העברת מורה לבית ספר אחר עקב יחסים לא טובים עם המנהל 1. לפנינו בקשת המבקשת, מיום 5/9/14 למתן צו מניעה זמני (להלן:"הבקשה") בנוגע להחלטה על העברתה היזומה מבית הספר היסודי בואדי חמאם לבית ספר היסודי בטובא זנגריה. 2. בתאריך 10/9/14 הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה ובמועד זה התקיים גם הדיון בה, במהלכו, טענו הצדדים טענותיהם, התייחסו זה לטענות זה ואף חקרו את המבקשת, את משיב מס' 2 ואת המפקח - מר אמין מוקטרן (להלן:"המפקח"), על תצהיריהם וזאת לאחר שהמבקשת, לאחר דיון של למעלה משעה, הודיעה כי היא עומדת על בקשתה ומבקשת לחקור את מגישי התצהירים. בסיום החקירות, סיכמו הצדדים טענותיהם. 3. בנקודה זו נציין כי שקראנו את הבקשה ואת התגובה, על נספחיהן, לאחר ששמענו את טענות הצדדים וביתר שאת לאחר ששמענו את העדויות, המלצנו לצדדים לדבר ביניהם במטרה לבדוק אפשרות לבוא לקראת המבקשת כך שתשובץ בבית ספר המצוי בישוב קרוב יותר למקום מגוריה, אלא שהמבקשת הודיעה על התנגדותה לאפשרות הנ"ל וזאת בניגוד למשיבה מס' 1 שהיתה נכונה לפעול בהתאם להמלצה זו. 4. בטרם נכנס לחלק העובדתי ברצוננו להדגיש כי הפירוט שלהלן הינו לכאורי בלבד, ואין וודאות שהעובדות שתפורטנה להלן תיקבענה בפסק הדין בתיק העיקרי, שכן יש לזכור כי אנו מצויים בשלב המקדמי, הוא שלב הבקשה לסעדים זמניים ובפרספקטיבה זו בחנו את טענות הצדדים. 5. להלן העובדות הרלוונטיות והלכאוריות כפי שעלו מהחומר שהוצג לפנינו: א. המבקשת, תושבת וואדי חמאם, הינה מורה, קבועה, במשרד החינוך, מזה 15 שנים, מתוכן 13 שנים, היא שימשה כמורה לערבית ולפחות חלק מהשנים גם כמחנכת, בביה"ס היסודי בואדי חמאם (להלן:"ביה"ס") . ב. בתקופה מסויימת, סמוך לתחילת עבודתה של המבקשת בבית הספר, עבד במקום אביה, שהיה מורה וזאת עד אשר יצא לגמלאות. ג. ביוני 2009 נתן משיב מס' 2 (להלן:"המנהל" או "משיב מס' 2") למבקשת "תעודת הערכה". ד. בשנת 2012 קיבלה המבקשת, כמו גם מורים נוספים בביה"ס תעודות הערכה, וזאת כנראה, בעקבות יוזמה של וועד ההורים, יוזמה עימה שיתף פעולה המנהל. ה. החל מחודש מרץ 2014 התדרדרה מערכת יחסי העבודה שבין המבקשת לבין המנהל ובלשונה של המבקשת "נוצר קרע". ו. בתאריך 6/3/14 התנהלה המבקשת, כלפי המנהל, בצורה לא מכובדת ולא מכבדת וזאת לאחר שמנע ממנה לצאת משטחי בית הספר, בטרם הסתיים יום הלימודים (יציאה שנדרשה לה כדי לקחת תרופה בשל כאבי שיניים מהם סבלה, לטענתה וכפי שהדבר מצא ביטוי במ/1, אותו הגישה בסיום חקירתה הנגדית). במהלך האירוע, זימן המנהל את אביה של המבקשת, אשר, לטענתה אין הוא אדם בריא וזה נזף בבתו על דברים שייחס לה, באוזניו, המנהל. המבקשת שחשה מושפלת התבטאה כלפי המנהל בצורה לא מכובדת ובלשונה "במילה לא הולמת". (סעיף 12 לתצהיר המבקשת). ז. בעקבות האירוע הנ"ל, עליו דיווח המנהל למשיבה, זומנה המבקשת לישיבת שימוע, שהתקיימה ביום 17/3/14, לפני סגנית מנהלת המחוז ובנוכחות המפקח, כאשר קודם לישיבה דיווח המנהל על שני אירועים נוספים שארעו לטענתו, האחד - שביום 9/3/14 הגיעה המבקשת למשרדו ואמרה לו כי היא יודעת שהוא