נטען כי סיבת השימוע: "חוסר התאמה לתפקיד" אינה נכונה, ולא נערך פרוטוקול לשימוע. השימוע נערך ע"י ברק שהוא צד לעניין וששימש כקטגור, שופט ומוציא לפועל. הסיבה שהועלתה ע"י המשיבה בתגובתה לבקשה, הובלת מזון בניגוד לכללי תברואה, כלל לא נידונה בשימוע ומועלית בחוסר תום לב. כבודו של המבקש וזכותו לשם טוב נפגעה קשות, והודבקה לו תווית של גנב. משכך, יש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לעבודה שכן פיצוי כספי לא יוכל לרפא הפגם החמור והנזק שנגרם למבקש. 21. לטענת המשיבה, המבקש הוציא כ - 100 מנות מזון, שאינן שאריות, אותן בישל במיוחד על מנת להוציא מהמשיבה. לטענת המשיבה, לא נפל פגם בהליך סיום העסקתו של המבקש, למבקש נערך שימוע וניתנו לו הזדמנויות, אותן ניצל, לשטוח טענותיו כנגד סיום העסקתו. מתוך רצון שלא לפגוע במבקש, לא נרשם כי השימוע הינו בגין גניבה, אולם המבקש ידע על מה השימוע, והודה בכך בחקירתו. ההחלטה על סיום עבודת המבקש נבחנה ברצינות ובתום לב ונעשתה לאחר שיקול מעמיק. מכל מקום, טוענת המשיבה כי אין מקום לאכיפת חוזה העבודה, המבקש עבד במשיבה תקופה קצרה של 9-10 חודשים בלבד, ויחסי העבודה התערערו במידה רבה. מאזן הנוחות מחייב דחיית הבקשה. הכרעה 22. עילת פיטורי המבקש, נשוא הבקשה שבפנינו, הינה, כאמור, טענה למעשה גניבה מצד המבקש. מהשתלשלות האירועים, כפי שבאה בפנינו, הרי שטענת הגניבה הלכה והשתכללה עם הזמן. תחילה נטען כלפי המבקש, כי גנב מנות מזון. משהתעקש המבקש כי ברק אישר לו לקיחת שאריות מזון לצורך תרומה (ויודגש, המזון ממילא היה נזרק ע"י המשיבה), הועלתה ע"י ברק הטענה כי: "לא לכך התכוון". במה התבטאה איפוא הגניבה? 23. בהעדר הזמנה מפורטת לשימוע, אשר מעלה את טענות המשיבה כנגד המבקש, נדרשנו לדלות מפי ברק, בעדותו בפנינו, את מהותה של הגניבה לטענת המשיבה. 24. ברק טען בפנינו, כי סבר שהמבקש יוציא עד כ - 50 מנות מזון, כמות דומה לזו שנלקחת מדי יום לתרומה ע"י רפא"ל. לטענת ברק, המוכחשת ע"י המבקש, הוצאה כמות של כ - 100 מנות. ברק העיד בפנינו: "אישרתי לקחת כמו דבורה, אותה כמות, עד 50 מנות לערך. " (עמ' 8 לפרוטוקול). 25. כמו כן, הועלתה טענה נוספת, לפיה לא רק כמות המנות לא תאמה את מחשבתו של ברק אלא שהמבקש לא לקח משאריות המזון שעל פס ההגשה, אלא מזון שכלל לא הוגש לסועדים ברפא"ל (עמ' 8 לפרוטוקול). הטענה השתכללה עוד יותר, משנטען ע"י ברק: "אני טוען שהוא נתן הוראות מיוחדות באותו יום לטבחים. הוא דאג שייצא יותר אוכל... ע"י הנחיה" (עמ' 8-9 לפרוטוקול). וכן: "הוא דאג שייצאו יותר מנות" (עמ' 9 לפרוטוקול). 26. בהמשך בשכלול נוסף של הגרסה, נטען: "זה היה גם אוכל שלא היה בתפריט" "הוא הוציא עופות שלא היו בתפריט לאותו יום" (עמ' 9 לפרוטוקול) 27. כמו כן הועלתה בפנינו טענה, לפיה חל איסור להוציא ולשנע מזון ברכב, כפי שעשה המבקש, בגלל חשש מקלקול המזון, וללא תעודת משלוח. זאת, על אף שמלכתחילה אושר למבקש להוציא מזון בדרך זו ולא התבקשה הכנת תעודת משלוח, כפי שאישר גם ברק בחקירתו (עמ' 8 לפרוטוקול). ברק אישר בפנינו כי עניין זה לא הועלה בשימוע (עמ' 11 לפרוטוקול). 