טענת פגמים בהליך פיטורי קלדנית בית משפט

קלדנית בית משפט טוענת כי בהחלטה על פיטוריה נפלו פגמים המצדיקים ביטול החלטת הפיטורים כמפורט להלן: החלטת הפיטורים נגועה בחוסר תום לב קיצוני שכן היא נבעה מהתנכלות של מזכיר בית משפט השלום, מר X X, אשר התגברה מאז נבחרה המבקשת בחודש 12/2011 לועד הקלדניות בבית משפט השלום. לטענת המבקשת, ממועד זה החלו לצוץ טענות שונות ומשונות כלפיה בדבר חוסר קבלת מרות וטענות נוספות, בניגוד מוחלט להערכה הרבה לה זכתה המבקשת משך שנות עבודתה הרבות עד אז. ההתנכלות של מר X התבטאה בהזמנתה התכופה של המבקשת לשיחות ולבירורים, בהם ננזפה, תוך אכיפה סלקטיבית של החובה להתייצב לעבודה בזמן, בשים לב לכך שהיא הקלדנית היחידה נגדה ננקטו אמצעי משמעת על רקע איחורים וחיסורים, מקום שלטענת המבקשת איחורים וחיסורים של קלדניות בבתי המשפט הם בגדר "ידיעה שיפוטית". כראייה להתנכלותו של מר X הפנתה המבקשת למכתב תלונה של מר בוטלבול מיום 8.2.12 שהופנה לסמנכ"ל בכיר פיקוח בקרה ותיאום בהנהלת בתי המשפט. לטענתה, תלונה זו הוגשה בחוסר תום לב כמשקל נגד לתלונה קודמת שהמבקשת הגישה נגד מר X לאחר שהתקרב אליה ונופף מולה בידו בצורה מאיימת. חוסר תום הלב שדבק בפיטורי המבקשת מתבטא גם בכך שבמהלך "תקופת הניסיון" בת שלושה חודשים שניתנה למבקשת בעקבות השימוע מיום 1.1.14, המבקשת שובצה בבית משפט השלום תחת סמכותו של מר X, ולא בבית משפט אחר במחוז ירושלים, כפי שבקישה. לטענת המבקשת, בשימוע מיום 1.1.14 לא הייתה למשיבה נכונות אמיתית לשמוע בלב פתוח ובנפש חפצה את טענותיה בדבר היעדר יכולתה לעבוד תחת ניהולו של מר X, ואי היעתרות המשיבה לבקשתה להיות מועברת לבית משפט אחר מעידה על היעדר כוונה לתת לה הזדמנות אמיתית להצליח בתקופת הניסיון. בנוסף לכך, המבקשת טוענת כי כוונת המערכת שלא לתת לה הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמה בתקופת הניסיון, עולה מכך שהשופטת שאליה שובצה המבקשת בתקופת הניסיון, יודעה על כך שהמבקשת מצויה בתקופת ניסיון במסגרת הליך של שקילת פיטוריה, והיא אף התבקשה לתעד כל צעד של המבקשת, קטנה כגדולה. זאת ועוד, הכוונה להכשיל את המבקשת בתקופת הניסיון עולה מכך שהשופטת הנדונה ידועה כשופטת בעלת עומס תיקים גבוה במיוחד וכמי שתחלופת הקלדניות אצלה רבה בשל דרישותיה הגבוהות מן הקלדניות, אשר רובן מתקשות לעמוד בהן. החלטת הפיטורים נוגדת את הוראות סעיף 33י(א) לחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957, שכן בשים לב לכך שתחילת ההתנכלות של מר X כלפי המבקשת הייתה עקב בחירתה לועד הקלדניות בבית משפט השלום, הרי שהם "בשל" חברותה בועד עובדים או "בשל" פעילותה בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים. החלטת הפיטורים נוגדת את איסור