האם פוטר העובד בשל חלקו בהתארגנות הראשונית בחברת AIG, או שמא פוטר מטעמים ענייניים ?

האם פוטר העובד בשל חלקו בהתארגנות הראשונית בחברת AIG, או שמא פוטר מטעמים ענייניים ? זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו במסגרת צו המניעה בתיק דנא. כל קביעותינו להלן הן לכאורה בלבד ולצורך ההכרעה בסעד הזמני. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: בחודש 1/12 החל המבקש את עבודתו במשיבה בתפקיד נציג מחלקת חידושי פוליסה. המשיבה עוסקת בביטוח ישיר במגוון סוגי ביטוח. במהלך שנת 2013 עבר המבקש תפקיד ושימש כנציג בצוות שימור הלקוחות. ביצועי המכירה של המבקש היו טובים מאוד והוא זכה להערכה ולמכתבי תודה (נספחים 5,4 לבקשה). ביום 10.7.13 נערכה למבקש שיחת אזהרה (נספח 1 לתגובה). ביום 3.8.13 נערכה למבקש שיחת אזהרה נוספת (נספח 1 לתגובה). ביום 13.1.14 דרשה הסתדרות העובדים הכללית מהמשיבה להכיר בה כארגון היציג במשיבה. בהודעה נכתב כי חברי ועד הפעולה (כתוארם אז) שהוכרו ע"י ההסתדרות הם: מר תומר מלול, יו"ר ועד הפעולה (כתוארו אז); מר חן עמוס; מר יורי קנבסקי; מר אלעד כהן. (נספח 14 לתגובה). ביום 15.1.14 הודיעה המשיבה כי היא מכבדת את התארגנות העובדים (נספח 15 לתגובה). ביום 26.1.14 הודיעה המשיבה להסתדרות כי היא נכונה לנהל מו"מ קיבוצי עם הארגון היציג (נספח 17 לתגובה). בין המשיבה לארגון היציג מתנהל מו"מ קיבוצי והתקיימו עשרות פגישות. ביום 19.1.14 נערכה למבקש שיחת אזהרה נוספת (נספח 3 לתגובה). ביום 29.1.14 נתקבלה פנייה למשיבה מאגף המפקח על הביטוח במשרד האוצר, לפיה הוגשה תלונת לקוחה של המשיבה על התנהלות שיחת טלפון בינה לבין המבקש (נספח 4 לתגובה). ביום 19.2.14 זומן המבקש לשימוע בדבר ההחלטה על המשך העסקתו במשיבה (נספח 7 לתגובה). ביום 23.2.14 נערך למבקש שימוע (פרוטוקול השימוע - נספח 8 לתגובה). ביום 22.5.14 נערכה למבקש שיחת אזהרה (נספח 1 לבקשה ונספח 9 לתגובה). ביום 24.7.14 נסעו חברי הוועד של המשיבה ועובדים במשיבה לדרום להבעת סולידריות עם תושבי הדרום וחיילי צה"ל. המבקש יזם נסיעה זו (נספח 8 לבקשה). ביום 19.8.14 הכריזה נציגות העובדים על סכסוך עבודה במשיבה (נספח 18 לתגובה). ביום 20.8.14 זומן המבקש לשימוע לפני קבלת ההחלטה על סיום עבודתו (נספח 2 לבקשה, נספח 10 לתגובה). למבקש נמסרו 3 מכתבי זימון לשימוע: ביום 20.8.14 (2 זימונים) וביום 25.8.14 (נספח 3 לבקשה, נספח 11 לתגובה). ביום 20.8.14 פנה יו"ר ועד העובדים, מר מלול, למשיבה בעניינו של המבקש. ביום 2.9.14 נערכה למבקש ישיבת שימוע בהשתתפות המבקש, ב"כ ויו"ר ועד העובדים. נערך פרוטוקול (נספח 12 לתגובה). ביום 8.9.14 נתקבלה החלטה לפטר את המבקש (נספח 13 לתגובה). המחלוקת טענות המבקש: העילות במכתב הזימון לשימוע הן עילות מלאכותיות ומאולצות, שהובאו רק על מנת לפטר את המבקש, המזוהה עם התארגנות העובדים ובשל היותו פעיל בהתארגנות העובדים. המבקש הוא עובד מקצועי המבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, כפי שניכר בדו"חות שצורפו. עילות השימוע עוסקות במקרים בודדים אשר בהם לכאורה התנהל המבקש שלא באופן ראוי. אומנם השיחה שניהל המבקש עם הלקוחה הייתה בטונים גבוהים אולם תוכנה היה על פי נהלי המשיבה. מקרה זה היה מקרה חריג. המבקש זכה בסקר שביעות רצון של לקוחות ולדירוג גבוה (88%). פנייתו של המבקש ל"אלומה המקצועית" (עזרה מקצועית של אחראי משמרת שנותן עזרה מקצועית ומאשר הנחות), לפיה הציג נתונים נמוכים באשר להצעה שניתנה ללקוח על מנת