28. מהראיות שבפנינו שוכנענו כי לא נערך למבקש שימוע כדין. המבקש לא זומן כדין לשימוע. בפני המבקש לא נפרשו ולא הוצגו הטענות אותן טוענת כנגדו המשיבה. הזימון היה בגין "חוסר התאמה לתפקיד", ואפילו ידע המבקש שהכוונה לאירוע הוצאת המזון, כפי שהודה, הרי שכלל לא ברור מהן הטענות המדויקות המועלות כנגדו, שכפי שנוכחנו, הלכו והשתכללו. 29. בשיחת השימוע עם ברק לא נערך פרוטוקול. מר דהן שהיה נוכח בשיחה אולם אינו חתום על סיכומה, נמנע מליתן תצהיר, והדבר פועל לחובת המשיבה. לטענת המבקש, המקובלת עלינו בשלב זה, כלל לא התקיים דיון לגופו של עניין וכל שביקש המבקש הוא שיחה עם המנכ"ל. 30. עריכת השימוע על ידי ברק, אשר נקט עמדה בעניינו של המבקש, אינה ראויה. ברק הוא זה אשר בחר להזמין את "תפיסת" הגניבה הנטענת בשער רפא"ל, בנוכחות רבים, ולא לבדוק עם המבקש בעצמו את הרכב באופן יותר דיסקרטי, וברק הוא גם זה החולק על המבקש בשאלת כמות ואופי המנות שהוצאו. 31. אמנם, למבקש ניתנה הזדמנות להעלות טענותיו בשיחה עם המנכ"ל, "השימוע השני", אולם, גם לפני שיחה זו לא קיבל כל הבהרה מהן טענותיה המדוייקות של המשיבה כנגדו בעניין הגניבה הנטענת, למעט הוצאת כמות מנות גדולה מזו אליה ברק "התכוון". 32. טענות המשיבה כנגד המבקש לא פורטו כאמור בהזמנה לשימוע, ובהעדר פרוטוקול, לא ניתן ללמוד על הטענות שהועלו כנגד המבקש אלא מעדויות הצדדים ובדרכים עקיפות, כגון מתמלול שיחתו של המבקש עם מנהלת משאבי האנוש, מרינה, לאחר השימוע. 33. משיחה זו עולה, כי לשיטתה של מרינה למבקש "לא היה אישור להוציא את הכמות אוכל שהוצאת". כזכור, ברק כלל לא ציין מראש מהי הכמות "המותרת", ומס' המנות שהוציא המבקש שנויה במחלוקת. עוד נאמר ע"י מרינה כי ברק אישר להוציא שאריות וכי "הוא לא אישר לבשל אוכל בתחנה ולהוציא". על כך השיב המבקש בשיחתו למרינה כי השיב על טענה זו, כי איננו מבשל בעצמו וכי כמויות המזון המבוקשות הינן לפי מפתחות קבועים ולפי טפסי הזמנה הניתנים לבדיקה. 34. לכאורה, גם בשיחה עם המנכ"ל לא הועלתה כל טענה כי המבקש בישל אוכל שלא היה בתפריט, ובמיוחד עופות, כפי שטען ברק בפנינו. 35. במהלך השיחה עם המנכ"ל הועלה ככל הנראה נושא בישול כמות מזון גדולה מהנדרש, אולם למבקש לא ניתנה ההזדמנות להכין ולהציג ראיות סותרות, וטענותיו כי איננו מבשל בעצמו, כי כמויות המזון הינן לפי מפתחות קבועים וכי קיימים טפסי הזמנה הניתנים לבדיקה, כלל לא נבדקו ע"י המשיבה. 36. כמו כן, לא נבדקה הטענה שהועלתה בפנינו ע"י ברק, כי המבקש נתן הנחיות לטבחים ( למי?) להוציא ולבשל יותר סחורה, לא לפי הכמות המוקצבת מראש. מתמליל שיחה שערך המבקש עם הטבח אבשלום עולה כי מי מהמשיבה כלל לא פנה אליו לבירור "ההנחיה" שנתן כביכול המבקש לבישול כמות אוכל גדולה יותר. ברק אישר בעדותו כי אין לו מושג מי היה אחראי באותו יום על חלוקת האוכל. מהמבקש נמנעה האפשרות לערוך הבירורים ולהוכיח גרסתו בשימוע. 