נדחתה בקשה להפוך את סדר הבאת הראיות בהתאם לכלל בדבר "הודאה והדחה"

נדחתה בקשה להפוך את סדר הבאת הראיות בהתאם לכלל בדבר "הודאה והדחה" הרקע לבקשה: בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המבקש נגד המשיבה. בין יתר טענותיו, טען המבקש כי על פי הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים הוסכם כי שכרו החודשי של המבקש יהיה 38,000 ₪ ברוטו. אולם, בפועל המשיבה הפרה את ההסכם, ושילמה לו שכר מופחת. טענה אחרת של המבקש הייתה כי על פי הסכם העבודה המבקש היה זכאי לתשלום בונוס בגין מכירות שתבצע המשיבה ב"מוצרי נדיר", כהגדרתם בהסכם העבודה. אולם, המשיבה הפרה את ההסכם גם בעניין זה ולא שולמו לו העמלות המוסכמות. בכתב ההגנה, בין יתר טענותיה, טענה המשיבה באשר לזכאות המבקש לבונוס, כי בהסכם העבודה נקבע שהמבקש יהיה זכאי לקבלת בונוס ביחס לביצוע מכירות של "מוצרי נדיר", וזאת בהתקיים תנאי הזכאות המפורטים בהסכם. בין יתר התנאים, נקבע סך מכירות הבסיס לצורך חישוב הזכאות לבונוס, אולם תוצאות המכירות הסתכמו בפחות מהרף המזכה את המבקש בבונוס. לכן, המבקש לא עמד בתנאים המזכים אותו בתשלום הבונוס. באשר לשכרו של המבקש נטען כי המשיבה הסכימה לבקשת המבקש כי שכרו יהיה 18,000 ₪ נטו, ולכן נקבע בהסכם כי שכרו החודשי יהיה 38,000 ₪ ברוטו, שבאותה תקופה היו שווים לערך. אולם, מסיבות שונות שפורטו בכתב ההגנה, בהמשך חלו התאמות בשכרו של המבקש, ולאחר מכן בוצעו החזרי שכר רטרואקטיביים. כמו כן, התאמת שכר הברוטו נעשתה על פי סיכום בין הצדדים ובידיעת המבקש. בתשובה לכתב ההגנה טען המבקש, בעיקרו של דבר, כי נוכח העובדות המפורטות בכתב ההגנה, המשיבה מודה בהוראות הקבועות בהסכם העבודה אולם טוענת לעובדות נוספות השוללות את זכאותו לשכר העבודה המוסכם ולבונוס; כך, המשיבה מודה בשיעור השכר עליו הסכימו הצדדים, וכן בהפחתת שכרו, אולם מתרצת זאת בתירוצים שונים. כמו כן, המשיבה מודה בזכאות המבקש לתשלום בונוס על פי ההסכם, אולם טוענת לעובדות נוספות לפיהן היקף המכירות של המוצרים הרלבנטיים לא עלה כדי הסכומים המזכים את המבקש בתשלום בונוס; טענות אלה של המשיבה הן מסוג "הודאה והדחה", ולכן יש להפוך את סדר הראיות כך שהמשיבה תגיש ראיותיה ראשונה. המבקש הגיש בקשה נוספת לקבוע כי טענות ההגנה של המשיבה הן מסוג "הודאה והדחה" וביקש להורות על היפוך סדר הבאת הראיות, במסגרתה חזר בעיקרו של דבר על טענותיו בתשובה לכתב ההגנה. בתגובה טענה המשיבה כי אין בסיס לבקשה. המשיבה לא הודתה בטענות שבכתב התביעה או בכל העובדות הנטענות המקימות את עילות התביעה. ההיפך הוא הנכון, אלה הוכחשו על ידה וקיימות מחלוקות מהותיות בין הצדדים גם ביחס לעילות התביעה בהן, לטענת המבקש, הודתה המשיבה; די בכך שאחת העובדות המקימות את עילת התביעה מוכחשת על ידי המשיבה כדי לדחות את הטענה בדבר "הודאה והדחה"; מעבר לכך, המשיבה טענה בכתב ההגנה, בין היתר, כי עילות התביעה האמורות התיישנו. החלטת בית הדין האזורי: בהחלטה מיום 11.8.2013 התייחס בית הדין האזורי למספר בקשות של המבקש - בקשות לגילוי מסמכים ובקשה להיפוך סדר הבאת הראיות. הבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות נדחתה (סעיפים 29-25 להחלטה). בהתייחס לתביעה לתשלום הבונוס קבע בית הדין האזורי כי זכאות המבקש לבונוס, כפי שנקבע בהסכם העבודה, אינה אוטומטית אלא מותנית בעמידה ברף מסוים של יעדים, ולטענת המשיבה לא התקיימו התנאים שנקבעו בהסכם העבודה לתשלום הבונוס. לכן, הודאתה של המשיבה בקיומו של הסעיף האמור בהסכם העבודה אינה מעלה ואינה מורידה. בהתייחס לתביעה להפרשי שכר קבע בית הדין האזורי כי לנוכח דחיית הבקשה להיפוך סדר הראיות בעילת תשלום הבונוס, אין מקום לדון בבקשה בנוגע לעילה זו. משחלק מעילות התביעה אמורות להתברר בדרך הרגילה, היינו בדרך של הבאת ראיות המבקש ולאחר מכן ראיות המשיבה, אין לפצל את ההליך, ויש לקבוע כי ההליך כולו יתבצע באותה דרך של הבאת ראיות המבקש תחילה. על