הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. בפסיקה נקבעו שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין אם לאו: האחד הוא סיכויי ההצלחה של המבקש, והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב. כן נפסק כי טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר נכונותו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת בראיות. באשר לסיכויי הערעור נציין כי טענות החברה באשר לזיקה הפוליטית של מר זעפרני לשר התחבורה ראויות לבירור. בענין זה נסמך בית הדין , בין היתר, על מסקנות שהסיק בית הדין מהנסיבות העובדתיות הבאות: מודעת אבל שפורסמה באתר "ליכודניק" אשר הופנתה לאחיו של מר זעפרני בשל פטירת אח אחר; היתר שקיבל האחיין של מר זעפרני ממשרד התחבורה לשמש סוחר רכב מורשה; זיקה של מר זעפרני, המכהן כמשנה למנכ"ל של סוכנות נסיעות גדולה, למשרד התחבורה. במסגרת הודעת הערעור חולקת החברה על מסקנות בית הדין מנסיבות אלה, ובכלל זה נטען כי ההיתר שניתן לאחיין היה טרם כהונת שר התחבורה וכי סוכנות הנסיעות כלל לא נוגעת למשרד התחבורה אלא לכל היותר - למשרד התיירות. עוד נטען כי בית הדין לא שקל את העובדה כי מינויו של מר זעפרני כדירקטור קיבל את אישור הרשות, אשר בוחנת גם את ענין הזיקה הפוליטית. בשלב זה אין צורך להכריע בטענות. טענות החברה בענין זה אכן ראויות לבירור. יחד עם זאת נזכיר כי בית הדין גם נסמך על התרשמותו ממר זעפרני - ובכגון אלה ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב, וכן על הקביעה כי ההחלטה על מיניו של מר בן לולו עוטפת את שיקולי הדירקטוריון בשיקולים פוליטיים. מעבר לאמור נזכיר כי לפי הנחיות הרשות, הנסמכות על חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, "סטייה של הדירקטוריון מהמלצת ועדת האיתור, או אי-אימוצה, יכול שתיעשה בנסיבות חריגות ביותר, כגון אם ראה הדירקטוריון פנם או קושי בעבודת ועדת האיתור". כך שלכאורה מסקנות בית הדין האזורי בדבר העברת נטל ההוכחה לכשרות ההחלטה לא בהכרח מוגבלות לענין השיקולים הפוליטיים. יחד עם זאת וחרף הדברים, אין לקבוע כי סיכויי הערעור לא קיימים. בנסיבות אלה יש למאזן הנוחות משקל מהותי בהחלטתנו. בבחינת מאזן הנוחות אנו מביאים בחשבון כי למשיב שזכה בדינו יש אינטרס בר הגנה להכנס לתפקידו כמה שיותר מהר, ודאי נוכח הזמן שחלף מאז החלו ההליכים למינוי המנכ"ל. יתרה מזאת, יש ליתן משקל לחששו של המשיב כי לא יוכל להמשיך ולהמתין למינוי. במקרה שכזה , אמנם ניתן ליתן למשיב סעד חלופי בדמות פיצוי כספי, אך האינטרס הציבורי במיגור התופעה של מינויים פוליטיים עלול להינזק וגם אינטרס זה יש להביא בחשבון מאזן הנזקים. מאידך גיסא, ברי כי מינויו של המשיב למנכ"ל, אם יתקבל ערעור החברה, עלול לטלטל את החברה מבחינה ניהולית - החלפת המנכ"לית הזמנית במשיב, ולאחר מכן החלפת המשיב במנכ"ל זמני אחר. מדובר בנזק שאינו ניתן לכימות. על רקע מאזן הנזקים נציין כי המשך הליכי האישור למינוי המשיב (אישור הרשות ולאחר מכן אישור השר) עדיין לא יוצרים, לכשעצמם, מעשה בלתי הפיך. ודאי משטרם ידוע מה תהיה החלטתם. בנסיבות אלה ומשלא מן הנמנע כי הליכי האישור יארכו עוד פרק זמן מהותי, לא רצוי לעכבם ובכך להגדיל את נזקו של המשיב היה והערעור ידחה. לפיכך, אנו סבורים כי בעיקר בשים לב למאזן הנזקים אין לעכב את המשך הליכי אישור המינוי של המשיב, אך להורות שככל שיושלמו הליכי המינוי של המשיב, לא יצא המינוי אל הפועל - וזאת עד להחלטה אחרת של בית דין זה. במקביל יקבע הדיון בערעור למועד קרוב. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 18 לעיל. אין צו להוצאות. ביצוע פסק דיןהלכה מחייבתעיכוב ביצוע