37. המשיבה לא הציגה כל ראיות בדבר כמות המזון שהוצאה, השנויה במחלוקת (30 מנות או 100 מנות), על אף שהמשיבה דאגה כי המבקש ייעצר בשער וייבדק ע"י אנשי הביטחון וקצין הביטחון שהיו עדים לעניין, ויתכן שישנם אף צילומי מצלמות אבטחה היכולות לספק ראיות במחלוקת זו. 38. כבר נפסק, כי "זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה "טקס" גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה..." (ע"ע 1027/01 דר' יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע ל"ו 448). 41. לסיכום, שוכנענו כי למבקש לא ניתנה זכות שימוע כדין. לא נפרשו בפניו באופן ממוקד טענות המשיבה כנגדו באופן המאפשר לו להתמודד עימן כראוי. בנוסף, את "השימוע" הראשון ניהל ברק, הנוגע בעניין, שגרסתו עומדת למול זו של המבקש. אין די בכך כי בישיבה עם המנכ"ל, "השימוע השני" פורטו חלק מהטענות כנגד המבקש, כל עוד אלה לא פורטו מראש ולמבקש לא ניתנה הזדמנות אמיתית להתגונן נגדן. המבקש השיב כמיטב יכולתו על הטענות, אולם לטענותיו, כי ניתן לבדוק את כמויות המזון המבושלות ע"פ טפסי ההזמנה וכי אינו מבשל כלל בעצמו, לא ניתנה התייחסות. כמו כן, לא נערכה בדיקה למי מהטבחים, כנטען, ואם בכלל, הורה המבקש לבשל כמויות גדולות מהנדרש. המשיבה לא נימקה את החלטתה לפטר את המבקש. סיבת הפיטורים הבלתי ברורה מתחזקת בתמליל השיחה עם מרינה, לפיה "אף אחד לא אומר שהמבקש גנב" וכי המבקש מפוטר הואיל ולמשיבה אין לכאורה מקום אחר להצבתו. ההתנהלות כולה מלמדת לכאורה כי המשיבה לא ערכה הליך ראוי, לא שקלה ולא בדקה בכובד ראש את טענות המבקש, במיוחד משמדובר בטענות על גניבה, לא התמודדה מולן ולא נימקה את החלטתה תוך התייחסות לטענות אלו. 42. לנוכח הפגמים שנפלו בהליך פיטורי המבקש כמתואר לעיל, חומרת השפעתם על שמו הטוב של המבקש, סיכויי השתכרותו העתידיים ובשקילת מאזן הנוחות, הרי שנזקיו והפסדיו של המבקש, לרבות הפגיעה הקשה העלולה להיגרם לשמו הטוב כל עוד לא נבדקה לעומקה טענת הגניבה, עולים לאין שיעור על אלה של המשיבה, אם לא יבוטלו בשלב זה פיטורי המבקש. אשר על כן, מקבלים אנו את הבקשה ומורים על ביטול הפיטורים. החלטה זו תעמוד בתוקף עד למתן הכרעה בהליך העיקרי או עד למתן החלטה אחרת, לפי המוקדם. 43. אין באמור כדי לשלול זכותה של המשיבה לרפא את הפגם על דרך עריכת הליך שימוע ראוי מראשיתו, תוך מתן אפשרות למבקש, לאחר פירוט הטענות כנגדו, להוכיח את גרסתו, ולאחר בדיקה שקילה ובחינה של טענותיו ע"י גורם ניטראלי ובתום לב. המשיבה תשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ ללא קשר להליך העיקרי. על המשיבה להגיש כתב הגנה תוך 30 יום. מסמכיםפרוטוקולשימוע