נכות 15% בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני

נקבעו למערער 15% נכות בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני. הוועדה נשוא הערעור התכנסה כדי לקבוע אם חלה החמרה במצבו של המערער בעקבות הפגיעה. 3. הוועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 21230-04-12 (כב' הרשמת ש' דרוקר) מיום 25.12.12 (להלן - פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתתייחס לשתי חוות-הדעת של ד"ר גרינוולד, הראשונה והמשלימה, בנפרד, ולאחר שתעיין בהם ותנתחם תקבע האם יש בהם כדי לשנות מקביעותיה. כמו כן על הוועדה להתייחס לבדיקת זקפה מיום 6.1.10, בדיקת אולטרסאונד מיום 12.5.10 ול- 3 בדיקות דם. 4. הוועדה התכנסה לאחר פסק-הדין ביום 12.6.13. לישיבה התייצבו המערער וב"כ והוועדה התבקשה (סעיף 19 לפרוטוקול) להתייחס לפסק-הדין, לחוות-הדעת וכן לבדיקות הבאות: אולטראסאונד מיום 12.5.10, בדיקת זיקפה מיום 6.1.10, חוות-הדעת של ד"ר גרינוולד וכן בדיקות דם מהתאריכים 1.6.11, 29.7.09 ו- 9.6.06. הוועדה ציינה בין ממצאיה באשר לבדיקת זיקפה מיום 6.1.10 כי היא "מתאימה להפרעת זיקפה ממקור גופני". באשר לבדיקת ארודינמית מיום 1.9.09 ציינה הוועדה כי "קיימת עדות להפרעה חסימתית ללא איבוד שתן, תוצאות הבדיקה מתאימות ל outlet obstruction". באשר לבדיקת אולטראסאונד מיום 12.5.10 ציינה הוועדה "כליות תקינות, כיס שתן עם דופן סדיר, ערמונית במשקל 24 ג', שארית שתן 106, לפני הבדיקה 41. לסיכום הגדלה קלה הערמונית, שארית שתן גדולה. באשר לבדיקות הדם ציינה הוועדה: "1.6.11 - רמת טסטוסטרון 17.6; 21.7.09 - 16.8 - רמת טסטוסטרון; 9.6.09 - 18.6 - רמת טסטוסטרון" 5. בפרק הסיכום והמסקנות (סעיף 23) הסבירה הוועדה כי מהמסכים הרפואיים לרבות המסמכים של ד"ר סלימאן שהוא האורולוג המטפל עולה תמונה של תלונות בדבר זרם מוחלש ונוקטוריה. עוד ציינה הועדה כי המערער קיבל טיפול בחוסמי אלפא "בהטבה ניכרת לאורך השנים". בהתחשב בבדיקות האולטראוסאונד והבדיקה הארודינמית ציינה הוועדה כי זרימת השתן היא פתולוגית עם שאריות. לאור כל האמור, הסבירה הוועדה כי מדובר בהפרעה חסימתית, אך אין מדובר בהפרעה על רקע עיצבי. באשר להפרעת הזיקפה, הוועדה מסבירה כי לדעתה היא נובעת מרמות טסטוסטרון נמוכות, והראיה לכך היא שיפור בתלונותיו לאחר קבלת טיפול הורמונלי. לכן הוועדה קובעת כי אין מדובר בבעיה על רקע פגיעה עיצבית בעמוד השדרה. עוד מוסיפה הוועדה כי בעת הבדיקה הקלינית מיום 7.3.12 לא נמצאה כל בעיה נוירוגנית עיצבית הקשורה בגבו. לכן, קובעת הוועדה, גם בהתייחס לפענוח הבדיקה הארודנמית (שהוועדה מפענחת באופן שונה מכפי שעשה ד"ר גרינוולד) וגם בהתייחס להעדר זיקפה בבדיקת NPT - אין לקשור בין הפגיעה הגבית והמצב האורולוגי הנוכחי "היות ולא נמצא כל נזק נוירולוגי בבדיקה הנוירולוגית המקיפה שעבר בועדה הקודמת". 6 טענות המערער: א. הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין במלואן, בין השאר בכך שלא התייחסה לכל אחת מחות-הדעת של ד"ר גרינוולג בנפרד כפי שקבע פסק-הדין, ולא נתנה התייחסות ראויה לבדיקת האולטראסאונד. ב. הוועדה טעתה בשייכה את התלונות בתחום האורולוגיה לבעייה חסימתית ולא לשלפוחית נוירוגנית, וזאת בין השאר משום שהתבססה על הנחה מוטעית לפיו הוצע למערער לעבור ניתוח בערמונית. ג. הוועדה לא נתנה התייחסות עניינית וראויה לבדיקות הדם, ועל אף שהצביעו על רמות הורמונליות תקינות. ד. בנסיבות אלה יש מקום לקיים דיון נוסף בפני ועדה בהרכב אחר. 7. טענות המשיב: א. פסק-הדין בוצע במלואו. ב. אמנם אין התייחסות נפרדת לכל אחת מחוות-הדעת, אך ניתן ללמוד מהפרוטוקול שהוועדה מתייחסת לכל הטענות שהועלו בחוות-הדעת, הראשונה והמשלימה. ג. טענות הערעור הן רפואיות ומתייחסות למסקנה הרפואית של הוועדה, השונה מזו של ד"ר גרינוולד. קביעת הוועדה מבוססת על בדיקה קלינית שלא העלתה כל בעיה נוירגנית עיצבית, ועל עמדה רפואית - ואינה נושא לערעור. 8. כאמור, הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-הדין, שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתתייחס לשתי חוות-הדעת של ד"ר גרינוולד, הראשונה והמשלימה, בנפרד, ולאחר שתעיין בהם ותנתחם תקבע האם יש בהם כדי לשנות מקביעותיה. כמו כן על הוועדה להתייחס לבדיקת זקפה מיום 6.1.10, בדיקת אולטרסאונד מיום 12.5.10 ול- 3 בדיקות דם. מכאן, שמוטל על בית הדין לבחון אם הועדה אכן מילאה אחר הוראות פסק-הדין (דב"ע נה/01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160). 9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין במלואן, ולא נימקה כדבעי את החלטתה. 10. עיון בפרוטוקול הוועדה הנוכחי בהשוואה לפרוטוקול הישיבה שלפני פסק-הדין מעלה כי הנמקת הוועדה זהה בעיקרה. כך, הוועדה כלל לא נתנה התייחסות מובחנת, כנדרש במפורש בהוראות פסק-הדין, לחוות-הדעת המשלימה של ד"ר גרינוולד מיום 5.2.11 ולעמדתו כי הפרעה חסימתית בשל ערמונית מוגדלת (כאבחנת הוועדה) כלל אינה אופיינית לגילו של המערער בעת התחלת התלונות, וכן לטענה כי בדיקות הדם אליהן מפנה ד"ר גרינוולד אינן מצביעות על רמה בלתי תקינה של טסטוסטרון ואין בהן כדי להסביר את היעדרה של זיקפה בבדיקת NPT. עם עמדה זו, כעולה מחוות-הדעת המשלימה - לא התמודדה הוועדה, ובכך נפל פגם בהחלטתה. 11. בנסיבות אלה, ומאחר והוועדה התכנסה לאחר שניתן פסק-דין בעניין החלטתה הקודמת, יש לכנס בעניינו של המערער ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. 12. אשר על כן, הערעור מתקבל. עניינו של המערער ידון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. 13. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 14. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. עמוד השדרהנכות