ההפלייה הקבוע בסעיף 8 לחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שכן איחוריה וחיסוריה, שהיוו נימוק להצדקת פיטוריה, היו מוצדקים שכן הם נבעו ממצבה הרפואי של המבקשת, אשר חולה במחלת אסטמה כרונית. לפיכך פיטוריה על רקע היעדרויותיה מהווים הפלייה מחמת מוגבלותה. לטענת המבקשת, החלטת הפיטורים אינה מאוזנת באשר היא מתעלמת משיקולים לקולא - היותה קלדנית מקצועית מצטיינת אשר קצרה שבחים משופטים רבים עמם עבדה, לרבות בבית המשפט העליון, ומצבה המשפחתי והכלכלי הקשה. המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן בשים לב למצב הכלכלי הקשה של משפחתה, לגביו ניתן פירוט בבקשה ובדיון שהתקיים, פיטוריה יותירו אותה בתקופת ההתדיינות ללא מקור מחיה, בעוד שהותרתה במקום העבודה לא יסב נזק להנהלת בתי המשפט אלא אדרבא - תביא לה תועלת בשים לב לכך שאין חולקים על כישוריה המקצועיים כקלדנית בעלת קצב הקלדה מהיר. טענות המשיבה המשיבה טוענת כי ההחלטה על פיטורי המבקשת התקבלה לנוכח איחורים רבים חוזרים ונשים והתנהגות לקויה של המבקשת, ולאחר שהמבקשת לא השכילה לתקן את הליקויים בהתנהלותה חרף אורך הרוח שגילתה המערכת כלפיה, שהתבטא בשיחות ופגישות רבות שנערכו עמה והזדמנויות רבות שניתנו למבקשת לחדול מהתנהלותה הלקויה ולתקנה. בנסיבות אלה החלטת הפיטורים היא סבירה ואין כל עילה להתערב בה. המשיבה דוחה את טענות המבקשת בדבר פגמים בהליכי ובהחלטת הפיטורים, מכחישה כל נימוק זר או התנכלות מצד מר X ברקע הפיטורים וכופרת ביתר טענותיה המשפטיות של המבקשת. דיון והכרעה לאחר שעיינו במכלול החומר שהונח לפנינו ושמענו את המבקשת ואת עדי המשיבה, מר X ומרכזת בכירה (קלדניות שופטים) בהנהלת בתי המשפט, גב' חגית גלנטי, הגענו למסקנה כי דין הבקשה להידחות מאחר שהמבקשת לא הצביעה על סיכויי זכייה בהליך עיקרי למניעת פיטוריה (אשר טרם הוגש). בעיקרו של דבר אנו סבורים כי ההחלטה על פיטורי המבקשת, המבוססת על אימוץ המלצתה של סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש בהנהלת בתי המשפט, היא סבירה ואינה מגלה כל עילה להתערבות בית הדין בה. האמור בהמלצה, כפי שצוטטה לעיל, נתמך היטב בראיות שפרשה המשיבה בתגובתה לבקשה. כמו כן, המבקשת לא הרימה את הנטל להראות שיש ממש בטענותיה בדבר התנכלות של מר X כלפיה. בטרם נפרט את נימוקינו לקביעתנו, נידרש בקצרה לטענות המבקשת בדבר פיטוריה "מחמת" מוגבלותה ו"בשל" חברותה או פעילותה בועד עובדים. באשר לטענת המבקשת הנסמכת על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אנו סבורים כי המבקשת לא הציגה ראשית ראיה לכך שהיא "אדם עם מוגבלות" כהגדרת מונח זה בסעיף 5 לחוק. ההגדרה קובעת כי "אדם עם מוגבלות" הינו "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". פסיקת