נקבע כי אין המדובר במחלת הסוכרת אלא בהפרעה במשק הסוכר 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נכות כללית, מיום 25.6.2013 אשר קבעה למערער 19% נכות רפואית, החל מיום 1.4.2012. 2. ביום 22.1.2014 התקיים דיון, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות. 3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער: א. הוועדה לא התייחסה למספר מחלות מהן סובל המערער כגון: סוכרת, הגבלה בתנועות הגב, ליקויי הראיה ותלונותיו במישור הפסיכיאטרי. ב. חרף העובדה כי המערער זקוק למכשיר שמיעה, בחרה הוועדה לקבוע לו 10% נכות בלבד, ללא כל הסבר על אף שבוועדה לעררים מיום 7.5.2004 נקבעו למערער 25% נכות בגין ליקוי שמיעה, כנ"ל בוועדה מדרג ראשון מיום 11.12.2003. ג. טעתה הוועדה לעררים עת קבעה דרגת נכות בעבור קרסול רגל ימין על סמך פריט 48(3)(א) שכן וועדות קודמות שהתכנסו בעניינו של המערער קבעו לו אחוזי נכות בתחום האורטופדי על ידי הפעלת פריט ליקוי 35. ד. בעקבות תאונת עבודה שעבר המערער ברגל שמאל, נקבעו לו בעבר 15% נכות מעבודה ומצבו היום רק הולך ומחמיר. באשר לרגל ימין המערער זקוק למקל לצורך הליכה. ה. הוועדה הייתה מחויבת על סמך ההגבלות ברגליים, לקבוע אחוזי נכות בהתאם לפריט 35(1)(ד) לרשימת הליקויים. ו. המערער סובל מכאבי ראש והוועדה בחרה שלא לקבוע אחוזי נכות בגין כך, על אף שבוועדה קודמת מיום 3.5.2004 נקבעו למערער 10% נכות בגין כאבי ראש. ז. יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש ולחייב את המשיב בהוצאות משפט ריאליות. 4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: א. באשר לסוכרת - הוועדה קבעה באופן מפורש שאין המדובר במחלת סכרת אלא בהפרעה במשק הסוכר, דבר המזכה בנכות בשיעור 0% לפי פריט הליקוי 4(1). מדובר בקביעה רפואית מובהקת שאין כל מקום להתערבות בה. ג. באשר לטענות לעניין הגב - הוועדה ציינה באופן מפורש שתנועות הגב חופשיות ומלאות, לפיכך משנמצא שהתנועות מלאות, הרי שברור שאין נכות ואין כל עילה להתערבות בית הדין בנקודה זו. ד. באשר לעיניים - הוועדה קבעה שאין נכות עינית. המסמך הרפואי אליו מפנה המערער מצביע על חדות ראיה של 6/6 בשתי העיניים. אין כל עילה להתערבות בית הדין הנכבד, גם בנקודה זו. ה. באשר לתחום הנפשי - מדובר בטענה רפואית והמערער לא הצביע על טעות משפטית. ו. באשר לטענות לעניין השמיעה וקרסול ימין, אין בהן כדי להצדיק את התערבות בית הדין. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המערער התלונן על ליקוי שמיעה, בעיות בקיבה, קושי בהליכה, סחרחורת וכן מחלת סוכרת. גם במסגרת הערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון, פירט המערער את המחלות מהן הוא סובל. ב. לאחר שהוועדה בדקה את המערער, ציינה בממצאיה כדלקמן: "הוועדה עיינה בחוות דעת א.א.ג, ד"ר גולדשר מ- 7.2.2013 לפיה הומלצו 10% בגין ליקוי שמיעה ו- 10% בגין רעשים באוזניים. בחוות דעת רופא עיניים ד"ר פיינר מ- 7.2.2013, בה נקבע כי אין נכות עינית. בחוות דעת פסיכיאטרית ..... מ- 4.7.2013 בה נקבע כי אין נכות פסיכיאטרית. הוועדה מאמצת חוות הדעת הנ"ל. פנימית: על פי המסמכים שבתיק סובל ממחלה פתטית ב- 6/13 עבר אנטרוסקופיה בגלל כאב בכיב הבטן. נמצא בקע ... קטן ודלקת קלה.... ... קיימת אבחנה של סוכרת מ- 2009. אין כל תיעוד של סיבוכים או טיפול תרופתי. לדבריו מזה חודש נוטל טיפול על ידי כדורים, אולם בבדיקת המוגלובין וסוכרת מ- 12/12, 6.7. לאור האמור לעיל לא מדובר באבחנה של סוכרת אלא בהפרעה במשק הסוכר, מה