תביעה לאישור הסכם גישור בדרך של תביעה לפסק דין הצהרתי

תביעה לאישור הסכם גישור בדרך של תביעה לפסק דין הצהרתי לפני בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם גישור. ביום 5/1/14 הגישו התובעות "תביעה לאישור הסכם גישור", בדרך של תביעה לפסק דין הצהרתי. על פי הנטען בבקשה, התובעות הועסקו כמורות או כסייעות בנתבעת, עמותה המפעילה גני ילדים. לפי הטענה, כל אחת מחמש התובעות ערכה הסדר כספי עם הנתבעת, הנוגע בין היתר לתשלום עבור קרן השתלמות וביטוח פנסיוני, "אולם בזה לא תם הסכסוך בין הצדדים מאחר ומשרד החינוך ביקש הבהרות מהנתבעת לגבי הסדרי הפשרה שנערכו בין הצדדים" (סעיף 3 לבקשה). 3. מכוח סמכותי לפי תקנה 9(ג) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, זומנו בעלי הדין והמגשרת לבית הדין, כדי ליתן לבית הדין הסברים על הסדר הגישור (החלטה מיום 6/1/14). לבקשת ב"כ התובעות, הוקדם מועד הדיון, שכן בבקשה מיום 6/1/14 נטען כך: "לנתבעת מעוכבים כספים במאות אלפי שקלים חדשים אצל משרד החינוך, אשר הוא זה שביקש לקבל אישור להסכמי הפשרה שנערכו בין התובעת וחברותיה לבין הנתבעת... העיכוב בהעברת הכספים... יגרום לנזק בלתי הפיך לנתבעת, אשר עמלה קשות על מנת להסדיר את ענייניה מול התובעת וחברותיה והן מול משרד החינוך. למעשה אין ביכולת הנתבעת להמתין עד לקיום הדיון כפי שנקבע על ידי בית הדין הנכבד, שכן משמעות הדבר שלא תקבל את הכספים המגיעים לה ממשרד החינוך, דבר שיוביל לקריסתה באופן מיידי". 4. ביום 9/1/14, התקיים לפני דיון במעמד שתיים מהתובעות, בא כוחן, בעלי הנתבעת והמגשרת אשר ערכה הסכם הגישור בין הצדדים. בדיון הבהיר ב"כ התובעות, כי הסכומים נשוא הסכמי הפשרה שולמו לתובעות בין השנים 2010 עד 2012, אולם משרד החינוך מסרב להעביר את הסכומים לעמותה בהעדר גושפנקא של בית הדין לעבודה. 5. לאחר ששקלתי את הבקשה, עיינתי במסמכים שצורפו לה ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. 6. סמכותם של בתי המשפט לאשר הסדרי גישור קבועה בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שעניינו "גישור". הוראת סעיף 79ג לחוק בתי המשפט חלה בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. 7. בסעיף 79ג(ח) לחוק בתי המשפט נקבע כך: "הגיעו הצדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהוגש ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך". 8. תקנה 10 לתקנות הגישור קובעת את הפרוצדורה שבה מוגשת בקשה לאישור הסדר גישור. בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם (תקנה 10(א) לתקנות הגישור). 9. תקנה 10(ב) לתקנות הגישור קובעת כי "בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה". 10. במקרה דנן, צורפו לבקשה חמישה מסמכים שכותרתם "נייר נלווה להסכם הפשרה", נושאי תאריכים שונים: 29/6/10, 30/5/11, 1/9/11 ו- 1/9/12. על כל אחד מהנספחים חתומים התובעות, מנהל הנתבעת ועוה"ד מג'די ח'לאילי. כמו כן, צורף לבקשה הסכם גישור שנערך ביום 1/1/14, היינו למעלה משנתיים לאחר שנערכו הסכמי הפשרה בין התובעות לבין הנתבעת. התובעות אינן חתומות על הסכם הגישור, אלא עורך הדין מג'די ח'לאילי, הנתבעת והמגשרת, עוה"ד אינאם אבריק. 11. הנה כי כן, בניגוד להוראת הדין לא פורטו בבקשה עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור. כך, למשל, לא ברור לבית הדין מהי תקופת העבודה של כל אחת מהתובעות. יש ליתן את הדעת כי בעניין זה טען בא כוח התובעות בדיון, כי חלק מהתובעות עודן מועסקות בנתבעת וחלקן סיימו את עבודתן. אף לא ברור מהי מתכונת העבודה של כל אחת מהתובעות והיקפה. זאת ועוד: על פי הניירות הנלווים להסכם הפשרה, שולמו לתובעות סכומי כסף נכבדים (11,000 ש"ח, 17,000 ש"ח, 23,000 ש"ח, ו- 47,000 ש"ח). בהקשר זה טען ב"כ התובעות בדיון, כי מדובר בתשלום עבור קרן השתלמות וקרן פנסיה בלבד. חרף זאת, למקרא אותם נספחים עולה כי מוזכרים בהם "הפרשי שכר עבודה". ללא פירוט הסכומים להן היו זכאיות התובעות על פי דין, הרי שלא פרושה לפני בית הדין התמונה העובדתית המלאה על מנת לערוך בדיקה מהותית של ההסכם כדי שבית הדין ישקול אם לאשרו, אם לאו. יתרה מזאת: לא צורפו לבקשה תצהירי הצדדים לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. 12. לכל האמור יש להוסיף, כי תקנה 10(ד) לתקנות הגישור מגדירה את המונח "סכסוך", כך: "מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות". בענייננו, הסכמי הפשרה נערכו בין הצדדים בשנים 2010 עד 2012, כך שבמועד הגשת הבקשה לבית הדין, לא קיימת "עילת תביעה" ולא קיים "סכסוך" בין הצדדים. 13. מכל האמור לעיל עולה כי הבקשה, אשר הוגשה כ"תביעה לאישור הסכם פשרה", אינה מכילה כלל את עילת התביעה, העובדות המקימות אותה והסעד המבוקש, כנדרש בתקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. 14. לפיכך, הבקשה נדחית. חוזהגישוריישוב סכסוכיםפסק דין הצהרתי