עיצומים בשל סירוב ארגון העובדים להאריך את ההסכמים של העובדים הארעיים בחברת החשמל דיון והכרעה 29. השאלה העומדת לפנינו, הינה האם העיצומים הננקטים על ידי נציגות העובדים - הבאים לידי ביטוי בסירוב ארגון העובדים להאריך את ההסכמים של העובדים הארעיים בחברת החשמל, דבר אשר יוביל לסיום העסקתם של העובדים הארעיים מחד, וכן סירוב נציגות העובדים לאפשר קליטתם של עובדים חדשים הנדרשים בשל סיום העסקתם של העובדים הארעיים מאידך - הינם מידתיים. 30. בהחלטתנו מתאריך 7.8.14, הבהרנו, כי זכות השביתה היא זכות יחסית שאינה מוחלטת, אשר יש להגבילה כאשר השביתה עלולה לגרום לנזקים בלתי סבירים. עוד הובהר, כי בבואנו לבחון, האם העיצומים הננקטים מידתיים, יש להביא בחשבון מספר שיקולים תוך בחינת ההשלכות וההשפעות שיש בעיצומים הננקטים כמכלול (עיין ס' 44 ו- 45 להחלטה והפסיקה המוזכרת שם). בהקשר זה, אף נפסק בעס"ק 25/07 חברת החשמל לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית החדשה ואח' (27.1.08), כי שביתה מעצם מהותה גורמת נזק למעסיק ולעיתים גם לצדדים שלישיים ולציבור הרחב, אולם אין לשלול מקרים בהם הנזק יהיה כה משמעותי, עד שיצדיק התערבות בית הדין והגבלת הצעדים הארגוניים בהם נוקטים העובדים. בהקשר הזה של חברת החשמל נפסק, כי מאחר ואספקת החשמל, הינה "שירות חיוני", הרי העובדים נוקטים בעיצומים באופן מבוקר ומוגבל, שאין בו כדי לגרום לפגיעה ישירה או מידית באספקת החשמל לציבור הרחב, ומנגד כבולות ידיה של החברה בהתמודדות עם עיצומי העובדים ותוצאותיהם, כך שאינה יכולה לבצע השבתת מגן. יתר על כן, צוין, כי בעיצומים הננקטים לסירוגין, משולם, על פי רוב, שכרם של העובדים במלואו, הגם שלחברה עצמה נגרם כלכלי כבד. בעס"ק 19/99 מקורות חברת מים בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לו' 560, 575, נפסק: "משהוכרזה שביתה בשירות חיוני, על בית הדין להשתמש בתורת האיזונים ובעיקרון המידתיות על מנת לקבוע אם הציבור יפגע במידה המחייבת את הגבלת השביתה. יתרה מזו, על בית הדין לשקול את עיקרון חירות השביתה ואת האינטרסים שהעובדים מבקשים לקדם באמצעותה השביתה, לרבות ההגנה על זכויות חוקתיות. כך לדוגמא יש לשאול האם כל צד ניצל את הכלים האפשריים המצויים ברשותו בניסיון לקדם את המשא ומתן עד שהגיע לבסוף לשביתה עצמה... במקרים של שביתות בשירותים חיוניים אין ליתן צו קבוע ועל בית הדין להמשיך ולפקח על המשך הסכסוך עד לסיומו, שכן השיקולים משתנים בשים לב למכלול נסיבות כל מקרה לגופו...". 31. בכל הקשור לטענות שעניינן חשש לשיבוש באספקת החשמל לציבור, הרי קביעתנו הלכאורית על יסוד החומר כפי שהובא במסגרת הבקשה שלפנינו, הינה שדין הטענה להידחות. 