ביטול העברת עובד מקדונלדס לסניף אחר כללי לפנינו בקשה למתן צווים זמניים, שעניינה הצהרה על כך שהחלטת המשיבה, חברת אלוניאל בע"מ (הידועה גם בשם "מקדונלד'ס ישראל", להלן: המשיבה ו/או החברה), מיום 4.9.14, להעביר את המבקש מתפקידו כמנהל סניף של המשיבה בגן שמואל, לתפקיד של מנהל סניף כרמל בחיפה (להלן: ההחלטה) - בטלה, משום שנעשתה "פגיעה במבקש על דרך של נסיון לפגוע במעמדו, וזאת שלא כדין, משיקולים זרים, בחוסר תום לב, ללא כל שימוע כדין, ותוך פגיעה בזכות ההתארגנות" [משפט הפתיחה של הבקשה]. כ-3 שבועות לאחר הגשת הבקשה, ביקשה ההסתדרות הכללית-הסתדרות הנוער העובד ולומד (להלן: ההסתדרות), המיוצגת ע"י אותו משרד עורכי-דין שהגיש את הבקשה בשם המבקש, להצטרף כצד נוסף לבקשה; מבוקשה ניתן לה והדיון נדחה, על מנת לאפשר למשיבה להשיב גם לטענותיה של ההסתדרות. ביום 26.10.14, לאחר שהתרבו התשובות והתגובות של הצדדים שלפנינו, הוצע להם - בהתחשב בעמדותיהם, כעולה מהמסמכים שבפנינו - להגיע להסכמה דיונית, לפיה במועד המיועד לדיון, 2.11.14, יהיו חקירות על התצהירים במסגרת ההליך העיקרי. לצערנו, הצדדים לא דיברו ביניהם, כמוצע בהחלטה זו, ובפתח הדיון בפנינו הבהיר ב"כ המבקשים, כי אנו במסגרת בקשות לסעד ביניים. עוד הדגיש, כי עניינו של ההליך הוא בשימוע שלא נערך למבקש, בנוסף לטענה, כי ההחלטה לנייד את המבקש - לא כניוד רוחבי, לסניף באותו סדר גודל, אלא, לסניף בין הקטנים של המשיבה - נבעה כחלק מניסיון של המשיבה לפגוע בהתארגנות עובדיה, אשר למבקש היה חלק ניכר בה, בשלביה המרכזיים. למרות שלטענת המבקשים היתה למבקש מעורבות "דרמטית" בהתארגנות העובדים במשיבה [עמ' 9, ש' 10] - עיון בבקשה מעלה, כי התייחסו לנושא ההתארגנות בסעיפים ספורים, וכאשר נשאלו באי-כח המבקשים היכן נזכר חלקו של המבקש בהתארגנות, הפנו לסעיפים 20,19 וכן, 25,24,23 לבקשה [עמ' 1, ש' 27-22]. סעיפים 19 ו-20 אומרים כך: סעיפים אלה נוגעים לתחילת ההתארגנות, שהחלה בחודש 5/13 [סע' 18 לבקשה], והמיוחס למבקש לא הפריע למשיבה להעביר אותו לנהל את סניף גן שמואל, לאחר שכמנהל סניף הדר בחיפה הודיע לעובדים שהיו תחתיו, שההתארגנות טובה לעובדים ולמקום העבודה ואף עודד אותם לחתום על טופס הצטרפות להסתדרות [תצהיר המבקש, סעיף 12]; המבקש הצטרף כחבר הסתדרות ביום 25.2.14 [נספח 8 לתשובה לבקשה]. לא צויין בבקשה שום קשר של המבקש למשא ומתן שנוהל במשך 10 חודשים ארוכים - עד שהחליטו להגיש בגינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי, שנדונה, במקביל לדיון בפנינו, בבית-הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו - על כן, דומה שאין לקשור פעילות כלשהי של המבקש, מתקופה זו, להחלטה בעניינו, שהתקבלה ב-9/14. אשר לסעיפים 25-23, אלה נוקטים בתיאור כללי ביותר, וכך נאמר בהם: בשל הכלליות של התיאור - לא מצאנו לנכון להתיר חקירה של המצהירים מטעם המשיבה, בנושא ההתארגנות. בשלב בו אנו נמצאים, בית הדין אינו נכנס לשאלה של מהימנות עדים וטענותיהם של באי-כח המבקשים, כי המצהירים סותרים זה את זה, יכולות היו לעלות - לכאורה - מעיון בתצהירים עצמם, ללא צורך בחקירה נגדית, לשם כך. לאחר ששמענו את הצדדים, עברנו על סיכומי הצדדים וחזרנו ועיינו בחומר הרב שהוגש לנו - דעתנו היא, כי ההחלטה על ניודו של המבקש מסניף גן שמואל לסניף כרמל בחיפה, נבעה - לכאורה - משילוב של היענות לבקשות אישיות של המבקש וצרכי החברה, לאור תוצאות עסקיות שהצביעו על חוסר הצלחה, יחסית, ולא היה לה שום קשר - לכאורה - לפעילותו של המבקש, בניסיון לארגן את עובדי המשיבה תחת כנפי ההסתדרות, פעילות שתוכנה כלל אינו ידוע. נזכיר כבר עתה, כי הודעה על צירופו של המבקש לועד העובדים ניתנה רק ביום 14.9.14, קרי - לאחר הגשת הבקשה. ברי, כי לאירועים שאירעו לאחר ההחלטה על ניוד המבקש, שלפי הודאתו שלו, היתה בהסכמתו, אף אם תרץ אותה מאוחר יותר ב-"הפתעה", "לחץ" או "איום" [תצהירו בבקשה, בעמ' 6; תצהירו בתשובה לתשובה, סע' 8-7], אין לייחס את המשמעות שהמבקשים מייחסים להם, כראיה לשיקולים שהנחו את הצדדים קודם לאותו מועד. כך גם אירועים שהתרחשו בסניף "כרמל", בקשר עם ביקורת על מצב הסניף שם, אשר איננו מוצאים נכון להרחיב בהם, למרות שהמבקשים הגישו הודעות עדכון אודותיהם, הואיל ולטעמנו הם החורגים מהנדרש לצורך הכרעה בבקשה. עובדות לפני שנמשיך ונציין, בתמצית, את הנימוקים למסקנתנו, נפרט עוד עובדות רלוונטיות, ברמה הלכאורית, הנדרשת להכרעה בשלב בו אנו נמצאים: המשיבה היא חברה פרטית, המהווה רשת מסעדות למזון מהיר ומנוהלת בישראל כזכיינית של מקדונלד'ס העולמית, ולה 180 סניפים בארץ. ההסתדרות הודיעה למשיבה, כי היא הארגון היציג בחברה כבר בחודש 6/13 [הודעה מיום 3.6.13 - נספח 2 לתשובה הנוספת מטעם המשיבה]. המבקש מועסק בחברה מאז שנת 2008; תחילה כעובד רגיל, אחר-כך קודם לתפקיד סגן מנהל, מ.מ. מנהל ולבסוף בתפקידי ניהול, החל מסניף נהריה, בגליל המערבי, עבור לסניף "הדר" בחיפה, דרך סניף חדרה, עד להצבה בסניף גן שמואל - סניף גדול יותר מהאחרים - בו החל לעבוד ביום 4.5.14. בעבר, דחה המבקש הצעה לנהל את הסניף הגדול ב"גרנד קניון" בחיפה. מתחילת עבודתו בסניף גן שמואל, פנה המבקש למנהלים בחברה - מנהל האזור, מר משה דהן, וסמנכ"ל תפעול בחברה, מר שאול סגב - וביקש לחזור ולנהל סניף קטן יותר, נוכח קשיים שונים בהם נתקל בניהול סניף גן שמואל. הוצע למבקש לנהל את סניף כפר יונה, והוא סרב. מנהלי החברה, אשר האמינו במבקש, עודדו אותו להמשיך בסניף גן שמואל, עד אשר ראו שהסניף האמור התדרדר בסקר שביעות רצון לקוחות למקום 170 מתוך 180, לאחר שהיה במקום 140, סמוך לפני כן. בעת שניהל המבקש סניפים קודמים, קיבל מענקים בגין הישגיו: 35% משכרו, עבור הישגיו בסניף נהריה, בחודש 1/11; 50% משכרו, עבור הישגיו בסניפים נהריה וחדרה, בחודש 7/11; 50% משכרו, עבור הישגיו בסניף חדרה, בחודש 1/12; 30% משכרו, עבור הישגיו בסניף הדר חיפה, בחודש 7/13. במחצית הראשונה של שנת 2014, בעת שכיהן המבקש כמנהל סניף גן שמואל, לא קיבל מענק. בבקשה לצרוף ההסתדרות כצד להליך נטען, כי המבקש הוא "אחד ממחוללי התארגנות מנהלי הסניפים", שהחלה בראשית חודש 8/14, אשר נפגש עם עמיתים רבים לעבודה ופעל לצירופם להסתדרות, עמה ניהל שיחות רבות [ס' 12-10, שם], ברם, לא רק שתיאור עובדתי זה אינו מופיע בבקשת המבקש, המבקש אף אינו בין המצהירים לתמיכה בבקשת ההצטרפות, שהם - מר איתמר דוברוב, רכז מארגן בהסתדרות, ומר חי בדרה, רכז נוסף בהסתדרות, שתפקידו ליווי התארגנויות עובדים במקום העבודה. מר דוברוב התייחס בתצהירו לשיחות שהקליט המבקש, עם מנהלים במשיבה, וצרף תמלול - חלקי - של שתי שיחות [נשוב לתמלילים בהמשך]: מיום 26.7.14, עם מנהל האזור, מר משה דהן, שהתקשר לביתו של המבקש בשבת, כדי לברר עימו שמועות על מעורבותו של המבקש בנסיונות השבתה ומהומות בסניף, לאחר שההסתדרות הכריזה סכסוך עבודה [התמליל - נספח 2 לבקשת ההצטרפות של ההסתדרות (להלן: השיחה עם דהן); לעומת תמלול המשיבה - נספח 1 לתשובה הנוספת]; מיום 30.7.14, עם סמנכ"ל