דלקת בכתף בבדיקת MRI - האם יש אחוזי נכות ?

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 2/9/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות יציבה בשיעור 10% מיום 1/7/12 ("ההחלטה"). 2. הוועדה התכנסה ביום 31/12/12 לדון בערר המערערת, ולאחר ששמעה את טענות המערערת, בדקה אותה ופירטה את ממצאיה, הגיעה למסקנה כי נכותה של המערערת הינה בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 42(1)(ד)(I) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. הוועדה ביקשה להיוועץ עם פקיד תביעות לעניין ירידה בשכר. לאחר שקיבלה דו"ח חישוב ירידה בהכנסות מיום 22/4/13, שבה הוועדה והתכנסה ביום 2/9/13 וקבעה כי ירידה של 5% בהכנסות אינה מזכה בהפעלת תקנה 15. עיקר טענות הצדדים בערעור: 3. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה כנדרש לתוצאות בדיקת MRI, וכי היה עליה להסביר את משמעותו של ממצא בדבר דלקות בכתף. באשר לחוות הדעת של ד"ר סלטי, הוסיפה המערערת וטענה כי הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת באופן ענייני, לא פירטה אלו ממצאים שונים מצאה בבדיקתה, ולא עשתה שימוש באותם המבחנים שערך ד"ר סלטי בחוות דעתו. 4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית מקיפה, לא מצאה הגבלה בתנועה, וקיומה של דלקת אינה מקנה נכות. נטען עוד כי הוועדה אינה נדרשת לערוך את אותן בדיקות שביצע עורך חוות הדעת, וכי אופן עריכת הבדיקה הוא עניין רפואי הנמצא בסמכות הוועדה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה. 6. הוועדה התכנסה ביום 31/12/12 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגה ומומחה לרפואה פנימית. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית וציינה כי "אבדוקציה מוגבלת ל- °90, כיפוף °70, סיבוב פנימי מגיעה עם האגודל לשכמה הנגדית, סיבוב חיצוני °50". הוועדה התייחסה לבדיקת MRI מיום 19/11/11 וציינה "קרע שלם של גיד הסופרה ספינטוס". המערערת אובחנה כסובלת מקרע של גיד הסופרספינטוס בכתף שמאל. לאחר שעיינה בחוות דעתו של ד"ר סלטי מיום 22/8/12 קבעה הוועדה כי אינה מקבלת את מסקנותיו מאחר שלא מצאה את אותן הגבלות בטווח התנועות. לאור האמור, נכותה של המערערת נותרה בשיעור 10%, אולם הוועדה שינתה את פריט הליקוי וקבעה למערערת נכות בגין פציעה בצורה בינונית של גיד הסופרספינטוס כתף שמאל, לפי פריט ליקוי 42(1)(ד)(I). 7. באשר להתייחסות הוועדה לממצאי בדיקת ה- MRI, צדק המשיב כי דלקות בכתף אין בהן כדי להקנות למערערת נכות לפי רשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. גם ד"ר סלטי, המומחה מטעם המערערת, לא הקנה כל נכות בגין דלקות בכתף. על כן, לא מצאתי מקום להתערבות בהחלטת הוועדה משלא התייחסה במפורש לעניין זה. 8. באשר לחוות דעתו של ד"ר סלטי: הוועדה יצאה ידי חובת ההתייחסות לחוות דעת ד"ר סלטי, משנימקה מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה. עיון בחוות דעתו של ד"ר סלטי מעלה כי נמצא טווח תנועה באבדוקציה של 60 מעלות, בעוד שהוועדה מצאה טווח תנועה של 90 מעלות. אין לקבל את טענת המערערת בנוגע לחובת הוועדה לערוך את הבדיקה על פי אותם מבחנים שביצע המומחה מטעם המערערת. אופן עריכת הבדיקה הקלינית הוא עניין רפואי מובהק המסור לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. לאור האמור, נדחית טענת המערערת בנוגע להתייחסות הוועדה לחוות הדעת של ד"ר סלטי. 9. באשר לאופן עריכת הבדיקה: המערערת הוסיפה וטענה כי נערכה לה בדיקה שטחית ולקויה. בין היתר נטען כי הוועדה לא ערכה בדיקה יסודית לכתף שמאל ולא השוותה את ממצאיה לכתף הבריאה; לא בדקה דלדול שרירים ולא בדקה אם קיימת רגישות בכתף. טענות המערערת בנוגע לאופן עריכת הבדיקה מכוונות כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. לפיכך, טענת ערעור זו נדחית אף היא. 10. באשר לטענה שהוועדה שינתה את פריט הליקוי: לטענת המערערת, הוועדה לא נימקה מדוע בחרה להפעיל את פריט ליקוי 42, בעוד שד"ר סלטי המליץ על יישום פריט ליקוי 41. מקובלת עלי טענת המשיב כי לאור הממצא בבדיקת ה- MRI בדבר קרע בגיד, יישמה הוועדה את פריט הליקוי העוסק בפציעות שרירי הכתף. אמנם, ד"ר סלטי יישם בחוות דעתו את פריט ליקוי 41, העוסק בהגבלה בתנועות פרק הכתף, אולם הוועדה הסבירה בהחלטתה כי לא מצאה את אותן הגבלות בתנועה שמצא ד"ר סלטי, ולכן אינה מסכימה עמו לגבי יישום פריט הליקוי התואם את מצבה של המערערת. לאור האמור, ומאחר שבחירת פריט הליקוי הינו בתחום סמכותה הרפואית של הוועדה, דין טענה זו להידחות. 11. לסיום, לא מצאתי ממש בטענה הוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים שעמדו לעיונה. המערערת הצביעה בערעורה על שתי בדיקות, מיום 1/3/12 ומיום 5/2/12 - אולם עיון באותן בדיקות (נספח ז' לכתב הערעור), מעלה שאין בהן ממצא מהותי המחייב את התייחסותה המפורשת של הוועדה. כך, למשל, בבדיקה מיום 1/3/12 הומלץ על ניתוח לתיקון גידי השרוול המסובב. אוסיף כי כרטיסה הרפואי של המערערת עמד לעיון הוועדה (סעיף 12 לפרוטוקול הוועדה מיום 31/12/12), וחזקה עליה בהיותה גוף מעין שיפוטי, כי נתנה דעתה לכל התיעוד הרפואי שעמד לפניה. לאור האמור, ומאחר שלא מדובר במסמכים מהותיים, לא מצאתי שקיימת טעות משפטית בכך שהוועדה לא כללה בהחלטתה הנמקה לעניין האמור באותם מסמכים רפואיים שצורפו לערעור. 12. לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת. 13. אין צו להוצאות. 14. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. רפואהנכותאחוזי נכותבדיקת אם.אר.איי (MRI)דלקתשאלות משפטיותכתפיים