להשיג הנחות, הוזמה על ידי המבקש במסמך מאת מערכות המשיבה. המשיבה לא הביאה דוגמאות לטענה כי המבקש אינו מתעד שיחות. האיחורים המופיעים בדו"חות נובעים מזמן הכניסה למערכת המחשוב ותחילת העבודה. המבקש מגיע לעבודה לפני השעה הרשומה בדו"ח. האיחורים שסומנו על ידי המשיבה הם איחורים של דקה לפני ואחרי המשמרת. טענת האיחורים לא מופיעה בזימון לשימוע הראשון (20.8.14) אלא רק בזימון לשימוע מיום 25.8.14 כשהתברר שוועד העובדים נאבק על המבקש. עוד בטרם ההתארגנות, היה המבקש מהעובדים שלא חששו להילחם על זכויותיהם ועמד מול הממונה עליו עת ביקשה המשיבה להרע את תנאיהם של עובדים. הממונה עליו ניסתה להניא את המבקש מלהצטרף להסתדרות. בינואר 2014 כאשר חתם המבקש על טופס הצטרפות להסתדרות, הפך לפעיל של העובדים, היה בכנס של פעילים בהסתדרות ושמו פורסם בפייסבוק כמי שפעל למען העובדים והשתתף בכנס פעילים של הוועד. המבקש הפך לעובד המקשר בין ועד העובדים לעובדים במחלקתו. לטענת המבקש, פיטוריו נעשו על מנת לפגוע בהתארגנות העובדים ולא בשל עילות הפיטורים, שהופיעו בזימון לשימוע וכפי שנטען כנגדו בשימוע. נוכח פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, זהו אחד מן המקרים המצדיקים ביטול כוונת הפיטורים. מתן הצו המבוקש נוגע למניעת פגיעה בחופש ההתארגנות של המבקש ולביטול האפשרות כי המשיבה תוכל לסמן לעובדים שמי שיהיה מזוהה עם התארגנות העובדים יפוטר מהעבודה. טענות המשיבה: המבקש נתגלה כמפר משמעת סדרתי. למבקש נערכו שיחות רבות במהלך תקופת עבודתו (כשנתיים וחצי) לרבות שימוע לפני פיטורים (2/14). בסיומו של השימוע הוחלט לתת לו הזדמנות אחרונה. התנהגותו של המבקש לא השתנתה. המבקש מדבר באופן אגרסיבי עם לקוחות. המבקש מאחר לעתים קרובות לעבודה. השיחות עם המבקש תועדו והמבקש היה מודע לדרישות המשיבה לשפר את דרכיו. אין קשר בין התארגנות העובדים במשיבה לפיטורי המבקש. ההתארגנות במשיבה נעשתה ללא התנגדות המשיבה והמשיבה והארגון היציג החלו במו"מ קיבוצי. הקשר של המבקש עם ההתארגנות רופף, אם בכלל. המבקש אינו חבר ועד, אינו פעיל מרכזי בהתארגנות ואינו "הרוח החיה" בה. בעת פיטוריו המבקש בעצמו לא קשר את פיטוריו להתארגנות. הטענות כלפי המבקש הועלו זמן רב לפני ההתארגנות. במסגרת השימוע בטרם פיטורים (2/14), המבקש הודה במעשים שיוחסו לו, נטל אחריות והבטיח להשתפר. איסוף תרומות במסגרת מבצע "צוק איתן" הוצגה כיוזמה אישית של המבקש שחברי הוועד אימצו אותה. אין קשר בין פעילות זו להתארגנות. המבקש נמצא לא מתאים לתפקידו, ניתנה לו הזדמנות לתקן דרכו והוא החמיץ אותה. לא נפלו פגמים בעילת הפיטורים או בהליך הפיטורים ולכן אין כל עילה להתערב בהחלטת המשיבה לפטר את המבקש. עדויות: שמענו את עדות המבקש וכן את העד מטעמו, מר תומר מלול, יו"ר ועד העובדים במשיבה. מטעם המשיבה העידו: גב' שרון שריפי, אשר משמשת כראש צוות חידושים ושימור החל משנת 2013. גב' פזית קליר, המשמשת כסמנכ"ל משאבי אנוש בתקופה הרלוונטית לבקשה. גב' ליטל שוהם, עובדת לשעבר במשיבה ובתקופה האחרונה לעבודתה שימשה כמנהלת במחלקת חידושים במשיבה. הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. האם המשיבה מתנכלת למבקש בשל חלקו בהתארגנות? יו"ר ועד העובדים, מר תומר מלול, הודה בחקירתו כי המבקש אפילו לא נמנה עם אנשי הקשר בתוך המשיבה המקשרים בין הוועד לעובדים: "המבקש לא היה ביניהם" (עמ' 6 לפר' שורה 29 לעדות מלול). וכן הוועד לא פרסם כלל את שמות אנשי הקשר: "ש. אתם דיווחתם למישהו שזה איש הקשר