בקשת המשיב למתן סעד זמני, כך שהודעת הפיטורים שנמסרה לו תבוטל והמשיב ימשיך בעבודתו. הרקע לבקשת רשות הערעור וההליך בבית הדין האזורי: העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מהחלטת בית הדין האזורי. יצויין, כי מדובר בעובדות לכאורה בלבד: המבקשת היא עמותה לקידום שחייה ושחיינים בקריית ביאליק. המשיב הוא מאמן שחייה של קבוצת הבוגרים של המבקשת - מאמן שחייה ראשי, ומנהל מקצועי במבקשת מיום 1.9.1999. ביום 10.6.2013 זומן המשיב לשימוע לפני פיטורים, אשר התקיים ביום 24.6.2013. ביום 1.7.2013 נשלח למשיב מכתב פיטורים, אשר בו הודע לו כי יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו עד ליום 31.8.2013. ביום 6.8.2013, הגיש המשיב לבית הדין האזורי בקשה למתן צו ארעי וצו מניעה זמני, במסגרתה ביקש ליתן צו מניעה זמני אשר ימנע כניסה לתוקף של פיטוריו ביום 1.9.2013. במסגרת הבקשה ביקש, כי בית הדין יורה, כי הודעת הפיטורים בטלה והמשיב ימשיך לעבוד כמאמן השחייה הראשי והמנהל המקצועי במבקשת; ליתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשת לאייש את תפקידו של המשיב על ידי עובד אחר או להעביר את תפקידיו לעובדים אחרים; וליתן צו מניעה זמני המחייב את המבקשת להימנע מעשיית כל צעד אשר יהא בו כדי למנוע את המשך העסקת המשיב בתפקידו ובמעמדו. לחילופין, ביקש המשיב, כי יינתן צו המחייב את המבקשת לשבץ את המשיב בתפקיד מאמן שחייה. בבקשה זו טען המשיב, בין היתר, כי פיטוריו נבעו משיקולים זרים ולא עניינים, כאשר חבר ההנהלה, מר קויפמן, שם לו למטרה לסיים את העסקתו של המשיב במבקשת, וזאת מאחר שהמשיב החליף את חברו של מר קויפמן, שפוטר מתפקיד המאמן הראשי. כמו כן, טען המשיב כי הליך השימוע שנערך לו לא התנהל כדין. בנוסף, המשיב הרחיב בדבר טענות שונות שהמבקשת העלתה כנגדו, וטען כי הללו אינן מבוססות עובדתית. לבקשה צורף, בין היתר, תצהיר עדות ראשית של המשיב. ביום 12.8.2013 התקיים דיון בבקשה. לבקשת המשיב, הוזמן לדיון עו"ד בן ארי, חבר עמותה שמנהלת את המבקשת, וכן שימש ומשמש כיועץ המשפטי של העמותה. עו"ד בן ארי התייצב מבלי שהוגש תצהיר מטעמו ולהפתעת ב"כ המבקשת. בית הדין האזורי הסתפק בהצגת שאלות על ידי המותב לעו"ד בן ארי שלא במסגרת חקירה נגדית. במסגרת הדיון טענו הצדדים את טענותיהם, עו"ד בן ארי ענה לשאלות בית הדין. בתום הדיון הודיעו הצדדים כי יודיעו לבית הדין האם הם יגיעו להסכמה. ב"כ הצדדים הודיעו לבית הדין כי לא הגיעו להסכמה. בהמשך לכך, ב"כ המבקשת ביקש כי מאחר שבדיון הקודם נשמע רק עו"ד בן ארי אשר הוא עד מטעם המשיב בלבד, יש לקבוע את הדיון לשמיעת עדים (נספח ט' לבקשת הרשות לערער). בית הדין דחה את הבקשה וקבע כי הישיבה תהא לסיכומים בעל פה בלבד. בהתאם להחלטת בית הדין, בדיון ביום 28.8.2013 נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה בלבד, ללא חקירת העדים על תצהיריהם. בהחלטה מיום 9.9.2013 דן בית הדין האזורי בעילות הפיטורים כפי שפורטו על ידי המבקשת, ולאור קביעותיו העובדתיות קבע לגבי כל אחת מהן כי בנסיבות המקרה הנדון אין בהן כדי להוות עילה לפיטורים. כמו כן, תוצאות השימוע היו ידועות מראש והמבקשת לא שקלה את טענות המשיב בישיבת השימוע. לפיכך, קבע בית הדין האזורי כי הוא שוכנע לכאורה כי למשיב קיימת עילת תביעה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן הפגיעה שתגרם לו במידה ופיטוריו ייכנסו לתוקף תעלה בהרבה על הפגיעה שתגרם למבקשת אם הוא ימשיך את עבודתו עד סוף חודש אוגוסט 2014. לאור זאת, בית הדין האזורי קיבל את בקשת המשיב וקבע במסגרת הסעד הזמני שהודעת הפיטורים תבוטל, והמשיב ימשיך בעבודתו. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו. ההליך בפנינו: בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת כי שגה בית הדין קמא שהעניק למשיב סעד זמני עד חודש אוגוסט 2014, וזאת מבלי שנחקרו עדים ומבלי שהייתה לפניו תשתית ראייתית, ובכך עיקר את הדיון בתובענה העיקרית. נטען כי בית הדין האזורי סרב לבקשת ב"כ המבקשת בדיון לחקור את המצהירים, והסתפק בתשובות עו"ד בן ארי לשאלות בית הדין, אשר זומן בו ביום מטעם המשיב ובניגוד לכללי סדר הדין. לפיכך, למבקשת לא היה יומה בבית הדין, ועל בית הדין היה לקיים דיון ענייני ולאפשר לצדדים לחקור את העדים על תצהיריהם. לגופו של עניין, טענה המבקשת, בין היתר, כי שגה בית הדין האזורי בקביעותיו כי מר קויפמן רצה לקדם את חבריו וכי השימוע נערך שלא כדין, וכן פירטה המבקשת אודות שגיאות בקביעות עובדתיות שונות שקבע בית הדין, ובכך שלא התייחס לעובדות שונות ולמסמכים שונים. במקביל להגשת בקשת רשות ערעור הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיכוב ביצוע. בין היתר, טענה המבקשת כי למשיב נערך שימוע כדין. באשר למאזן הנוחות נטען כי את המשיב החליפה מאמנת לאחר ביצוע חפיפה עם המשיב, קודמו מאמנים נוספים בתפקיד ובשכר, והמבקשת קלטה מאמן נוסף. נטען כי אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה ייגרם למבקשת נזק אדיר, שכן כפיית העסקת המשיב כמאמן הראשי תגרום להפרת ההסכמים עם המאמן החדש שנקלט במבקשת ועם מאמנים שקודמו. מעבר לכך, מתאמנים רבים לא מוכנים להתאמן אצל המשיב. לא ברור אם למבקשת יהיה ממי לגבות את השכר שישולם למשיב והנזקים הנגרמים מכפיית השבתו לעבודה, אם יתברר כי פוטר כדין. בתגובה לבקשת רשות הערעור התייחס המשיב בהרחבה לטענות העובדתיות השונות להן טענה המבקשת. מעבר לכך, טען המשיב כי בית הדין האזורי נהג בדיון כנהוג בבקשות מסוג זה, והסתמך על תצהירי הצדדים ועל תשובות שקיבל מעו"ד בן ארי. כמו כן, בית הדין האזורי אינו מחויב לשמוע עדים בבקשות לצו מניעה זמני, וכן לבית הדין האזורי סמכות לקבוע סדרי דין גמישים. בפני בית הדין האזורי עמדו תצהירים מפורטים של הצדדים והושמעו בפניו מספר הבהרות מפיו של עו"ד בן ארי, וכן לבית הדין האזורי הוגשו המסמכים ואין ספק כי הוא קרא אותם, העריך את משקלם, ונתן החלטתו בהתאם. לכן, הייתה לבית הדין האזורי תשתית ראייתית לכאורה לפני שנתן החלטה בעניין. כך, צדק בית הדין האזורי בקובעו כי לאור הראיות הלכאוריות שהוצגו לפניו, השימוע והפיטורים לא נעשו בתום לב והגינות, וכי המבקשת חיפשה אמתלות לפטר את המשיב כדי לקדם את מקורביו של חבר ההנהלה, מר קויפמן, והחליטה על פיטורי המשיב טרם התקיים השימוע. על פי ההלכה, אין בית דין זה מתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות שעניינן בקשות למתן סעד זמני, אלא במקרים חריגים. בתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, התייחס