בתי הדין לעבודה אשר נדרשה ליישום הגדרה זו לא ראתה במחלה המצריכה היעדרויות או חיסורים משום "לקות פיסית" (ראו למשל סע"ש (ת"א) 53541-01-13 נודלמן נ. HSBC BANK (מיום 18.4.13), שבו נקבע כי התובע שסבל ממחלת לב לא היה "אדם עם מוגבלות". אף אנו סבורים כי היותה של המבקשת סובלת מאסטמה אינה הופכת אותה ל"אדם עם מוגבלות" כהגדרת החוק. זאת ועוד, מן הראיות שהוגשו לנו עולה כי בסמוך לאיחורים ולחיסורים ואף בהליכי הבירור שהתקיימו עם המבקשת, היא לא הסתמכה על מחלת האסטמה שלה כהסבר לאיחוריה ולחיסוריה. בנסיבות אלה, לא הוכח כי המבקשת היא "אדם עם מוגבלות" ואף לא הוכח כי פיטוריה היו "מחמת" מחלתה. הוא הדין באשר לטענת המבקשת בדבר פיטוריה "בשל" חברותה בועד עובדים או פעילותה בו: המבקשת נבחרה בשנת 2011 על ידי קלדניות בבית משפט השלום להיות ב"ועד הקלדניות" שתפקידו לקשר בין הקלדניות לבין ועד העובדים. תוצאות בחירות אלה בוטלו על ידי ההסתדרות כך שכהונתה של המבקשת כמקשרת הייתה קצרת מועד. גם אם פרשנות "ועד עובדים" בסעיף 33י(א) לחוק הסכמים קיבוציים כוללת מי שהייתה במעמדה של המבקשת, הרי שאין כל ראיה כי פיטוריה בשנת 2014 קשורים לכהונתה קצרת המועד בעקבות בחירתה בסוף שנת 2011. אכן, במכתבו של מר X לסמנכ"ל בכיר פיקוח בקרה ותיאום בהנהלת בתי המשפט מיום 8.2.12, טען מר X כי מאז בחירתה של המבקשת היא מציגה את עצמה כחברת ועד ופועלת בכוחניות רבה תוך התעלמות מסדרי מנהל של בית המשפט, וכי מאז שנבחרה כנציגת הקלדניות היא "איבדה את הצפון, את כל הריסונים, מתעלמת מהוראות, מתנהגת בהתנשאות ובבוטות כאילו הפכה למנהלת של כל בתי המשפט", וביקש כי יינקטו נגדה אמצעי משמעת. עם זאת, מר X הסכים למהלך עליו הוחלט בעקבות מכתבו, שתכליתו העמדת המבקשת על הליקויים בהתנהגותה ודרישה לשיפור תפקודה (ביום 29.4.12 שלח מר X לגב' חגית גלנטי מזכר דוא"ל בו כתב כי "אם את רוצה לתת לה הזדמנות, המי יודע כמה שהיא כבר קיבלה, אני מבקש לקיים עמה שיחה שבה תציגי לה את כל החומר והיא תתחייב להגיע בזמן לעבודה ואם לא אז אין מקום לתת לה עוד הזדמנויות"). בהתאם לכך , ייזום הליכי הפיטורים לא נעשה בסמיכות לכהונתה הקצרה של המבקשת כנציגת הקלדניות וממילא לא "בשל" כהונה זו, ומכל מקום שוכנענו כי הסיבה לפיטורי המבקשת נעוצה בתפקודה הכושל, ולא בכהונתה האמורה. אנו סבורים איפוא, כי אין כל ממש בעילות התביעה הנטענות בבקשה שעניינן איסור הפלייה מחמת מוגבלות או בשל חברות ופעילות בועד עובדים. טענתה העיקרית של המבקשת הינה כי מר X הניע בחוסר תום לב את פיטוריה מאחר שהוא שונא אותה ומתנכל לה, בשל כך שהיא, להבדיל מקלדניות אחרות ועובדים אחרים בבית המשפט, אינה מגלה כלפיו יחס של יראה ופחד. מר X נטפל אליה דווקא, חרף העובדה שהתנהגותה אינה