שלך? ת. לא, גם לא פירסמנו את זה בעיתון, ולא דיווחנו על זה כי אנחנו לא מדווחים על שום איש קשר באירגון ויש לנו עשרות כאלה." (עמ' 7 לפר' שורות 20-18 לעדות מלול) כעולה מדף הפייסבוק של ההתאגדות במשיבה, המבקש אינו מעלה תכנים לדף הפייסבוק (מש/1). יו"ר הוועד אישר כי המבקש לא פוטר, אף לשיטתו, בשל חברותו בוועד: "ש. הוא פוטר בגלל זה לשיטתכם? ת. לא אמרתי שהוא פוטר בגלל זה שאלת אותי כמה פעילים פוטרו. אני בטוח שזה לא תרם לו אבל." (עמ' 7 לפר' שורות 25-23 לעדות מלול) יו"ר ועד העובדים אישר כי בפעם הראשונה שנודע למשיבה כי לכאורה המבקש פעיל בוועד, הייתה בשיחה ב- 20.8, עת פנה יו"ר הוועד לפזית קליר וביקש שהמבקש לא יפוטר: "ש. ב-20.8 אתה פונה לפזית קליר ואומר לך שאתה מבקש שלא יפטרו את המבקש כי הוא פעיל שלכם והיא אמרה לך שזו הפעם הראשונה היא שומעת שהוא פעיל. ת. הייתה שיחה כזו. זו רוח הדברים, לא בדיוק מה שנאמר שם, זו רוח הדברים." (עמ' 7 לפר' שורות 28-26 לעדות מלול). כך שברי שהמשיבה לא פיטרה את המבקש בשל לכאורה פעילותו בוועד. המבקש אסף תרומות למבצע צוק איתן אולם הוכח ע"י המשיבה כי זו הייתה יוזמה אישית של המבקש ולא חלק מפעילות הוועד. הוועד הצטרף ליוזמה של המבקש: "תומר מלול : הפעילות של וועד עובדים, היוזמה של ליאב היתה לאסוף את הכסף, היוזמה שלנו היתה לנסוע, אה, איך שידענו שהוא אוסף את הכסף זה היה ככה באופן ספונטני, גם אנחנו חשבנו על זה, הוא התחיל לעשות את זה אז אמרנו לא נאסוף פעמיים, אה, והוא פשוט בא איתנו ונסענו, נסענו דרומה" (עמ' 46 שורות 15-12 לנספח 12 לתגובה - פרוטוקול השימוע מיום 2.9.14). לא זו אף זו, המשיבה עודדה יוזמה זו. לא נסתרה העובדה כי המשיבה העניקה יום חופשה לעובדים לצורך יוזמה זו. זאת ועוד, המשיבה שילשה מכספה את סכום התרומות שהושגו ע"י העובדים (עמ' 3 לפר' שורות 9-8 לעדות המבקש). מהראיות התחוור כי המבקש איננו חבר ועד ולא פעיל מרכזי בהתארגנות. המבקש לא השתתף במשא ומתן הקיבוצי ואף לא הוכח כי היה איש קשר בין מחלקתו לוועד העובדים. פעילותו למען הוועד הסתכמה אולי בהחתמה של מספר עובדים. למעלה מן הצורך נציין כי בסיכומיו שינה המבקש גירסתו וטען כי הוא לא היה שותף "לשלב ההקמה" של התארגנות העובדים (סעיף 22 לסיכומיו) אולם טענה זו סותרת את טענתו כי הוא החתים עובדים על טופסי הצטרפות להתארגנות. כמו כן לא ברורה טענת המבקש כי גב' פזית קליר אישרה שהמבקש פעיל בוועד העובדים. קליר נשאלה ע"י ב"כ המבקש מדוע לא כתבה המשיבה במכתב הפיטורים כי המבקש איננו פעיל בוועד העובדים והשיבה כי הנושא לא היה רלוונטי. קליר לא אישרה כי המבקש הוא חבר ועד. בצדק, השיבה קליר כי הנושא לא היה רלוונטי (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 16-15 לעדות קליר) כיוון שלמשיבה היו טענות כבדות משקל כלפי המבקש שבינן להתארגנות אין כל קשר. לצערנו נעשה שימוש ציני בהתארגנות בבקשה זו לצורכי ביטול פיטוריו, אולם בין ההתארגנות למבקש אין כל קשר ובוודאי שלא קשר פורמלי. נציין כי ההסתדרות לא הצטרפה כצד ולא הגישה סכסוך קיבוצי בגין פיטוריו של המבקש, למרות שלהסתדרות דווח על ההליך בעניינו של המבקש (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 6-5 לעדות מלול). ללמדנו כי המבקש איננו קשור להתארגנות במשיבה. סמיכות הזמנים בין המועד בו נמסר למבקש הזימון לשימוע (20.8.14) למועד ההכרזה על סכסוך העבודה (נספח א' לתצהיר מלול) הינה צירוף מקרים בלבד. בחודש אוגוסט עבר המבקש על הכללים והנהלים הנהוגים במשיבה