התפעול, מר שאול סגב [בטעות רשמו את שמו בתמליל "שגב" - נספח 3 לבקשת ההצטרפות של ההסתדרות (להלן: השיחה עם סגב)], כאשר מהשיחה עם סגב מבקשים ללמוד התייחסות אל המבקש כאל "מנהל מוערך" עם כוונה "להקפיץ" אותו קדימה [לשון מר דוברוב - ס' 13 לתצהירו]. בבקשה אין כל זכר להקלטת השיחות על-ידי המבקש, ולאף אחד מתצהיריו לא צורף תמליל של שיחה כלשהי. ביום 4.9.14 נפגשו עם המבקש בסניף, מר משה דהן ומר ברוך טולדנו, הציגו לו את הנתונים ביחס להתדרדרותו של סניף גן שמואל, שהיה בין הסניפים המוצלחים בחברה וירד למקום ה-170 בדירוג שביעות רצון הלקוחות בעניין שירות, איכות, ניקיון, קבלת פנים וכיוצא בזה [נספח 3 לתשובה הנוספת מטעם המשיבה], וגם בעניין פגיעה ברווחיות הסניף [נתונים צורפו כנספח 10, שם], נאמר למבקש שמצב כזה לא יכול להימשך ונקבע, כי הוא עובר לנהל את סניף כרמל בחיפה. המבקש הסכים למהלך זה, אשר הוגדר ע"י מר טולדנו כ-"שיחת אזהרה", כאמור בסיכום ששלח למבקש [נספח ו' לבקשה]. בו ביום, 4.9.14 בסביבות השעה 11:00, התקשר המבקש אל מר מילאד מוזלבט, חברו לעבודה, מי שמשמש בתפקיד סופרווייזר בחברה, אשר ניהל בעבר את הסניפים סיטי סנטר וגרנד קניון בחיפה, בתקופה בה ניהל המבקש את סניף הדר בחיפה, וסיפר לו על השיחה בה הוחלט שיעבור לסניף כרמל בחיפה, תוך שהמבקש מציין שהוא מאוד מרוצה מהמעבר - "כיוון שכך יהיה בסניף קטן יותר הקרוב יותר לביתו ולא יצטרך לעבוד קשה, יעבוד בלי שום בעיה ובלי כאב ראש, לדבריו" [תצהיר מילאד, שצורף כתצהיר משלים נוסף מטעם המשיבה, סעיף 4]. ביום 4.9.14 עודכנה גם מנהלת האזור במשיבה, שאחראית, בין היתר, גם על סניף כרמל בחיפה, על ההחלטה המוסכמת שהמבקש יעבור לנהל את סניף כרמל בחיפה, היא יצרה עמו קשר טלפוני בסביבות השעה 14:00, על מנת לקבוע פגישה עם הסופרווייזרית האחראית על הסניף, לתיאום כל הכרוך בהעברה ובשיחה זו המבקש הבהיר שהוא שמח על המעבר וכאשר נשאל אם הוא יכול להיפגש באותו יום עם הסופרווייזרית ובאיזו שעה, הוא עצמו קבע שיוכל להגיע לסניף לב המפרץ בסביבות השעה 17:00, לקיום אותה פגישה, וכן כך היה [תצהיר גב' דיקלה בן שטרית, שצורף כהשלמה לתמיכה בתשובה, סעיפים 6-3]. המבקש הקליט גם את הפגישה ביום 4.9.14, אבל - תמלילה צורף רק לתביעה העיקרית שהגיש [נספח ה' בתביעה]; עובדה זו לא צויינה בבקשתו או בבקשת ההסתדרות להצטרף להליך. ביום 9.9.14 הגיש המבקש את בקשתו למתן צו הצהרתי זמני, שיכריז על בטלות העברתו לסניף כרמל בחיפה, וכן צווי מניעה זמניים, שעיקרם לאסור עשיית כל שינוי במעמדו ובתפקידו, כמנהל סניף גן שמואל, עד להחלטה בהליך העיקרי. בו ביום, נקבעה הבקשה לדיון במעמד הצדדים ליום המחרת, 10.9.14. המשיבה הגישה בקשה "בהולה" לדחיית מועד הדיון, ומטעמיה - נקבע, בהחלטת אב"ד מיום 10.9.14, כי לא יתקיים דיון באותו יום, וההחלטה הסתיימה בצו ארעי, שקבע: "עד להחלטה אחרת לא יאוייש תפקיד מנהל המשיבה בגן שמואל ע"י מי שאינו המבקש". ביום 11.9.14 הודיעה המשיבה לבית-הדין, כי עוד ביום 4.9.14, לאחר שהמבקש נתן הסכמתו והביע נכונותו למעבר לניהול סניף כרמל, ביצע המבקש חפיפה באותו סניף ועבודתו בפועל ובאופן מלא, כמנהל סניף כרמל, החלה ביום 6.9.14. עוד הוסיפו, כי במסגרת סבב העברת מנהלים וניודם, כפי שהחברה פועלת כל השנים, אוייש תפקיד מנהל סניף גן שמואל ע"י מנהל שעבר לשם כך מניהול סניף המשיבה באילת, ואף העתיק מגוריו לאזור הצפון והחל בעבודתו בפועל, בסניף גן שמואל, ביום 9.9.14 בבוקר. ההודעה הנ"ל הוגשה ללא תצהיר