ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36% 2. עניינו של המערער הוחזר לדיון בוועדה מכוח פסק דין מיום 4/4/13 (ב"ל 35524-09-12), שניתן בהסכמת הצדדים ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הונחתה הוועדה להתייחס לתלונות המערער בדבר כאבים בצוואר, וכן לטענותיו בדבר מגבלה בצוואר. הוועדה התבקשה לבדוק את המערער לעניין זה, לפרט את ממצאי בדיקתה, וככל שתמצא כי קיימת למערער נכות נוספת על זו שנקבעה, תציין ותתקן קביעתה. בנוסף, התבקשה הוועדה להתייחס לטענת המערער בדבר נפיחות בברכיים. 3. ביום 30/6/13 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה ומומחה לרפואה פנימית, ערכה למערער בדיקה קלינית, וציינה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הוועדה דחתה את הערר בנושא עמוד שדרה צווארי וברכיים, ונכותו המשוקללת של המערער נותרה בשיעור 36% לפי הפירוט הבא: 10% נכות בגין השמנת יתר, לפי פריט ליקוי 14א(3) 0% בגין יתר לחץ דם, לפי פריט ליקוי 9(3)(א) 10% בגין כאבי ברכיים, לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) 0% בגין כאבי צוואר, לפי פריט ליקוי 35(1)(א) 10% בגין כאבי צוואר, לפי פריט ליקוי 37(7)(א) 20% בגין אסטמה, לפי פריט ליקוי 6(ב) אין נכות בגין מחלת לב עיקר טענות הצדדים 4. לטענת המערער, הוועדה התעלמה לחלוטין ממסמכים רפואיים שהונחו לעיונה, ובהם ממצאים אובייקטיבים המעידים שהוא סובל מבעיה בכתפיים ומנפיחות והגבלה בתנועות ברך ימין. נטען עוד כי הוועדה התעלמה מהתרופות שהמערער נוטל המיועדות בין היתר לשיכוך כאבים. 5. לטענת המשיב, הוועדה פעלה על פי הוראות פסק הדין, ולא נפלה בהחלטתה טעות משפטית. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: טענות הערעור בנוגע לעמוד שדרה צווארי וכתפיים 6. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה, כי נערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה פורטו היטב: לורדוזיס צווארית שמורה; אין רגישות; אין ספזם שרירים; כיפוף הצוואר עם הסנטר עד עצם החזה; יישור °30, סיבוב °70 לכל צד, תנועות כתפיים מלאות. 7. כאבים כשלעצמם הם תלונה סובייקטיבית, ואינם מצדיקים קביעת דרגת נכות בהתאם לתקנות, בהעדר חסר נוירולוגי או הגבלה בתנועות. לדעת הוועדה, מדובר ב"כאבי צוואר ללא הגבלה בתנועה". משמדובר על תלונות בגין כאבים, ללא ממצא של הגבלה בתנועה, קבעה הוועדה כי אין מקום לקבוע למערער נכות בגין עמוד שדרה צווארי. מדובר בקביעה רפואית המסורה לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בה. 8. באשר למסמכים הרפואיים שעמדו לפני הוועדה, המערער לא הצביע על ממצא רפואי המעיד על מגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי וכתפיים. לעניין העדר התייחסות לבדיקת CT: לא זו בלבד שעל פי הוראות פסק הדין לא נדרשה הוועדה לדון בממצאי בדיקת ה- CT, אלא שבדין טען המשיב כי בבדיקת ה- CT הודגם בלט בגובה חוליות עמוד השדרה הגבי, בעוד שפסק הדין הורה לוועדה לדון בתלונות המערער בנוגע לעמוד שדרה צווארי. 9. המערער הוסיף וטען, כי היה על הוועדה לבחון יישומו של פריט ליקוי 35, שהוא סעיף סל. מקובלת עלי טענת המשיב בעניין זה. קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של המבוטח, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהוות בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בה. 10. לאור כל האמור, נדחה הערעור מבחינת עמוד שדרה צווארי וכאבים בכתפיים. טענות הערעור בנוגע לנפיחות בברכיים 11. למקרא פרוטוקול הוועדה עולה כי המערער מסר על נפיחות לסירוגין בברך ימין, לאחרונה כשבועיים לפני הדיון בוועדה. בבדיקת הוועדה, לא נמצאה נפיחות או רגישות מובחנת. הוועדה בדקה טווחי תנועה וציינה: יישור מלא, כיפוף סופי חסר מעלות בודדות. הוועדה הסבירה כי "נפיחות לסירוגין מהווה חלק מהשינויים השחיקתיים". לדעת הוועדה, הנכות שנקבעה למערער, בשיעור 10% בגין כאבי ברכיים, הינה נכות התואמת את מצבו. 12. המערער טען כי הוועדה התייחסה לברך ימין בלבד, בעוד שעל פי הוראות פסק הדין נדרשה לבדוק את שתי הברכיים, ולכן היה עליה להתייחס לכל ברך בנפרד. טענה זו דינה להידחות. הוועדה התייחסה בקביעתה לשתי הברכיים, הגם שהמערער התלונן על נפיחות בברך ימין, משקבעה "לגבי ברך ימין (ושמאל) - נפיחות לסירוגין המהווה חלק מהשינויים השחיקתיים". משלא מצאתי בנימוקי הערעור כל טעם מוצדק להתערבות בקביעה זו, נדחות טענות ערעור בנוגע לברכיים. 13. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שהוועדה פעלה בדיוק על פי הנדרש ממנה בפסק הדין, ולא מצאתי שנפלה בהחלטתה טעות משפטית. 14. לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת. 15. אין צו להוצאות. 16. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. ערעורנכות