נכות 49%: ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית) 2. הוועדה התכנסה ביום 22/4/13, הקשיבה לתלונות המערערת ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לכירורגיה, מומחית לנוירולוגיה ומומחה לרפואה אף אוזן גרון, ערכה למערערת בדיקה קלינית וביקשה להיוועץ עם מומחה בתחום הפסיכיאטריה בגין מצב חרדתי. ביום 10/6/13 שבה הוועדה והתכנסה, סיכמה את הדיון ללא נוכחות המערערת, וקבעה לה נכות רפואית משוקללת בשיעור 49%. עיקר טענות הצדדים בערעור: 3. טענת הערעור העיקרית היא שהחלטת הוועדה הינה לאקונית ואינה מפורטת דיה, לאור היקף המסמכים הרפואיים שהונחו לפניה והליקויים הרפואיים מהם המערערת סובלת. נטען עוד כי הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת של פרופ' רביד בנוגע להידבקויות בבסיס הריאה הימנית. 4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה נימקה החלטתה היטב, והתייחסה באופן מפורט לחוות דעתו של פרופ' רביד. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו. 6. באשר לטענה כי נפגעה זכות הטיעון של המערערת: לטענת המערערת הוועדה התכנסה לאחר קבלת חוות דעת יועץ בתחום הפסיכיאטריה, ללא נוכחות המערערת ומבלי שיתאפשר למערערת להציג טיעונים משלימים בדבר מצבה הנפשי. טענה זו דינה להידחות. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 22/4/13, מעלה כי הוועדה ביקשה חוות דעת פסיכיאטרית בגין מצב חרדתי, וציינה כי "עם קבלת המבוקש, יסוכם ללא נוכחות". מכאן, שהמערערת ידעה שלא תזומן להופיע לפני הוועדה לאחר קבלת חוות הדעת. 7. לא מוטלת על הוועדה חובה יזומה להמציא לנכה עותק מחוות הדעת של היועץ המומחה. ככלל, בהליכי קביעת דרגת נכות, אין לנכה זכות קנויה לטעון כנגד החלטות ביניים של הוועדה, והוועדה רשאית לסכם דיוניה מבלי שתיתן בהכרח זכות תגובה בעניין מסמך רפואי, בדיקת הדמיה, חוות דעת יועץ מומחה או ממצא רפואי אחר שעומד בפני הוועדה. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בדב"ע לא/0-25 דניאל כהן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע 326: "ההליך הרגיל בפני כל גוף מעין-שיפוטי הוא שהצדדים מופיעים בפני אותו גוף, מעלים טענותיהם, זה בפני זה, ולרוב מיוצגים הם על ידי עורכי-דין. בוועדות הרפואיות - שאני. בפני הוועדה הרפואית אין הצדדים מופיעים כמתדיינים בבית-משפט, על כל הנובע כרגיל מכך. הוועדה הרפואית בודקת את הנפגע 'ביחידות' (תקנה 9 לתקנות הנכות). הוועדה רשאית אמנם 'להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה', אך בכך אין כדי להפוך את ההליך שבפניה להליך של התדיינות במשמעות הרגילה של הדיבור. אין בפני הוועדה 'התדיינות' ואין 'הצדדים' - אם לאור המיוחד שבאותו הליך אפשר לכנות את המוסד לביטוח לאומי ואת הנפגע, בשם 'צדדים' - מעלים הצעותיהם לעניין הפריט שלפיו תיקבע הנכות, וודאי שאין לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם לאותו עניין. הוועדה ומיוזמתה היא, בוררת בין מאות הפריטים, ופריטי המשנה אשר בתוספת לתקנות את המתאים, לדעתה, למקרהו של הנפגע" (ההדגשה הוספה - א.ק.). מכאן, שדין טענת המערערת שנפגשה זכות הטיעון שלה - להידחות. 8. הוועדה קבעה למערערת נכות בשיעור 20% בגין מצב לאחר סרקומה, לפי פריט ליקוי 2(ב), וכן קבעה כי הנכות בגין הידבקויות בבסיס ריאה ימנית נכללת בנכות שנקבעה בגין מצב לאחר סרקומה. המערערת טענה בהקשר זה, כי קביעת הוועדה לפיה הליקוי של הידבקויות בבסיס הריאה הימנית נכלל בסעיף הליקוי בגין מצב לאחר סרקומה - הינה קביעה שאינה תואמת את תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. בעניין זה, מקבולת עלי טענת המערערת לפיה לא ברור מדוע החליטה הוועדה שהנכות בגין הידבקויות בבסיס הריאה הימנית נכלללת בנכות בגין סרקומה. קביעת הוועדה בעניין זה נעדרת כל הנמקה והסבר. 9. יש ממש גם בטענת המערערת, כי פרופ' רביד הינו מומחה בתחום הרפואה הפנימית, בעוד שבוועדה נכללו רופאים בתחומי מומחיות שונים, לרבות מומחה יועץ בתחום הפסיכיאטריה. חוות הדעת ניתנה במסגרת מומחיותו של פרופ' רביד בתחום הרפואה הפנימית, ומן הראוי שתעמוד לפני הוועדה חוות דעת של מומחה ברפואה פנימית. 10. לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה, על מנת שתסביר ותנמק קביעתה כי ההידבקויות בבסיס הריאה הימנית נכללות בסעיף הליקוי בגין מצב לאחר סרקומה עם חדירה לבית החזה. המערערת תזומן להופיע לפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחה, ויתאפשר לה לטעון בעניין זה. בנוסף, תיוועץ הוועדה עם יועץ מומחה בתחום הרפואה הפנימית. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 11. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 12. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. נכות כלליתערעורנכותועדה לערריםערר