לביסוס העובדות המופיעות בה - כפי שהוער בהחלטת ביה"ד, מיום 11.9.14. תשובה לבקשה הוגשה ביום 16.9.14, והדיון בבקשה נקבע ליום 2.10.14. ביום 23.9.14 התקבלו שני תצהירים משלימים, מטעם המשיבה - של גב' דקלה בן-שטרית ומר מילאד מוזלבט - אודות התבטאויות המבקש על תחושותיו ביחס להעברה, שנזכרו גם בתשובה. ביום 30.9.14 הוגשה, כפי שכבר הזכרנו, "בקשה לצירוף הסתדרות העובדים הכללית החדשה כצד בהליך". בו ביום התקבלה הבקשה וההסתדרות צורפה "כמבקשת מס' 2", על אף התמיהה שעורר מועד בקשתה, אך, הדיון נדחה ליום 2.11.14, כדי לאפשר למשיבה להתייחס גם לטענות ההסתדרות. עוד נקבע באותה החלטה, כי: " ... לאור טענת המשיבה, כי תפקיד מנהל סניף גן-שמואל מאוייש זה מכבר ע"י מי שעבר לשם כך מאילת - מומלץ למבקשים לשקול לצרף את מי שעלול להיפגע, במקרה שתתקבל בקשתם; אם יבחרו כך, יש להגיש בקשה חדשה, עם העתקים ישירות לכל המעורבים, עד 19.10.1 ..." ביום 1.10.14 הוגשה "בקשה בהולה לעיון חוזר", בה נטען, בין השאר, כי: "חרף העובדה כי ניתן, כאמור, צו מניעה כנגד איוש המשרה בסניף גן שמואל, נמנעה החברה מקיום הצו והמשיכה בשלה, כשהמשרה שאוישה על ידי עובד אחר ממשיכה להיות מאוישת על ידו, תוך התעלמות חזיתית מצו שיפוטי שמעולם לא שונה." [ההדגשה במקור]; המשיבה הגיבה באותו יום, ב"הודעה דחופה" מצידה, בה הלינה על התנהלות המבקשים וביקשה להוציא "תשובה לתשובה", שהגישו המבקשים באותו מועד. בהחלטה ראשונה, מהתאריך הנ"ל, לא שונה מועד הדיון ונאמר עוד: "משמעות הצו הארעי, שניתן ביום 10.9.14 - ומטבעו, נועד למנוע קביעה סופית - תלובן בבוא העת." בהחלטה שניה, מיום 1.10.14, נקבע שנוכח דחיית מועד הדיון אין הצדקה להוצאת "תשובה לתשובה" מתיק בית-הדין, אך, ניתנה למשיבה רשות להגיב גם על תוכן המסמך האמור, במסגרת תשובתה המעודכנת, בעקבות צרוף ההסתדרות. בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים, על ההחלטה מיום 30.9.14, בעניין דחיית הדיון - נדחתה, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה [בר"ע (ארצי) 7073-10-14, 5.10.2014 (להלן: ההחלטה בבר"ע)]. רק ביום 1.10.14 הוגש כתב-תביעה, בו המבקש הוא תובע יחיד, נתבעו סעדים זהים למבוקש בבקשה לסעד זמני, כדלקמן: "סעדים הצהרתיים וכספיים קבועים בתביעה שעניינה ניסיון לפגוע במעמדו של התובע, בתנאי העסקתו ובתנאי העסקתו, וזאת שלא כדין, משיקולים זרים, בחוסר תום לב, ללא כל שימוע כדין, ותוך פגיעה בזכות ההתארגנות." [הפתיח לתביעה]. תשובה נוספת מטעם המשיבה הוגשה ביום 26.10.14 (להלן: התשובה הנוספת); לאחריה הוסיפו המבקשים מסמכים מטעמם, ולמשיבה ניתנה הזדמנות להגיב עליהם, נוכח טענתה, שמדובר בהוספת טענות חדשות מטעם המבקשים. לאור עמדות הצדדים, הוצע לצדדים, בהחלטה מיום 26.10.14, לשקול להסכים שהדיון לפנינו, ביום 2.11.14, יהיה בתיק העיקרי, ברם, לא הושגה הסכמה כזו. לאחר הדיון, הוגשו בקשות כאלה ואחרות לתיקון הפרוטוקול; וביום 10.11.14 ניתנה החלטת אב"ד בנושא זה, והפרוטוקול תוקן, בהתאם. דיון והכרעה בניגוד למשפט הפתיחה בסיכומי המבקשים, כאילו טענותיהם לעניין פגיעה בהתארגנות "התקבלו ברמה הלכאורית" בהחלטה בבר"ע [עמ' 8, ש' 14] - לא מצאנו בהחלטה בבר"ע קביעה כזו, ולו לכאורה. כב' הנשיא פליטמן התייחס בהחלטה בבר"ע להליך זה כהליך "שעניינו פגיעה נטענת בזכות ההתארגנות" [ס' 19 להחלטה בבר"ע], משום שזו טענת המבקשים, וציין - "אכן, על בית הדין לדון בהליכים שעניינם פגיעה בעבודה על רקע התארגנות בהקדם