לא יעבור לה על סדר היום על מה שהיה ביום 6/3/14 ושהוא יעביר אותה מבית הספר וכן אמרה לו שהיא לא תשתוק ושתתלונן על כך שקרובי משפחתו מועסקים בבית הספר, השני - אירוע במסגרתו, טען, כי במהלך ישיבה עם ועד ההורים, שהתקיימה, ביום 15/3/14 אמרה עליו, המבקשת, דברים קשים וביקשה כי יתנו לה גיבוי לפני משרד החינוך לקראת השימוע. המנהל ערך תרשומת של האירוע מיום 9/3/14 (נספח ה' לתגובת המשיבה), אך לא מסר למבקשת העתק מתכתובת זו (הוא תייק אותה, לטענתו, בתיקה האישי, אליו היתה לה, כמו כל מורה ביחס לתיקו האישי, גישה חופשית). לישיבת השימוע הגיעה המבקשת מלווה בבא כוחה הקודם - עו"ד זכי כאמל. במהלך הישיבה נכתב פרוטוקול, אשר נראה שאין חולק כי נמסר, לפחות, לבא כוחה הקודם של המבקשת. בעקבות הישיבה הוחלט כי המפקח יפעל ליישור ההדורים בין המבקשת למנהל וכן החליטה המשיבה, על הטלת אמצעי משמעת על המבקשת, מסוג נזיפה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במכתב מיום 24/3/14 (נספח ד' לתגובת המשיבה). ח. המפקח ניסה לגשר בין המבקשת למנהל וערך עם המבקשת מספר שיחות, במהלכן הסביר לה את הטענות נגדה וכאשר לשיחה אחת הביא עימו גם את מנהל מחלקת החינוך במועצה האיזורית אלבטוף. בשלב מסויים (30/3/14) אף כתבה המבקשת למנהל מכתב התנצלות ובו כתבה:"הריני להודיעך כי במידה והתנהלתי ו/או פגעתי במעמדך בביה"ס וזאת ללא כוונה הריני מתנצלת על כך ומקווה לראות את העניין כסגור ואין לו יותר שרירות וקיימות". ט. בהמשך ובעקבות אירועים נוספים להם טען המנהל וחרף ניסיונותיו של המפקח ליישב את ההדורים שבין הצדדים הוא הגיע למסקנה כי המבקשת והמנהל לא יכולים לעבוד ביחד היות והמבקשת לא נכונה לקבל את מרותו של המנהל. י. בטרם הוחלט על העברת המבקשת לבית ספר אחר, בעקבות בקשת המנהל כי כך ייעשה, היא זומנה לשימוע שהתקיים, לפני המפקח, ביום 15/5/14 ובשימוע זה הודיע לה האחרון על כוונתה להעבירה מבית ספר לבית ספר אחר, החל משנת הלימודים תשע"ה, בשל אי התאמתה לסגל ההוראה ולאקלים הבית ספרי (נספח ד' לבקשה) המבקשת כתבה על פרוטוקול שימוע זה כי היא מתנגדת להעברה. יא. בעקבות השימוע נשלח למבקשת, ביום 22/5/14, מכתב (נספח ה' לבקשה), במסגרתו הודע לה כי עקב אי התאמתה לסגל ההוראה ולאקלים הסביבתי הוחלט להעבירה למוסד חינוכי אחר בטווח של עד 30 ק"מ ממקום מגוריה. יב. מאחר ולשימוע לא הופיע נציג ההסתדרות, נקבעה ישיבת שימוע נוספת, ביום 29/5/14, אלא שהמבקשת לא הגיעה לבית הספר באותו יום, כמו גם במספר ימים סמוכים (לפנינו העידה כי היתה חולה אלא שלא הגישה תעודת מחלה ולאף לא טענה כי מסרה תעודה שכזו, בזמן אמת) ולכן הודיעה ההסתדרות כי אין היא מתנגדת להעברתה היזומה של המבקשת מבית הספר ובלבד שזכויותיה יישמרו ושהעברתה תעשה עפ"י כללי חוזר מנכ"ל (נספחים ו/1 ו- ו/2 לתגובה). יג. בין לבין המשיך מנהל בית הספר להעביר עוד מספר דיווחים על התנהגויות בעייתיות, שייחס למבקשת, כאשר גם העתק מהם לא מסר לה, בזמן אמת וגם ביחס אליהם העיד כי העתקים מהם תוייקו בתיקה האישי והיא היתה רשאית לעיין בהם. יד. המבקשת