המספקת שירותים ללקוחותיה. יום קודם לזימונו לשימוע, ביום 19.8.14, המבקש צעק על לקוחה (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 22-18 לעדות שריפי). כן גילה המבקש חוסר אמינות כאשר ביקש הנחה גדולה מזו המגיעה ללקוח, ועל כך עוד בהמשך. האם פוטר המבקש בשל מניעים ענייניים? המשיבה נהגה במבקש בהגינות ונתנה לו הזדמנות לתקן את דרכיו. כשנה בטרם פיטוריו זומן המבקש ל-2 שיחות אזהרה אשר תועדו (נספח 1 לתגובה) באשר לוויכוחים הבלתי פוסקים מצידו והרמת קול מצידו על לקוחה. גם למנהליו הקודמים, בטרם נכנסה גב' שרון שריפי לתפקידה, היו טענות כנגד המבקש. המבקש לא השכיל לשנות את התנהלותו ולכן נוהלה עמו שיחת אזהרה שלישית (19.1.14) בשל איחוריו החוזרים ונשנים לעבודה. אכן, כעולה מדו"חות הנוכחות של המבקש איחר לעיתים קרובות. אין בידנו לקבל את תירוציו של המבקש כי עוכב בשל זמן עליית המחשב או שהממונה עליו עיכבה אותו, לוּ הדבר היה כך היה עליו לפנות לממונה בבקשה לעדכן את שעת כניסתו לעבודה. המבקש לא נהג כך ואנו מסיקים כי איחוריו לא נבעו מהסיבות שהצהיר בפנינו. זכותה של מעסיקה לפטר עובד בשל איחורים בהגעה לעבודה, קל וחומר עת התריעה בפניו והמבקש המשיך לאָחֵר גם לאחר השיחות שנעשו עמו. למשיבה טענות נוספות כנגד המבקש, לרבות ניהול שיחות אישיות בשלוחת הפנים כדי ליצור את הרושם כי עמדתו של המבקש מאויישת לצורך שיחות עם לקוחות. המשיבה הציגה בפנינו תלונה שנתקבלה אצל המפקח על הביטוח בדבר התנהגותו של המבקש. על פי התלונה, המבקש הציג עצמו כבכיר ביותר במשיבה תוך שהוא מציג יחס מזלזל כלפי הלקוחה והטעה את הלקוחה (נספח 4 לתגובה). בעקבות התנהגותו של המבקש, נאלצה המשיבה להשיב למפקח על הביטוח ולנהל שיחה עם הלקוחה ולהבהיר לה, כי בניגוד לדברי המבקש לא תחוייב בגין הפוליסה לאחר הודעתה על ביטול הפוליסה. המבקש אכן הודה בחקירתו הנגדית כי הכיר את תוכן נספחים 4, 5, 6 העוסקים בעניינה של לקוחה של המשיבה אשר פנתה בתלונה כנגד המבקש למפקח על הביטוח במשרד האוצר (עמ' 1 לפר' שורות 28-25 לעדות המבקש). המשיבה הוכיחה כי לאחר מכתב ההתראה (19.1.14) התקבלה ביום 29.1.14 התלונה האמורה של לקוחה כנגד המבקש בגין יחסו אליה (נספח 4 לתגובה). לכן זומן המבקש לשימוע בטרם סיום העסקה (23.2.14) (להלן: "השימוע הראשון"). במהלך השימוע (נספח 8 לתשובה) הודה המבקש בכל ההאשמות כנגדו והבטיח כי ישנה את התנהלותו: "זה ההתנהלות הכללית שלי הובילה למצב הזה, אם זה מבחינת שהקלתי ראש בדברים מסוימים שהם מאוד חשובים לחברה" (עמ' 1 שורה 27 וכן עמ' 2 שורה 1) "מה שאני מבקש זה בסך הכל צ'אנס להראות ולהוכיח שאני יכול לבוא לדברים בגישה שונה, שאני יכול לעשות דברים בצורה שהיא אחרת." (עמ' 4 שורות 12-11) "אני בן אדם שאומרים לו משהו קשה לי מאוד לסתום את הפה וצריך לסתום את הפה לפעמים וזה באמת בשיחות עם לקוחות אני, אני באמת, אני באמת עושה את כל העבודה ואת כל הדברים בצד הטוב ביותר" (עמ' 4 שורות 23-20) "ובאמת חשוב לי שתיתנו לי את הסיכוי הזה כי אני באמת אוהב את העבודה הזאת, כי אני באמת, אה, אני באמת בא לפה כל יום באהבה ובכיף, אמנם לפעמים אני יודע שיש, שזה נראה מצב אולי לפעמים באנרגיות שליליות או באנרגיות פחות או טובות או איך שתקראו לזה, אבל אני באמת חושב שזה דברים שאני יכול לשנות בעצמי ו-, וזהו." (עמ' 5 שורות 27-25 וכן עמ' 6 שורות 2-1) "האשמה היא עלי, אני לא יכול להגיד 100 אחוז אבל באמת 80, 90 אחוז" (עמ' 9 שורות 5-4) "שאני יודע שדברים בהתנהלות שלי התפקששו