שונה באופן מהותי מהתנהגותן של קלדניות אחרות, עמן לא ראה מר X לדקדק. מר X הכחיש טענות אלה באופן נחרץ ועמד על כך שמהלכים שנקט נגד המבקש ננקטו כתגובה להפרות של חובות המבקשת כלפי המערכת, שהתבטאו באיחורים וחיסורים לא מוצדקים, באי קבלת מרות שהתבטאה בסירוב לבצע משימות שהוטלו עליה (תוך העלאת טענות בדבר קלדניות אחרות שיש שיכולות לבצען וכדומה), בלבוש לא הולם ובהתחצפויות. לכאורה ולצורכי הליך זמני זה נראה כי על פי הראיות המצויות לפנינו, יש להעדיף בבירור את גרסתו של מר X. טענת המבקשת כאילו רק החל מבחירתה לועד הקלדניות בשנת 2011 החלו לצוץ כלפיה טענות, נשללת בבירור מן המסמכים שצורפו לתגובת המשיבה, המצביעים על כך שכבר משנת 2004 החלו הגורמים הממונים על המבקשת לעסוק בבעיות המשמעת שלה, שהתבטאו באיחורים, חיסורים, היעדר הודעה על איחור או חיסור ונטילת חופשה על אף שבקשתה לחופשה סורבה. כך, עוד בשנת 2004 התקבלה על המבקשת תלונה של שופט אשר הביע חוסר רצון לעבוד עמה בשל איחוריה. בשנת 2005 נערכה עם המבקשת שיחה עם מספר ממונים עליה אשר מר X אינו נמנה עמם, בה הועלו לפניה טענות לתפקוד לקוי שהתבטא באיחורים, בלבוש לא הולם, ובאותו יום כתב מר X למבקשת, לאחר שמנה את איחוריה הרבים בחודשים 1/05 ו-2/05, כי זו אזהרה אחרונה לפני נקיטת אמצעי משמעת. בשנת 2006 כונס דיון בעניינה של המבקשת בעקבות תלונה בדבר התנהגות בלתי הולמת של שופט כלפיה, ובדיון הביע נציג ועד העובדים תמיכה בתלונת המבקשת, אך נדונו גם איחוריה של המבקשת, שלא פסקו. גם בשנת 2008 הועמדה המבקשת על כך שבחודש 4/08 עד 8/08 נרשמו לה 41 איחורים, והיא קיבלה הערה של סמנכ"לית חטיבת תפעול ומזכירויות בהנהלת בתי המשפט. בחודש 10/08 זומנה המבקשת לשיחה עם ממונות עליה בהנהלת בתי המשפט בנושא האיחורים, ונאמר לה כי "למרות אינספור שיחות בנושא את עדיין ממשיכה לאחר.... אחוז מאוד גבוה של איחורים". כמו כן הוער לה שעליה להגיע לפי דרישת השופט עמה עבדה לאולם השיפוט מיד עם הגיעה לבית המשפט לביצוע עבודות הכנה ליום הדXם. נאמר למבקשת ש"זו אזהרה אחרונה לפני הערת משמעת". למחרת שיחה זו המבקשת נעדרה מעבודתה מבלי להודיע לגורם רלוונטי על היעדרותה, ובכך סיפקה הוכחה לטענת המשיבה כי האזהרות שניתנות לה וההבטחות שהיא משמיעה אינן מניעות אותה לשנות את התנהלותה. גם בשנת 2009 טיפלו גורמים שונים באיחוריה ובהתנהלותה של המבקשת. בחודש 5/09 המבקשת איחרה לעבודה ובמענה לטלפון של סגנית מרכזת הקלדניות בבית משפט השלום בשעה 8:45, הודיעה המבקשת כי היא בבנק, כאשר אושר לה להגיע עד 8:30. כאשר הגיעה המבקשת לבית המשפט היא התבקשה על ידי סגנית מרכזת הקלדניות להחליף את לבושה בנימוק שהינו בלתי הולם. גם כעבור יומיים התבקשה המבקשת על ידי סגנית מרכזת הקלדניות