המשיב לטענות עובדתיות שונות שטענה המבקשת, וטען, בין היתר, כי האמור לגבי קליטת מאמן חדש הוא שקרי וכן הכחיש את הטענה כי מתאמנים רבים אינם מעוניינים להתאמן אצל המשיב. באשר למאזן הנוחות נטען כי הפגיעה שפיטורים מיידיים יגרמו למשיב, לרבות פגיעה ביכולת השתכרותו בעתיד, פגיעה בשמו הטוב ובכבודו היא קריטית ועלולה להיות בלתי הפיכה, וביטול הסעד הזמני ירוקן מתוכן את פסק הדין אם תתקבל התביעה העיקרית. לא ברור איזה נזק כספי ייגרם למבקשת - לא ברור כיצד התחייבות המבקשת לעדכן את שכר המאמנים קשורה למשיב, המאמן החדש (שטרם נחתם עמו חוזה) לא נקלט במקום המשיב, ותשלום שכר איננו "נזק". פסק דין זה ניתן לאחר שבקשת רשות הערעור נדונה כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. זאת, לאחר שהתבקשה עמדת הצדדים, והמבקשת נתנה את הסכמתה, והמשיב ציין כי הוא מתנגד למתן רשות ערעור, אך הוסיף כי אם יחליט בית הדין שתינתן רשות ערעור, אזי אין לו התנגדות שהתיק יישמע כערעור. אשר להכרעתנו: לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל כך שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקיים דיון הכולל שמיעת עדויות וחקירות נגדיות טרם מתן החלטה בבקשה למתן צו ארעי וצו מניעה זמני. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן. על פי הפסיקה, כאשר הכרעה בשאלות שבמחלוקת דורשת בירור עובדתי, דרך המלך בביצוע בירור שכזה היא בשמיעת הראיות, תוך מתן אפשרות לחקירות העדים, וכפי שפסקתי בע"ע 11208-10-10, 12797-10-10 ד"ר ראובן רגב - וקטורי חברה להשקעות בע"מ (מיום 8.1.13), על בית הדין האזורי אף להימנע מלקיים ביוזמתו את ניהול ההליך בדרך שכזו, כאשר קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים ואין מדובר במחלוקת משפטית בלבד. וכך נכתב בפסק הדין: "הערכאה הדיונית היא שמופקדת על שמיעת הראיות, על ההתרשמות הבלתי אמצעית מהעדים בחקירה ראשית ובחקירה נגדית, על קביעת העובדות והסקת המסקנות כתוצאה מהראיות ומהעדויות אשר נשמעו לפניה. משכך, הרי שאין בית הדין האזורי יכול להכריע במחלוקות העובדתיות, לאור הראיות ויתר החומרים בכתב, מבלי שהמצהירים מטעם הצדדים ייחקרו על תצהיריהם. בתובענה בה נדרשת הכרעתו של בית הדין האזורי במחלוקת עובדתית בין הצדדים הרי שעליו להימנע מלפתוח בפני הצדדים את האפשרות לקיומו של 'הליך מקוצר' של פסיקה על סמך הכתובים בלבד, בין אם מיוזמתו ובין אם מיוזמת הצדדים. לעומת זאת, שונה המקרה כאשר המחלוקות בין הצדדים נוגעות לשאלות משפטיות או כאשר אין כל מחלוקת באשר לתשתית העובדתית של המקרה (בעניין זה ראו גם ע"ע 1258/00 חאכו צפואן - מועצה מקומית כפר קמא, מיום 6.1.2004; ועב"ל 1494/02 עלי פוקרא - המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.9.2005)." עוד נפסק בעניין זה ובנוגע לסעד זמני - "ככלל, ככל שקיימות מחלוקות עובדתיות, על בית הדין האזורי לקיים דיון הוכחות ולשמוע עדויות, ואין להציע לצדדים לקיים דיון ללא שמיעת עדויות. יתר על כן. אפילו אם הצדדים מסכימים לניהול ההליך בדרך זו, על בית הדין להימנע מכך [ראו ע"ע 1441/04 ביטון הדסה - חברת לינת הצדק - בית דינה חיפה, מיום 18.6.2006; ע"ע 1005/04 אבו רוקון פהים - אימאן מלאק, מיום 29.1.2006]. אכן, ככל