נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("ההחלטה"). 2. עניינו של המערער הוחזר לוועדה לפי פסק דין מיום 19/3/13 (ב"ל 12- 12- 4598) ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס למסקנתו של ד"ר גנאים בחוות הדעת מיום 11/9/12, לפיה השבר התחבר עם זווית בהטיה רדיאלית, ותבחן את ההשלכות של אופן חיבור השבר על שיעור הנכות. עיקר טענות הצדדים: 3. טענת הערעור העיקרית היא שנפל פגם מהותי בהרכב הוועדה. המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא ערכה למערער בדיקה קלינית ולא בדקה את אופן חיבור השבר שהתחבר עם זווית בהטיה. 4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה לא נדרשה לערוך בדיקה חוזרת. נטען עוד כי הוועדה הסבירה החלטתה באופן מנומק ומילאה אחר הוראות פסק הדין. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. 6. הוועדה התכנסה ביום 18/8/13, הקשיבה לתלונות המערער לפיהן "ביד שמאל נימול, לוקח כדורים אטופן (נגד כאבים), יד דומיננטית ימין". המערער אובחן כסובל מ"מצב לאחר חבלת צוואר וגב, שבר ללא תזוזה בראש רדיוס משמאל". לאחר שעיינה בפסק הדין ובחוות דעתו של ד"ר גנאיים מיום 11/9/12, ציינה הוועדה כי לא הוצגו לפניה מסמכים חדשים, ואין תלונות חדשות בפי המערער. לדעת הוועדה, "השינויים הכרוניים בעמוד שדרה צווארי שהתגלו בבדיקת ה- CT הם ללא כל ביטוי בבדיקה גופנית. איחוי שבר של ראש רדיוס משמאל ללא כל השפעה על מצב תפקודי של היד ובפרקים סמוכים". 7. לטענת המערער, הרכב הוועדה כלל את ד"ר פאלח, ד"ר גולדהמר וד"ר פלד, כפי שצוין בעמוד 2 לפרוטוקול, בעוד שבשולי הפרוטוקול, בעמוד 4 שלו, חתומים ד"ר בורנשטיין, ד"ר גולדהמר וד"ר רוטנשטרייך. המשיב טען מנגד, כי מדובר בטעות קולמוס ברישום חברי הוועדה בעמוד 2 לפרוטוקול, וכי הרכב הוועדה הוא כמפורט בעמוד 4 לפרוטוקול. לדעתי, מדובר בטעות המצדיקה השבת עניינו של המערער לוועדה, בהרכב זהה, על מנת שתבהיר מי הם חברי הוועדה. 8. המערער הוסיף וטען כי לא נבדק על ידי הוועדה, בניגוד מובהק לפסק הדין. מקובלת עלי טענת המשיב, כי על פי הנחיות פסק הדין לא נדרשה הוועדה לערוך למערער בדיקה חוזרת. על כן, התבססות הוועדה על ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה למערער ביום 13/11/12, הינה כדין, ולא מצאתי טעם להתערבות בית הדין בעניין זה. 9. גם הטענה שהיה על הוועדה למדוד את זווית החיבור, דינה להידחות. סוג הבדיקה ואופן עריכתה מצויים בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בשיקול הדעת הרפואי-מקצועי של הוועדה. למעלה מכך אוסיף, כי טענה זו אף נדחתה בפסק הדין (סעיף 9). 10. לא מצאתי ממש גם ביתר טענות הערעור. כך, למשל, הטענה שהוועדה לא התייחסה כיאות לחוות הדעת של ד"ר גנאיים. הוראות פסק הדין ברורות, ולפיהן לא נדרשה הוועדה לבחון "את מכלול ממצאיו ומסקנותיו", כטענת המערער. עניינו של המערער הוחזר לוועדה על מנת שתדון במסקנה אחת העולה מחוות דעתו של ד"ר גנאיים והיא חיבור השבר עם זווית בהטיה רדיאלית (ראו לעניין זה: סעיף 7 לפסק הדין, שם נדונה טענה זו ונדחתה). באשר לטענה לפיה היה על הוועדה להפנות את המערער לבדיקות מתאימות, כגון צילום רנטגן: ההחלטה האם נדרשות לוועדה בדיקות נוספות או חומר רפואי אחר כלשהו היא החלטה רפואית המצויה בסמכותה הבלעדית של הוועדה. במקרה זה, משהוועדה הסתמכה על בדיקות שעמדו לפניה, לרבות בדיקת CT, דו"ח חדר מיון ובדיקה גופנית שערכה למערער, הרי שלא מצאתי כי נפל פגם משפטי כלשהו בכך שלא ביקשה מהמערער בדיקות נוספות, ואין מקום להחזיר את עניינו של המערער אליה לצורך זה. 11. אשר על כן, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 18/8/13, על מנת שתבהיר מי הם חברי הוועדה אליה הוחזר עניינו של המערער לפי פסק הדין. 12. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 13. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.נכותביטוח לאומי