שמזכה ב- 0% נכות לפי סעיף 4(1). .... לא ניתן לקבל את האבחנה של פולינוירופטיה סוכרתית וזאת בהעדר אבחנה של סוכרת ובהעדר כל ממצאים כפי שמפורט בבדיקה הנוירולוגית ... אין עדות קלינית לנוירופטיה פריפרית ואינו מתלונן בגין זה". עיננו הרואות כי הוועדה הייתה מודעת לרישום בתיקו הרפואי של המערער, שם צוין כי הוא סובל ממחלת הסוכרת החל מאוקטובר 2009. בהקשר זה הוועדה הייתה בדעה כי אין המדובר במחלת הסוכרת אלא בהפרעה במשק הסוכר. הגם שהוועדה שציינה כי נמסר לה מפי המערער שהוא מקבל טיפול באמצעות כדורים, בחרה שלא להתייחס לטענה זו והתמקדה בבדיקת ההמוגלובין משנת 2012 ועל סמך בדיקה זו הגיעה למסקנה כי המערער סובל מהפרעה במשק הסוכר. הנני סבור כי בנסיבות העניין ובשים לב לטענת המערער כי הוא נוטל טיפול תרופתי, היה ראוי כי הוועדה תבקש מהמערער שימציא לה תיעוד נוסף מהרופא המטפל באשר לכדורים אותם הוא נוטל לצורך טיפול במחלת הסוכרת כפי שטען בפניה. ג. באשר לתלונות המערער בדבר ההגבלה בגב, אציין כי המערער נבדק על ידי האורטופד בוועדה ובמסגרת ממצאי הבדיקה צוינו, בין השאר, הדברים שלהלן: "תנועות הגב התחתון - חופשיות ומלאות". המערער ציין במסגרת הערעור כי הוועדה התעלמה מממצאי בדיקת CT מיום 28.9.2011 אשר מצביעה לטענתו על בעיה קשה מאוד ב- 4 חוליות שונות בגב. אקדים ואציין כי בדיקת ה- CT אכן הונחה בפני הוועדה ואף הוזכרה באופן מפורש בסעיף ו' לפרוטוקול. הוועדה לא התייחסה לבדיקה זו, על אף שעולים ממנה, לכאורה, ממצאים המחייבים התייחסות מפורשת של הוועדה. לפיכך, לאור בדיקת ה- CT מיום 2.10.2011 הכוללת ממצאים שונים, היה ראוי כי הוועדה תתייחס אליהם וזאת בשים לב לתלונות המערער בדבר כאבי גב תחתון. באשר לנכות בשתי הרגליים, המערער טען בהקשר זה כי נקבעו לו בעבר 15% נכות בשל הפגיעה ברגל שמאל בעקבות תאונת עבודה שהתרחשה בשנת 1993 וכן הוסיף וציין כי הוא זקוק למקל הליכה בעקבות הברגים ברגל ימין. המערער הוסיף כי הוועדה עצמה הגיעה למסקנה כי קיימת הגבלה ניכרת בתנועות כך שהייתה אמורה לקבוע אחוזי נכות בהתאם לפריט 35(1)(ד). מעיון בפרוטוקול עולה כי אכן הוועדה הגיעה למסקנה כי קיימת הגבלה קלה בתנועות קרסול ימין וזאת בהשוואה לרגל השנייה. הוועדה הוסיפה וציינה כי ניתן למשש ברגים בצד הפנימי של קרסול ימין. בהקשר זה ובשים לב לטיעוני המערער, לא ברור איזה בדיקות נערכו לצורך בדיקת המוגבלות בקרסוליים שכן מלבד כיפוף קרסול ימין, הוועדה לא פירטה את ממצאי ופרטי בדיקתה בקשר לרגל שמאל. פירוט הממצאים מתבקש הן לאור העובדה כי החלטת הוועדה צריכה להיות מנומקת וברורה והן בשים לב לטענת המערער כי נקבעו לו בעבר אחוזי נכות בגין שני שברים ברגל שמאל. ד. באשר לטענות המערער לעניין הליקוי בעיניים, הוועדה ביקשה וקיבלה חוות דעת של רופא עיניים בטרם החליטה לקבל את מסקנותיו. מעיון בממצאי הבדיקה בפני רופא העיניים, עולה כי חדות הראיה בכל עין הינה 6/9 וכי אין נכות עינית. המערער הפנה במסגרת הערעור למכתבו של רופא העיניים ד"ר עבאסי ענאן (נספח א' 28). מעיון במכתב הנ"ל עולה כי חדות הראיה של המערער בשתי העיניים הינה 6/6. מעבר לכך לא ברור מדוע לדעתו של המערער הוועדה הייתה מחויבת להתייחס ספציפית למסמך זה, שכן אין המדובר בחוות דעת. לפיכך משלא הפנה המערער לטעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה אשר אימצה את חוות דעתו של רופא העיניים מטעמה, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהקשר זה. ה. באשר לנכות במישור הפסיכיאטרי, כפי שצוין