השיגה, באמצעות בא כוחה הנוכחי, על ההחלטה בדבר העברתה היזומה (מכתבים מיום 8/6/14, 12/6/14 ו - 18/5/14 - נספחים ו',ז' ו - ח', בהתאמה, לתגובה). טו. בעקבות ההשגות/הערר, הוזמנה המבקשת לשימוע נוסף לפני מר מוסא חילף - מפקח מתאם מגזר בדואי במשרד החינוך. טז. השימוע, לפני מר חילף התקיים ביום 22/6/14, ובמהלכו השמיעה, המבקשת, טענותיה, באמצעות בא כוחה, הנוכחי, כאשר לאחר שקילת הטענות החליט מר חילף להותיר את ההחלטה בדבר ההעברתה היזומה של המבקשת, על כנה ובהתאם הוציא מכתב (נספח ח'3 לתגובה). יז. סמוך למועד תחילת שנת הלימודים הודע למבקשת (לטענתה רק באמצעות שיחת טלפון מיום 28/8/14, לטענת המשיבה - מכתב בענין נשלח לה ביום 26/8/14, מיד כשהחליטה וועדת השיבוצים על שיבוצה). 6. להלן טענות ב"כ המבקשת בתמצית: א. ההחלטה על העברתה היזומה של המבקשת נעשתה באופן לא חוקי ויש לבטלה. ב. המבקשת מורה מוערכת שתרמה ממרצה הרב לטובת בית הספר ואשר נחשבה למורה מצטיינת, אשר שימשה, תקופת מסויימות כמעט כסגנית מנהל, כאשר המנהל החל להתנכל לה רק לאחר שהעיזה להלין באוזניו, בתחילת חודש 3/14, על תקלות בטיחותיות שנפלו בטיול בית הספר. ג. המנהל לא העביר למבקשת את כל מכתבי התלונה שכתב כנגדה והיא למדה עליהם בשלב מתקדם מאוד. ד. המשיבה לא דאגה להעביר לה את כל המסמכים הרלוונטיים להליך כאשר רבים מהם הגיעו לידיה רק בבוקרו של הדיון, במצורף לתגובת המשיבה. ה. אין להכשיר את ההחלטה על העברתה היזומה של המבקשת מקום שזו הודעה לה רק כיומיים לפני פתיחת שנת הלימודים ומקום שמי שקיבל אותה לא היה מוסמך לעשות כן. ו. בית הספר בטובא זנגריה מרוחק מעל 30 ק"מ מביתה של המבקשת והנסיעה אליו תארך לה כשעתיים. ז. בבית הספר מועסקים מספר קרובי משפחה של המנהל ואין זה צודק שהם ממשיכים לעבוד שם בעוד המבקשת הועברה. ח. לא יתכן שאחרי 13 שנה בהן התאימה, המבקשת, לאקלים הסביבתי של בית הספר, לפתע חדלה להתאים לו. ט. המנהל נהג בצורה לא נאותה עת הזמין את אביה, של המבקשת, שהינה "רווקה בגיל מבוגר יחסית" (סעיף 11 לתצהיר המבקשת), ביום 6/3/14 ובכך הביך אותה וגרם לה לצאת מדעתה (עמ' 7 שורות 4-13 לפרוטוקול). י. המבקשת יישרה את ההדורים עם המנהל, לאחר אותה תקרית ובהמשך אף מסרה לו מכתב התנצלות ובכ"ז הוא המשיך להכפיש אותה ולהעלות כנגדה טענות לא נכונות. יא. בסטטוסים שכתבה בדף הפייסבוק שלה (שצורף לתצהיר המנהל) היא לא ציינה את שם המנהל ואם הוא חושב שהדברים, שבעיניו הם בבחינת דברים מכפישים, זה ענין שלו. יב. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת ולכן יש להורות על ביטול העברתה היזומה. 7. להלן טענות ב"כ המשיבים, בתמצית: א. ההחלטה נשוא הבקשה הינה מעשה עשוי שכן היא הוגשה לאחר ששנת הלימודים נפתחה ולאחר שבמקומה של המבקשת שובצה כבר מורה אחרת, אשר כלל לא צורפה כצד להליך למרות שהיא בבחינת צד שעלול להיפגע אם תתקבל הבקשה ולמרות שאין בבית הספר שעות פנויות נוספות ללימוד ערבית. ב. הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר שכן ההחלטה על העברתה היזומה של המבקשת התקבלה כבר בחודש מאי 2014 ולא