נדחתה בקשה למתן צו ארעי למניעת פיטורים

נדחתה בקשתה של המבקשת למתן צו ארעי למניעת פיטוריו מעבודתו במשיבה עד להכרעה בהליך העיקרי (השופטת אופירה דגן -טוכמכר; ס"ק 42746-07-13). הרקע לבקשת רשות הערעור וההליך בבית הדין האזורי: ביום 22.7.2013 הגישה המבקשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד המשיבה, במסגרתה עתרה למתן צווים זמניים וקבועים. ביום 8.8.2013 (בהחלטת בית הדין האזורי מיום 22.9.2013, נכתב בטעות 15.8.2013) התקיים דיון מקדמי בבקשה במסגרתו, בין היתר, הסכימו הצדדים לאיחוד הדיון בסעדים הזמניים והקבועים, תוך שכל צד שומר על זכותו לחזור ולבקש סעדים זמניים ככל שהפעילות בשטח תצדיק הגשת בקשה. ביום 26.8.2013, הגישה המבקשת בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד למניעת פיטוריו של פעיל התארגנות עובדים, מר שי קרמר. המשיבה הגישה תגובה לבקשה. ביום 10.9.2013 התקיים דיון הוכחות ראשון בתיק, אשר כלל גם את הדיון בבקשה לצו מניעה זמני למניעת פיטוריו של מר שי קרמר. ונקבע כי דיון הוכחות נוסף יתקיים ביום 12.9.2013. בהחלטה מיום 11.9.2013, קבע בית הדין כי מטעמים הנעוצים ביומנו של בית הדין לא ניתן יהיה לקיים את ישיבת ההוכחות ביום 12.9.2013. מאחר שאחד מחברי המותב היה צפוי לשהות בחו"ל בחודש אוקטובר, התבקשו הצדדים למסור מועדים מוסכמים לקיום הדיון במהלך פגרת סוכות ובראשית חודש נובמבר. בתגובה, ביום 15.9.2013 מסרה המבקשת הודעה על מועדים מוסכמים בתחילת חודש נובמבר בלבד. בהמשך לכך, קבע בית הדין כי הדיון הבא בתיק יתקיים ביום 7.11.2013. ביום 12.9.2013 המבקשת שבה והגישה בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני למניעת פיטוריו של שי קרמר, שכן מועד הדיון החדש יהיה לאחר מועד כניסת הפיטורים לתוקף ביום 22.9.2013. המשיבה הגישה תגובה לבקשה. בהחלטה מיום 22.9.2013, השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה, כי בשלב זה של הדיון היא אינה מוצאת ליתן צו כמבוקש. נקבע כי עיון בתצהירים שהוגשו על ידי שני הצדדים איננו מוביל למסקנה חד משמעית ביחס לסיכויי עתירה בעניינו של מר קרמר, ועם זאת ניתן לומר כי הוא אינו מוביל למסקנה כי יש סיכויים טובים כי טענתו תתקבל. בית הדין האזורי ביסס את קביעתו, בין היתר, על כך שהפנייה לבית הדין האזורי בנוגע למר קרמר נגועה בשיהוי ניכר, אשר יש בו כשלעצמו כדי להשליך על הבקשה למתן סעד ארעי, וכן על כך שהתובענה שהוגשה על ידו ביום 22.7.2013 לא כללה כל איזכור של הפעילות של מר קרמר ולא נטען בה כי הזימון לשימוע הוא בבחינת הפרעה להתארגנות. החלטה זו של בית הדין האזורי ניתנה ללא נציגי הציבור ובדן יחיד. ההליך בפנינו: המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור ובמסגרתה בקשה דחופה לסעד זמני למניעת פיטורים. במסגרת הבקשה פירטה המבקשת טענותיה כי שגה בית הדין האזורי כי אין ליתן צו ארעי למניעת הפיטורים. לטענתה, בית הדין האזורי שגה בקביעתו כי עיון בתצהירי הצדדים אינו מוביל למסקנה כי יש סיכויים טובים כי טענתו של מר קרמר תתקבל, וכן שגה בית הדין בכך שהפנייה לבית הדין הייתה נגועה בשיהוי ניכר, וכי היה על המבקשת לכלול טענות בעניין מר קרמר כבר בבקשה העיקרית מיום 22.7.2013. בהחלטה מיום 25.9.2013, קבע בית הדין הזה מפי השופטת לאה גליקסמן, כי על פני הדברים החלטת בית הדין האזורי מושא הבקשה להתבטל, כיוון שלא ניתנה על ידי מותב, אלא על ידי