סעיף 33י(א) לחוק הסכמים קיבוציים

סעיף 33י(א) לחוק הסכמים קיבוציים: "מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודתו של עובד ולא ימנע מקבלת אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעולתו בארגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים; (4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסדרת ארגון עובדים; לעניין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים." סעיף זה מעגן בחקיקה את פסיקתו העניפה של בית הדין לעבודה בנושא חרות ההתארגנות והאיסור על פגיעה בעובדים מאורגנים. כך למשל, הגנה מפני פיטורים במהלך התארגנות חדשה או פיטורי עובדים מאורגנים במטרה להשתחרר מיחסים קיבוציים (עס"ק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ - הסתדרות העובדים הלאומית, 16.3.10; להלן - פרשת הוט טלקום). בדומה, נקבעו סייגים על חופש הביטוי של המעסיק, בתקופת ההתארגנות הראשונית (עס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - פלאפון תקשורת בע"מ, 2.1.13, להלן - עניין פלאפון; אושר בבג"צ 4179/13 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' בית הדין הארצי לעבודה, 7.7.14, להלן - בג"צ פלאפון). על פי פסיקת בית הדין הארצי, "ההגנות שבדין על ההתארגנות באשר היא, חלות בעוצמה יתירה בהתארגנות הראשונית, נוכח השבריריות והרגישות המאפיינות התנהלותה" (עניין פלאפון; עס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ, 15.1.13 ור' גם בספרות הנזכרת באותם פסקי דין). הגנה זו, על התארגנות העובדים בשלביה הראשוניים, אושרה רק לאחרונה בבג"צ פלאפון, בו נפסקו הדברים הבאים: "משטר יחסי העבודה הקיבוציים משנה במידה מסוימת את מארג הכוחות ומבקש לחלק את הכוח מחדש, תוך שילוב ארגון העובדים. מכאן גם רגישותו המיוחדת של שלב ההתארגנות הראשונית וההקפדה היתרה בשלב זה של "החיים הקיבוציים" על "סביבת גידול" שתאפשר את מימושה של זכות ההתארגנות (ראו לעניין ההגנה על התארגנות ראשונית בפסיקתו הענפה של בית הדין לעבודה דב"ע 4-10/98 דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית-האגף לאיגוד מקצועי, פד"ע לג 337 (1998); דב"ע נו/3-209 מפעלי תחנות בע"מ נ' יניב, פד"ע לג 289 (1996); עס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לה 145 (2000)); סב"א (ארצי) 32690-10-10 הסתדרות העובדים הכללית נ' כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (2011)); כן ראו אהרן ברק פרשנות במשפט: פרשנות חוקתית (1994) 431). שלב ההתארגנות הראשונית הוא שלב ראשוני, כאמור רגיש במיוחד. באותה עת העובדים עדיין אינם מאוגדים, הם אינם קבוצה שכוחה מוקנה לה מעצם חבירתם של פרטים רבים לכלל, והם חשופים להפעלת כוחו של המעסיק. בשלב זה עדיין כל עובד לעצמו ויכולתו לעמוד על זכויותיו מוגבלת יחסית, בחינת כל אחת מן האצבעות בטרם התאגדו לכף יד."חוזההסכם קיבוצי