תוספת חניות בשל ביטול חניות ציבורית לרחבת כיבוי אש רחבת כיבוי האש לבניין הנדון נקבעה על ידי רשויות הכיבוי בשטח הרחוב המצוי לפני הבניין. לטענת הועדה המקומית, קביעת רחבת החנייה ברחוב "גוזלת" מהציבור שני מקומות חנייה. לפיכך לטענת הועדה המקומית, על מבקש ההיתר להקצות בתוך המגרש שני מקומות חנייה נוספים, מעבר לתקן החנייה המחויב כפיצוי על ביטול שני מקומות החנייה ברחוב. נציג הועדה המקומית הצהיר בפנינו כי " אינני יודע אם קיימת דרישה של הועדה כי רחבת הכיבוי תהיה בתוך המגרש. גם לא זכור לי מקרה שבו דרשנו מבעל המקרקעין להקצות מקום בתוך המגרש לרחבת כיבוי אש. גם לא זכור לי מקרה שבו דרשנו תוספת מקום חנייה מעבר לתקן בתוך המגרש בשל הסיבה כי רחבת כיבוי גוזלת מקום חנייה." לא מצאנו כל בסיס חוקי לדרישת הועדה המקומית להקצאת שתי מקומות חנייה נוספים בתחומי המגרש מעבר לתקן החנייה המחייב, בשל העובדה כי רחבת כיבוי האש שנקבעה על ידי רשויות כיבוי אש ברחוב מבטלת שני מקומות חנייה ציבוריים. לפיכך אנו מקבלים בעניין זה את הערר ומבטלים את התנאי האמור בהחלטת הועדה המקומית. הגדלת שטח הדירות למינימום של 75 מ"ר התנאי השני עליו הוגש ערר הוא קביעת הועדה המקומית כי יש להגדיל את שטח הדירות הקטנות בבניין ל 75 מ"ר לפחות. גודל הדירות המבוקשות בבניין הוא כדלקמן: 5 דירות 3 חדרים בשטח של 65 מ"ר. 5 דירות 3 חדרים בשטח של 65.80 מ"ר. 5 דירות 4 חדרים בשטח של 86.30 מ"ר. 1 דירת גג בשטח של 113.24 מ"ר. הועדה המקומית טוענת כי יש בעיר גבעתיים דירות קטנות למכביר, וכי לפיכך מדיניותה התכנונית היא לאשר בעיקר דירות גדולות, או למצער לאשר תמהיל דירות באותו בניין באופן שרוב הדירות תהיינה גדולות ( 4 ו - 5 חדרים). במקרה הנדון לטענת הועדה המקומית רוב הדירות המבוקשות הן קטנות ולפיכך הדבר נוגד את מדיניות הועדה המקומית. שורש כל רע במקרה נדון טמון בעובדה כי בתוכניות המתאר של העיר גבעתיים אין קביעה בדבר כמות מספר הדירות המותרים לבנייה בתחום העיר. על נושא זה עמדנו בהרחבה בערר 5519/07 מאנע חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים שם קבענו כדלקמן: " לטענת ב"כ הועדה המקומית, כל התוכניות במרחב התכנון של גבעתיים אינן קובעות את מספר יחידות הדיור המותרות לבנייה בתחומן. לשאלתנו כיצד אם כן אלה נקבעות נעננו, כי בעלי המקרקעין והיזמים "מסתדרים" עם מהנדס העיר וכי "משנת 1997 לא היה לנו אף פעם מקרה שמישהו ערער על הענין של מספר היחידות. בפועל, הבעיה הזו לא קיימת (הכוונה לויכוח על מספר יחידות הדיור המותרות - ו.ע.ת.