בקשה למתן צו עשה, אשר יורה על ביטול פיטורי המבקש שנכנסו לתוקפם בתאריך 30.9.13. הבקשה הוגשה לבית הדין בתאריך 22.10.13. 2. המבקש בבקשתו טען, כי עבד כחצרן אצל המשיבה, וכי זומן לשימוע עובר לפיטוריו כאשר בזימון לשימוע היתה ההנמקה, שאין יותר צורך בתפקידו, מאחר ועבודת הניקיון הופרטה והוצאה לקבלן חיצוני. לטענתו, לאחר השימוע שנערך לו בתאריך 1.9.13, הוא זומן לשיחה נוספת בתאריך 15.9.13, אולם לא נאמר לו כי המדובר בהמשך שימוע, וגם לא נאמר לו מהן הטענות הנוספות נגדו, ואלה הובררו לו, רק במהלך הישיבה מתאריך 15.9.13. לטענת המבקש, נפלו פגמים בהליך פיטוריו בכל הקשור בשימוע, כאשר הוא לא ידע עובר לשימוע מ-15.9.13, כי הוא מוזמן לשימוע, לא ניתנה לו האפשרות להיערך לשימוע, ולא נמסרו לו מראש הנימוקים הנוספים לפיטוריו עובר לשימוע. בתצהירו התומך בבקשה, טען המבקש כי פיטוריו נעשים על רקע אישי. 3. המשיבה בתגובתה טענה, כי בקשת המבקש הוגשה בשיהוי, שכן פיטוריו נכנסו לתוקף עוד ב-30.9.13, כי הפיטורים נעשו מסיבות עניניניות, מאחר ולא היה צורך בעבודתו של המבקש. עוד הוסיפה המשיבה וטענה, כי נערך למבקש שימוע ב-1.9.13, וכי לאחר שימוע זה התבררו פרטים נוספים, באשר לכך שהתובע יוצא ממקום העבודה בלא להחתים כרטיס, ועל כן, כביכול, שעות רבות בהן הוא לא מצוי במקום העבודה, מדווחות כשעות עבודה. לאור זאת, זומן המבקש לישיבת שימוע נוספת ב-15.9.13, ולטענת המשיבה, הסבריו של המבקש להתנהלותו באשר להחתמת כרטיס, היו שאם סיים את עבודתו, אז מותר לו לצאת ממקום העבודה (עיין עמ' 2, ש' 19 לפרוטוקול). לטענת המשיבה, הזימון לשימוע הנוסף נעשה בשיחה בעל-פה. המשיבה אף טענה, כי המבקש לא השיב לה תשובות אמיתיות, כאשר נשאל אם יש לו הכנסות אחרות, או עבודה אחרת. המשיבה התייחסה לכך שבעבר בשנת 2008, לפני למעלה מ-5 שנים, נעשה ניסיון לפיטורי המבקש, והמבקש הוחזר לעבודתו בעקבות החלטת בית הדין, והבהירה, כי נסיבות הפיטורים היום שונות, וכי היא מילאה אחר החלטת בית הדין משנת 2008, במלואה. 4. מחומר הראיות שלפנינו, ובשלב לכאורי זה של דיון בסעד זמני, עולות העובדות הבאות: א. המבקש עבד אצל המשיבה למעלה מ-17 שנים - משנת 1997, כאשר הוא מסווג כעובד בניקיון ותפקידו אצל המשיבה היה חצרן; ב. בשנת 2008 נעשה ניסיון לפיטורי המבקש , ובית הדין החליט, כי יש מקום להשיב את עניינו של המבקש לשימוע נוסף לפני הגורמים המוסמכים במשיבה (עיין בהחלטת בית הדין בבש"א 3703/08 מתאריך 15.6.08). באותה החלטה צוין, מפורשות, כי: "...ככל שבינתיים תחליט המשיבה כי כל עובדי הניקיון ובכללם גם המבקש יפוטרו וכי עבודתם תוצא לקבלן חיצוני, לא יהיה מצבו של המבקש שונה ממצבם של כלל עובדי הניקיון". בסופו של דבר, לא נערך למבקש שימוע נוסף והוא לא פוטר בשנת 2008. ג. המשיבה ערכה מכרז לצורך מתן שירותי ניקיון, ונחתם בינה לבין קבלן הניקיון - "חברת שירותים קבלניים בע"מ", חוזה לעניין אספקת שירותי ניקיון; החוזה נחתם בתאריך 17.12.12 (נספח ה' לתגובת המשיבה). במסגרת הסכם זה, איסוף האשפה במכללה המשיבה, הינו בתחום אחריותו הבלעדית של קבלן הניקיון, לרבות ביצוע אותה עבודה שביצע המבקש; ד. לאור הוצאת שירותי הניקיון לקבלן חיצוני, היה מקום, לכאורה, לסיים העסקתו של המבקש עוד בחודש ינואר 2013, ועד המשיבה מר זועבי, אמרכ"ל המשיבה, לא יכול היה לומר לבית הדין, מדוע הפיטורים נעשו רק בחודש ספטמבר 2013, ותשובתו היתה, שבסופו של דבר הוחלט שעבודת המבקש מיותרת. ב"כ המשיבה הסביר, שככלל, המשיבה