האפשרי." [ס' 21]; עם זאת, לא התקבלה עמדת המבקשים, שהרי בקשתם נדחתה בלי תגובה ונאמר עוד בהחלטה בבר"ע [ס' 20]: "המבקש טען בבקשתו כי עמדת ההסתדרות גובשה, והוגשה במועד בו הוגשה, למקרא תשובת החברה לבקשה למתן צווים זמניים. יש לדחות טענה זו. בנסיבות בהם כתב התשובה מטעם המשיבה הוגש ביום 17.9.14, ובקשת ההסתדרות הוגשה ביום 30.9.14 ומשהמבקש וההסתדרות מיוצגים על ידי אותו משרד באי כוח." זו אינה התמיהה היחידה בקשר להתנהלות המשיבים לפנינו. הצו הארעי שניתן בשעתו, נועד למנוע קביעה סופית בעניין איוש תפקיד המנהל בסניף גן שמואל, ואת הביטוי "לא יאוייש ...", יש לקרוא בהקשר זה ולא מילולית, גרידא. גם אם המשיבה לא נקבה בשמו של המנהל שהועבר לתפקיד בגן שמואל מאילת, במסגרת סבב ניודים עליו הצהירו המצהירים מטעמה, וגם אם סברו המשיבים, שזכותו של המבקש עדיפה - בבואם לקבל סעד זמני, שהוא סעד מן היושר, היתה זו חובתם לנהוג על פי כללי הצדק הטבעי ובנקיון כפיים. מכאן, שהיה עליהם לצרף את מי שמשמש בינתיים כמנהל סניף גן שמואל כצד להליך כאן. הואיל והמבקש עובד עדיין במשיבה, חזקה עליו שהוא יודע מי ממלא כעת את התפקיד, ותמוה שהמבקשים לא מצאו לנכון לצרפו להליך זה, כאשר אין ספק, שלו היו מתקבלות בקשותיהם, וודאי היו פוגעות בו. ככלל, זהו טעם נוסף לאי היעתרות למתן סעדי ביניים; ברם, נוכח מסקנתנו, שאין להתערב בהחלטה על ניוד המבקש, מטעמים אחרים - אין משמעות מעשית רבה למחדלם זה של המבקשים. כפי שהזכרנו לעיל, מהעובדה, שהמבקש התמנה לסניף גן שמואל בחודש 5/14, לאחר שהיה חבר בהסתדרות מחודש 2/14 והמליץ לעובדי הסניף שניהל אז להצטרף אף הם [גם אם למשיבה נודע דבר הצטרפותו רק בחודש 3/14, כדברי באת-כוחו בדיון (עמ' 9, ש' 29-26] - לומדים שפעילותו הארגונית של המבקש לא מנעה את קידומו בחברה. עצם העובדה, המוסכמת, שבחודש 6/13 הודיעה ההסתדרות לחברה, שהיא הארגון היציג של עובדיה, וניהול משא ומתן בין צדדים אלה במשך 10 חודשים, לשם השגת הסכם קיבוצי במשיבה, היא הנותנת, כי לא מדובר בהתנכלות להתארגנות חדשה, אשר כבר קיימת, מכירים בה, ומנהלים עמה מגעים קיבוציים. העובדה, שטרם הגיעו להסכמות סופיות בנושא זה, ומתקיים במישור הקיבוצי הליך נוסף, בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו - אין לה, לדעתנו, השלכה על עניינו של המבקש שלפנינו. דווקא מהעובדה, שבבקשה לא מצאנו פירוט עובדתי על הקשר בין פעילות ארגונית, כלשהי, של המבקש, לבין ההחלטה בעניין תפקידו, ניתן להסיק, כי לא היה כל קשר בין ניודו מסניף לסניף, לבין פעילות ארגונית כלשהי. מצאנו טעם לפגם גם באי ציון הקלטת השיחות עם המנהלים ע"י המבקש כבר בבקשתו, וצרוף תמלילים של שתי שיחות רק לבקשת ההצטרפות המאוחרת של ההסתדרות, ושלא ע"י המבקש עצמו, אלא, ע"י מי שאינו בין המשתתפים בשיחה המוקלטת. חמורה מכך, העובדה שמשיחה אחת - השיחה עם דהן - עליה שמים המבקשים את יהבם, כמצביעה על ידיעת המשיבה אודות הפעילות הארגונית של המבקש והעילה, כביכול, לפגיעה במעמדו, עקב כך - קיבלנו שני תמלילים - מטעם המבקשים ומטעם המשיבה, ולפי תמליל המשיבה, לא נמצאות בתמליל המבקשים מילים מפורשות שאמר דהן למבקש, המשנות את כל משמעות הדברים המצוטטים מפיו. המבקשים לא הצביעו על ידיעת מי מנציגי המשיבה אודות פעילות ארגונית כלשהי מצד המבקש, לבד מעצם הצטרפותו כחבר בהסתדרות. גם בתצהירי מר דוברוב ומר בדרה, המתארים בכלליות שיחות שניהלו עם המבקש, בשבועיים שקדמו להחלטה על ניודו, אין תיאור של ידיעת מי מהמשיבה על