בעב"ל 389/99 המוסד - מאיר כהן, מיום 28.5.00 נקבע כי כמתחייב מסעיף 2 לנספח להסכם הניידות ועל פי ההלכה הפסוקה אין לוועדה הרפואית כל סמכות לקבוע אחוזי נכות אלא בהתאם לפריטים המופיעים ברשימת הליקויים בתוספת א' להסכם. בפסק-הדין בעניין כהן נדון עניינו של מבוטח שסבל מקושי בניידות בשל היצרות בתעלת עמוד השדרה, וגם שם קבעה הוועדה כי היא מודעת לסבלו ולקשיי ההליכה. יחד עם זאת נקבע בפסק-הדין כי לא נתן ליישמם בעניינו שעה שאין התאמה מלאה בין המצב בפועל לבין לשון פריטי הליקוי שבתוספת להסכם הניידות, וכי היקף שיקול דעתה של הוועדה בענף הניידות מוגבל באופן יחסי לעומת הוועדות הרפואיות שבענפי ביטוח אחרים. ##להלן פסק דין בנושא אי התאמה בין פריטי הליקוי שבתוספת להסכם הניידות:## 1. בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הניידות מיום 2.4.13 (להלן - הוועדה), שקבעה כי סוג הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות. 2. על-פי האמור בפרוטוקול הוועדה (סעיף 4) המערער סובל מאנפיזמה, מחלת לב, יתר לחץ דם, ברקע COPD, היצרות התעלה הספינלית המותנית, דיסקופטיה, PTSD, דיכאון, בלט דיסק בחוליות 1S-4L, קליטה מבנית במיפוי עצמות ושינויים קלים במפרקי הברך. עוד קבעה הוועדה כי המערער משתמש בכסא גלגלים וכי נכנס לחדר הבדיקה כשהוא ישוב בכסא גלגלים עם בלון חמצן, ובמשך הבדיקה לא השתמש בחמצן. הוועדה לא מילאה ממצאים בנוגע לתנועות מפרקים. באשר לתחום הנוירולוגי קבעה הוועדה כי הכח הגס בשרירים המצוינים בסעיף ד.1 לפרוטוקול הוא מלא (5), וכי לא נמצאה ספסטיות. בסיכום הפרק הנוירולוגי ציינה הוועדה: " לה שק ב- 80 מעלות דו צדדי (מוסר על כאבים בגב). החזרים גידיים הופקו סבירים ושווים (ברכיים וקרסוליים). החזר פלנטרי בפלקסיה דו צדדי. סימנים בולטים של קרטוזיס בכפות הרגליים אשר מעידים על צעידה סימטרית. אין סימנים של נזק במערכת העצבים המרכזית. לאורך כל הבדיקה נאנח". בסעיף הסיכום צוין: "הוועדה מודעת לסבלו עקב מחלת ריאות קשה אך מבחינה נוירולוגית הממצאים אינם ניתנים ליישום. הועדה מאשרת החלטת ועדה מחוזית ודוחה את הערר". 3. טענות המערער: א. המערער סובל ממוגבלות של ממש בניידות, בין השאר בשל היצרות התעלה הספינלית, ומצבו מצדיק קביעת מוגבלות בניידות. ב. קביעת הוועדה כי מצבו של המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים בין השאר משום שאין מדובר בפגיעה במערכת העצבים המרכזית היא מוטעית, שכן אין חשיבות למקור הבעיה אלא להשפעותיה על הניידות. מצבו של המערער מצדיק קביעת דרגת מוגבלות התואמת מצב של שיתוק בפועל בשרירי הרגליים, מכיוון שיש חוסר מלא של תנועה בגפיים כתוצאה מאותו ליקוי נוירולוגי של היצרות התעלה הספינלית. ג. מצבו של המערער מצדיק קביעת מוגבלות בניידות גם בשל מחלת כלי הדם ממנה הוא סובל הגורמת לאי ספיקה כללית בכל גופו, כפי שניתן ללמוד מהמסמכים המצביעים על כך כי הוא מועמד להשתלת לב. 4. טענות המשיב: א. הקביעות הרפואיות של הוועדה בדבר כח השרירים והחזרים גידיים מהווה בסיס ראוי לקביעתה באשר אי הכללת המצב כמתאים למוגבלות שבהסכם הניידות. בהעדר פגיעה במערכת העצבים המרכזית ובהעדר שיתוק של ממש בשרירים הנזכרים בפרוטוקול - לא ניתן ליישם מוגבלות הנוגעת לשיתוקים. ב. באשר לבעיית ספיקה ורידית - אין בסיס לקבוע כי מצבו של המערער מתאים לפריטי המוגבלות הדנים באי ספיקה שעורקי הגפיים התחתונות על יסוד טענה כללית בדבר בעיית ספיקה כללית בכלי הדם, ובמיוחד שעה שאין בידי המערער בדיקת דופלר המצביעה על בעיה בכלי הדם ברגליים. 