32. המבקשת לא הוכיחה קשר סיבתי ישיר בין העיצומים הננקטים על ידי העובדים, ובין שיבושים נטענים באספקת החשמל לציבור. ממסכת הראיות שלפנינו, אנו מוצאים, כי אף נציגיה של המבקשת אינם סבורים שתתקיים פגיעה עכשווית, או עתידית, באספקת החשמל. דברים אלו עולים מחקירתו הנגדית של מר רון וייס (פרוטוקול עמ' 15 ש' 1-8), כדלקמן: "ש. אם מר צרפתי מתחייב לביה"ד שהחשמל לא יפול, אפילו אם יש עיצומים, משום שתמיד יש דיאלוג בין נציגות העובדים להנהלת החברה לגבי הזמינות והנצילות של נפח החשמל, אתה תקבל את ההצהרה הזו של מר צרפתי ותאמין שלא תהיה נפילת חשמל? ת. אקבל את ההצהרה שלו ומאמין. להערכתי, לפעמים אין לו הערכה נכונה של הצעדים שהוא נוקט. ש. אני מייצגת את מר צרפתי 11 שנים, ואני מציעה לך, שגם אם מה שאמרת נכון, שעוד לא קרה שוועד העובדים לא עמד במילה שלו? ת. אני מקבל." מעבר לאמור לעיל, המבקשת לא הציגה די נתונים לפיהן אכן תשובש אספקת החשמל לציבור, וזאת כתוצאה מהעיצומים הננקטים. זאת ועוד, סביר, כי למבקשת קיימות אפשרויות להתמודדות עם מצבים בהם היא נאלצת להשבית יותר מיחידה אחת; כך למשל, לא הוסבר, האם קיימת תכנית לגיבוי, שעה שתושבת יחידה אחת, ומנגד קיימת תקלה שאינה צפויה ביחידה אחרת. מדבריו של מנכ"ל חברת החשמל, בהליך נוסף שנאמרו על-ידו אך לאחרונה, ואשר צוטטו לעיל, עולה, כי יש רזרבה גדולה במשק החשמל, וייתכן וממילא תסגרנה חלק מתחנות הכח. לפנינו העיד מר יעקב דבידה (עמ' 29, ש' 23-31 לפרוטוקול), כדלקמן: "ש. אתה מודע לכך שההשבה בטור נדרשת, בשים לב לכך שלא ניתן להשבית במקביל שתי יחידות גדולות? ת. אכן. ש. מה ההיקף של שתי יחידות כאלה? ת. היקף יחידת 5 שהושבתה היא בסביבות 350 מגה ואט. ש. ולא ניתן להתמודד עם שתיים במקביל ? ת. אין לי הרקע הטכני לדעת אם ניתן, ובמקביל אם ניתן להשבית שתי יחידות במקביל. הרי אם משביתים מפעילים משהו במקום, לא משאירים חלל ריק. גם כשמשביתים יחידה ולוקחים בחשבון שזו תושבת שנה, לא משאירים חלל, לוקחים בחשבון שיחידה אחרת תכנס לפעולה. במקביל יש עוד יחידות שניתן להפעילן לצורך העניין. אם לצורך העניין משביתים את יחידות 5-6 ביחד, אז ניתן להעלות את כושר הייצור במקומות אחרים, כמו במחז"ם בחיפה, שלא עובד במלוא התפוקה". עדותו של דבידה בהקשר זה, סבירה והגיונית. 33. באשר לנזק הכספי הרב הנגרם והעשוי להמשיך ולהיגרם למבקשת, בשל העיצומים, הרי כפי שפרטנו לעיל, שביתה/עיצומים במהותם גורמים נזק, וזה, כשלעצמו, אינו שיקול שלא לאפשר את השביתה, אולם אם המדובר בנזק כספי כה משמעותי, הרי בית הדין לוקח זאת בחשבון בשיקוליו, האם להגביל את הצעדים הארגוניים בהם נוקטים העובדים, וכיצד לבצע האיזון הנדרש. 