להסביר את הגעתה לבית המשפט בשעה 9:06. גם בשנת 2010 עסקו הגורמים על המבקשת באיחוריה, באי הגעתה לאולם המשפטים בזמן לאחר הפסקות וכיוצא באלו הפרות משמעת. כל האירועים שנסקרו לעיל קדמו למועד בחירת המבקשת כנציגת הקלדניות, כך שאין כל ממש בטענת המבקשת כי רק לאחר בחירתה החלו לצוץ כלפיה טענות בדבר איחורים והיא החלה להיות מוזמנת לבירורים ושיחות נזיפה. יתר על כן, הראיות מוכיחות בבירור שמר X לא עסק לבדו בטיפול בבעיות המשמעת וההתנהגות של המבקשת, אלא הטיפול בהן היה מערכתי והשתתפו בו גורמים שונים בבית משפט השלום ובהנהלת בתי המשפט. יש בכך לתמוך בגרסת מר X כי יחסו כלפי המבקשת היה ענייני וכי הוא נאלץ לנקוט נגדה מהלכים של תלונות ואזהרות כתגובה לאי קיום חובותיה של המבקשת כעובדת ולהפרות משמעת מצדה. נתייחס לטענה ספציפית של המבקשת המבוססת על עדותה של גב' גלנטי, אשר לטענת המבקשת מוכיחה כי מר X התנכל לה. גב' גלנטי העידה בחקירתה הנגדית על ידי המבקשת, כי הייתה תקופה לפני השימוע שנעשה למבקשת ב-1.1.14, שבשל התנהלותה של המבקשת מול האחראיות שהיה להן קשה עם המבקשת, מר X ביקש לשבץ את המבקשת לימי שיפוט מלאים אצל שופטים, בעוד לקלדניות אחרות ניתנה אפשרות להיות "רזרביות" ובכך לא לעבוד ימים שלמים באולמות. המבקשת סבורה כי זו הוכחה לכך שמר X ביקש להקשות על המבקשת ולהתנכל לה. מר X נשאל אף הוא על כך בחקירתו הנגדית והסביר: ש. העדה חגית גלנטי שהעידה לפניך נשאלה אם היא קיבלה ממך הוראה לא לתת לי לשבת היא השיבה בחיוב. ת. כמעט לא עבדת קלדנית רזרבית. עבדת שלוש שעות ביום. עבדת מעט מאוד זמן קלדנית אצל שופטים. אני אמרתי לחגית שאת צריכה לעבוד כמו כל הקלדניות ולתרום את חלקך לבית המשפט. זה על גם כשהשופט ... לא רצה אותך ואת הבעיות שעשית לו רשומות שם. שאת התרגלת לעבוד רזרבית ולא התרגלת לעבוד קשה וכלן לא מוכנה לקבל שופט. ש. גם גלנטי אישרה. ת. אני מאשר כי את צריכה לעבוד. גם כשאמרו לך לעבוד כשהיית רזרבית, למה אני יש עוד קלדניות. את לא רצית לעבוד. אני כמנהל רוצה שתתרמי כמו כל הקלדניות". מתשובותיהם של מר גלנטי ושל מר X עולה כי אין בעדותה של גב' גלנטי כדי לתמוך בטענת המבקשת בדבר התנכלות של מר X כלפיה. יש בעצם העלאת הטענה על ידי המבקשת כדי להצביע על היעדר מוטיווציה לעבודה. ניתן אמנם להבין עובדים אשר מבקשים להבטיח כי חלוקת נטל העבודה תיעשה בצורה שווXת, אך הרושם המתקבל מעדות התובעת ועדי המשיבה הוא כי בראש מעייניה של המבקשת לא היה להצליח בעבודתה ולבצעה בצורה מיטבית, אלא לצמצם עד כמה שניתן את עבודתה. לא מצאנו כל ממש בטענות המבקשת לפיהן יידועה של השופטת, אצלה הייתה בתקופת ניסיון בחודשים 1-3/2014, על כך שהמבקשת בתקופת ניסיון, מהווה חוסר תום לב. מטרת מערך הקלדניות היא לאפשר תפקוד