בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר יוסי עבאדי ומר יהודה ברקן; ס"ע 20078-10-11) מיום 14.10.13, בו חויבה המבקשת לשלם למשיב יתרת פיצויי פיטורים בסך 75,666 ₪ וכן הוטלו עליה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪. הרקע לבקשה: 2. המשיב הועסק כשומר בבית הספר הפרטי "אלקליריקיה" - סמינר סנט ג'וזף בנצרת, שבבעלות הבישופות היווניות קתולית (להלן - המבקשת) החל מיום 1.9.1990. ביום 14.10.10 פוטר המשיב מהעבודה, לטענתו, בזמן שהותו בחופשת מחלה, ממניעים זרים וללא שימוע, וחרף תפקודו הטוב והתקין. לפיכך תבע המשיב פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עוגמת נפש. עוד עתר המשיב לתשלום יתרת פיצויי פיטורים בכל הנוגע לסכום שהופקד בקרן "מבטחים" עבור פיצויי פיטורים בלבד, וללא סכומי התגמולים. המבקשת טענה בכתב ההגנה כי המשיב אינו זכאי לתשלום פיצוי כלשהו, שכן נערך לו הליך שימוע כדין ולאחריו הוא פוטר מטעמי צמצום, עקב העדר הצורך במשרתו. עוד נטען כי לאחר פיטוריו, המשיב קיבל את מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לו ושוחררו עבורו הכספים שנצברו ב"מבטחים" וכן ניתן לו תשלום נוסף בסך של 11,200 ₪. לטענת המבקשת הובאו בחשבון כל הכספים שהופרשו לקרן הפנסיה מבטחים (פיצויים ותגמולים), וזאת בהתאם לאישור שר העבודה מיום 21.2.1996 בדבר תשלום לקופת תגמולים במקום פיצויי פיטורים; אישור שהוצא מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן - הצו). 3. בפסק הדין מושא הבקשה שלפני התקבלה תביעת המשיב בחלקה. התביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין נדחו מן הטעם שהוכח שהתקיים הליך שימוע במהלכו ניתנה למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו; עוד נקבע כי ההחלטה על סיום עבודתו של המשיב, בעקבות העברת שירותי השמירה בבית הספר לחברה המספקת שירותים, היתה החלטה לגיטימית שניתנה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעביד; נדחתה טענת המשיב כי פוטר בתקופת מחלה מן הטעם שלא הוכח דרך האישורים הרפואיים שהוא שהה באותו מועד בחופשת מחלה. תביעת המשיב להשלמת פיצויי פיטורים התקבלה ונקבע כי בשל כך שהמשיב היה שומר של בית הספר ולא עובד הוראה, הצו לא חל על המשיב. ולכן הוא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים. לאור התוצאה, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪. 4. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפני. להשלמת התמונה אציין כי בהחלטתי מיום 21.11.13 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד למתן ההחלטה בבקשה. הבקשה וטענות הצדדים: 5. במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי סיכויה לזכות בערעור גבוהים. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי יש להביא בחשבון כל הסכומים שהופקדו במבטחים (פיצויים ותגמולים) בהתאם לצו ולא רק את הסכומים שהופקדו בגין פיצויי פיטורים, כטענת המשיב; הצו מתייחס ל"תשלומי המעביד" כמקשה אחת, ללא הבחנה בין פיצויים לבין תגמולים; לשון הצו ברורה ואינה נתונה לפרשנות, שכן הצו חל על כל עובדי המוסד החינוכי ללא הבחנה בין עובד הוראה לבין מי שאינו עובד הוראה; באישורי מבטחים נרשם מפורשות שהם לצורכי חישוב פיצויי פיטורים והדו"ח עליו הסתמך בית הדין אינו לצורכי חישוב פיצויים; בית הדין לא הביא בחשבון את ההפרשה הנוספת למבטחים בסך של 5,080 ₪ שבמועד הנפקת הדו"ח מבטחים טרם עודכנה ברישומיה ולכן טעה בית הדין בקובעו כי במועד סיום עבודת המשיב הצטבר לטובתו סך של 49,400 ₪ בגין פיצויי פיטורים; ביצוע פסק הדין יהווה תשלום כפל של הזכויות הפנסיוניות של המשיב ב"מבטחים", לאחר שמלוא הכספים