בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן זוגה המנוח

בקשה כי מתחם בו התגוררה יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן זוגה המנוח של המערערת, שלמרבה הצער נרצח שם. בית המשפט דחה את הבקשה, שכן הנכס בו מדובר היה שייך רק בחלקו לחייב המנוח, ואין לנושיו כל הנאה ממנו, מה גם שהמערערת לא שילמה בעבור השימוש בנכס; נקבע גם שיהוי. נאמר עוד, כי ככל שהמערערת ממשיכה להתגורר בנכס שלטענתה יש בו סכנה, יש בידה לשכור שירותי שמירה על חשבונה. ב. בערעור נטען כי עצם השליטה והניהול במקום על-ידי הנאמן מצדיקים הטלת האבטחה עליו, ולא הושג בהחלטה איזון בין שמירת חיי אדם לרכיב כספי. ג. מטעם המשיב 1 - הנאמן לנכסי החייב המנוח - נטען, כי למערערת אין מעמד בפשיטת הרגל, וכן כי הנכס הוא של חברה אחרת שהחייב החזיק בה באמצעות חברה שבשליטתו. ועוד נאמר, כי החייב המנוח התגורר שנים רבות ללא אבטחה וצבר חובות לרשויות, ואילו למערערת אין זכות מגורים במקום ולא הוכרזה כיורשת המנוח. ד. מטעם כונס הנכסים הרשמי נאמר כי אין המתחם מוקנה ישירות לקופת פשיטת הרגל, ואין בסיס משפטי לטענה בדבר חובתה של קופת פשיטת הרגל לממן את האבטחה. ה. בפנינו טען בא כוח המערערת כי הנאמן חומק מאחריות הגם שיש במתחם נכסים מניבים, שחלקם של בני הזוג, ושהיו צריכים להיות מאובטחים גם בעבר. אין מקום, כך נטען, שקופת הנשיה לא תשמש לשמירה על חיי אדם. הנאמן טען מנגד, כי למערערת אין מעמד בתיק, לא כיורשת - היא לא הוכרזה ככזאת - ולא כבעלת זכויות בנכסים שהצד הנכון הוא חברה אחרת; החייב המנוח עצמו לא שילם את חובותיו, ואין הנושים צריכים לממן את האלמנה. באת כוח הכונ"ר טענה אף היא, כי אין לחייב את הקופה באבטחת נכס שבעבר שימש את הזוג והמערערת אינה גרה בו כיום. ו. לאחר העיון לא ראינו מקום להיעתר לערעור, ביסודו של דבר מנימוקי בית המשפט קמא לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. עם כל הצער על הרצחו של המנוח בידי בני עוולה והשתתפותנו ביגון המערערת, לא ראינו להלום כיצד יש להטיל על קופת הכינוס את אבטחת המתחם בו עסקינן (שכאמור גם נמסר כי אין המערערת גרה בו עוד, אך לא זה עיקר); זאת - משלא הוכח כי לנושי המנוח יש הנאה הימנו, ומדוע ישאו באבטחתו. מעבר לכך ישנם סימני שאלה לעניין הבעלות בנכס ותשלום דמי השימוש בו וזיקתו למערערת, שגם לא שילמה בעבור שהותה. כדי להטיל על הנושים שמירה או כל סוג אחר של אחזקה, יש צורך בזיקה חזקה יותר. ז. איננו נעתרים איפוא למבוקש. בנסיבות המיוחדות, אולי לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.פשיטת רגל