שמדובר בבקשה לסעד זמני, היקף שמיעת העדויות מצומצם יותר, בהתחשב בכך שיש להגיע להכרעה מהירה ובכך שמדובר בקביעות עובדתיות לכאורה בלבד, ויתכנו מקרים בהם ניתן להכריע בבקשה לסעד זמני ללא שמיעת עדויות. אולם, ככלל, על בית הדין לשמוע עדויות במחלוקות העובדתיות המרכזיות השנויות במחלוקת ולקבוע ממצאים עובדתיים לכאורה. היקף העדויות והראיות בשלב הבקשה לסעד זמני נתון לשיקול דעתו של בית הדין, בהתחשב הן בהיקף המחלוקת העובדתית, הן במהות העניין הנדון והן בסעד המבוקש. עוד יש לציין כי במקרים המתאימים ניתן להורות על הקדמת מועד הדיון בהליך במקום קיום הדיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד הזמני [תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החלה בבית הדין מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991]." [עס"ק 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - פלאפון תקשורת בע"מ (7.1.2013)]. מן הכלל אל הפרט: עיון בתיק מלמד כי בית הדין האזורי הכריע בבקשה לסעד זמני, ובתוך כך בשאלה בדבר החלטת המבקשת על פיטורי המשיב, ועל אופן עריכת הליך השימוע בהסתמך על תצהירי עדות ראשית, תשובות עו"ד בן ארי לשאלות בית הדין במהלך הדיון וסיכומי טענות הצדדים בלבד. בית הדין האזורי לא קיים דיון הוכחות ולא שמע עדויות אשר עשויות לשפוך אור על החלטת המבקשת לפטר את המשיב ועל הליך השימוע. זאת, חרף בקשת ב"כ המבקשת לקבוע את התיק לדיון וחקירה נגדית של המצהירים מטעם המשיב, אולם בקשתו נדחתה. במקרה הנדון, לצורך הכרעה בבקשה לסעד הזמני בדבר מניעת פיטורי המשיב, דן בית הדין האזורי בשאלה האם ההחלטה בדבר פיטורי המשיב הייתה כדין והאם נערך שימוע כדין. בהתחשב במהות העניין ובמחלוקות העובדתיות בין הצדדים, נדרש בית הדין להכרעות עובדתיות שונות, ובין היתר, נדרשו הכרעות עובדתיות בטענות המשיב באשר לסיבות בגינן פוטר, בשאלה האם ההחלטה לפטר את המשיב הייתה נגועה בשיקולים זרים, וכן באשר לאופן עריכת הליך השימוע, כפי שפורטו בבקשה למתן צו ארעי וצו מניעה זמני. לפיכך, משבית הדין האזורי נתן את ההחלטה מבלי לקיים דיון הוכחות, נפל פגם באופן ניהול ההליך על ידי בית הדין האזורי. ועל כן, אנו סבורים כי הכרעה בשאלות העובדתיות, כפי שהובאו לפתחו של בית הדין האזורי, מחייבת קיום דיון הוכחות ושמיעת עדויות, שיאפשר קבלת החלטה המבוססת על מכלול הראיות והעדויות בתיק. בנסיבות העניין, בית הדין האזורי יקיים דיון כאמור בתוך 14 יום ממועד מתן פסק דין זה. לאור האמור בסעיף 17 לעיל, וקיומו של הדיון בתוך 14 ימים, אין מקום להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה. סוף דבר: הערעור מתקבל כך שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי לקיום דיון הוכחות בו יישמעו עדויות, לצורך הכרעה בבקשת המשיב למתן צו ארעי וצו מניעה זמני. בנסיבות העניין, בית הדין האזורי יקיים את הדיון בתוך שבועיים ממועד מתן פסק דין זה. הוצאות - בית הדין האזורי חייב את המשיבה בהוצאות בסך של 3,000 ₪. שאלת ההוצאות תוכרע בסוף ההליך בעניין הסעד הזמני. בהליך שבפנינו אין צו להוצאות. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בפקס ותאשר טלפונית את קבלתו, וכן תשלח את פסק הדין לבית הדין האזורי בחיפה. סעד זמניפיטורים