השתנתה גם לארח השימוע הנוסף שנערך למבקשת, בעקבות ערר שהגישה, כפי שהדבר עולה מהמכתב מיום 2/7/14. ג. בית הספר אליו הועברה המבקשת נמצא ברדיוס של קצת פחות מ - 30 ק"מ ממקום מגוריה, כאשר ההחלטה על העברתה היתה מחוייבת המציאות בנסיבות הענין, לאור בקשתו של המנהל ובשים לב להתרשמותו של המפקח שהמבקשת אינה נכונה לקבל את מרותו של הראשון וכי אי העברתה תפגע, בה, בתלמידים ובמערכת. ד. ההחלטה, על העברתה של המבקשת, נעשתה בהתאם לנהלי משרד החינוך ובוודאי שלא נפל בה פגם או חריגה ממתחם הסבירות ועל כן אין מקום שבית הדין יתערב בה. ה. המבקשת קיבלה לידיה את ההזמנות לשימוע וכן כל מסמך שביקשה, כאשר חלק מהמכתבים נשלח לכתובתה הנכונה, כפי שהדבר עלה מחקירתה הנגדית. ו. העסקת קרובי משפחה, בבית הספר, אינה מתיישבת עם חוזר מנכ"ל תשע"א(4)(א) ומשהובא דבר העסקתם של שלושה מקרובי משפחתו של המנהל בבית הספר , פעלה המשיבה לעריכת שימוע לאותם שלושה עובדי הוראה והוחלט להעבירם לבית ספר אחר, בכפוף למציאת מקום פנוי בהתאם לנהלים, בכל מקרה, מושתקת המבקשת מלטעון בענין זה מקום שגם היא, בעבר, עבדה בצמידות לקרוב משפחתה - הוא אביה. ז. הואיל וההחלטה בדבר העברה היזומה היא החלטה מינהלית הרי שבית הדין לא נוהג לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת אלא אם כן נמצא כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות או כי יש בה פגם בכללי הצדק הטבעי. ח. העברתה של המבקשת נעשתה בהתאם לנוהל המחייב ואין לקבל את הטענה כאילו ההליך לא היה תקין, כאשר החלטה של המשיבה להתבסס על הוראות משרד החינוך בנוגע ל"העברה יזומה" נעשתה מתוך רצון שלא לפגוע במבקשת יתר על המידה. ט. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה, שהרי במידה ולא ייעתר בית הדין לבקשה, תוכל המבקשת להיות מפוצה, בגין כל התקופה בה הוחלט כי תעבור לבית הספר אחר בעוד שבמידה וייעתר בית הדין לבקשה , ייפגעו הן התלמידים והמערכת בבית הספר בטובא אשר ייחסר מורה לערבית והן התלמידים והמערכת, בבית הספר וזאת גם בשל אווירה בעייתית שתהיה במקום, כשהמבקשת לא נכונה לקבל את מרותו של המנהל ופירסמה כנגדו ובגנותו סטטוסים בעמוד הפייסבוק שלה. מה גם שקבלת הבקשה תוביל לפגיעה באמון הציבור בבית הספר ובמערכת בכלל - דבר שאינו ניתן לפיצוי. י. סיכויי התביעה, במסגרתם תבעה המבקשת רק צו עשה להשבתה לבית הספר, נעדרים סיכויים וגם בכך יש כדי להוביל למסקנה שאין לקבל את הבקשה. 9. דיון והכרעה נשוב ונזכיר כי אנו מצויים בשלב המקדמי, הוא שלב הבקשה לסעדים זמניים ובפרספקטיבה זו בחנו את טענות הצדדים. בהתחשב בכתבי הטענות על נספחיהם ובהתחשב בטענות שהושמעו לפנינו ובעדויות ששמענו, הגענו לכלל החלטה שדין הבקשה להדחות, וזאת, למרות שבשלב זה איננו יכולים לקבוע כי לא נפלו פגמים, כאלו או אחרים בהליך העברתה של המבקשת, אלא שלטעמינו, בנסיבות שנוצרו ובהינתן כי הבין המנהל למבקשת, קרע, שכרגע לא נראה כי ניתן לאחותו הרי שגם אם נפלו פגמים כאלו או אחרים, אין בכך כדי להוביל למסקנה שיש להורות למשיבה לבטל את ההעברה היזומה שנעשתה למבקשת