כך, והם מסתמכים בעיקר על השיחה עם דהן, והודאת המשיבה בקיומה; הפנו לסעיף 36.14 לתשובה הנוספת, בה נאמר כך: יודגש, כמתואר גם בהמשך, כי שיחה זו עם משה שהתקיימה ביום 26.7.14, התקיימה לאחר שההסתדרות כבר הכריזה על סכסוך עבודה וניסתה להשבית סניפים בכלל ואת סניף גן שמואל בפרט. ניסיונות ההשבתה של סניף גן שמואל, שכללו אף אירועים אלימימצד פעילי ההסתדרות, היו בתאריכים 7.7.14 ו-16.7.14. למשה הגיע מידע, ממנו עולה כי המבקש עלול היה להיות מעורב בנסיונות ההשבתה והמהומות בסניף עליו היה מופקד. ונזכיר כי אין מדובר בעובד זוטר אלא במנהל הסניף בעיצומה של מלחמה. שיחת משה עם המבקש, היתה שיחה טלפונית שגרתית, במהלכה עלו נושאי עבודה. לא למותר להדגיש כי כל זה היה בתקופת בצע צוק איתן, תקופת מלחמה, תקופה בה ההסתדרות הצהירה בגלי האתר כי לא תשבית פעילויות וכי לא תשבית את סניפי המשיבה, תקופה בה היו החברה ומנהליה סוקים וטרודים במיוחד נכח המצב הרגיש, לרבות במערכת היחסים בין המגזרים השונים, הן בקרב הלקוחות והן בקרב העובדים. אלא שהצהרות לחוד והתנהלות מגונה לחוד. לא שוכנענו, כי בסעיף האמור יש הודאה מטעם המשיבה, ולו לכאורה, על ידיעה אודות פעילות ארגונית של המבקש, וודאי שאין שם הודאה בקשר בין פעילות כלשהי לבין ההחלטה בעניינו; קשר שאינו מחוייב המציאות, בהכרח, ועיון בתמלילים מצביע על מסקנה אפשרית אחרת מהמוצהר ע"י דוברוב. בניגוד להצהרתו, כי החברה ייעצה לעובדים להתרחק מפעילי ההסתדרות [ס' 11, עם הפניה לתמליל ההסתדרות], בתמליל שהציגה המשיבה נראים דברים אחרים. מדובר בשיחה מיום 26.7.14, בה התקשר מר דהן אל המבקש, אמנם - לביתו, ברם, מתמלילי ההקלטות שהציגו המבקשים, עולה תמונה הפוכה לזו שניסו לטעון לה לפנינו - כאילו מי ממנהלי החברה מתנכל למבקש, בשל קשריו עם ארגון העובדים. טענת ההסתדרות והמבקש היא, כי לומדים על הקשר בין העברת המבקש מסניף לסניף, לבין היותו פעיל בהסתדרות, מעצם העובדה שמנהל האזור התקשר אליו והתעניין אצלו, אם יצרו איתו קשר מההסתדרות ואם הם דברו איתו [פתיחת השיחה המתומללת הנ"ל], ברם באותה שיחה אומר המבקש, שוב ושוב, שהוא "מסנן" את השיחות מההסתדרות; שבהתחלה הסכים להיפגש עם נציגי ההסתדרות, אבל, בסוף אמר להם שאין לו זמן וסירב להיפגש איתם, והוא אינו רוצה להיות איתם בקשר "לא אכפת לי מה הלחץ שיפעילו עלי" [עמ' 5, ש' 12; אותו ביטוי מופיע גם בתמליל המשיבה: עמ' 4, ש' 24] - הלחץ הנזכר ע"י המבקש, בתמלילים, מיוחס לנציגי ההסתדרות כלפיו. בהמשך, חוזר המבקש על כך שקבעו איתו ישיבה והוא לא הלך אליה והתקשרו לשאול אותו למה הוא לא הגיע, ועל כך משיב לו מר משה דהן: "... אם הם קובעים איתך ישיבה ואתה לא רוצה להגיע, אל תמרח אותם ותגיד בסדר אני אבוא אני אבוא ובסוף לא לבוא. תגיד להם מהתחלה אני לא ... [במקור] הם משתמשים בנציגות שלך . אומרים שאתה כן רוצה, למרות שאתה לא רוצה. לא נעים לך להגיד להם שאתה לא, תגיד להם סתם לדוגמה: חבר'ה - אני מבקש לא להפריע לי. כי אם אתה אומר להם - כן, אני אבוא ובסוף אתה לא בא - הנזק כבר נעשה כי הם כבר אומרים אוקי הוא איתנו. ...' [שם, עמ' 6, ש' 7-1; נוסח דומה בתמליל המשיבה: עמ' 5 ש' 23-15]. ולאחר חילופי דברים קצרים אחרים, מסתיימת השיחה. אלא, שבתמליל המשיבה יש עוד קטע בדבריו של משה, שאין למבקשים: "אתה מבין, זאת זכותך אם אתה רוצה ל, אם אתה רוצה ... אם אתה רוצה להיפגש איתם זו זכותך, אף אחד לא אומר לך 'לא', אבל אבל אם אתה לא רוצה, אז תהיה איתם יותר ברור. זה הכל." [עמ' 