34. המבקשת טוענת, כי היקף עלות פרויקט הפחתת הפליטות נאמד בכ-8 מיליארד ₪, עוד טוענת המבקשת, כי "אין ולא יכולה להיות עילה ביחסי עבודה, שעשויה להצדיק נקיטת עיצומים שמשמעותה המעשית היא פגיעה אנושה בפרויקט בהיקף כספי של 8 מילארד ₪." בהקשר לטענה זו של המבקשת, נציין, כי אומדן היקף עלותו של הפרויקט, אין בו, כדי להוות אומדן לנזקים הנטענים כתוצאה מהעיצומים שאינם מאפשרים, לעת הזו, קבלת עובדים חדשים. המבקשת לא הוכיחה שהעיצומים הננקטים, יגרמו לקריסתו של הפרויקט כליל. בעיות בפרויקט קיימות, לא רק בשל עיצומי העובדים, כעולה מהתכתובת עם משרד להגנת הסביבה, וכלל לא ברור, אם הפרויקט יבוא לסיום, כעולה מדברי מנכ"ל החברה שצוטטו לעיל, וזאת בלא כל קשר לעיצומי העובדים. גם באשר לטענות המבקשת הקשורות לשיפוץ יחידות הייצור ומחסור בכח אדם לבצע זאת, נציין, כי המדובר בטענות כלליות ובלתי מפורטות, אשר אינן מפרטות את מהות השיפוץ, את עלותו וכד'. 35. בכל הקשור לעדותו של מר וייס, לפיה בסיס הנזק מהעיצומים הננקטים עומד על מאה מיליון ₪ בשנה, הרי גם טענה זו, מסתבר, כי היא מתייחסת לעלויות אחסון ציוד שאמור להיות מסופק לאתר "רוטנברג", והתחשיב המדויק לא צורף לתצהיר מר וייס ואף לא לתצהירו המשלים, ולא הוצג לפני בית הדין (עמ' 16, ש' 6-9 לפרוטוקול). 36. בהתאם לעדות מר וייס, כל חודש דחייה בביצוע עבודות בתחנת הכח רוטנברג, בשל עיצומי העובדים, יביא לנזק של 2 מיליון ₪. בעדותו בחקירתו הנגדית הבהיר מר וייס, כי המדובר בנזק שנגרם עקב עיכוב בפרויקט, כאשר יש תקורות שאינן משתנות (פרוטוקול עמ' 16 ש' 17-21). מעדות וייס עולה, כי חברת החשמל עושה כמיטב יכולתה להתחיל את פרויקט הפחתת הפליטות ולמצוא פתרונות לעיכובים שונים שקשורים לספקים, כך שלא ניתן לקבל את טענת המשיבים שנזקים שייגרמו בשל עיכוב בביצוע הפרויקט, אינם קשורים לעיצומי העובדים כלל. 37. אשר על כן, עולה לפחות, לכאורה, כי עיצומי העובדים עשויים לגרום נזק משמעותי להתקדמות פרויקט הפליטות בשל מחסור בעובדים, אם כי הנזק אינו בשיעור הנטען ע"י המבקשת. 38. בענייננו, אין המדובר בפעילות ארגונית אלימה, או בפעילות החורגת מהמותר על פי הדין הפלילי, ועל כן אין לקבל את טענות המבקשת בעניין זה. ניהול המשא ומתן 39. המבקשת טוענת, כי היא נכונה לנהל משא ומתן עם המשיבות, ואף הסכימה לתת תוספת של 10 תקנים לקביעות באגף לביצוע פרויקטים. המשיבות טוענות, כי אכן התנהל משא ומתן בשנת 2013, מול הארגון היציג וועד העובדים, אולם במשא ומתן זה לא הגיעו להסכמה ואין זה נכון להתמקד, רק באגף לביצוע פרויקטים, ודרישת העובדים