ולכפות עליה להחזירה לעבוד בבית הספר בכפיפות למנהל, אשר, כאמור לעיל, הוכח לפנינו ברמה לכאורית, לפחות, כי למבקשת בעיה לסור למרותו (בין אם בשל כך שהיא סבורה שהחל להתנכל לה בגלל שהלינה על ליקויי בטיחות שנפלו, לכאורה בטיול בית ספר ובין אם בשל סיבות אחרות). אנו סבורים, שלא ניתן להתעלם מעדותו של המפקח, אשר בענין זה הותיר עלינו רושם מהימן ואשר העיד כי, לאחר שקיים פגישות עם המבקשת, הוא הגיע למסקנה כי יש לבצע לה העברה יזומה, שכן במסגרת הישיבות התבטאה "..נגד המנהל באופן שאימת את דבריו" (עמ' 15 שורות 15-16 לפרוטוקול). כן העיד המנהל:"ניסיון לגשר ולנסות להצליח לגשר בינה ולקבל את מרות המנהל והייתי משוכנע ב - 200% שהם לא יכולים לעבוד ביחד ולכן לטובתה ולטובת המערכת עשיתי את העברה" (עמ' 16 שורות 3-6 לפרוטוקול) . התרשמנו גם שהנימוק שנתן המפקח לסיבה להעברתה היזומה של המבקשת "לא מתאימה לסגל ההוראה ולאקלים הסביבתי", כשהכוונה ל:"..מבחינת שיח, קבלת האחר, קבלת החלטות, קבלת הנחיה, קבלת מרות מנהל, יש היררכיה.." (עמ' 16 שורות 13-15 לפרוטוקול) מקפל בתוכו את המצב, כפי שנוצר, מאז 3/14, בצורה נכונה, כאשר הדברים מצאו ביטוי גם בפרוטוקול השימוע מיום 22/6/14:"המצב בבית הספר במתכונתו הנוכחית ובעקבות הסכסוך בין המנהל למורה אינו מיטיב עם שניהם על כן ראה ד"ר אמין להעביר את המורה כמתחייב עפ"י החוק של העברות יזומות..," ובהמשך:"אין לנו טענות פדגוגיות על תיפקוד המורה פשוט מאוד מודעת להבערה בגלל העימות והתנהלותה מול המנהל. גם המנהל לא מלין פדגוגית". מעבר לעובדה שכבר בחודש מאי 2014 הודע למבקשת על ההחלטה להעבירה בהעברה יזומה הרי שגם במסגרת ישיבת השימוע בעקבות הערר שהגישה, איפשרו לה להעלות טענותיה ותוך כדי הדיון נאמר, מפורשות, ע"י מר חילף, כי ההחלטה על העברתה בעינה עומדת ומכאן שגם אם נקבל את טענתה של המבקשת כאילו לא קיבלה את המכתב מיום 2/7/14, למרות שהכתובת המופיעה עליו תואמת את כתובתה של המבקשת כפי שהיא עצמה הודתה (עמ' 6 שורות 23-26 לפרוטוקול), הרי שקשה לקבל את טענתה כאילו לא ידעה על דבר העברתה, למרות שאין חולק כי על מקום העברתה ידעה רק ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים. בכל הקשור לפרסומי המבקשת בדף הפייסבוק שלה (נספח 2 לתצהיר המנהל) - למרות שהמבקשת לא ציינה את שמו של המנהל, הרי, שכפי שטען, בצדק ובמידה רבה של טעם, המנהל:"כשיש סכסוך בין שני אנשים וגורם שלישי או מי ששומע..לא צריכה להיות אינטיליגנציה גבוהה כדי לזהות אם זה אני או מישהו אחר. לשאלתך, בסטטוס שלה לא מוזכר שמי. אבל מנהל בית ספר יש אחד...יש בית ספר אחד בכפר ויש מנהל בית ספר אחד"(עמ' 13 שורות 1-5 לפרוטוקול) ולכן ומבלי להמעיט בערכו של חופש הביטוי הרי שאין ספק שהאמירות המאוד לא מחמיאות שפרסמה המבקשת בדף הפייסבוק שלה, חיזקו את טענת המשיבה, באשר לכך שמערכת היחסים שנוצרה בין המנהל לבין המבקשת, אינה מאפשרת, בוודאי שלא לעת הזו, לבטל את העברתה היזומה של המבקשת. בנוסף, כפי שטענה המשיבה, ענין לנו במעשה עשוי, הואיל והבקשה הוגשה מספר ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים כאשר אין כבר שעות ערבית פנויות בבית הספר, כאשר לזאת יש להוסיף שהמבקשת לא טרחה לצרף כמשיבה את המורה שהועברה לבית הספר, תחתיה, וזאת למרות שאם היתה מתקבלת בקשתה היתה מורה זו בין הנפגעים העיקריים מההחלטה. בכל הקשור לטענות המבקשת לענין העסקת שלושה מקרובי משפחתו של המנהל, בבית הספר - כפי שהסכימה גם המשיבה, וכפי שהעיד המפקח - מדובר במצב שיש לתקנו והתרשמנו כי המבקשת פועלת בכיוון זה, אלא שברי כי גם אם עדיין לא הצליחה לבצע העברה יזומה לאותם מורים, כדי לתקן את הפגם שבהעסקתם בבית הספר, אין בכל כדי לשנות מאומה בקשר למבקשת אשר העברתה נעשתה מטעמים שונים לחלוטין. בכל הקשור למרחק שבין מקום מגוריה של המבקשת לבין בית הספר בטובא זנגריה - המשיבה התייחסה לטענות המבקשת בענין זה ומפי המפקח למדנו כיצד נערכה הבדיקה בנושא זה (עמ' 2 שורה 26 לפרוטוקול). לפיכך והואיל והעברה יכול שתהיה "למוסד רשמי אחר בתוך המחוז ברדיוס של עד 30 ק"מ ממקום מגוריו.." (סעיף 3 לנוהל העברות יזומות תשע"ד - תשע"ה), הרי שאיננו קובעים כי ההעברה לטובא זנגריה היתה בניגוד לנוהל. 10. מאזן הנוחות מאחר וכאשר בית הדין נדרש ליתן סעד זמני עליו לשקול כשיקול מרכזי את מידת הנזק העלול להגרם לכל אחד מבעלי הדין באם יינתן הצו באם לאו והשוואתם של הנזקים זה לזה (ראה למשל: ע"א 342/83 גלוזמן - גלוזמן, פ"ד לח(4), 105) יש לבחון גם נקודה זו. הואיל ובשלב מקדמי זה לא הצליחה המבקשת לשכנענו כי מערכת היחסים בינה לבין המנהל מאפשרת את החזרתה לבית הספר באופן שלא יהיה בו כדי לפגוע באקלים הבית ספרי, במארג היחסים שבבית הספר, במעמדו של המנהל ובסמכותו מול שאר המורים, באמון הציבור במערכת ובטובת התלמידים גם בבית הספר אליו הועברה המבקשת והואיל והמורה שהועברה לבית הספר בעקבות העברתה היזומה של המבקשת, לא צורפה, על ידי האחרונה להליך למרות שאין ספק כי היא בבחינת צד נפגע, פוטנציאלי, כאשר מנגד, גם אם יתברר כי נפלו פגמים בהליך העברתה היזומה של המבקשת, ממילא מדובר בנזק הניתן לפיצוי, הגענו לכלל מסקנה שגם בסוגיית מאזן הנוחות, נוטה הכף לטובת המשיבה. 11. לסיכום לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות שלפנינו ובשים לב לטענות המשיבה וחרף טענות המבקשת, הגענו לכלל מסקנה כי לא קיימת הצדקה ליתן צו זמני כמבוקש ועל כן הרינו מורים על דחיית הבקשה. 12. הוצאות משדחינו את הבקשה הרינו מחייבים את המבקשת לשלם למשיבה סכום של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום, אם לא ישולם בתוך 30 יום. במאמר מוסגר נציין כי הואיל ומשיבה מס' 1 ייצגה, בהליך זה, גם את משיב מס' 2 החלטנו שאין מקום לחייב את המבקשת בהוצאותיו. 13. הואיל ובכתב תביעתה ביקשה המבקשת לבטל את העברתה היזומה ולהחזירה לעבוד בבית הספר והואיל ויתכן כי לאחר שתשקול את הדברים שנית, תחליט שהיא מעוניינת לתקן את כתב תביעתה, ניתנת לה שהות עד ליום 21/9/14 להגיש כתב תביעה מתוקן שאם לא תעשה כן תחשב כמי שהחליטה שהיא אינה מעוניינת בכך וביה"ד יקצוב למשיבים מועד להגשת כתבי הגנתם.דיני חינוךבית ספרמורים