7 ש' 17-20]; ועל כך משיב המבקש "אין שום בעיה" [שם, ש' 21] והשניים נפרדים לשלום. בטיעוניהם לפנינו, העלו באי כח המבקשים את הטענה, כי למבקש לא היה נעים להודות בפני מנהלו בקשריו עם ההסתדרות ורצונו להצטרף כפעיל בה. גם אם נכון הדבר - ואיננו קובעים כך, נכון לעת הזו - אי אפשר להשליך תחושה זו על כוונותיו ומניעיו של מנהל האזור. מר דהן שמע מהמבקש התייחסות מסויימת ועליה הגיב, ולמרות ששמע - לכאורה - שהמבקש אינו רוצה להיות פעיל בהסתדרות, לא מנע ממנו את הדבר, נהפוך הוא, מר דהן הדגיש באוזני המבקש שהוא יכול לקחת חלק בפגישות עם ההסתדרות, אף אחד לא מונע זאת ממנו, אבל - הוא אמור להיות יותר ברור עם ההסתדרות. הקטע האחרון הזה שצוטט צתמליל המשיבה, הובא בתמליל שהוצג במצורף לבקשת ההסתדרות להצטרף כצד, באופן חלקי, בלבד [נספח 2, שם, עמ' 7, ש' 16], וכל שנכתב שם, מפי משה, הן שתי שורות: "אני במקומך ... אם אתה רוצה [לא ברור], אם אתה צריך, [לא ברור]. אבל אם אתה לא רוצה, תהיה יותר ברור." [3 הנקודות במקור]. לא נקבע כרגע מה הגורם לאי הצגת הדברים במלואם, בתמליל שצורף לבקשת ההסתדרות יש יותר מאשר מקום אחד בו מופיעות "...", ויתכן שהדבר נובע מקשיי הבנה של המתמלל, אולם, המילים המפורשות שאמר משה למבקש, באותה הזדמנות - לפי תמליל המשיבה - מעמידות את כל השיחה עם דהן על משמעות שונה מאשר בקשו המבקשים לייחס לה. מהתמונה הלכאורית המצטיירת לפנינו, עולה, כי המבקש הוא אשר חטף "רגליים קרות", עת החל לנהל את סניף גן שמואל וביקש, משיקוליו, לחזור לנהל סניף קטן יותר. בקשתו זו נענתה כאשר התברר להנהלת החברה שיש התדרדרות במצבו של הסניף האמור תחת ניהולו, ולכן נקבע עמו, בפגישה ביום 4.9.14, כי יעבור לנהל את סניף הכרמל בחיפה, בהסכמתו. המבקש מאשר שהסכים תחילה למעבר, ומשכך, דומה שלא היה צורך לערוך לו "שימוע" בעניין זה. כפי שכבר אמרנו, בשלב בו אנו נמצאים, לא נקבעות קביעות של מהימנות ואלה יישארו להכרעה בהליך העיקרי, אולם, לא ניתן שלא לתמוה, כבר עתה, על טענותיו של המבקש בדבר "הסכמה" שניתנה עקב "הפתעה" ו"פחד", כאשר ידוע היום, כי המבקש הקליט את אותה פגישה ואף פגישות קודמות עם מנהליו. על פני הדברים, התנהגות כזו אינה הולמת עובד מפוחד והיא מצביעה, דווקא, על אדם היודע בפני מה הוא עומד ומתכנן את צעדיו לעתיד בבטחה. גם מתמליל השיחה עם סגב, מיום 30.7.14, עולים דברים נוספים, מעבר למחמאות אותן הדגישו המבקשים. סגב שואל את המבקש, אם יש עדיין דברים שמפריעים לו [עמ' 4, ש' 1] ונענה שהנושא הסתדר והמצב השתפר, אבל, כאשר סגב אומר לו: " ... גם בשבוע השני אמרת שאתה לא רוצה להישאר פה" [עמ' 5, ש' 7], עונה לו המבקש: "נראה לי אני עדיין חושב את זה. ... לא להישאר כאן", ומהמשך משתמע שהמבקש לא רוצה להישאר במקום, ועוצר את קידומו, למרות שהכוונה של סגב היא להקפיץ אותו קדימה [עמ' 7-6, בסוף התמליל]. התרשמנו, כי למבקש היה נח עם ההחלטה להעבירו מניהול סניף גן שמואל לניהול סניף קטן יותר, בכרמל - ואיננו נכנסים כרגע לשאלה האם הירידות במכירות היו בסדר הגודל הנטען ע"י המשיבה, אם לאו, כטענת המבקשים; נושא שילובן, במידת הצורך, בהליך העיקרי - גם לאור דברים שאמר המבקש לחבריו לעבודה, בסמוך להסכמה על כך, ביום 4.9.14, לפני ששינה את טעמו והעלה טענות על תחושות אחרות מהתחושות הראשוניות ששידר. כך, משתמע גם משיחות שניהל המבקש סמוך לאחר הסכמתו לעבור מסניף גן שמואל לסניף כרמל, עם חברו לעבודה, מר מילאד מוזלבט ועם מנהלת האזור, גב' בן שטרית. הבקשה לבית