הינה, כי יתווספו 90 תקנים נוספים ותוקדמנה הקביעויות לפני שנת 2015. המשיבות אף טוענות, שלמעשה, המבקשת אינה מסוגלת לנהל משא ומתן עם נציגות העובדים, לא בנושא הרלוונטי לבקשה שלפנינו, ולא בנושאים אחרים, כך שממילא, אין טעם לנהל משא ומתן מול החברה מבלי לערב את רשויות המדינה הרלוונטיות. המשיבות אף טוענות, שאין טעם לתת הוראה על ניהול משא ומתן על מנת לעצור את זכות השביתה. 40. כפי שפורט לעיל בתאריך 12.8.14, נוהלה פגישה בין נציגות העובדים למנהל אגף משאבי אנוש במבקשת, מר עמית אוברקוביץ. מר אוברקוביץ ביקש לחדש את המגעים בין הצדדים, בנוגע לאפשרות הארכת העסקתם של עובדי אגף ביצוע פרויקטים. לטענת המבקשת, נציגות העובדים סירבה לנהל משא ומתן. הנימוק לכך, היה שהעובדים מסרבים לנהל משא ומתן על הנושאים שכבר סוכמו לטענתם, בעבר, ובכלל זה תוספת 10 קביעויות לעובדים ארעיים באגף ביצוע פרויקטים מעבר ל-240 קביעויות שהובטחו לעובדים בעבר. המשיבות טוענות, כי אינן מסרבות לנהל משא ומתן, אלא שזה צריך להתנהל מול הגורמים שהינם בעלי סמכות לקבל החלטות. בנוסף הציבו העובדים תנאי נוסף לניהול משא ומתן, שעניינו קיום הבטחות שניתנו בעבר. ב"כ המשיבות טענה בדיון מתאריך 5.10.14 (פרוטוקול עמ' 36 ש' 5-9): "חברת החשמל מנסה להציג, תחילה היא מתמקדת באגף ביצוע פרויקטים, ואומרת, שלכאורה אם הסכימה 10 קביעויות באגף ביצוע, אז נתנה את מה שרצינו. בשום אופן לא נכון. למעשה מה שקרה, נציגות העובדים כבר נתנה את שלה בכך שהסכימה להארכת תקופת הזמניות, אבל שחברת החשמל באה וביקשה הארכה נוספת ונבדקו, שוב כל הדברים של המו"מ מחדש, מסתבר (נמצא בתיק זה), שאמנם העובדים משתתפים באופן כספי, לבקשת החברה, כמו ארוחות וכדו'; ואמנם הארעיות מוארכת, אבל כשבאים להתחייבויות החברה ל-240 תקנים קבועים ולהקדמת קביעויות זה לא ניתן". עוד נטען (פרוטוקול עמ' 36, ש' 28-32, עמ' 37 ש' 1-3): "..ואני חושבת שלא באמת יש מחלוקת, אם כן, או לא, חברת החשמל יכולה לבוא לקראת נציגות העובדים ודרישותיה, היא לא יכולה. לכן, אני אומרת שאם עוד היה ספק שלתת הנחיה על קיום מו"מ, זה הנחיה שאי אפשר לבצע, אז בא הדיון היום וכולל גם הפירוט של "אור יקרות", כדי להסביר לבית הדין את מה שאנחנו מסבירים כל הזמן, שהחברה לא יכולה לעשות דבר כדי להציל את עצמה, בעצמה. ביה"ד ניסה פעם קודמת בתיק זה, ליתן הוראה על ניהול מו"מ, ועובדה שלא מתקיים כזה, וגם ביה"ד (הכוונה לבית הדין הארצי- ע.