והתפספסו ואני באתי לדברים בצורה הכי לא נכונה שיש, הכי לא נכונה שיש, כי באתי באמת בצורה שלילית ואני היום יודע להגיד את זה בקול רם ולידכם זה לא פשוט לי. תאמיני לי את זה." עמ' 9 שורות 27-25 וכן עמ' 10 שורה 1) "שאני יודע שנתתם לי מלא צ'אנסים בדרך, ומלא מנורות אדומות ומלא דברים כאילו שבאמת הובילו לכדי המצב הזה, הסיטואציה הזאת עכשיו, תנו לי את הסיכוי באמת, תנו לי את האפשרות לבוא ולהוכיח שהיכולות שלי..." (עמ' 15 שורות 21-18) "אני מקווה שבאמת תיתנו לי את הצ'אנס כי אני מבטיח שאני לא אאכזב אתכם ... ותודה על הכל, באמת, על כל כלי, על כל אבן דרך שנתתם לי" (עמ' 18 שורות 21-20 וכן שורה 23). המבקש אכן הודה בחקירתו כי בשימוע בחודש 2/14 לקח אחריות מלאה על מעשיו: "אם תראי את הפרוטוקול לקחתי אחריות מלאה על השיחה ... הרגשתי אשם במה שעשיתי, שיכולתי לקחת צעד אחורה בשיחה ולא עשיתי את זה, זו הייתה שיחה אחת מאוד ספציפית." (עמ' 2 לפר' שורה 3 וכן שורות 7-6 לעדות המבקש) זאת ועוד, בטרם הוזמן לשימוע הראשון נוהלו עם המבקש אין ספור שיחות ובירורים לגבי התנהלותו: "ליטל: היו לך שיחות איתי. המבקש: כן. כן. אני יודע." (נספח 8 לתשובה, עמ' 11 שורות 23-22) "ליטל: כמה אנחנו יכולים לקרוא לבירורים האלה. המבקש: ברור. ברור. ברור." (נספח 8 לתשובה, עמ' 12 שורות 12-11) "שרון שריפי: היו לנו אין ספור שיחות בחדר. המבקש: נכון." (נספח 8 לתשובה, עמ' 13 שורות 9-8). המבקש הודה כי קיבל את הפרוטוקול וכי הלכה למעשה הפרוטוקול משקף את הנאמר במהלך השימוע או למצער לא נטען על ידו אחרת (עמ' 2 לפר' שורות 15-8 לעדות המבקש). גב' ליטל שוהם, מנהלת לשעבר במשיבה, העידה כי ביקשה עוד בחודש פברואר 2014 לפטר את המבקש, אולם שרון שריפי ביקשה להשאיר את המבקש בעבודתו: "עמדתי בפברואר היתה לפטרו ושרון נלחמה עליו בחירוף נפש ואפשר לראות את זה גם בשימוע שהיה בפברואר" (עמ' 5 לפר' שורות 14-13 לעדות שוהם) המשיבה, לפנים משורת הדין, נתנה למבקש הזדמנות נוספות למרות שניהלה עם המבקש שיחות רבות שלא הובילו לשיפור. המשיבה יכלה, לוּ נהגה על פי 'יקוב הדין את ההר', לפטר את המבקש באותה עת, מיד לאחר השימוע הראשון, בחודש 2/14. המבקש ממשיך בהתנהלותו לאחר השימוע הראשון: לאחר השימוע הראשון המשיך המבקש להתנהל כפי שהתנהל ערב השימוע: המבקש המשיך לאָחֵר והמשיך לנהל שיחות אישיות מעמדת העבודה שלו. לכן ערכה המשיבה, באמצעות גב' שריפי, שיחת התראה נוספת. אין בעובדה שהיו נציגים נוספים שדיברו בשיחות אישיות מעמדת העבודה כדי להפחית מכך, שכן גם להם נשלחו מכתבי התראה, אולם המבקש כבר היה מצוי במעין תקופת ניסיון ובהמשיכו את התנהגותו קירב את פיטוריו. המבקש אישר כי קיבל בחודש 5/14 התראה מהמשיבה (עמ' 2 לפר' שורות 15-14 לעדות המבקש). המבקש אישר בחקירתו הנגדית כי לפני מכתב ההתראה (נספח 9 לתגובה), התנהלו שיחות בינו לבין המשיבה, למרות שהמבקש הכחיש זאת תחילה: "ש. מפנה לס' 22 לתצהירך. תאשר ש-3 ימים לפני שהיא שלחה את המכתב היא הזמינה אותך לשיחת אזהרה אצלה והציגה לך את הטענות שכתובת במכתב גם בע"פ ת. אני לא זוכר דבר כזה. אני זוכר את המכתב אני לא זוכר שהיא אמרה את מה שהיא אומרת. ש. אני מפנה לנספח 9: "בהמשך לשיחתנו...