א.) היא מתעוררת אחת לכמה שנים, משום שכל הדברים נסגרים קודם מול מהנדס העיר, יו"ר הועדה." אנו בדעה כי מצב תכנוני זה, בו מספר יחידות הדיור המותרות לבנייה על כל מגרש הינו נושא למשא ומתן ו"הסתדרות" בין בעלי המקרקעין והיזמים לבין מהנדס העיר אינו תקין מבחינה ציבורית ומנהלתית. מספר יחידות הדיור המותרות לבנייה במגרש הינו נתון משמעותי ומהותי בקביעת השווי הכלכלי של מגרש. קביעתם של אלה על ידי מהנדס העיר, ללא כל אמות מידה ברורות וידועות מראש, מהווה פתח לטענות בדבר אפלייה, העדפת מקורבים ומקושרים, לחצים וכיוצ"ב מצבים הנוגדים מינהל ציבורי תקין. גם אם כל אלה אינם מתקיימים בפועל (ואנו בטוחים כי כך הדבר), הרי שעצם המציאות הקיימת כמתואר לעיל פוגעת באמון הציבור במערכת המנהלתית, ומציאות תכנונית זו מזמינה מצבים בעייתיים. ב"כ הועדה המקומית הודיע לנו כי קיימת כוונה לתקן את התוכניות החלות במרחב התכנון של גבעתיים, באופן שייקבעו בהם מספר הדירות המותרות "באזורים שונים בעיר". לדעתנו, קביעת מספר הדירות בתוכנית הינה אכן הדרך הנאותה והנכונה, ואולם, המינימום הדרוש (עד לאישור תיקון התוכניות או במקומות בהם לא ייקבעו מספר יחידות הדיור בתוכניות) הוא - קביעת מסמך מדיניות ברור ושקוף באשר למספר יחידות הדיור המותרת באזורים השונים במרחב התכנון של העיר. מסמך מדיניות שכזה יאפשר לתושבים לקבל מידע כללי, גם אם לא מחייב, בדבר מספר יחידות הדיור המותרות לבנייה במגרשם או במגרש השכן. מסמך שכזה גם יהווה מסמך מנחה לועדה המקומית, ויחייב מחשבה והנמקה לסטייה ממנו." במצב הנוכחי, כל עוד לא נקבעו מספר יחידות הדיור המותרות לבנייה במגרשים במרחב התכנון של גבעתיים, וכל עוד לא גובש מסמך מדיניות לעניין מספר הדירות המותר לבנייה בכל מגרש, והדבר נתון לשיקול דעת הועדה המקומית, נהיה עדים לעררים מהסוג הנדון. גם המדיניות של הועדה המקומית עליה הצביעו נציגי הועדה המקומית לעניין גודל הדירות שיש לדעת הועדה המקומית לבנות, נושא אשר משליך גם הוא באופן עקיף על מספר הדירות במגרש, אינו מעוגן במסמך מדיניות, וגם הוא בבחינת "תורה שבע"פ" המאפשר יישום גמיש, דבר הפוגע בוודאות התכנונית ובאמון הציבור במערכת התכנון. מצב דברים זה אף הוא אינו תקין בעיננו, והוא רק מחמיר את הערתנו לועדה המקומית בערר 5519/07 הנ"ל. לפיכך ראוי כי עד לקביעת מספר יחידות הדיור המותרות בתחום מרחב התכנון של העיר גבעתיים בתוכנית, אשר במסגרת החלטה זו ניתן לקבוע גם את הגודל המזערי המוחלט או הממוצע של דירות, תעגן הועדה המקומית את מדיניותה באשר לגודל דירות בתחומה במסמך מדיניות הפתוח לעיון הציבור. לגופו של דבר איננו רואים בשלב זה מקום להתערב במדיניות העקרונית של הועדה המקומית להעדיף בניית דירות יחסית גדולות בתחומה, מהנימוקים שהובאו בפנינו. אכן במקרה הנדון כשני שליש מהדירות המבוקשות (10 דירות מתוך 16) הן דירות קטנות יחסית - של 63.50 ו 65.80 מ"ר ל 3 חדרים, כאשר גם הדירות היותר גדולות (5 דירות של 4 חדרים) הן קטנות יחסית - של 86.30 מ"ר . במצב דברים זה אין אנו רואים מקום להתערב בהחלטת הועדה המקומית כי יש להגדיל את שטח הדירות הקטנות ל 75 מ"ר, מבלי להקטין את שטח דירות 4 החדרים ודירת הגג. לפיכך אנו דוחים את הערר לעניין התנאי המתיחס לגודל הדירות. שריפהכיבוי אשחניה