כן, נדחתה הבקשה לשינוי סדר הבאת הראיות. בהתייחס לנטל השכנוע קבע בית הדין האזורי שאין מדובר בבקשה שאמורה להישמע בהליך מקדמי, ואם המותב שידון בהליך ישתכנע כי אכן נטל השכנוע מוטל על כתפיה של המשיבה, תבוא מסקנה זו לידי ביטוי מסגרת פסק הדין. על החלטה זו בעניין היפוך סדר הבאת הראיות הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו, שכן עניין הזכאות לבונוס נקבע במפורש בהסכם העבודה, הבונוס מותנה בביצוע מכירות של "מוצרי נדיר" כהגדרתם בהסכם על ידי המשיבה, והיקף המכירות הוא נתון אשר מצוי אך ורק בידי המשיבה. בנסיבות העניין, נוכח העובדה שהמשיבה מודה בהוראת הסכם העבודה, אולם מעוררת בכתב ההגנה עובדות נוספות לבר חוזיות ומשהזכאות נגזרת מהיקף מכירות אשר המשיבה בעצמה מבצעת, לא ייתכן כי בענייננו לא מתקיימת טענת "הודאה והדחה". הדברים נכונים ביתר שאת שעה שהנתונים מצויים תחת ידיה של המשיבה; הוא הדין באשר לשכר החודשי המוסכם. המשיבה מודה בכתב ההגנה כי בהסכם העבודה נקבע ששכרו של המבקש יעמוד על 38,000 ₪, וכי בפועל הופחת שכרו, אך טענה כי לא שולם השכר המוסכם מסיבות שונות לבר חוזיות, ובהן הרעה משמעותית בתוצאות הכספיות של המשיבה, שינויים בשיעור המס ותוספת היוקר; שגה בית הדין האזורי בקובעו כי אין מקום לדון בבקשה להיפוך נטל הראייה בשאלת השכר המוסכם נוכח העובדה שחלק מעילות התביעה אמורות להתברר בדרך הרגילה. זאת, בייחוד מאחר שהיפוך נטל הראייה אינו משנה רק את סדר הבאת הראיות אלא עוסק במהותו בשינוי נטל השכנוע. לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבה. ההחלטה מושא הבקשה היא החלטה הנוגעת לאופן ניהול הדיון. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני אותן מקבלת הערכאה הדיונית אלא בנסיבות חריגות [דב"ע נד/3-139 עאיק ואח'-חלבי, ניתן ביום 11.7.94]. לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש בהחלטת בית הדין האזורי טעות משפטית או אחרת המצדיקה חריגה מהכלל ומתן רשות ערעור בשלב זה. באשר לעילת התביעה שעניינה תשלום הבונוס: כבר נפסק כי "טענת 'הודאה והדחה' הינה טענה בה הנתבע מודה בכל העובדות המהותיות לעילת התביעה, אך מוסיף טענות עובדתיות נוספות שבגינן אין התובע, לטענתו, זכאי לסעד המבוקש. אולם, די אם אחת העובדות המקימות את עילת התביעה הוכחשה על ידי הנתבע, כדי שלא יחשב הדבר להודאה והדחה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 320-321)." [299/03 חנן גרין - מילאון בע"מ, 26.12.2005)]. במקרה הנדון, על פי הסכם העבודה, הזכאות לבונוס קמה רק כאשר התקיימו כל התנאים הקבועים בהסכם העבודה, ובכלל זה שסכום המכירות עבר רף מסוים. לפיכך, אין די בהוכחת ההוראה שבהסכם העבודה, ועל המבקש להוכיח גם כי התקיימו כל התנאים המזכים בתשלום הבונוס. לכן, משהמשיבה טענה כי לא היו מכירות ברף הנדרש על פי ההסכם, דהיינו הכחישה עובדה אחת מרכזית לקיום הזכאות לבונוס, לא מדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה", ועל המבקש להוכיח כי התקיימו כל התנאים בהסכם העבודה המזכים בתשלום הבונוס. העובדה שהנתונים בדבר היקף המכירות מצויים בידי המשיבה אינה רלוונטית לעניין נטל ההוכחה, ולהתמודדות עם מצב זה קיימים כלים דיוניים שונים, כגון הליכי גילוי מסמכים. ואכן, בחלק אחר של ההחלטה מושא הבקשה נעתר בית הדין האזורי לבקשותיו של המבקש לגילוי מסמכים. באשר לעילת התביעה שעניינה תשלום שכר עבודה: צדק בית הדין האזורי בקביעתו שאין מקום לפצל את הדיון בין עילות התביעה, ולשנות את סדר הבאת הראיות לעניין עילת תביעה זו בלבד. כאמור בהחלטת בית הדין האזורי, אין בהחלטה לעניין הבאת סדר הראיות משום קביעה בדבר נטל השכנוע בנוגע לעילת התביעה. שאלת נטל השכנוע תוכרע על ידי המותב שדיון בהליך, ללא קשר לסדר הבאת הראיות על ידי הצדדים. סוף דבר - הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה לבקשה אין צו להוצאות. הודאה והדחההיפוך סדר הבאת הראיותסדר הבאת הראיותראיות