ו.) נתן הוראה דומה. החברה לא מסוגלת לנהל מו"מ עם נציגות העובדים שלה, לא בנושא זה ולא בנושא כלשהו". מדברים אלו, עולה, כי העובדים תורמים את חלקם בקשיים בניהול משא ומתן. ההסברים אשר הציגה נציגות העובדים באשר לסירובה לנהל משא ומתן נחלקים לשניים: האחד - החברה אינה עומדת בהבטחות שניתנו לנציגות העובדים, או בסיכומים שהצדדים הגיעו אליהם בעבר. (וכפועל יוצא מכך, עד לקיום הבטחותיה הנטענות של החברה - תמשך השביתה ככלי לחץ לקיום ההסכמות שניתנו). השניה - כי ממילא אין טעם בקיום המשא ומתן בין הצדדים, שכן המבקשת אינה הגורם המוסמך בניהול משא ומתן. באשר לטענה הנוגעת לסירוב ניהול משא ומתן, בשל אי קיום הסכמות קודמות, נשאל מר צרפתי בחקירתו הנגדית (פרוטוקול עמ' 26 ש' 18-24): "ש. אני מציג לך סיכום מהישיבות שנערכו בחודשים יולי ונובמבר, תאשר לי שהדרישה של נציגות העובדים במסגרת הפגישות האלה, היתה הענקת 10 קביעויות נוספות לעובדים באגף ביצוע פרויקטים, מעבר למכסת הקביעויות לשנים 2013-2014? ת. זה לא מדויק, זה חלק ממכלול, ואני יכול להסביר. אני יכול לאשר לך שדובר על הדברים האלה ואני יכול להסביר את המכלול שלהם מכל המו"מ. לא אנו רשמנו את הפרוטוקול, למרות שקיבלנו העתק מהם. גם לא היתה לי סיבה להסתייג מהפרוטוקול...". והמשיך (פרוטוקול עמ' 27, ש' 17-18): "לכן, הפרוטוקול לא משקף את כל מכלול ההסכמות, כי היה ברור שהיו דברים שהוסכמו. יחסי האמון שלנו היו כאלה, שלא הכל היה כתוב, שהיו דברים מוסכמים ואכן בשנת 2013 קיבלנו תוספת קביעויות, לאור המו"מ שהיה, ללא שום פרוטוקול". 41. נציגות העובדים לא הבהירה, מדוע היא רואה לנכון להמשיך את העיצומים הננקטים על ידה, ככל שעיצומים אלה קשורים להתחייבויות, שלטענת העובדים, ניתנו להם בעבר. ממה נפשך - ככל שנציגות העובדים סבורה, כי המדובר בהסכמות מחייבות וסופיות שניתנו בעבר (הגם שהמדובר בהסכמות שלא תועדו בפרוטוקול הישיבות, ואין לגביהם התחייבות בכתב), הרי פתוחה לפניה הדרך לפנות בהליך משפטי נפרד, לבירור המחלוקות בנושא ולאכיפת התחייבויות שניתנו לה, ככל שאלה ניתנו ע"י הגורם המוסמך לתיתן. אשר על כן, יש מקום להמשך עיצומים בכל הקשור לאותן דרישות של נציבות העובדים, שלגביהן לא ניתנה הסכמה, שכן במקרה של הסכמה והתחייבות, יש לעובדים דרך אחרת לאכוף את ההתחייבות. ככל שהמדובר בהסכמות כלליות שניתנו, אולם לא הגיעו לכדי שלב של הסמכות מחייבות שניתן לאוכפן בהליך משפטי נפרד, הרי חזרת חברת החשמל מהסכמות שניתנו, יש בה משום התנהלות בחוסר תום לב כלפי העובדים. מאידך גיסא, ככל שיש ממש בטענת המבקשת, כי לא ניתנה התחייבות בנוגע למספר העובדים שיועברו למעמד קבוע, הרי שנציגות העובדים צריכה להמשיך ולנהל משא ומתן בעניין, בלא תנאים מוקדמים. 