נאות של אולמות השפיטה. כאשר קלדנית מצויה בתקופת ניסיון הגורם הראשוני אשר יכול לספק מענה לשאלה אם היא מנצלת את ההזדמנות שניתנה לו לשיפור תפקודה - הוא השופט שבאולמו הקלדנית משובצת. אשר על כן העמדתה של השופטת על היותה של המבקשת בתקופת ניסיון היא צעד מתבקש ואין בו כל פסול. חוות דעתה של השופטת האמורה בתום תקופת הניסיון, אף היא תומכת במסקנות ההמלצה שעל יסודה התקבלה החלטת הפיטורים. אין כל בסיס לטענת המבקשת כי שיבוצה אצל שופטת זו היווה ביטוי לרצון להכשילה ועצם העלאת טענה זו על ידי המבקשת מלמדת על היעדר הגבולות של המבקשת והיעדר הפנמה של הצורך לקיים את חובותיה כעובדת. כפי הנראה, בצד שופטים שדרשו שהמבקשת לא תשובץ לאולמם, היו במרוצת שירותה של המבקשת שופטים שהסכימו לעבוד איתה ולא ביקשו להחליפה. המבקשת ציינה שופט מסויים עמו עבדה תקופה ארוכה. בצד אלה, קיים תיעוד לבקשות של שופטים שלא לשבץ את המבקשת אצלם. אכן, אין כל מחלוקת כי המבקשת היא קלדנית בעלת קצב הקלדה מהיר וכאשר היא מבצעת את עבודת ההקלדה, היא מבצעת אותה היטב. ואולם, ביצוע ההקלדה אינו חזות הכל. השופטת שסיכמה את תקופת הניסיון של המבקשת כתבה כי המבקשת הינה בעלת יכולת גבוהה (קצב הקלדה גבוה ושליטה בתיקים ומעבר מהיר ביניהם), אך יש לה בעיות מוטיווציה, משמעת והתנהלות. כדוגמה לכך ציינה עיסוק בטלפון הסלולרי של המבקשת בעת דXם. כאמור, הגענו למסקנה כי קיימים תימוכין מלאים לאמור בהמלצה לפיטורי המבקשת, לפיו: "על אף ההזדמנויות הרבות שקיבלה העובדת במהלך שירותה המשיכה לאורך כל הדרך להתנהג התנהגות שאינה הולמת הראויה לעובד מדינה וניתן ללמוד שמדובר בעובדת שלצערנו לא הסתגלה להשתלב ולסגל לעצמה ערכים הנדרשים מעובד בשירות בכלל ובמערכת המשפט בפרט". מקובלת עלינו עמדת המשיבה כי הבקשה אינה מצביעה על סיכויי זכייה של המבקשת בתביעה עיקרית, לו תוגש כזו בעילות המנויות בבקשה. בנסיבות אלה, אין צורך להידרש ל"מאזן הנוחות". עם זאת נציין כי אף שמקובלת עלינו טענת המבקשת בדבר הנזק הרב שייגרם לה אם לא יינתן לה צו כמבוקש ולבסוף תתקבל תביעה עיקרית שתגיש (גם אם מדובר בנזק שבחלקו ניתן לפיצוי בכסף), גם נזקה של מערכת בתי המשפט מהמשך שירותה של קלדנית בעלת התנהגות בעייתית כשל המבקשת, במהלך ההתדיינות המשפט, אינו מבוטל. מעבר לכך, אנו סבורים כי ההלכה לפיה דרך המלך בפיטורים שלא כדין היא בפסיקת פיצויים וכי אכיפת יחסי עבודה תיעשה בנסיבות חריגות, אף היא שוקלת לדחיית בקשת המבקשת. סוף דבר אשר על כל אלה החלטנו לדחות את הבקשה. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪. החלטה זו ניתנת לערעור ברשות של בית הדין הארצי לעבודה. בקשה לרשות ערעור יש להגיש תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו לצדדים. פיטורים