לעיל, הוועדה בחרה לאמץ את חוות הדעת הפסיכיאטרית מיום 4.7.2013. מעיון בחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי המערער הופיע בפני המומחה אשר ציין בין היתר כי: "המערער לא נמצא בטיפול פסיכיאטרי ..." זאת לאחר שהמומחה ערך למערער בדיקה קלינית. ב"כ המערער ביקש להפנות לנספח ג' 4 לערעור. מעיון באותו נספח המתעד ביקור אצל הפסיכיאטר ד"ר X צוין באופן מפורש במסגרת הממצאים: "מצב כללי טוב, ללא סימני מחלה פסיכיאטרית". לפיכך, לא ברור מטיעוני המערער מה הטעות המשפטית שנפלה בהחלטת הוועדה המצדיקה את התערבות בית הדין. ו. לגבי ליקויי השמיעה, הוועדה קבעה את מסקנותיה לאחר שקיבלה לידיה חוות דעת א.א.ג של ד"ר גולדשר מיום 7.2.2013. המערער מלין על כך שבוועדות קודמות שהתכנסו בעניינו ביום 7.5.2004 וביום 11.12.2002, נקבעו לו אחוזי נכות בגין ליקויי השמיעה בשיעור של 25% לפי פריט 72(1) לרשימת הליקויים. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה קיבלה את מסקנותיו של ד"ר גולדשר אשר התבסס על בדיקת שמיעה מיום 24.4.2012. מבדיקת השמיעה עולה כי קיים ליקוי שמיעה דו צדדי מימן 25 דציבל, ואילו משמאל 40 דציבל. לפיכך, ועל סמך תוצאות הבדיקה החליט המומחה לקבוע למערער 10% נכות בהתאם לפריט 72(1)(3)(ה). לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הוועדה בהקשר זה המבוססת על בדיקת השמיעה. טענת המערער כי בעבר נקבעו לו 25% נכות, איננה רלוונטית שכן קביעות אלה היו בשנים 2002 ו- 2004 ומאז לא ברור אם מצב שמיעתו של המערער החמיר או השתפר. יתרה מזו מעיון בפרוטוקול מיום 7.2.2013, עולה כי המערער עבר ניתוח באוזן שמאל בבית חולים צרפתי בנצרת, כך שלכאורה לא ניתן לקבוע כי מצבו של המערער החמיר או שנותר על כנו מאז 2002 ו - 2004. לכן בשים לב לאמור בהחלטת המומחה ומאחר ומדובר בהחלטות שנתקבלו לפני כעשור, ומשלא הפנה המערער למסמך רפואי המחייב התייחסות מפורשת של הוועדה, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. לא זו אף זו, לא ברור אם ההחלטות מהשנים 2004 ו- 2002 הונחו בפני הוועדה אם לאו. ז. באשר לכאבי הראש, אכן המערער התלונן בפני הוועדה על סחרחורות. מעיון בפרוטוקול הוועדה לא מצאתי התייחסות מפורשת ומפורטת לתלונות המערער בקשר לכך. ח. באשר להרכב הוועדה אציין כי לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המערער להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב חדש, מאחר ולא התרשמתי כי הוועדה נעולה בדעתה. 6. סיכום: לאור כל האמור לעיל, הנני מורה בזאת על החזרת עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: א. תזמן את המערער לפניה לאחר שיצטייד במכתב מהרופא המטפל, הכולל את התרופות אותם הוא מקבל בשל מחלת הסוכרת, אשר לטענתו הוא סובל ממנה ותשקול קביעת אחוזי נכות בגין מחלה זו. ב. תעיין בבדיקת CT מיום 2.10.2011 ותקבע אם אין מקום לקבוע למערער אחוזי נכות בגין הממצאים העולים מבדיקה זו. ג. תערוך למערער בדיקה קלינית בשתי הרגליים ותפרט את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול ותבהיר אם אין מקום לקבוע למערער אחוזי נכות נוספים בגין הליקויים להם טוען בשתי הרגליים. ד. הוועדה תתייחס לתלונות המערער באשר לסחרחורות ותבחן אם יש מקום לקבוע אחוזי נכות בגין כך. החלטת הוועדה תהיה מנומקת וברורה. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,250 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 7. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. רפואהסוכרת