סעיף 10(א) לחוק הפרשנות

סעיף 10(א) לחוק הפרשנות: מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במניין". מכאן טענת המערערת, כי מניין 90 הימים אמור להתחיל מיום 3.9.2013 כך שפסגות המציאה ערבות מרעה במובן זה שתוקפה חסר יום אחד בסיומה. 5. דין הטענה להידחות. על מנת לקבוע כי אכן נפל פגם בערבות בנקאית שהומצאה על ידי פסגות, עלינו לפרש תחילה את הוראת המכרז הנוגעת לערבות. חוק הפרשנות עליו נסמכה המערערת חל על חיקוק והוראת מינהל, ומכל מקום, סעיף 2 לחוק הפרשנות קובע כי כללי הפרשנות שבו יחולו "אם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה". ולענייננו. כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, הערבות הבנקאית נועדה להבטיח כי משתתף לא יחזור בו מהצעתו מרגע פתיחת המעטפות ועד שיחלפו 90 יום. משהובהר לצדדים כי המעטפות תיפתחנה ביום 2.9.2013, אזי היה על הערבות להיות בתוקף החל מאותו יום ולמשך 90 יום. שאם לא כן, ולו התקבלה פרשנותה של המערערת, היה נוצר מצב לפיו ביום 2.9.2013 בעת פתיחת המעטפות, מי מהמציעים שהיה מבקש לחזור בו מהצעתו, היה יכול לעשות זאת מבלי שבעל המכרז יוכל לפעול למימוש הערבות הבנקאית. מכאן, שיש להעדיף את פרשנותה של פסגות, וכפי שציין בית משפט קמא, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז (השוו לסעיף 25(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). 6. המועצה יכולה הייתה למנוע בנקל את שאלת הפרשנות אילו נקבה בתאריך מסוים שעד אליו הערבות צריכה לעמוד בתוקפה. פסגות נהגה בתום לב וצירפה ערבות בנקאית בתוקף ל-90 יום, וגם לשיטתה של המערערת, היא הקדימה את מועד הערבות ביום אחד. מכאן, שמצד אחד לפנינו ערבות מטיבה (הקדמה של יום אחד) ומצד שני ערבות מרעה (פקיעת הערבות יום אחד לפני המועד). מקום בו בשל ניסוח לא ברור של עורך המכרז מתעוררת שאלה של פרשנות הנוגעת לנוסח הערבות הבנקאית ותנאיה, ובדיעבד נתברר כי פרשנותו של המציע הייתה שגויה - הרי שאם פרשנותו של המציע הייתה סבירה, נעשתה בתום לב והפגם הוא מינימלי, הרי שאין מקום לפקוד עליו את עוונו של עורך המכרז. יותר מרמז לכך, אנו מוצאים בדבריו של השופט (כתוארו אז) גרוניס בעע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל - הרשות הממשלתית למים וביוב (1.1.2012): ייתכן שכאשר התקלות בערבויות מקורן בהתנהלות בלתי תקינה של מוציא המכרז, ראוי לבחון פתרון אחר מאשר פסילת ההצעות הלקויות של המשתתפים. מכל מקום, בעלות הדין לא התייחסו במידה מספקת לסוגיה זו. איני רואה סיבה לבוחנה מיוזמתי. 7. בשולי הדברים, וכפי שציינה פסגות בתשובתה, אם בטעויות עסקינן, הרי שטעות נפלה דווקא בערבות הבנקאית שהוגשה על ידי המערערת, שם נכתב כי הערבות הבנקאית צמודה למדד "בגין חודש יולי שפורסם ביום 15.7.2013" (הדגשה במקור - י"ע). כידוע, מדד חודש יולי מתפרסם ביום 15.8.2013 כך שנוסח הערבות שגוי על פניו במה שנחזה כטעות קולמוס. טוב הייתה עושה המערערת, טרם התעברה על קוצו של "פגם" בהצעתה של פסגות, אילו בדקה עצמה תחילה. 8. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבים 2-1 והמשיבה 3 בסך 10,000 ₪ כל אחד (סך הכל 20,000 ₪).פרשנות