הריני להעלות" ת. חשוב לי לציין שזו לא שיחה שהיתה, היא רק העירה לי על האיחורים, זה הכול. היא העירה לי האיחורים, היא לא העלתה את השיחה בכלל." (עמ' 2 לפר' שורות 21-16 לעדות המבקש) המבקש אישר כי הטענות כנגדו שהופיעו במכתב ההתראה ב- 5/14 הן נכונות: "הטענות שהועלו במכתב הן נכונות" (עמ' 2 לפר' שורה 26 לעדות המבקש). וכן: "ש. שמענו את שרון אומרת כעת באולם שבעקבות השיחה שניהלה איתך במאי אמרת לה שרון את צודקת, כל מה שתחליטי לגבי מקובל, היא אמרה אמת? ת. אמת." (עמ' 3 לפר' שורות 3-1 לעדות המבקש). למרות שהתברר כי הטענות כנגד המבקש נכונות, בחרה המשיבה שלא לנקוט כלפי המבקש בסנקציה כלשהי ונתנה לו הזדמנות נוספת ואף האצילה לו סמכויות נוספות (עמ' 4 לפר' שורות 7-4 לעדות המבקש). אולם לא חל שיפור בהתנהגותו של המבקש. מדוע הוצאו 3 זימונים לשימוע השני? ביום 20.8.14 זומן המבקש לשימוע נוסף. המשיבה הוציאה למבקש 3 זימונים לשימוע. אמינה עלינו גרסתה של המשיבה, כפי שהובאה בעדותה של שרון שריפי, לפיה תחילה הוצא זימון ובו טענה כנגד המבקש בדבר הפניית הלקוחה לאתר "ווֹבּי" (WOBI, אתר להשוואת מחירי פוליסות ביטוח), ולאחר שגב' שריפי שוכנעה ע"י המבקש כי הלקוח הוא שדיבר איתו על וובי, הסכימה בהגינותה למחוק את הסעיף המתייחס לטענה זו והוציאה זימון מתוקן לשימוע: "ש. תאשרי לי שהיה זימון נוסף לשימוע מה-20.8 שגנזת וגם לא הוצג. ת. זה אותו זימון לשימוע, רק ללא הסעיף עם הלקוח של וובי. ש. למה לא הצגתם אותו כאן? ת. משהבנתי את טעותי, עקב כך שהמבקש לא קודד את השיחה ולכן לא מצאתי את השיחה, בשיחה ביני לבינו הצגתי לו את הטענות שמופיעות בשימוע, הוא התעקש שהלקוח כן דיבר איתו על וובי ואני מתוך מקום של להקשיב לנציג שלי ביצעתי איתו חיפוש שהוא חיפוש באופן אחר ומצאתי את השיחה ולכן הורדתי את הסעיף הזה. ש. כי מצאת שהוא צודק? ת. כי מצאתי שהוא צודק. חשוב לציין שלא מצאתי את השיחה כי הוא לא קודד אותה." (עמ' 8 לפר' שורות 27-19 לעדות שריפי). לא ברור מדוע טען המבקש בסיכומיו כי הזימון הראשון בוטל. הזימון הראשון לא בוטל אלא תוקן ונמחק הסעיף בדבר הפניית הלקוח לוובי. לטענת המבקש בסיכומיו בזימון שהוצא ב-20.8.14 אין טענה כנגדו על איחורים. אולם עיון בזימון מעלה כי יש בו הפניה למכתב ההתראה מיום 25.5.14. במכתב ההתראה (נספח 9 לתגובה) מצויין במפורשות עניין איחורי המבקש וכן נושא קידוד השיחות. אשר על כן טענתו של המבקש משוללת כל יסוד. זאת ועוד, המבקש ידע היטב את הטענות כנגדו. כמו כן לא נהירה לנו טענתו של המבקש כי לא זומן לשימוע כבר ביום 1.8.14, שכן האירוע שהביא לזימונו לשימוע היה ביום 19.8.14 (שיחת הטלפון עם הלקוחה). לכן זומן המבקש לשימוע למחרת היום לשימוע. לא מצאנו פגם בכך כי זימון נוסף לשימוע הוצא ביום 25.8.14 ונוסח ע"י עוה"ד של המשיבה (עמ' 9 לפר' שורות 5-1 לעדות שריפי). ברי כי המשיבה עירבה את ב"כ עת עירב המבקש את הוועד ועורכי הדין שלו. גרסה זו נתמכה בעדותה של גב' פזית קליר: "ש. למה הייתם צריכים ייעוץ משפטי במקרה דנן? ת. תומר מלול פנה אלי יו"ר העובדים, אמר לי לבדוק את תהליך השימוע ולכן בדקתי אותו. לכן הוא עבר דרכי. ש. את מסכימה איתי שאם הייתם חושבים שיש די במכתב של 20/8 כדי לפטרו, לא הייתם עושים שפור העמדות אחרי שגילית שיו"ר ועד העובדים אמר לך שהוא פעיל, הודיע לך שהוא יגן עליו ואמר לך שהוא יגיע עם עו"ד לשימוע? ת. זה לא היה שפור העמדות. מתוך השיחה שלי עם תומר מלול, הבנתי שהסיבות לשמוע לא ברורות ולכן הרחבנו." (עמ' 11 לפר' שורות 26-19 לעדות קליר) אשר על כן לא מצאנו פגם בהוצאת מספר זימונים לשימוע ע"י המשיבה. עילות הפיטורים: מצאנו את עילות הפיטורים כנגד המבקש ענייניות ומעוגנות בתשתית ראייתית. השיחה עם הלקוחה ביום 19.8 - המשיבה הוכיחה כי אופן השיחה שקיים המבקש עם לקוחה