5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו, מהטעמים שיפורטו להלן. 6. לא מצאתי פגם בקביעת הוועדה באשר להיעדר אפשרות ליישם בעניינו את פריטי המוגבלות הנוגעים לשיתוקים. קביעת שיעור מוגבלות בניידות על יסוד שיתוקים ניתן ליישום במקרה של שיתוק מלא או חלקי בשרירים המצוינים בפריט ליקוי א-1 לתוספת א' להסכם הניידות או במקרה של חוסר מלא של כושר תנועה בשתי הגפיים התחתונות כתוצאה מליקויים במערכת העצבים המרכזית. קביעתה הרפואית-מקצועית של הוועדה באשר לכח השרירים כמפורט בסעיף ד.1 לפרוטוקול אינה נושא לערעור בפני בית-הדין, כמו גם קביעתה בדבר היעדר פגיעה במערכת העצבים המרכזית. משאין מדובר בשיתוק של השרירים הנ"ל, ואין מדובר בפגיעה במערכת העצבים המרכזית, אין מקום ליישומו של פריט מוגבלות א' לתוספת להסכם הניידות. 7. בעב"ל 389/99 המוסד - מאיר כהן, מיום 28.5.00 (להלן - עניין כהן) נקבע כי כמתחייב מסעיף 2 לנספח להסכם הניידות ועל פי ההלכה הפסוקה אין לוועדה הרפואית כל סמכות לקבוע אחוזי נכות אלא בהתאם לפריטים המופיעים ברשימת הליקויים בתוספת א' להסכם. בפסק-הדין בעניין כהן נדון עניינו של מבוטח שסבל מקושי בניידות בשל היצרות בתעלת עמוד השדרה, וגם שם קבעה הוועדה כי היא מודעת לסבלו ולקשיי ההליכה. יחד עם זאת נקבע בפסק-הדין כי לא נתן ליישמם בעניינו שעה שאין התאמה מלאה בין המצב בפועל לבין לשון פריטי הליקוי שבתוספת להסכם הניידות, וכי היקף שיקול דעתה של הוועדה בענף הניידות מוגבל באופן יחסי לעומת הוועדות הרפואיות שבענפי ביטוח אחרים. גם בעניינו של המערער כאן אין מחלוקת כי המערער אכן סובל מהגבלה קשה ומצבו הרפואי מורכב ומסובך, כפי שאף קובעת הוועדה. אין בכך כדי לחייב את הוועדה לקבוע שיעור מיגבלה בהתאם להסכם הניידות, אלא במידה ונמצא מיגבלה המתאימה במדויק ללשון התוספת להסכם הניידות. 8. באשר לטענה בדבר אי-ספיקה ואפשרות יישמו של פריט ליקוי ח' לרשימת הליקויים בניידות - הרי שעל אף שקיים ספק אם היה על הוועדה לבחון את שאלת התאמת מצבו של המערער לפריטי המוגבלות הדנים באי ספיקה של עורקי הגפיים התחתונות, בין השאר בהתייחס לכך כי לא הוצע יישומו של פריט ליקוי זה בטופס התביעה והמערער לא המציא כל בדיקה המצביעה לכאורה על בעיית אי ספיקה היקפית בעורקי הגפיים התחתונות, מצאתי כי ראוי לאפשר למערער להעלות טענותיו בעניין זה ולהשלים בדיקתה של הוועדה. 9. לאור האמור, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בענף הניידות באותו הרכב. הוועדה תזמן את המערער, ותהיה רשאית להשלים בדיקתה אם יש בכך צורך ובהתאם לשיקול דעתה. הוועדה תבחן אם מצבו של המערער מתאים ליישום פריט לקוי ח' או אחת מהחלופות המצוינות בו בהתייחס לטענת המערער כי הוא סובל מאי ספיקה בעורקי הגפיים התחתונות. 10. לאור העובדה, כי המערער יוצג מטעם הלשכה לסיוע משפטית - על כן אין צו להוצאות. 11. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. חוזהניידות