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, הקובעת כי "לא תיקבע דרגת נכות מחדש לפי תקנות 36 או 37 בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש". החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. המערער יזומן להופיע לפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחו. 10. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 11. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.כתפייםנכות