דין זה הוגשה מבלי שקדמה לה פניה כלשהי מטעם המבקש, או ההסתדרות, יחד או לחוד, למי מבעלי התפקידים במשיבה, בבקשה לשנות מההחלטה המוסכמת בדבר שינוי תפקידו של המבקש. משום שהוא התחרט, מסיבה זו או אחרת, על הסכמה שנתן למהלך. חבל שכך נהגו, ועולה השאלה - האמנם המבקש הוא שהתחרט, או שכאשר הצטרף לועד העובדים, לאחר המעבר המוסכם לסניף כרמל - היה מי שניסה להציג תמונה שונה, בדיעבד. עיון בתמליל השיחה מיום 4.9.14 - שצורף, כזכור, רק לתביעה העיקרית, כשלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה, ויום לאחר בקשת ההצטרפות של ההסתדרות, שגם אליה לא צורף תמליל של שיחה זו, כי אם, רק של שתי שיחות אחרות - מעלה, כי המבקש הקליט את שיחתו עם ברוך טולדנו, סמנכ"ל תפעול בכיר בחברה, כבר מתחילתה, כאשר קראו לו ואמרו: "בוא רק רגע, באנו לשבת איתך" [עמ' 2, שהוא הראשון בשיחה, אחרי דף מקדים]. מר טולדנו תיאר באזני המבקש את ההתדרדרות של הסניף בסקר הלקוחות, וברווחיות - גם יחסית לירידה הכללית במכירות בשאר הסניפים - וכן ליקויים בביקורות בטיחות המזון, בעיות הנקראות "פג תוקף", הזכיר שלא מזמן המבקש הוא שחשב שניהול הסניף קשה ולא היה בטוח שיצליח, ועל זה השיב המבקש "אני יודע מה אני אומר" [עמ' 4, ש' 9]. מר טולדנו המשיך ואמר למבקש - "יכול להיות שטעינו. ובדיעבד - התוצאות מצביעות על כך שיכול להיות שטעינו, וצדקת." [שם, ש' 10] ממשיך ומתאר את המצב, אומר למבקש שחייבים לנקוט צמד, שיתנו לו הזדמנות נוספת שייעשה מהלך [ש' 17], שיראה זאת כשיחת אזהרה, שכן, לא יוכלו להשלים עם רמת תוצאות כאלה וחריגות בבטיחות המזון, שהוא המום מהנתונים, ולשאלה ישירה - מה אומר על כך המבקש, השיב זה [שם, עמ' 5, ש' 16]: "אני אומר שאתם צודקים, נכון ב-100%. היתה לי ירידה כאן, אני מגדיר את התקופה כאן כחמישה חודשים, תקופה קשה עברה עלי. וזהו. אין לי מה להוסיף את האמת." מר טולדנו הגיב שייעשה מהלך ממחר ויבוא סופרוויזר עד מינוי מנהל סניף, שיעשו מהלכים עם סניף כרמל ויודיעו למשיב, והמשיב ענה "בסדר, אין בעיה, תודה" [עמ' 6, ש' 3]. כאשר המבקש הסכים עם מר טולדנו, מובן, מדוע לא מצאו שיש לערוך עימו בירור נוסף כלשהו. על כן, לו חשב שמבקש, במחשבה שניה, שיכול היה לענות אחרת ולהציע הצעה חלופית, היה חייב לפנות ישירות לטולדנו, או למנהל אחר, לפני פניה לבית-הדין. התבטאויותיו בפני חבריו מצביעות שהשינוי התאים לו. סיכום ההחלטה מיום 4.9.14, בדבר ניודו של המבקש מניהול סניף גן שמואל של המשיבה לניהול סניף כרמל בחיפה, התקבלה - לכאורה - משיקולים ענייניים של המשיבה, ובהסכמת המבקש, שהיה מעוניין אף הוא, מטעמיו, בשינוי מקום עבודתו. לא היה קשר בין פעילות ארגונית כזו או אחרת של המבקש, לבין ההחלטה ומשכך - לא היה על המשיבה לערוך למבקש "שימוע", לעניין שינוי תפקידו, מעבר לשיחה שנוהלה עימו ובה הגיעו הצדדים להסכמה. לאור המקובץ, הבקשה לסעדים זמניים - נדחית; אין מניעה לאייש את תפקיד מנהל סניף מקדונלד'ס בגן שמואל, לפי צרכי המשיבה, בדרך המקובלת ובהתאם לכללים המחייבים, החלים עליה ביחסיה עם עובדיה. על המבקשים, יחד ולחוד, להשתתף בהוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪, שכ"ט עו"ד, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל. המועד לכתב-הגנה מוארך עד 30.12.14; דיון מוקדם נקבע לפני אב"ד ליום 28.4.15, בשעה 09:15. ניתן לבקש רשות ערעור בבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 15 ימים, מקבלת החלטה זו. העברת תפקיד בעבודה