כאבים כרוניים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין

לטענת המערער, הוא סובל מכאבים כרוניים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין ואשר מגבילים אותו בביצוע פעולות היום יום כגון הרמת משקל, מאמץ פיזי ופעילות גופנית, פעולות אשר לא נבדקו על ידי הוועדה. המערער מוסיף וטוען כי בשנת 2012 חלה החמרה קשה במצבו כפי שמעידה בדיקת ה- C.T שביצע ומשכך, לא ברור מדוע אחוזי הנכות הזמנית שנקבעו לו עבור התקופה שמיום 14.6.06 ועד ליום 31.12.06 הופחתו לנכות בשיעור 0%. 6. לטענת המשיב, המערער נבדק על ידי הוועדה הן בדיקה נוירולוגית והן בדיקה אורטופדית. הוועדה אף התייחסה לבדיקת ה- C.T מתאריך 8.5.12, תוך שפירטה את ממצאיה וקבעה כי לא נמצאה מגבלה המקנה אחוזי נכות, הן בתחום הנוירולוגי והן בתחום האורטופדי. המשיב מפנה לעב"ל 1355/01 הלן נחמיאס נ' המל"ל וטוען כי יש להעדיף את הממצאים הקליניים על פני הממצאים ההדמייתיים וכי בהיעדר ממצאים קליניים, בדין לא נקבעה נכות על ידי הוועדה. בנסיבות אלה, לטענת המשיב, לא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה ודין הערעור להידחות. דיון והכרעה 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להדחות, ואפרט. 8. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213. עוד נקבע, כי קביעות שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן. ראו: עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 22.6.2006). 9. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה שמעה את המערער, ורשמה את תלונותיו כדלקמן: "אני מוגבל בהרמת משקל. אני נזהר מלהרים מספר מצומצם של שקיות. אני נזהר בעבודה פיזית. יש לי כאב כרוני ברמות שונות אבל אם אני עושה פעולה פיזית כלשהי אני מושבת. ביום יום אני מוגבל. ב- C.T מ- 2012 יש עדות להחמרה. בתאונה מ- 2009 לא הגשתי תביעה ולא נבדקתי בוועדה". 10. הוועדה בדקה את המערער, ורשמה את ממצאיה בזו הלשון: "הליכה חופשית ללא צליעה. ללא עיוות בע"ש. כיפוף לפנים מגיע עד כ- 10 ס"מ מעל הקרסוליים. SIR שלילי. ישור 20 מעלות. הטייה לכל צד 30 מעלות. תנועות סיבוביות 70 מעלות לכל צד. החזרי פיקה ואכילס הופקו היטב. תחושה תקינה. C.T ע"ש מותני מ- 28.5.12 בלט דיסק בגובה L3-L4, L4-L5 היצרות בגובה L5-S1 של מרווח בינחוליות. שינויים ניווניים במפרקים הפסטילים". 11. הוועדה סיכמה את מסקנותיה כדלקמן: " הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות זמנית בשיעור 20% מ- 14.6.06 עד 31.8.06. 10% מ- 1.9.06 עד 31.12.06 ונכות 0% לצמיתות החל מ- 1.1.07. הוועדה מציינת כי בבדיקתה לא נמצאה מגבלה המקנה אחוזי נכות הן אורטופדית והן נוירולוגית" (הדגשה שלי-ט.מ). 12. אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה הוא מוגבל בביצוע פעולות אשר לא נבדקו על ידי הוועדה כגון הרמת משקל, מאמץ פיזי ופעילות גופנית. לעניין זה יצויין כי הוועדה קבעה כי בבדיקתה לא נמצאה מגבלה המקנה אחוזי נכות. השאלה מהי המגבלה המקנה אחוזי נכות הינה שאלה רפואית מובהקת הנמצאת בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בה. 13. טענת המערער לפיה בשנת 2012 חלה החמרה קשה במצבו כפי שמעידה בדיקת ה- C.T שביצע וכי מטעם זה לא היה מקום להפחית את אחוזי הנכות הזמניים אשר נקבעו בעניינו, דינה להידחות. בהתאם להלכה הפסוקה הוועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה. החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה. ראו: בר"ע 1355/01, הלן נחמיאס נ' המוסד לביטוח לאומי, ע"א 5787/08 קפאח נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (10.8.2010) וכן רע"א 8233/11 בנימין כהן נ' מדינת ישראל (מיום 27.9.12)). התייחסות הוועדה לבדיקת ה- C.T לרבות אופן בחינתה- השאלה לאיזו בדיקה להיזקק ובאיזה אופן לבחון חומר רפואי, הינן שאלות רפואיות שאין ערכאה שיפוטית מוסמכת להתערב בהן. לאור האמור, משעה שהוועדה התייחסה לתוצאות בדיקת ה- C.T וביססה את קביעותיה על סמך הממצאים הקליניים שהיא עצמה מצאה, הרי שלא חלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. 14. לאור האמור, משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה דין הערעור להידחות. 15. משמדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. 16. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גברגליים