נטען כי הוועדה לא הסבירה מדוע העדיפה את פריט ליקוי 35, שהוא כללי, על פני פריט ליקוי 48, שהוא ספציפי מכיוון שהמערערת סובלת מכאבים בשתי הברכיים קיימת אי יציבות אשר כלל לא נבחנה על ידי הוועדה. יש להורות על החזרת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: פריט ליקוי 35 הינו סעיף סל, אשר בא להיטיב עם נפגעים אשר לכאורה סובלים מהגבלה או מהשפעה על כושר הפעולה הכללי, ושלא ניתן לקבוע בעבורם דרגת נכות על פי סעיף ספציפי. ב"כ המערערת לא הפנה לתת סעיף ספציפי בפריט ליקוי 48, המתייחס לאי יציבות, קשיון והגבלה בכיפוף - כאשר כל אלו לא קיימים אצל המערערת. מכאן, שהוועדה היטיבה עם המערערת עת הפעילה את פריט 35. הוועדה לא מצאה הגבלה בתנועות, כך גם לא מצאה אי יציבות בברכיים. ב"כ המערערת לא המציא כל מסמך רפואי התומך בטענתו בדבר אי יציבות בברכיים. לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ועל כן יש לדחות את הערעור. החלטת הוועדה -דיון ומסקנות: א. מאחר וב"כ המערערת צמצם את הערעור לטענות סביב הברכיים אתייחס להלן אך ורק לטענות ככל שהן קשורות לברכיים בלבד. ב. מטיעוני ב"כ הצדדים עולה כי מקום בו ניתן לקבוע אחוזי נכות בהתאם לפריט ליקוי ספציפי הרי יש לעשות כן. בעוד שב"כ המערערת סבור כי הוועדה הייתה מחויבת לקבוע אחוזי נכות על פי פריט ליקוי 48, ב"כ המשיב סבור כי הוועדה הטיבה עם המערערת עת בחרה לקבוע אחוזי נכות בהתאם לפריט 35 לרשימת הליקויים זאת מאחר ולא עלו כל ממצאים המצדיקים קביעת אחוזי נכות בהתאם לפריט ליקוי 48. ג. בפרוטוקול הוועדה מיום 5.2.13, צוינו הממצאים שלהלן: "מתהלכת תוך שימוש בקב ביד ימין. בשכיבה תנועות מפרק ברך ימין מלאות ותקינות, קרקוטים מועטים. ברך שמאל לאחר החלפת המפרק צלקת באורך 7 ס"מ בצד פנימי של הברך וכיפוף אפשרי 95 מעלות, מבחן הרמת רגל ישרה אפשרי 85 מעלות דו צדדי. עוברת משכיבה עם ברכיים ישרות לישיבה מלאה ללא כל קושי..." ד. מעיון בפריט 48 (2) לרשימת הליקויים, עולה כי ניתן לקבוע דרגת נכות בגין הברך על פי מספר מדדים והם: אי יציבות צדדית קשה, אי יציבות אחורית קדמית עם התעקמות הברך תחת כובד משקל הגוף, קשיון נוח, קשיון לא נוח, הגבלה בתנועות הכיפוף והגבלה ביישור. ה. מעיון בממצאי הוועדה אכן לא ברור אם כל המדדים שפורטו בסעיף 48(2) לרשימת הליקויים נבדקו על ידי הוועדה. כך למשל, אומנם מקביעת הוועדה עולה כי זווית הכיפוף של ברך שמאל אכן נבדקה והיא עומדת על 95 מעלות, לא ברור אם זווית הכיפוף של ברך ימין נבדקה. לא זו אף זו, לא ברור אם המערערת אכן סובלת מאי יציבות כלשהי או מקשיון נוח או לא נוח וזאת חרף קביעת הוועדה כי המערערת מתהלכת תוך שימוש בקב ביד ימין. ו. לפיכך, החלטת הוועדה לבחור בסעיף ליקוי כללי (פריט ליקוי 35) ולא בפריט ליקוי ספציפי (פריט 48(2)) לתקנות מבלי לנמק מדוע בחרה לעשות כן, מצדיק החזרת העניין לוועדה כדי שתנמק את החלטתה בהתאם. בהקשר זה, אציין כי לא שוכנעתי שהוועדה "נעולה בדעתה" ועל כן אינני סבור כי יש מקום להעביר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש. לסיכום: לאור כל האמור לעיל ולמען הסדר הטוב, הנני מורה בזאת על החזרת עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב על מנת שתערוך למערערת בדיקה קלינית, תעיין בפריט ליקוי 48(2) לרשימת הליקויים ותבהיר אם יש מקום לקבוע לה אחוזי נכות בהתאם לפריט ליקוי זה שהנו כאמור פריט ליקוי ספציפי. ככל שהוועדה תהיה בדעה כי יש להותיר את קביעתה על כנה, קרי קביעת אחוזי הנכות בהתאם לפריט ליקוי 35 לרשימת הליקויים, עליה לנמק זאת. החלטת הוועדה כאמור תהיה מנומקת וברורה. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 7. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. רפואהועדה רפואית