42. אשר לטענתם השנייה, לפיה החברה אינה מוסמכת לקבל החלטות, שכן החברה שולחת נציגים אשר אין בסמכותם לקבל החלטות במשא ומתן, איננו סבורים, כי הטענה נכונה, ואף לא הובהר ע"י ב"כ המשיבות, מדוע לא נכח נציג ההסתדרות בפגישות המשא ומתן בחודש 9/14. מחקירתו של מר אוברוקבויץ עולה, כי הוא נכון לשבת עם ההסתדרות, אלא שהוא לא פונה אליה ישירות "מעל לראש ארגון העובדים", ולכן הוא פנה לועד העובדים בחברה וביקש לנהל משא ומתן ולהמשיך את הליך ההידברות. כמו כן, הבהיר מר אוברקוביץ, כי יש לו סמכות לנהל משא ומתן, וכי יש להבחין בין סמכות זו לבין הסמכות הסופית לאשר מכסת קביעויות, הנתונה לדירקטוריון. יחד עם זאת, הדגיש מר אוברקוביץ, כי המצב בחברה לא פשוט, וברור, שככל שהיו מגיעים להסכמה בנוגע להארכת משך ההעסקה של עובדים ארעיים אל מול מכסה מסוימת של קביעויות, היה צורך באישור דירקטוריון וכי הדברים אף נעשו בפועל, והדירקטוריון אישר 10 קביעויות נוספות, למרות המצב הקשה. בנסיבות אלה, עדותו של מר אוברקוביץ סבירה והגיונית, והמשיבות לא הבהירו את מי בדיוק ביקשו לצרף למשא ומתן, והאם המבקשת סירבה לצרף נציג מגוף זה למשא ומתן. חובת ניהול המשא ומתן חלה על שני הצדדים, ואיננו מוצאים טעם לסירוב המשיבות להמשיך ולנהל משא ומתן, תוך שנציג הארגון היציג ישתתף אף הוא במשא ומתן, ובמידת הצורך גם נציגים של גוף כזה או אחר שהצדדים יהיו סבורים, שהוא נחוץ לצורך הגעה להסכמה. המשיבות אף לא הסבירו, כיצד בדעתן לפעול לקידום המשא ומתן על מנת להגיע לפתרון אפשרי של המחלוקות, מעבר לקיומם של עיצומים. 43. במכלול השיקולים הנשקלים על-ידינו יש לקחת בחשבון, גם את חשיבות הפרויקט לבריאות הציבור ולהפחתת זיהום האוויר, כך שעיכוב בקידומו עשוי לפגוע בבריאות הציבור, וכן יש לקחת בחשבון שקבלת עמדת המבקשת כך שיאושר לה לקבל עובדים חדשים לאחר פיטורי העובדים הארעיים שתקופת העסקתם הקצובה עומדת להסתיים, יהא בה כדי ליצור מעשה עשוי, כך שלא יהיה למי להאריך את תקופת העסקה, או את מי להעביר לקביעות, כי העובדים הארעיים כבר יפוטרו. 44. בשקלול כל האמור לעיל, ומאחר והגענו למסקנה, כי המשא ומתן בין הצדדים טרם מוצה, יש לאפשר למבקשת להמשיך ולהעסיק 150 עובדים ארעיים שיוחלט כי הם הנחוצים ביותר לצורך המשך ביצוע פרויקט הפליטות, אולם אין ליתן צו המורה למשיבות להימנע מצעדים ארגוניים המונעים קליטת עובדים חדשים לאגף ביצוע פרויקטים. אותם עובדים ארעיים שתקופת עבודתם תוארך, ימשיכו להיות מועסקים כעובדים ארעיים, ולא יהפכו לעובדים קבועים, רק מכח הסעד הזמני שניתן. סעד זה ניתן עד לתאריך 15.1.15, והצדדים יעדכנו את בית הדין עד לתאריך 30.12.14, האם הגיעו ביניהם להסכמה - כמה עובדים ארעיים יועברו למעמד של קביעות. 45. אין צו להוצאות. חוזהארגון עובדיםחשמל