שנצברו לטובתו כבר שוחררו; לעניין תחולת הצו ניתן להסתמך על הפסיקה בעניין תמר אסתר, בו נקבע, בין היתר, כי אין לחריג עובד מסוים מתחולת הצו, שעה שזה חל על יתר עובדי אותו מעסיק, אך בשל תפקידו השונה במעסיק; לחלופין, גם אם הצו חל על מורים בלבד, הרי שהצדדים פעלו במשך למעלה מעשרים שנה במהלך כל תקופת ההתקשרות ביניהם מתוך הסתמכות על תחולתו; תוצאת פסק הדין מביאה להתעשרות המשיב שלא כדין על חשבונה של המבקשת, כך שהוא מקבל את פיצויי הפיטורים בהתעלם מהוראות הצו, בעוד שהוא היה זכאי להפרשות לקרן הפנסיה מכוח הצו. 6. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לטענת המבקשת, קיים חשש ממשי שאם יבוצע פסק הדין ותשלם למשיב את הסכום הפסוק ולאחר מכן יתקבל הערעור, לא תהיה באפשרותה להיפרע מן המשיב. בקשר לכך נטען כי בהליך בבית הדין האזורי המשיב טען כי בעקבות פיטוריו מצבו הכלכלי נהיה בכי רע והוא לו מסוגל להמשיך להתפרנס בשל גילו ומצבו הבריאותי הלקוי. עוד טען המשיב כי כתוצאה מהפיטורים נגרמו למשפחתו נזקים כלכליים בלתי הפיכים בהיותו המפרנס העיקרי במשפחה. בנוסף נטען כי המשיב מתקיים מפנסיה נמוכה וסובל מבעיות בריאות קשות. 7. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין. לטענתו, סיכויי הערעור הינם קלושים, שכן פסק הדין מנומק ומפורט כראוי ואין כל הצדקה להתערב בו. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי מאישור מבטחים שהוגש לבית דין קמא עולה כי המבקשת דיווחה על המשיב תחת מקצוע מורה אולם אין חולק שהוא לא היה מורה או עובד הוראה, ומשכך אין ספק שהצו לא חל עליו. עוד נטען כי פסק הדין עשה צדק עם המשיב והתייחס אליו כאל מרבית העובדים בענפים השונים במשק שגם לגביהם ההפרשות למבטחים על חשבון התשלומים לא באות על חשבון הפיצויים. עוד צויין כי טענות המבקשת בדבר מצבו הכלכלי נטענו בעלמא ללא ראשית ראיה לכך. 8. בתשובה לתגובת המשיב חוזרת המבקשת על טענותיה בבקשה. הכרעה: 9. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד - סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והשני - שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה. 10. לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה בחלקה בלבד. ואסביר: באשר לסיכויי הערעור - טענות המבקשת באשר לתחולת הצו שלא על עובדי הוראה - הן ככלל והן במקרה זו בו הפרשות לזכות המשיב נעשו לאור הצו, ראויות להתברר. גם באשר לפסיקת ההוצאות - כלל מדובר בעניין הנתון לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ונטיית ערכאת הערעור היא שלא להתערב בו. יחד עם זאת ברור כי סיכויי הערעור לגביהן מושפעים מסיכויי הערעור באשר להשלמת פיצויי הפיטורים. באשר למאזן הנוחות - למרות שטענות המבקשת בדבר מצבו הכלכלי של המשיב לא נסמכות בראיות חדשות, המשיב לא הפריך את הטענות ולא הציג מסמכים מעודכנים המצביעים על כך שמצבו הכלכלי יציב וכי ביכולתו להשיב את הסכום הפסוק אם יתקבל הערעור. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי מדובר בעיכוב זכות סוציאלית שהמשיב היה זכאי לקבלה לפני למעלה משלוש שנים. 11. בנסיבות אלה, ותוך עריכת איזון בין השיקולים השונים החלטתי להעתר לבקשה באופן חלקי, כך שיעוכב תשלום מחצית הסכום שנפסק כהשלמת פיצויי פיטורים וכהוצאות משפט (להלן - הסכום המעוכב). עיכוב הביצוע החלקי יהיה בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית הדין את הסכום המעוכב או ערבות בנקאית בגובה הסכום המעוכב, וזאת תוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה. 12. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 11 לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.עיכוב ביצוע