ביום 19.8.14 היה בניגוד לנהלים: "ש. תראי לי את הנוהל שאתם טוענים שהופר בשיחה עם הלקוח ב- 19/8 העילה הראשונה לשמוע? שהוא הרים את הקול? ת. לא באתי עם נהלים מהעבודה. ש. יש נוהל כזה? ת. יש נוהל שאומר שאם לקוח מציין שהוא יפנה למפקח על הבטוח, על הנציג להרים דגל להתריע בפנינו שזה מה שהוא הולך לעשות." (עמ' 9 לפר' שורות 29-24 לעדות שריפי) אין מחלוקת כי האופן בו דיבר המבקש עם הלקוחה היה לא ראוי. זאת ועוד, המבקש לא הקפיד על נהלי קידוד ותיעוד של שיחות, המבקש איחר לעבודה, המבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת, מדוע תיאום הציפיות שלו עם הלקוח לא התאים לדיווח שהעביר לאלומה. תפקודו של המבקש - סקר שביעות רצון בציון 88% שקיבל המבקש אינו מעיד בהכרח על שביעות רצון מצד המעסיקה, והיטיבה לתאר זאת גב' שריפי: "ת. סקר שביעות רצון של לקוח, בחלק קטן מהפעמים מעיד על תהליכי עבודה שלנו ולא רק על הנציג עצמו. מכיוון שליאב לא הציג לבית הדין את ציוניו בחודשים הקודמים אני שלחתי רשימה מאוד מפורטת של כל ציוניו, והמספרים שאני זוכרת שם, ויש לי זיכרון טוב, 0.14 מינוס 75, זה ציון שלילי, שזה משהו מאוד מאוד גרוע." (עמ' 10 לפר' שורות 19-16 לעדות שריפי). סיכום: למשיבה הפררוגטיבה לנהל את עסקהּ, לרבות פיטורי עובדים, עת הם כשלו בעבודתם או לא נהגו על הכללים שהכתיבה המעסיקה. על בית הדין חלה החובה לבקר את החלטותיה של המעסיקה ביתר שאת עת מתגבשת התארגנות עובדים במקום העבודה. עם זאת על העובד הטוען כי פוטר על מנת לפגוע בהתארגנות להוכיח כי הוא חלק מההתארגנות וכי פוטר על מנת לפגוע בהתארגנות. בענייננו לא הוכח קשר סיבתי בין הפיטורים להתארגנות. ראשית, לא הוכח שהמבקש היה פעיל בהתארגנות. שנית, דבר היותו של המבקש "פעיל" בהתארגנות נודע לראשונה למשיבה רק לאחר הזימון לשימוע (8/14) כך שהמשיבה לא יכלה לדעת על "פעילותו" של המבקש. קבלת הבקשה משמעה כי כל העובדים שיטענו לעזרה בהתארגנות או יטענו בעלמא כי היו שותפים להתארגנות או לפעילות כלשהי יהיו חסינים לעולמי עד מפני פיטורים. שלישית, המשיבה הצליחה להוכיח כי עשתה כל שלאל ידה על מנת להתריע בפני המבקש על התנהלותו. המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו ע"י המשיבה. המשיבה קיימה עם המבקש 5 שיחות אזהרה פורמליות, שיחות ובירורים נוספים לא פורמאליים, מסרה למבקש שני מכתבי התראה וערכה למבקש שני שימועים בטרם סיום העסקה. המבקש הודה במעשים שיוחסו לו הן בשימוע שנערך לו עוד בחודש 2/14 והן בחקירתו הנגדית בפנינו. הניתוק שמנסה המבקש לעשות בין התקופות השונות (2/14, 5/14 ו-8/14) הוא מלאכותי ומטרתו לפגוע במשיבה. השימוע האחרון שנעשה למבקש אינו עומד בפני עצמו אלא מחובר אליו שובל של שיחות שנערכו עם המבקש, בירורים, מכתבי ההתראה ושימוע שנערך למבקש כחצי שנה לפני השימוע האחרון. השימוע האחרון שנערך למבקש אינו עומד במנותק ואין עסקינן בהעלאתו "מהאוב ההיסטורי" (סעיף 27 לסיכומי המבקש) והוא לא "נגנז" (סעיף 31(ג) לסיכומי המבקש) אלא הוא תוצאה של מעשי המבקש בחודשים האחרונים לעבודתו. אין בידנו לקבל את טענת המבקש בדבר "הזריזות" של המשיבה בזימונו של המבקש לשימוע האחרון. באותה עת המשיבה כלל לא ידעה על "פעילותו" בוועד המשיבה או בהתארגנות. לכן, ברי כי המשיבה לא יכלה לפטר את המבקש בשל פעילותו בוועד כיוון שבעת שזימנה אותו לשימוע בטרם סיום העסקתו כלל לא ידעה המשיבה על "פעילותו" של המבקש. בית הדין הארצי קבע כי אין להעניק לעובד "חסינות" מפני פיטורים מטעמים