ממתינה עם החלטות באשר לפיטורי עובדים עד סוף שנת הלימודים, ואינה מפטרת במהלך שנת הלימודים; ה. המבקש הוזמן בכתב לשימוע לתאריך 1.9.13, כאשר ההנמקה במכתב הזימון, הינה היותו נמנה על עובדי הניקיון, ומאחר וכל עובדי הניקיון מלבדו פוטרו, ואין צורך בעבודתו (עיין במכתב מ-25.8.13). בהקשר זה נציין, כי המבקש לא העלה לפנינו טענה אחרת כלשהי, היינו, שעבודת הניקיון לא הופרטה, או כי נותר עובד ניקיון אחר כלשהו, המבצע את עבודתו אצל המשיבה; ו. בתאריך 1.9.13 נערך למבקש שימוע בו נכחו גם נציגי ועד העובדים. במהלך השימוע הובהר, כי אין צורך בהמשך עבודתו כחצרן , וכן נאמר, כי אין למשיבה תפקיד אחר להציע למבקש, הגם שהמבקש טען, כי ניתן להעבירו לעבודה אחרת. המבקש גם נשאל אם יש לו עבודה נוספת והשיב, כי אין לו עבודה נוספת; ז. לאחר השימוע מ-1.9.13, הועלו כנגד המבקש טענות נוספות על כך שהחתים כרטיס בסוף יום עבודה, בשעות מאוחרות, כאשר יצא קודם לכן ממקום העבודה, נעדר מספר שעות, ולא החתים כרטיס ביציאתו, כך שכל השעות, לרבות שעות היעדרותו נחשבו לו, לכאורה, כשעות עבודה. אין מחלוקת, כי המבקש לא זומן בכתב לשימוע נוסף, וקיימת מחלוקת בין הצדדים, האם המבקש זומן לשיחה מבלי שנאמר לו לצורך מה הוא מוזמן, או שנאמר לו, כי הוא מוזמן להמשך שימוע בכל הקשור בהחתמת כרטיסי הנוכחות; ח. בתאריך 15.9.13 נערכה ישיבה נוספת בה נכח המבקש, ובפרוטוקול ישיבה זו צוין שהיא מהווה המשך לשימוע מ-1.9.13. המבקש נשאל מהן שעות עבודתו, והשיב כי אין לו שעות עבודה. המבקש הופנה לכרטיסי הנוכחות שלו במספר תאריכים בחודש 8/13, בהם הוא מחתים כרטיסי נוכחות בכניסתו, יוצא מהעבודה לאחר כשעה וחצי של נוכחות, חוזר לאחר שהייה של למעלה מ-3 שעות מחוץ לתחומי המשיבה, ומחתים כרטיס כאילו רק באותה עת עזב את מקום העבודה במשיבה. המבקש לא הכחיש כי עשה זאת. טענות בא כוחו, במעמד הדיון לפנינו, היו כי המדובר במקרים ספורים בלבד, וכי קיימים אנשים נוספים שעושים כך. המלצת ועדת השימוע היתה, לפטר את המבקש, תוך תשלום הודעה מוקדמת, ושחרור הסכומים שהצטברו לזכותו במרכיב התגמולים והפיצויים. בתאריך 22.9.13, נמסרה למבקש ההודעה על פיטוריו; ט. עמדת ועד העובדים בעניינו של המבקש היתה, כי ניתנה הסכמת הועד לפיטורים, מאחר והתגלה שהמבקש מעל באימון, נעדר ממקום העבודה שעות רבות והגיע לאחר מכן להחתים כרטיס. הועד ציין, כי הסכים לפיטורים בתנאי שישולמו למבקש הפיצויים (נציין, כי ככל הנראה נפלה טעות בתאריך בו הודפסה תגובת הוועד, והכוונה ל-27.10.13, ולא 27.9.13, שכן תגובת הועד מתייחסת להחלטת בית הדין מ-22.10.13). 5. סעד האכיפה, הינו סעד שבשיקול דעת. בענייננו, וגם אם יוכח כי נפלו פגמים בהליך השימוע של המבקש, הרי למעשה, אין מחלוקת, כי עבודת הניקיון במכללה המשיבה הופרטה, וכי למעשה, אין צורך יותר בעבודתו של המבקש כחצרן. ב"כ המשיבה הצהיר, כי אין בכוונת המשיבה לקבל מאן דהוא אחר כחצרן במשיבה. עוד ובנוסף נציין, כי המבקש אינו מכחיש שהחתים כרטיסי נוכחות לאחר שעזב את מקום העבודה למספר שעות, וחזר רק על מנת להחתים כרטיס. בנסיבות אלה, ולאור השיקולים הנשקלים בעת נתינת סעד זמני (ובעניינו המדובר בצו עשה זמני, ולא צו מניעה), איננו סבורים, כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו של המבקש. אשר על כן, דין הבקשה למתן צו סעד זמני - להידחות. 6. התיק העיקרי נקבע לדיון מוקדם לתאריך 24.4.14 בשעה 09:00. 7. המשיבה תגיש כתב הגנתה בתוך 30 יום. ביטול פיטוריםפיטוריםצוויםצו עשה