אב"ד לבדה. לצדדים הוצע כי יתקיים דיון נפרד בבקשה לביטול פיטוריו של מר שי קרמר, כמפורט בהחלטה. נקבע כי בהעדר הסכמה המשיבה תגיש תגובתה לבקשת רשות הערעור. המבקשת ביקשה כי תינתן החלטה בבקשת רשות הערעור. המשיבה טענה כי המבקשת "שיחקה משחק כפול" כך שהכשילה דיון מהיר בתיק העיקרי עת היא זו שסירבה לקיים דיון במהלך פגרת סוכות, ואף הגישה רשימת מועדים מוסכמים לתחילת נובמבר, אולם משנקבע התיק לתחילת חודש נובמבר כפי שתואם על ידי הצדדים, הגישה בקשה בהולה לסעד זמני. מעבר לכך, צויין כי שני הצדדים טוענים כי עניינו של מר קרמר שלוב ומהווה חלק משרשרת אירועים במהלך התארגנות. עם זאת, ציינה המשיבה כי היא מסכימה להצעת בית הדין, באופן שרק נציג הציבור ששהה בחו"ל יוחלף. המשיבה הגישה תגובה לבקשת רשות הערעור במסגרתה טענה, בין היתר, כי אם נפל פגם בהחלטת בית הדין האזורי, משום שניתנה על ידי אב"ד לבדה, הרי שיש להחזיר את התיק לבית הדין האזורי על מנת שהמותב המקורי ידון בעניין. המבקשת הגישה בקשה להוספת תשובה לתגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור, במסגרתה טענה, בין היתר, כי מדובר בהליכי ערעור על בקשה לסעד זמני, ולכן על בית דין זה ליתן החלטה לגופו של עניין ולא להחזיר את התיק לבית הדין האזורי. כמו כן, נטען כי טענת המשיבה בעניין קיום דיון בפגרת סוכות נגועה בחוסר תום לב, מאחר שב"כ המשיבה היו בחופשה מרוכזת במהלך פגרת סוכות. פסק דין זה ניתן לאחר שבקשת רשות הערעור נדונה כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. זאת, לאחר שבהחלטה מיום 30.9.2013 התבקשה עמדת הצדדים, המבקשת נתנה את הסכמתה, והמשיבה הסכימה כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כבערעור רק בשאלת מתן ההחלטה מושא הערעור על ידי אב"ד בית הדין האזורי לבדה - דן יחיד. אשר להכרעתנו: לפי סעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 (להלן - החוק), בית הדין האזורי ידון במותב של שלושה. אולם, בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק ופרט 15 לתוספת הרביעית לחוק, לשופט לבדו סמכות "...לדון ולהחליט בבקשות למתן סעד זמני, עד לתחילת שלב ההוכחות בדיון בבקשה למתן סעד זמני, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי". לפיכך, כיון שהבקשה לסעד ארעי היא במסגרת סכסוך קיבוצי, החלטה בה הייתה צריכה להינתן על ידי המותב כולו ולא על ידי אב"ד לבדה. משכך, החלטת בית הדין האזורי בטלה וחסרת תוקף, ויש להחזיר את הדיון בבקשה לבית הדין האזורי על מנת שידון בה במותב מלא כנדרש בחוק(ראו עס"ק 1001/00 עמותת גמלאי בנק ישראל - בנק ישראל, 26.6.2000). סוף דבר: הערעור מתקבל כך שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שבקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני למניעת פיטוריו של מר שי קרמר תידון על ידי מותב מלא. בנסיבות העניין, הדיון בבקשה יתקיים בהקדם האפשרי לאור מהותה ונסיבותיה. מאחר ואחד מנציגי הציבור שישב במותב שדן בסכסוך הקיבוצי שוהה בחו"ל, ומאחר ומדובר בסעד זמני ודחוף, הדיון יתקיים בנפרד במותב מלא וניתן להחליף את נציג הציבור שנבצר ממנו להשתתף בדיון, בנציג ציבור אחר. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בפקס ותאשר טלפונית את קבלתו, וכן תשלח את פסק הדין לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו על מנת שיקיים דיון דחוף בבקשה.צו ארעיפיטוריםצווים