ענייניים (בעס"ק 24/10 עסק (ארצי) הוט טלקום בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית (ניתן ביום 16.3.2010 - פורסם במאגרים האלקטרוניים): "כפי שקובעות הוראות החוק וההלכה הפסוקה, ההגנה הניתנת לעובד בכל הנוגע לפעילותו או חברותו בוועד עובדים או בארגון עובדים היא מפני פגיעה בהעסקתו או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד העובדים. בכך, אין להעניק לעובד "חסינות" מפני פיטורים מטעמים ענייניים ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו בארגון או בוועד העובדים. (שם עמ' 16). נציין כי גב' שרון שריפי הכחישה בשימוע כי ערכה רישום של עובדים שלקחו חלק בצעדים הארגוניים ( פרוטוקול השימוע מיום 2.9.14 עמ' 52 שורות 11- 14 - נספח 12 לתגובה). גב' שריפי הייתה זו שנתנה למבקש הזדמנות נוספת למרות שגב' ליטל שוהם ביקשה לפטר את המבקש (עמ' 5 לפר' שורות 14-13 לעדות שוהם) וניהלה עמו שוב שיחה בחודש מאי ובאותה שיחה הודיע המבקש כי יקבל כל החלטה שתקבל שריפי (עמ' 3 לפר' שורות 3-1 לעדות המבקש) אולם גם הפעם נתנה שריפי הזדמנות נוספת למבקש (עמ' 10 שורות 12-8 לעדות שריפי). וכיצד גומל לה המבקש? בהעלאת טענה שאין לה כל תשתית עובדתית בדבר רדיפה על רקע התארגנות. הוכח ע"י המשיבה כי האירוע מיום 19.8.14 בטרם זימונו לשימוע, שיחת הטלפון שבה צעק המבקש על לקוחה ופנייתו למנהליו לקבל הנחה גדולה יותר בעבור לקוח, היה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל". אולם כל האירועים שקדמו לכך אף הם חלק מהסיבות שהביאו את המשיבה לזמן את המבקש לשימוע בטרם סיום העסקתו. נוכח האמור לעיל, מסקנתנו היא כי המשיבה נהגה כדין עת זימנה את המבקש לשימוע אשר בסופו פיטרה את המבקש. פיטוריו של המבקש לא קשורים לסכסוך העבודה שהוכרז במשיבה. המבקש ניסה בעדויות ובסיכומיו להראות כי המשיבה ניסתה לפגוע בהתארגנות העובדים שכן התקינה לכאורה מצלמות מעל לוח המודעות של הוועד. אין אנו נכנסים לסוגיה זו משאין זו עומדת בפנינו. כפי שהתרשמנו פיטורי המבקש אינם חלק מהמאבק בין ארגון העובדים למשיבה. לסיום מצאנו מקום להתייחס לטענת המבקש בסיכומיו באשר לניסיונות בית הדין להביא את הצדדים להסכמה. הפרשנות שנותן המבקש להצעה לניידו בתוך החברה היא אומללה. ונסביר. לבקשת בית הדין ניסתה המשיבה למצוא מקום עבודה אחר במשיבה בעבור המבקש. ההצעה שהועלתה ע"י המשיבה היא לבחון העברתו כעובד אשר אינו בא בקשר עם לקוחות המשיבה ובשל כך גם אינו משתכר עמלות ופרמיות. אולם לא הייתה כל כוונה להשפיל או להרע את תנאיו אלא הדבר נעשה במסגרת משא ומתן שהתנהל בחסות בית הדין. סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח. הננו מורים לצדדים כדלקמן: כתב הגנה מטעם הנתבעת יוגש בתוך 14 יום מיום המצאת החלטה זו (עותק יומצא במישרין לצד שכנגד). התובע יודיע בתוך 14 יום מיום הגשת כתב ההגנה האם ברצונו להגיש תצהירים נוספים, מעבר לתצהירים המצויים בתיק הזמני. אם ברצון התובע להגיש תצהירים נוספים, הרי שאלה יוגשו בתוך 30 יום מיום הגשת כתב ההגנה ע"י הנתבעת. הנתבעת תגיש הודעה לבית הדין, בתוך 14 יום קבלת הודעת התובע לבית הדין האם ברצונה להגיש תצהירים נוספים על אלה המצויים בתיק הזמני. תצהיריה יוגשו בתוך 30 יום מיום קבלת הודעת התובע או תצהיריו. נקבע לקדם משפט, במעמד הצדדים ובאי כוחם, ביום 22.12.14 בשעה 13:30. החלטה זו ניתנת לערעור ברשות. בקשה לרשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה לצדדים.ארגון עובדיםשאלות משפטיותפיטורים